מעבורת לחופים בדרום דר א-סלאם
הרבה דובר והרבה עוד ידובר על החופים המדהימים, המקיפים את האיים זנזיבר, פמבה ומפיה. מעטים יודעים שממש "מתחת האף", העיר דר א-סלאם התברכה בחופים יפהפיים, שאינם נופלים ביופיים מחופי האיים שהוזכרו ואפילו עולים עליהם. רוב המטיילים מתייחסים לדר א- סלאם רק כנקודת מעבר שבין אזורי הספארי וזנזיבר, פמבה או מפיה. דבר אחד בטוח: החופים של דר א-סלאם זולים בהרבה מחופי זנזיבר, וודאי מחופי פמבה ומפיה.
כדי להגיע לחופים מדהימים אלו בדרום העיר, די במעבר של כמה דקות במעבורת מצד אחד לצידו השני של הנמל או שייט קצר בסירה מהחופים הצפוניים אל אחד האיים שבצפון העיר. שירות המעבורות הוא ממלכתי והמעבורות עוברות מצד לצד בתדירות גבוהה, לפחות כל 15 דקות. זמן החצייה תלוי בגודל המעבורת. ישנן שלוש מעבורות - אחת גדולה ושתיים קטנות וזמן החצייה עצמו לוקח בין חמש לעשר דקות. לכל החוצים, מומלץ לעלות לקומה העליונה של המעבורת, ממנה נשקף נוף מרהיב של הנמל, העיר, שוק הדגים ונמל הדיג הציורי שתמיד יש בו "תזוזה" ותנועה. אם התמזל המזל, אפשר לפעמים להגיע בדיוק בזמן שאוניה גדולה נכנסת או יוצאת מהנמל והמראה הוא מיוחד, ומדגיש עד כמה אנו "קטנים" ועד כמה המעבורת ונוסעיה נראים כמו תיקנים לנוסעי האוניה. לאחר שעברנו בשלום, נוכל להמשיך לאחד החופים שבחרנו.
כשאני מדבר על "חצייה בשלום", איני מתכוון חלילה לשלום הגוף. אין כל איום גלוי או ניסתר מצד שאר הנוסעים. פשוט, בזמנים מסוימים יש דרישה גדולה לשרותי המעבורת ואלפי אנשים חוצים מצד לצד והצפיפות היא גדולה. בייחוד גדולה הצפיפות ב"כלוב", שבו ממתינים הנוסעים עד לפתיחת השערים והעלייה למעבורת (בערך 50 צעדים). בעת ההמתנה בכלוב, תהיו מוקפים במאות אנשים ונשים שיהיו טרודים בענייניהם, אבל תמיד ימצאו אחדים שיברכו אתכם בשלום ומתוך סקרנות טבעית, ישאלו אתכם שאלות אישיות כמו: "מאיזו ארץ הגעתם?" "לאן מועדות פניכם?" והאם "אתם אוהבים את טנזניה?" המקומיים ידועים בטוב ליבם והתברכו בסבלנות אין קץ. ברגע שנפתחים השערים ומתחילה הנהירה למעבורת, מתחלפת סבלנותם של הממתינים בדחף נסתר. ללא שאמרו "שלום" או "להתראות", הם מעמיסים על ראשיהם את החבילות שאיתם (יהיו אלו מזרונים גדולים, שקים מלאי ירקות, חבילות של מטאטאים או דלי מלא דגים לא מבושלים) ונדחפים כמו כולם לעבר שער העלייה למעבורת.
אפשר לחצות את הנמל רכובים או ברגל. למטיילים מומלץ לחצות רגלית מכוון שבמידה ותרצו לחצות במונית, אתם עלולים להמתין למעבורת תור אחד או שניים ובעל המונית ייגבה מכם כסף רב. במידה וחוצים רגלית, אפשר מיד בצד השני לשכור מונית או תלת קטנוע (שמכונה כאן באג'אג') ולהמשיך לחוף שבחרתם.
איך מגיעים למעבורת? מאוד בקלות. הולכים לאורך החוף לכוון המגדל שנראה כמגדל פיקוח ענק של שדה תעופה. זהו, למעשה, מגדל הפיקוח של הנמל וממש לרגליו מתחיל התור למעבורת.
