לפני שפגשתי את האחד, שעם הימים הפך לבעלי, זימבבואה (Zimbabwe) הייתה מדינה שהכרתי בעיקר לצורכי משחק "ארץ-עיר". לא יכולתי לנחש אז שביום מן הימים אבלה את ירח הדבש שלי דווקא בה, עם הבחור שלי, שהגיע ממנה וסיפר לי על מקום מלא צבע. כמוהו, גם המדינה הזו שבתה את ליבי, וכעת הגיע תורי לספר.

כל נפלאות אפריקה במדינה אחת

זימבבואה היא מדינה דיי גדולה, כך שבתוך גבולותיה נמצאים הרבה מאוצרות הטבע של היבשת הבתולית. הנופים מגוונים מאוד ומשתנים בכל כמה שעות של נסיעה: משדות תירס (Maize) שטוחים לגבעות משונות, שכמו צצות בנוף בפתאומיות ומהרים גבוהים וירוקים למישור יבש עם עצי באובב ענקיים – כן, בדיוק כמו אלה שעליהם מספר הנסיך הקטן, רק במציאות.

בניגוד לתדמית היבשה של אפריקה – יש בה גם המון מים, נחלים ונהרות, מפלים ואגמים. לא תמיד הכל מלא, אבל נתמזל מזלינו והמקומיים סיפרו לנו על קיץ גשום במיוחד השנה, שהגיע אחרי תקופת בצורת ממושכת.

השמיים בה הם מהכחולים שראיתי וכמעט בכל יום ראינו בהם זריחות ושקיעות שלא היו מביישות גם את הוליווד. גם העננים מיוחדים והכוכבים זוהרים בעצמה, כפי שקורה רק במקומות שבהם אין הרבה יישובים מוארים שמפריעים. 

ובכלל, לא נותרו עוד הרבה מדינות בעולם שאליהן הגענו והרגשנו לבד, אבל בזימבבואה דווקא כן. במהלך 23 ימי הטיול, רוב אתרי הטבע היו שלנו בלבד, וכך קרה למשל, שמצאנו את עצמינו מתפעמים מהמפל הגבוה במדינה, בלי לחלוק את המראה עם אף נפש חיה. ותאמינו לי, אין תחליף לתחושה שיש רק שני בני אדם על פני פלנטת הטבע, ואת אחת מהם.

באמצע “שום מקום”: הפארק הלאומי ניאנגה

לאחר שנחתנו בשדה התעופה בהררה (Harare), עיר הבירה, ובילינו בה כחמישה ימים בביקור שורשים מרגש, המשכנו לכיוון מזרח, אל הפארק הלאומי ניאנגה (Nyanga National Park), שנמצא באזור ההררי והכי גבוה במדינה, ה-Eastern Highlands.

נקודת הבסיס שלנו הייתה קוטג' עם אופי אנגלי של פעם, בתוך מה שהיה נדמה כמו קרחת יער פרטית על אגם – קסם של שלושה ימים, בלב “שום מקום”. במרחק הליכה מהבית חיכתה לנו תצפית ה-World's View שהייתה מרשימה לא פחות משמה המבטיח, וחשפה לנו פלח יפהפה מהעולם.

הקוטג' אמנם היה בבעלות של חבר משפחה, אך היו עוד כמה כאלו בסביבה ששווה לבדוק. ואם תרצו ממש להתפנק – אז גם מלון Troutbeck Resort הסמוך הוא אופציה מצויינת.

במהלך הימים במקום, למדנו לראשונה, שהכבישים הגרועים ביותר, הביאו אותנו למקומות הכי יפים. כך הגענו גם אל שני מפלים מיוחדים: האחד שוצף במים – מפל האיניאנגומבה (Inyangombe Falls), והאחר כמו נלקח מסיפור אגדה: מפל מוטאראזי (Mutarazi), שבמקרה גם מככב כמספר 17 ברשימת המפלים הגבוהים בעולם. הוא נשפך מגובה של 762 מטרים ועוצמתו נשמעת למרחקים, על אף שהוא נראה דקיק וגמלוני. המצוק שנמצא ברקע שלו נראה כמו שייך לארץ לעולם לא, והפרפרים הצבעוניים שמתעופפים ברקע מוסיפים לתחושת הסוד שגילינו לבד.

