מרחק משדה התעופה ואופן ההגעה
הייתי בצ`רביניה 3 פעמים, מאחר ששילבתי חופשת סקי עם עבודה במילאנו. מאידך, החופשות היו קצרות בנות 3 ימים, אך כפי שתתרשמו, ההספק היה מכובד, ויחד עם זאת, גם כאבי הרגליים עקב המרחקים הארוכים שהם כיסו על המגלשיים. מה אין בדיווח הזה? תאור על הקלאב מד שבצ`רביניה, שאני לא ביקרתי בו, ואני יודע שהרבה ישראלים מגיעים לאתר סקי זה דרך הקלאב. עדיין יש בדיווח הרבה טיפים לאלה שיגלשו כאן דרך הקלאב.
העיירה צ`רביניה נמצאת באיטליה בעמק אאוסטה (Aosta Valle) וניתן להגיע אליה משדה התעופה מלפנסה (Malpensa) שליד מילאנו לאחר נסיעה ברכב של כ-2.5 שעות, אין רכבת. ניתן להגיע גם מטורינו בנסיעה של כשעה וחצי אך לטורינו ניתן להגיע ישירות מהארץ בטיסות צ`רטר בלבד. לצרמאט השוויצרית ניתן להגיע משדה התעופה של ציריך לאחר כ-3.5 שעות נסיעה במכונית וגם ברכבת.
למה בכלל אני מספר על צרמאט אם הייתי בצ`רביניה? הסיבה היא כי מרחב הסקי הוא משותף לשתי העיירות . באותו הקשר שתי הערות חשובות:
הערה ראשונה: מי שגולש מעיירה אחת לשנייה או ההפך, ומפספס את שעות המעליות ונתקע בעיירה הלא נכונה, עדיף לו לחפש מלון ולישון בעיירה השנייה. זאת, כיוון שאין קשר תחבורה ישיר בין שתי העיירות ואורכה של הנסיעה כ-3 שעות. במקום לשלם למונית, עדיף להשקיע את 500 היורו במלון הכי מפואר שתמצאו - ראו הוזהרתם!
הערה שנייה: אני באתי ממלפנסה וישנתי בצ`רביניה, מי שיבוא מציריך ויתאכסן בצרמאט חייב לקרוא דיווח אחר, כי בדיווח זה אין פרטים על הנסיעה הזאת או על צרמאט, שכן אני עברתי דרכה על מגלשי הסקי בין מעלית אחת לרכבת והתרשמתי מהעיר המקסימה הזאת רק תוך כדי סקי ולא יותר.
אופי המקום ומסלולי הסקי
צ`רביניה הינה עיירת סקי טיפוסית הבנויה בסוף עמק Valtournenche למרגלות הר ה-Cervinio באיטלקית, המוכר יותר בשמו השוויצרי: ה-Matterhorn. בעיירה, שפע של בתי מלון ודירות מכל הסוגים והרמות, מסעדות רבות וסופרמרקט גדול ומצויד היטב לאלה שבאו לגלוש ולבשל. בעיירה מותרת תנועת רכבים, אך עובדה זאת לא הופכת אותה לעמוסה יתר על המידה, והיצע עצום של חנייה ללא תשלום קולט את מאות כלי הרכב של הגולשים, אפילו את אלה שבאים רק ליום אחד. מדרחוב בן 400 מטר, מהווה את האזור המרכזי של העיירה, רווי חנויות ציוד סקי טיפוסיות, מסעדות ופאבים (לא רבים) לבילוי אפרה סקי. בניין הקלאב מד מרוחק מהמרכז כ-10 דקות הליכה.
