שיטתי לדירוג אתרי סקי
נתחיל מהסוף, נדמה לי שמצאתי את הסקאלה הנכונה לדרג חופשות סקי:
- שלג טוב: מוסיף 5 נקודות, שלג לא טוב מוריד 5
- מזג אויר טוב: מוסיף 3, מזג אויר רע מוריד 2
- אתר טוב ופתוח מוסיף 2, סגור או אתר בינוני מוריד 1
- סידור טוב לילדים: מוסיף 4 נקודות, סידור רע מוריד 6
- אוכל טוב: מוסיף 2, אוכל לא טוב: תוסיף כסף ותאכל במסעדה
- כל השאר: תוסיף או תוריד נקודה לכל אלמנט שהיה קיצוני (בריכה מחוממת תוסיף 1, מחוממת לשבדים ל-22 מעלות תוריד 1, סאונה מעורבת תוסיף 1, אתה נראה טוב, תוסיף עוד 1, אתה נראה רע, אל תלך...).
אז איך היה לנו?
שלג טוב מאוד, מזג אויר: במשך יום וחצי רוחות חזקות וחצי יום שלג, אבל 3-4 ימים יפים. אתר פתוח וטוב, פתוח חלקית אבל הלך ונפתח ועוד ועוד, בהדרגה. אוכל לא רע בכלל, ולעיתים אפילו טוב מאוד. הבריכה מחוממת לשבדים, ובלי סאונה מעורבת (ואני גם לא נראה מספיק טוב). אוקיי ואחרי הסיכומים, אפשר להתחיל...
הגעה והתארגנות
צ`רביניה קרובה יחסית למילנו, הנסיעה אמורה לארוך כשעתיים, אבל איכשהו הסעות הקלאב תמיד חוסכות תשלום בכבישי אגרה, כך שהנסיעה מתארכת לכדי שעתיים וחצי. הגענו בטיסה סדירה של אליטליה ועוד קבוצה (אוטובוס שלם) הגיע בטיסה של אלעל. הקלאב מרוחק למדי ממרכז העיירה ולמי שצריך לצעוד לשם, זו חצי צרה, אבל בחזרה מדובר בעלייה די רצינית של כ-60 מטרים הפרש גובה וכ-700 מטר צעדה. בכל מקרה, השאטל מאוד יעיל, למעט בשעות העומס. לאמיתו של דבר, לא הייתי בשום מקום חוץ מאשר על המגלשיים ובקלאב וטיפה בצרמט.
ההתארגנות תקתקה לא רע בכלל: השכרת ציוד (לחלק מהילדים), רישום לקבוצות והבר החופשי, פתוח עם צ`יוקולטה מעולה לילדים וקפה (אמיתי) למבוגרים. החריקה הראשונה היתה לרשום את רק לבנבנון לקבוצה. אין אף ילד אחר ברמתו ולכן אין קבוצה 5 לילדים (והוא לא יכול להצטרף למבוגרים כי הוא בן 9). רק לבנבן נרשם איתי לקבוצה 5 למבוגרים, רק לבנה בקבוצה 4ב`, רק לבנבנה בקבוצה 3 ורק לבנבנונצ`יק בקבוצה 1 לילדים קטנים. בקיצור, למעט רק לבנבנון, כל היתר מאושרים בקבוצות סבירות (5 ילדים בגיל 6-8, 8 בגיל 10-12 ו-8-10 למבוגרים). רק לבנבנון חיפש את עצמו כל השבוע, גלש יום אחד עם ילדים ואחר כך עם מבוגרים, בקבוצה של רק לבנה, בקבוצה שלי, בקבוצת 4א` וביתרת השבוע עם רק לבנבן ואיתי.
הקלאב עצמו
בקלאב עצמו החדרים מדהימים, סוויטות ענקיות. יכולנו להסתדר באחת, אבל היו לנו שתיים- סופסוף מיטת קינג סייז, שגם כאשר רק לבנבנונצ`יק ישן לרוחב המיטה שלנו, עדיין היה לנו מספיק מקום. לילדים הייתה סוויטה אחת ולנו אחת, צמודות, אבל לא מחוברות. בסוויטה היה חדר אמבטיה של ממש, עם מקום לזוז, מקרר, טלוויזיה שלא הדלקנו ולו פעם אחת. היו חדרים, שהגישה אליהם הייתה מסובכת והצריכה מדרגות רבות. אנחנו היינו קרובים ללובי ובאותה קומה שלו. בשבוע בו היינו היו 100 ישראלים, מתוך כ-250-300 אורחים בקלאב והיו כ-40 ילדים, דבר שהיה מספיק מאוד לילדים שלי, כל אחד מצא חברה בקלות.