כמנהג המקומיים, אכלנו ושתינו תה בבתי המלון שבסביבה, וכמנהג עצמינו נרדמנו בשלווה בכל ערב מול האש באח. באחד הימים הייתה הפסקת חשמל (זה קורה לעתים תכופות במדינה), והערב התמלא אור נרות ותחושה שכך באמת צריך לחיות פה – כמו פעם, אל מול הירח והכוכבים. תארו לעצמכם איך התאכזבתי כשחזר החשמל! כיבינו במהרה את האור, והמשכנו בסרט שחור-לבן שלנו.

אבנים שנויות במחלוקת: הפארק הלאומי גרייט זימבבואה

בצירוף מקרים מוחלט, הגענו לאתר המורשת לשימור של אונסק”ו – זימבבואה הגדולה (Great Zimbabwe), דווקא ביום העצמאות המקומי (שחל ב-18 באפריל). זהו האתר הארכיאולוגי הראשון, שעל שמו נקראה מדינה שלמה!

באתר גילינו ארמון עתיק (שמשקיף על נוף נהדר) ומבנה משונה, שמהווה את המבנה הטרום ציוויליזיוני הגדול ביותר באפריקה אחרי הפירמידות. אלו מוכיחים כנראה שהתרבות האפריקאית שגשגה והגיעה לגדולות כבר במאה ה-11 לספירה, הרבה לפני שדרך בה האדם הלבן – אך לא כולם מסכימים שזו עובדה, ועל כך יש מחלוקת ארוכת שנים.

הייתי בטוחה שביום זה יהיו במקום חוגגים רבים, או לפחות מפגני כוח של הממשלה, אך זה לא קרה, ובמקום הפסטורליה המשיכה בחגיגותיה שלה, ואני לפחות לא הבנתי איך מקום יפה שכזה עשוי לגרום למהומות.

  • איפה: העיר הקרובה ביותר היא מסווינגו (Masvingo), שנמצאת כ-28 קילומטרים מצפון, ו-11 שעות נסיעה מהררה, הבירה.
  • שעות פתיחה: בכל יום (פרטי לשני) בין השעות 8:00-17:00.
  • אתר אינטרנט: www.greatzimbabweruins.com
  • מחיר כניסה: 15 דולרים.

על שלל צבעים וראש קירח: הפארק הלאומי מטופוס

בלב המדינה נמצא מטופוס (Matopos/Matobo), פארק לאומי של סלעי גרניט ענקיים בני מיליארדי שנים, שבשפת האינדבלה המקומית נקרא “ראש קירח”. הסלעים, שנראה כאילו נפלו בסדר מופתי מהשמיים, מנוקדים בכתמים צבעוניים ובעלי צורות מרהיבות בנוף. וגם ביניהם לא השתעממנו: יש בפארק המון מערות עם ציורים של בושמנים, לטאות גדולות צבעוניות מתרוצצות חופשי, שטח גדול שבו ניתן לראות בעלי חיים וישנה תצפית שאנשים היו מוכנים למות עבורה, ה-World's View (אחרת. הם לא מאוד מקוריים במתן שמות שם, כך למדתי).

  • איפה: הפארק ממוקם כשעת נסיעה לכיוון דרום מבולאוויו (Bulawayo).
  • מחיר כניסה: 15 דולרים + עשרה דולרים לעלייה לתצפית.
  • אתר אינטרנט: www.greatzimbabweruins.com

התצפית נמצאת על אחת הפסגות המקסימות במקום, ועליה קבור גם ססיל רודס, מייסד רודיזיה. על אף שטייל בכל רחבי אפריקה ובילה את סוף חייו בדרום אפריקה, ביקש להיקבר במקום זו, שאותו החשיב למקום היפה ביותר, והוא צדק – וגם אנחנו התאהבנו. בילינו שם זמן רב בין צילומים וטיולונים מצד אחד לצד שני, שכיבה על הגב ובהייה בשמיים, ונשארנו עד שגופינו רווה מכל היופי.

משם המשכנו בדרך פתלתלה ומאתגרת ל-Shumba Shaba, לודג' שחציו חצוב בסלע ועם חלון זכוכית ענק לכיוון הנוף, שממנו זכינו לראות זריחה מושלמת. יש דברים שאפשר לראות גם בארץ, ויש כאלו שחייבים לטוס רחוק עבורם.

ארוחת ערב עם פילים: הפארק הלאומי וואנגה

אם זה עוד לא השתמע בין השורות – הטבע בזימבבואה לגמרי פראי, וסביר להניח שחיות פרא התחבאו בכל פינה. אבל גם אם לא – ראינו אינספור בבונים על הכבישים, יעלים בשיחים ועכבישים ענקיים בתוך כל לודג' שהתארחנו בו (לי אמרו שהם לא באמת מזיקים, ואני בחרתי להאמין). בשלב מסויים התחלתי לדמיין חיות בכל סלע, עץ ושיח.