מסלולי הסקי: מרחב הסקי כולל את מסלולי הסקי של צ`רביניה וצרמאט, וגם של עיירה איטלקית קטנה מרוחקת 15 ק"מ מצ`רביניה ושמה Valtournenche המקנה את השם לעמק. כאשר יורדים מהכביש המהיר A5/A4 המחבר בין מילאנו לאאוסטה, ומתחילים לטפס לכוון צ`רביניה, קודם עוברים את Valtournenche, כך שבעצם שלוש העיירות ומרחבי הסקי של כל אחת מהן, יוצרות רצף אחד כאשר Valtournenche וצרמאט בקצוות המרוחקים, וצ`רביניה במרכז. ניתן לקנות סקי-פאס המקנה שימוש בכל שלושת המרחבים, או ניתן גם לרכוש סקי פאס לכל אחד ממרחבי הסקי בנפרד. בחבילת הקלאב מד, כלול הסקי פאס הכללי (הקרוי "בינלאומי" - שכן כולל את שני המרחבים האיטלקיים והמרחב השוויצרי של צרמאט).
כל שלושת מרחבי הסקי מקושרים ביניהם (מותנה במצב השלג: כל שלוש הפעמים שהייתי, Valtournenche הייתה מנותקת עקב חורף עם מעט שלג). הגדולה של מרחב סקי ענק זה היא שאתה יכול לגלוש ברצף, מקצה אחד לשני ללא חזרה על אותו מסלול ולרדת בסה"כ 10,000 מטר של הפרשי גובה ואם אתה כולל את Valtournenche לרדת אז 12,500 מטר של הפרשי גובה. (ראה הסבר על ski safari בסוף הכתבה).אם אתם באים לפרק זמן של פחות משבוע ימים, לא כדאי לקנות סקי-פאס בינלאומי יקר אחד לכל הימים, אלא לחשוב כמה ואיפה אתם הולכים לגלוש, ולשלם בהתאם. לדוגמא: ביום הראשון, אני גלשתי רק שעתיים (טסתי מהארץ באותו יום), ולכן קניתי סקיפאס של אחר הצהריים ב-Valtournenche בעלות של 11 יורו. ביום שבת גלשתי רק בצ`רביניה ולכן קניתי סקיפאס יומי לצ`רבינה ו-Valtournenche בעלות 32 יורו וביום ראשון גלשתי גם בשוויץ ולכן שילמתי סקיפאס יומי בינלאומי בעלות של 42 יורו.
קצת על המסלולים: שלג באיכות מעולה. באופן כללי, המסלולים בשוויץ מתוחזקים יותר טוב מאשר באיטליה, גם מבחינת השלמת שלג מלאכותי וגם מבחינת הידוק המסלולים. המסלולים בשוויץ נראו לי תמיד פחות עמוסים. בשתי המדינות יש בעיקר מסלולים כחולים ואדומים, שחורים כמעט ואין, אך יש כמה אדומים שבצרפת היו מקבלים צבע שחרחר.אוף פיסט בשפע ובכלל האתר מתאים גם לבורדיסטים. כדאי לציין כי האתרים משופעים בכיסאות, רכבלים ואף רכבות בצד השוויצרי, ויחסית יש מעט T-bars ולכן, בורדיסטים יכולים לחייך כאן. האתר מתאים לכל סוגי הגולשים: מתחילים עד מתקדמים, משפחות עם ילדים, גולשים ובורדיסטים. הייתי אומר כי האפרה סקי בצ`רביניה דל (בצרמאט אני לא יודע) ולכן בני ה-20 ובני ה-30 שיש להם כוח לאפרה סקי סוער אחר יום סקי מפרך, יהו פה בבעיה.לא הייתי מגיע לאתר זה בפעם הראשונה שאני עושה סקי. איטליה ושוויץ יקרות מאד היום, והמסלולים יחסית קשים למתחילים. חבל לשלם הרבה כסף אם אתה לא יכול לחרוש את מרחבי הסקי העצומים, אלא אתה צמוד ל-T-bar של הבית ספר בשלושת הימים הראשונים.
יתרון גדול לאתר: עקב הגובה הרב שלו, ונוכחות קרחון, ניתן לגלוש כל ימות השנה, אפילו בקיץ. כמובן, בחודשי הקיץ, כמות השלג מצומצמת ואורך המסלולים מתקצר. בפעם הראשונה אני גלשתי באוקטובר, וגלשתי עד ל-Trockener Steg, אורך מסלול של כ-3 ק"מ. מסלול אדום מספר 7 שיורד מ-Plateau Rosa לכוון צרביניה, קשה מאד בכמה חלקים. הוא מתחיל במדבריות שלג ענקיות ברוחב של 500 מטר, ונופים שפונים לשמש אחרי הצהריים, מהווה חוויה של גלישת 10 ק"מ במשך 20 דקות. ממסלול זה, בהסתעפות המתאימה, אפשר לרדת למדרונות Valtournenche.