התניידות
כאמור, הקלאב לא נמצא על המסלולים, אלא רחוק למדי. ישנם מיניבוסים שמסיעים מהקלאב, אל ומהמעלית הראשית (הגונדולה לפלאן מזון), שבדרך כלל די יעילים, אבל היציאה בבוקר עמוסה. החזרה יותר פשוטה - אפשר לחזור בגלישה לקלאב (לא למתחילים, אבל החל מרמה 3-4 אין בעיה). בבוקר, המסע הזה די מעייף. אם יוצאים מהמלון ב-9:30, ורוצים לגלוש בשוויץ, קחו בחשבון כ-45 דקות עד תחילת הגלישה (3 גונדולות) + עומס ביציאה מהמלון + מדרגות רבות (לפני הראשונה, ובין הראשונה לשניה). לעומת זאת, אם יוצאים ב-8:15, ברבע לתשע כבר תהיו על המגלשים. החידוש- את ארוחות הצהריים אפשר לאכול במסעדת הקלאב בפלאן מזון (גובה 2555 מטר)- מאוד מאוד נוח וזריז, למרות שהאוכל שם פחות מגוון מאשר למטה בקלאב. ההדרכה נראתה קצת חלשה יותר מאשר בצרפת, אולי בגלל שמדובר בכ-4-4:30 שעות ביום ולא 5-5:30.
האתר
צ`רביניה הוא אתר מצויין למתחילים וחשוף לרוחות חזקות. קודם כל, היה שלג מעולה, אבקתי ורב, עד שהרוח העיפה ממנו קצת. המסלולים רחבים ממש ופחות מתאימים לגולשי קרשלג (יש הרבה קטעים ישרים או לפחות מול הרוח שמצריכים דיווש). צרמט הוא הרבה יותר טוב, קודם כל בתקתוק השוייצרי, שכמעט כל האתר היה פתוח, לעומת כ-50-70%, ואת צ`רביניה (והירידה לוולטורנק), שנפתחה רק ביומיים האחרונים, לצערי לא הספקתי לבדוק.
כמה דברים לשים אליהם לב:
- ברוחות חזקות המעברים נסגרים. היה לנו יום עם רוח חזקה מאוד, שבעצם רק 2-3 מעליות עבדו במהלכו. רק לבנבנון הצליח לעשות סקי ברברס (הרוח דחפה אותו למעלה).
- הנוף מהצד של שוויץ מדהים ביופיו (המטרהורן -; או צ`רביניו באיטלקית).
- חשוב ביותר, אם עוברים, לבדוק היטב מתי חוזרים ומתי ואילו מעליות נסגרות. אנחנו הגענו בשעה 3:29 למעלית שנסגרת ב-3:30 והיא כבר הייתה סגורה ורק בנס (ובריצה) הספקנו להגיע לגונדולה (בדקה איחור) ולחזור בזמן (היה קצת מלחיץ).
- העיירה צרמט מקסימה ויש לה קסם מיוחד, למרות שרק עברנו בה. הרכבות היו חוויה לילדים (רכבת על פאס משונן מהעיירה לגורנרט). גם בירידה מהקליינה מטהורן (הרכבל הכי גבוה באירופה -; 3899 מטר) היה שלג אינסופי על הקרחון והמסלול היה בגדר המלצה בלבד.
- הסנו פארק היה סגור וריבוי הגונדולות היה מעצבן למדי (אני לא אוהב לחלוץ את מגלשי). בצד האיטלקי היו כמה מעליות כסא ישנות (על אחת כזו ישבתי מול רוח 80 קמ"ש במשך 25 דקות), אבל בסה"כ היה טוב.
מסלולים מומלצים
- צ`רביניה: מסלול 7 מפלאטו רוסה עד לעיירה, 1430 מטר הפרש גובה וכ-7-8 ק"מ אורך. בחלקו הראשון הוא מסלול מירוצים אמיתי (רחב, שלג מעולה ואבקתי) ותלול למדי. אחר כך הוא מתמתן קצת ונהיה ברוחב רגיל.
- צרמט: מסלול 71 אדום רחב, שלג אבקתי ומהיר (מגרש מירוצים שוויצרי), שבו ניתן לצאת ולהכנס למסלולים. מסלול 51 מהים השחור, באזור של גורנגרט, מסלול 35 והירידה לגאנט במסלול 29 וכן מסלול 15 הצפוני ביותר באתר (באזור סונגה).
אותי מאוד קל לרצות: שלג טוב, הרבה סקי, ילדים מסודרים... וכל זה עלה לנו בדיוק 6700 יורו למשפחה של 6 נפשות (3+3), כולל ציוד ל-2.5 ילדים. הכי טוב מבחינתי, שנסענו עם 3 אוהבי גלישה, 2 פחדניות ואחד שלא יודע וחזרנו עם 6 גולשים, גם רק לבנה וגם רק לבנבנה עשו קפיצת מדרגה באפקט הפחד וגישתם החיובית יותר לסקי. בת ה-11 פשוט עברה את מחסום הפחד שלה ורק לבנה, נהנתה מאוד בסקי. רק לבנבנונצ`יק -; ישר לאקדמיה, חסר פחד לחלוטין, טס במדרונות וגולש בסללום (משולש) את כל מסלול 7 הנהדר.