כדי לחוות את חוויית הטבע האולטימטיבית, בחרנו להגיע לשמורה הגדולה ביותר – הפארק הלאומי וואנגה (Hwange). בגלל גודלה (שני שליש מישראל!), הנוף בה משתנה תכופות וכך גם החיות שניתן לראות בכל חלק. באזור שבו שהינו, לדוגמה, ראינו בעיקר פילים, שמסתובבים הרבה בין עצים.

  • איפה: ניתן להיכנס אל הפארק דרך שני שערים: Sinamatella מצפון, או Hwange Main Camp Gate מדרום (קרוב יותר לבולאוויו, כך שתלוי מאיזה כיוון תגיעו). כך או אחרת – הנסיעה לעומק הפארק אורכת שעות רבות.
  • מחיר כניסה יומית לפארק: 10 דולרים לרכב.

התמקמנו אמנם במקום הכי מפנק בטיול: Nehimba Safari Lodge, אך עדיין נדמה היה כי אנחנו רק אורחים ארעיים בממלכת החיות, שממשיכה בהתנהלותה הרגילה. אפילו כשאכלנו את ארוחות הערב על הדק החיצוני התעלמו מאיתנו הפילים בסביבה, והגיעו כהרגלם לשתות מים בבריכה הסמוכה. כי גם להם מגיע דרינק לילי, לא?

אמנם התקופה שבה הגענו מאופיינת במקורות מים מוצפים ובחיות פזורות ונסתרות יחסית, אך מסתבר שזו ה-עונה לראות ציפורים, ובייחוד בוואנגה, שבו לבדו חולפים 420 זנים צבעוניים! מעבר לכך ראינו אינספור אימפלות וחזירי יבלות, שלל חיות עם קרניים, היפופוטמים, פילים, זברות, ג'ירפות וחיות ליליות קטנות – והיינו יותר ממרוצים!

מגלים אחד משבעת פלאי תבל: מפלי ויקטוריה

והנה הגעתי לסיבה העיקרית שבגללה החלטנו לטוס באפריל – מפלי ויקטוריה (Victoria Falls), המלאים במים בחודש זה. באופן שאינו תואם את גודלם וזוהרם, המפלים שוכנים דווקא בעיירה קטנה (ויקטוריה פולס), אם כי מאוד תיירותית, שלא מרגישה כחלק מהמדינה שבה טיילנו עד כה. מדהים היה לגלות שחלק מהמבקרים בה מגיעים מדרום אפריקה בטיסה ישירה, ובכלל לא יודעים שהם נמצאים בזימבבואה. וחבל.סביב המפלים התפתחה תעשייה שלמה של כיף וחוויות רטובות: מחנויות ושווקי אמנות והמון מסעדות על רמה, לבאנג'י מול המפלים, אומגה, ראפטינג, ואפילו שכשוך בבריכה קטנה ממש מעל המפל. ב-48 השעות שם טעמנו קצת מהכל.

התחלנו בהפלגת שקיעה על נהר הזמבזי (Zambezi), או בשמה הלא רשמי: ה-Booze Cruise, שבה גם ראינו לראשונה היפופוטמים (או שזה האלכוהול שטשטש אותנו); וזו הייתה רק הטיוטה ליום המפגש עם המפלים, ה-Mosi-oa-Tunya (“העשן הרועם” בשפה המקומית), בשתי וריאציות – מהשמיים ופנים אל פנים.

דיוויד ליווינגסטון, החוקר הסקוטי ש”גילה” אותם והקדיש את שמם למלכתו האהובה, כתב עליהם: “מלאכים ודאי צופים במראות מקסימים כאלו בזמן מעופם”. החלטנו לבדוק האם יש ביסוס לדבריו ועלינו על ”טיסת מלאכים” – 12 דקות נפלאות בהליקופטר, שנותנות נקודת מבט שמיימית על הפלא הזה. חוויה לא זולה, אבל שווה כל אחד דולר.

בהמשך היום הגענו לשמורת מפלי ויקטוריה, כדי לצפות במפלים מקרוב, ולכך באמת אין תחליף. עוצמת זרימת המים כל כך חזקה, עד שמרגישים את זה בכל חלק בגוף (וכמובן, גם נרטבים לגמרי. ולא, מעילי הגשם לא עזרו). הטיול בשמורה הרגיש כמו קפיצה קטנה לגן עדן, שבו נמצא גם יער גשם קטן שיצרו המפלים לבדם, ואלפי קשתות, שממש אפשר היה לגעת בהן ולהרגיש את הקסם.