לינות ומחירים
אפשר לבוא לאתר זה, גם אם אתה לא בא לקלאב מד. המחיר יותר נמוך (למרות שאיטליה יקרה). כמה דוגמאות: פעם ראשונה התאכסנתי במלון 2 כוכבים (ברמה של 3) בשם Al Piolet הממוקם בצ`רביניה במרחק 100 מטר מהמעלית הראשית. המחיר הוא 40 יורו כולל ארוחת בוקר. בפעם השנייה והשלישית התאכסנתי ב-Valtournenche, במרחק 2 דקות נסיעה מהכיסאות של מרחב סקי זה, או 15 דקות נסיעה מצ`רביניה, במלונות 3 כוכבים עם חצי פנסיון (Puntha Margaritha and Hotel Tourist), בעלות של 50 יורו לחדר יחיד. ארוחת פסטה במסעדת הרים בצהריים: 10 יורו בצד האיטלקי והאקוויוולנט ל-13 יורו בפראנקים שוויצרים בצד השוויצרי (כן, שוויץ לא עברה ליורו, אך מקבלים מטבע היורו ללא בעיה - רק שהצד של צרמאט יותר יקר).
אטרקציות
אטרקציות מעבר לעבודת מגלשיים: החלקרח, באולינג על הקרח, צניחה. העלייה במעליות מסוימות גם למלווים שלנו שלא גולשים מבטיחה נופים עצומים עוצרי נשימה. צרמאט היא התחנה הגבוהה ביותר באירופה, והרכבל הגבוה ביותר לוקח אותך לגובה של 3850 מטר ל-Kleine Matterhorn. לאחר שמתגברים על קשיי הנשימה (לא צוחק, אחת הפעמיים שעליתי ברכבל זה, גולשת אחת התעלפה), יש לעבור מנהרה של 250 מטר ברגל, עד שיוצאים ממנה לנוף עוצר נשימה (גם בגלל היעדר חמצן), אבל בעיקר בגלל יופיו (הבת שלי הפכה את התמונה מזווית זו לשומר מסך בבית), שמים את המגלשיים וניתן לגלוש ברצף עד לצרמאט ללא צורך במעליות גישור מרחק רצוף של 15 ק"מ עם הפרש גובה של 3000 מטר במשך כ-45 דקות!! טיפ חובה: באמצע המנהרה הנ"ל, יש מעלית שעולה לתצפית נוף היקפית בגובה של 3883 מטר. אתה גבוה, גבוה מאד מעל כל פסגות הסביבה וההרגשה משכרת. ביציאה מהמנהרה, יש כניסה למערת קרח. אומרים כי היא המערה היפה ביותר באירופה עם פסלי קרח, טעימות יין וכו`. אני אישית לא התרשמתי ממנה, אולי עקב האדרנלין הגבוה, הרי באנו לגלוש ולא לראות פסלי קרח, אבל עבור הלא גולשים שעלו במיוחד לראות את הנוף, מערת הקרח מהווה חוויה נוספת.
ספארי סקי מצ`רביניה לצרמאט וחזרה
בפעם השלישית שביקרתי באתר, אזרתי אומץ והחלטתי להתרחק עד לנקודה הרחוקה ביותר בשוויץ לאורך מסלול שבניתי ובחנתי זמן רב, ע"מ להיות בטוח כי אני אצליח לחזור בזמן. הערה חשובה: המסלול שאני אתאר עכשיו הוא אך ורק לגולשים טובים השולטים טוב במסלולים אדומים קשים ובעלי כושר גופני מעל הממוצע. אני התחלתי לגלוש בשעה 9:30 והגעתי בחזרה לצ`רביניה ב-15:30 (המעליות נסגרות ב-16:00) ועצרתי רק חצי שעה לארוחת צהריים. באותו ערב הייתי גמור, ואני חושב שגלשתי יותר מ-70 ק"מ.