כדי להרגיע את ההתרגשות, המשכנו לארוחת צהריים וקוקטיילים מול הנוף ב-Look Out Cafe. משם גם רואים את הגשר, שממנו קופצים באנג'י – וזה כמעט כמו לעשות לבד, לא?

ירח דבש זימבבואני, הוא לא מילה גסה!

נכון שלא מדובר על יעד “קלאסי” לירח דבש – אין פה חופים לבנים, או מי טורקיז, אבל, ואוו איזה יעד זה! זימבבואה לימדה אותנו מה באמת חשוב בחיים האלה, וכמה מעט אנחנו צריכים (למרות שיש פה המון).

אבל כדי להשלים את התמונה המלאה, אספר לכם שהתשתיות פה “לא משהו” בלשון המעטה, יש שחיתות רבה מצד הממשל והאבטלה גואה. החיים פה רחוקים מלהיות קלים ועיקר הסובלים הם התושבים. יחד עם זאת, הזימבבואנים הם כנראה האנשים הנחמדים והחברותיים ביותר שפגשתי בכל טיוליי בעולם, והאופטימיות שלהם היא משהו ששווה ללמוד ממנו. לא משנה את מי פגשנו – הם תמיד שמחו לספר על החיים שלהם ושאלו על שלנו, עזרו בלי כל בקשת תמורה והיו מאוד מנומסים ונעימים. על אף כל הבעיות, רובם עדיין מספרים שלא היו רוצים לחיות בשום מקום אחר. אי אפשר להאשים אותם, הם חיים במדינה מיוחדת במינה.

ולמקרה שעוד לא השתכנעתם – דעו שאין שום סיכוי שהייתי מוותרת על כל זה לטובת בטן-גב, כי זימבבואה הייתה כל מה שציפיתי לו ואפילו יותר – והיא לא פחות מנפלאה.

7 טיפים שחשוב לדעת לפני טיול בזימבבואה

  • מתי כדאי: תלוי מה אתם מחפשים! עונת ה”שיא” היא העונה היבשה – אפריל-אוקטובר, אך למעשה היובש האמיתי מתחיל בדר”כ במאי. בעונה זו קר יותר, אך רואים המון חיות. העונה הרטובה היא בין נובמבר-מרץ ואז הכל ירוק הרבה יותר ומאגרי המים מתמלאים.
  • חיסונים: החיסונים שתתבקשו לקבל (לרוב) הם טטנוס וטיפוס הבטן. בחלק מהמקומות תצטרכו גם לקחת מלרון. מומלץ להתייעץ במרפאת מטיילים טרם הנסיעה.
  • מטבע ומחירים: המטבע המקומי הוא דולר אמריקאי ($), אך מכיוון שיש מחסור בשטרות במדינה, אני ממליצה בחום להצטייד בדולרים מהבית, ובנוסף עם כרטיס אשראי, שיקבלו במקומות רבים. המחירים זולים יותר מהארץ, אך לא ברמה שמצפים בה כשחושבים על “אפריקה”.
  • ויזה: את אשרת הכניס למדינה מקבלים בעת הנחיתה. העלות היא 30 דולר.
  • התניידות: מומלץ מאוד לשכור רכב גבוה, ואף 4*4. אין במקום תחבורה ציבורית מסודרת בין רוב המקומות, אך יש מין מוניות שירות פרועות שנקראות Combi, שהן אופציה זולה משמעותית. ניתן גם לשכור את שירותיהם של נהגים פרטיים.
  • מחסומי משטרה: יש מאות מחסומים על הכבישים (לא מצדיקה את התופעה, אבל נראה גם השוטרים מנסים להרוויח את לחמם). כדאי להגיע מוכנים ולקרוא מה חייב להיות בכל רכב. ייתכן שזה עניין של מזל, אבל גם בפעמיים שנעצרנו במחסום, השוטרים בדקו הכל ושחררו אותנו לדרכינו דיי מהר.
  • מקומות לינה: יש שלל אפשרויות לינה, לכל כיס ובכל מקום – מאתר קמפינג פשוט, לכזה מסודר שיש בו הכל, ומדירות Airbnb למלונות ולודג'ים בכל הרמות. אם מגיעים

מתכננים טיול לזימבבואה? הנה עוד כמה כתבות שתאהבו:

יעדי הכתבה