כל אתר סקי המחשיב את עצמו היום באירופה משווק איזה סוג של סאפרי סקי שמוסיף קצת אתגר לגולשים ומושך אותם לחזור לאתר: ראו את ה-Sella Ronda בדולומיטים ואת סאפרי הפיל בקיצבואל באוסטריה. אני אישית חושב כי האתר La Plagne המחובר היום ל-Les Arcs מציע את מרחב הסקי הגדול ביותר בעולם, ללא שום גימיק, אבל כנראה שגימיקים עובדים וזה אכן מושך קהל.
באתר האינטרנט של צרמאט www.zermatt.ch תמצאו קישור לספארי סקי הזה והסבר. המסלול המוצע שם מלווה בשלטים, אך שימו לב לשתי הערות:
- הערה ראשונה: ע"מ לשווק את הגימיק שלהם, הם מפרסמים מסלול בהפרש גובה של 10 ק"מ או 12.5 ק"מ אם כוללים את Valtournenche. אין להתפתות לעשות את כל אורך המסלול ביום אחד. לא נראה לי כי קיים גולש אנושי שיכול לעשות את כל האורך הזה ואף לחזור לפני סגירת המעליות, אזהרה כזאת לא קיימת בשום מקום.
- הערה שנייה: השלט המאפיין את המסלול (שבתמונה) הוא לא מספיק בולט ולא נמצא בתדירות מספיק גבוהה, על כן יש לנווט ללא תלות בו בעזרת מפת מסלולים סטנדרטית.
ע"מ לעקוב אחר המסלול, כדאי להצטייד במפת המסלולים של מרחב הסקי: מי שמתכנן חופשה באתר, בטח כבר שלח מייל ללשכת התיירות המקומית ובמעטפה שקיבלתם חינם בדואר בטח תמצאו את המפה הזאת.תאור המסלול: יצאתי מצ`רביניה ועליתי ברכבל Plain Maison (A או B - לא משנה), משם המשכתי ל-Laghi Cime Bianchi וברכבל F השלישי הגעתי ל-Plateau Rosa בגובה 3480 מטר, עליה שכל גולש בצ`רביניה מחויב לעשות בין אם הוא רוצה לגלוש לשוויץ או לחזור לצ`רביניה מהנקודה הגבוהה ביותר שסקיפאס איטלקי מאפשר לו. העלייה הזאת במעליות אורכת חצי שעה ללא תורים (ככלל, בשלושת הפעמים שהייתי - תמיד בסוף שבוע לא נתקלתי בכלל בתורים). בסוף העלייה, מצטלמים עם הנוף (חבל"ז) ואז מתחילה עבודת הרגליים.
הגלישה לצרמאט יכולה להיתבצע ברצף במשך חצי שעה במסלולים אדומים בלבד (מספרם: 6, 73, המשך ב-66, 69 או 70, ולבסוף: 51 או 52), כאשר הר ה-Matterhorn מלווה אותנו מצד שמאל. 10 דקות האחרונות של הגלישה הם בתוך עצים ובין הבתים של צרמאט. בצרמאט, מגיעים בגלישה לתחנה של הסקיבאס, מורידים מגלשיים ונוסעים איתו עד לתחנה שהנהג מכריז בכל רם בשם: Sunnegga. תחנה זאת היא מקום היציאה של רכבת funicular הדומה לכרמלית שבחיפה והמביאה אתכם לתחנה ראשונה בשם Sunnegga Paradise בגובה 2288 מטר. ככלל, לאוהבי טכנולוגיה, צרמאט משופעת במעליות ורכבלים ורכבות מהמתקדמים שאני ראיתי בכל אתרי הסקי. לדוגמא, מכאן, ממשיכים לעלות ל-Blahuerd בגונדולה משולבת כסאות, כאשר הכניסה היא להולכי רגל או לגולשים לסירוגין. מכל תחנה אפשר לגלוש בחזרה למטה ולחזור לעלות באין ספור מסלולים, אך תזכרו כי יש לחזור לאיטליה. אני התפתיתי וב-Blahuerd גלשתי למטה במסלול כחול מס` 7 יפיפה. חזרתי ועליתי עם הכיסאות והפעם המשכתי עם רכבל A3 עד לפסגה של ה-Rothorn Paradise ברום של 3103 מטר. מכאן, התקשרתי לארץ לאשתי וסיפרתי לה כי אני נמצא באחד המקומות היפים ביותר שראיתי בעולם.
השעה הייתה כאן 12:00 ועצרתי 10 דקות לצילומים ולאכול את הסנדוויץ` שהכנתי בבוקר במלון. שלא במסלול העיקרי, התפתיתי שוב וירדתי את מסלול מספר 14 הכחול לכוון Kumme (מומלץ) ועליתי בחזרה בכיסאות E. הזמן הלך ואזל ואז התחלתי לרדת באדום קשה מאד מספר 19 לכוון Gant, כמעט ללא גולשים, עם נופים ומרחבים מדהימים, כאשר ממולי אני רואה אחד היעדים הבאים שלי: פסגת ה-Gornergrat עם שני המבנים העגולים של מצפה הכוכבים. מסלול 19 בעל איכות שלג טובה, כלל כמה מדרונות תלולים עם קרח, שדרשו מאמץ מיוחד. סוף המסלול מביא אותך ל-Gant . עם רכבל heavy duty בשם G עולים ל-Hohtalli בגובה 3286 מטר ואז גולשים מסלולים אדומים 28 ו-27 ארוכים בין עצים ונופים שוויצרים טיפוסיים עד לתחנת הרכבת ב-Riffealp.ב-Riffealp רכבת מסילה צרה בעלת שתי קרונות, תעלה אתכם לאחר 20 דקות נסיעה (אפשר לשבת, לנוח וליהנות מהנוף, הפעם בלי עבודת רגליים) לפסגה הדרמטית של ה- Gornergrat עם שתי הכיפות הכסופות שלה. כבר בפעם הראשונה שהייתי כאן, ראיתי כי ברכבת עולים יותר תיירים מאשר גולשים, ואלה עולים רק על מנת ליהנות מהנוף לאחר ששילמו 40 יורו לנסיעה הלוך-חזור, ואצלנו הגולשים, העלייה כלולה במחיר הסקיפאס (אין צדק בעולם!!). כמות התיירים מעידה על הנוף המדהים שנשקף מכאן. הפסגה של ה-Plateau Rosa באזור צ`רביניה, ממנה התחלתי, מתקרבת אלי, אך עדיין ניראת כנקודה קטנה במרחק כ-4 ק"מ קו אוויר ממני. זה היעד שלי, ויש להגיע אליו לפני סגירת המעליות. השעה 13:45 ואני רגוע, כי הקטע שחסר לי, עשיתי אותו בפעם הקודמת, והוא סביר מבחינת קושי וזמן. שרירי הארבע-ראשי שלי, אמנם, חושבים שהגזמתי קצת.
הדרך למטה ל-Furi מתחילה באחד מהמסלולים הכחולים המקבילים (36, 37 ו-38) כולם מומלצים שווה בשווה, ומסתיימת לאחר רבע שעה של גלישה כיפית בתחנת הרכבת שעברנו כבר בדרך מעלה, Riffelberg. אדום מספר 39 תדרדר אותנו ל-Furi. זהו, ב-Furi עולים לרכבל שתיקח אותנו חזרה ל-Trockener Steg, עדיין בשוויץ, אך קרוב לגבול, ממנו ניתן לעלות ל-Kleine Matterhorn ל-3883 מטר (ראה בדיווח הסקי) או ב-T-Bar לכוון ה-Plateau Rosa ולחצות את מעבר Theodolus ואנחנו בחזרה באיטליה לגלישה של 20 דקות עד לצ`רביניה. אלה, בעלי הכושר המופרז ויצר הרפתקנות בלתי נשלט, יעלו עד ל- Plateau Rosa ויגלשו 20 דקות רצופות עד לצ`רביניה באדום מספר 7 הקשה. זהו. עשינו את זה.
במלון, סאונה תפצה אתכם על המאמץ.