עברתם בשלום, מה עכשיו? קודם כל, צריך "לשרוד" את הירידה מהמעבורת. שוב תהיו מוקפים במאות אנשים נושאי חבילות וארגזים שלא יראו אתכם ממטר, ידחפו ובמרפקים שלופים יפלסו את דרכם אל החוף כשהם מתפתלים בין מכוניות מזדחלות שגם הן מנסות להדחק לכוון שער היציאה היחיד, המשמש את הולכי הרגל והמכוניות גם יחד.
המלצתי לכם: המתינו לסוף. אל תדחקו קדימה! ממילא בתוך הבלגאן לא תראו לאן אתם הולכים וכדאי יהיה לכם להמתין לזרם האדם שיתדלדל. אף אחד לא יזרז אתכם לרדת ולא תשלח משלחת לחפש אחר נוסעים סמויים. אם החלטתם לעשות סיבוב נוסף במעבורת, הוא יהיה סיבוב חינם מכיוון שאין ביקורת כרטיסים. אגב, מחיר כל ה"חוויה" הנפלאה הזו הוא פחות משלוש אגורות (כן, שלוש), ותוכלו לשמור את הכרטיס הקרוע כהוכחה שחציתם את הים.
אחרי הירידה מהמעבורת
עברנו! מה עכשיו? אפשר מיד להמשיך לחוף שבחרנו ואפשר להסתובב מעט בין דוכני השוק הקטן שצמוד לשער היציאה. מאות קונים ונוסעים מתרוצצים בין הדוכנים ובוחנים נעלי אצבע, בננות, אננס ואפילו ווילונות ובשר טרי. למטיילים מומלץ לקנות מעט פרי טרי להמשך ואולי אפילו מכנסיים קצרים (יד שנייה, אבל נראה כמו חדש ועולה פרוטות), שנקראים בלשון העם "מיטומבה", כלומר "משומש" או "יד שנייה". בכל אופן, תמיד השגיחו על ציודכם בארבע עיניים כדי ששום פריט שלכם לא יקבל רגליים!
אם החלטתם שלא לערוך קניות, המשיכו כחמישים מטרים במעלה הכביש עד מחסום קטן, שמיד אחריו חונים אין סוף מוניות ובאג'אג'ים (כלי תחבורה מקומי). מכאן הכביש פתוח ויוביל אתכם אל החוף שבחרתם ואתם רק צריכים לציין אותו לנהג שבחרתם. לאלה שרוצים להתכלב ממש, אפשר לעשות אחד מהשניים: לצעוד רגלית עד לחוף שבחרתם או לנסוע בתחבורה ציבורית (דלהדלה) ולהידחף למונית יחד עם עוד 10-20 נוסעים נוספים, שיסעו עם כל החבילות והדגים הבואשים שהביאו משוק הדגים שבצד השני. זכרו: גם אתם צמודים לחבילות שלכם. מקום? יסתדר, בסוף הכול מסתדר!
איך בוחרים חוף? ומה יש לראות שם?
אני בטוח שתרצו חוף ים עם חולות לבנים עטורים עצי קוקוס. את זה תמצאו בשפע. כשני קילומטרים אחרי המעבורת (אסור לצעוד לאורך חוף הים מכיוון שזהו "שטח צבאי סגור". תתפסו, תענשו!) תמצאו את הריזורט הראשון, "מיקאדי". יש שם שני חופים צמודים, האחד פרטי והשני ציבורי. בחוף הפרטי משלמים בערך 10 ₪ דמי כניסה וצועדים בערך 70 מטר בין עצי קוקוס עד למחנה. בדרך כלל תמצאו שם משאיות של מטיילים. חלקם יגורו באוהלים אבל יש שם גם מספר מוגבל של זוּלות בנויות מעץ ומוגבהות מעט. בזולה אין כלום חוץ ממזרון וכילה. בנוסף, תמצאו שם מסעדה, בר, בריכת שחייה, מקלחות ושירותים. החוף הציבורי הצמוד פתוח לקהל אבל לא מומלץ לישון שם בלילה מכיוון שאין שם שמירה וחנות האוכל נסגרת אחר הצהריים. לא הייתי ממליץ למטיילים לשהות במקומות אלו, מכיוון שהם ממוקמים ממש בכניסה לנמל והזיהום הנשטף החוצה מהנמל, מסיים בדרך כלל על החופים של ריזורטים אלו. בהמשך הכביש, בערך שלושה ק"מ מהמעבורת, תמצאו ריזורט נוסף, קטן ונחמד בשם "נגודה", אבל גם הוא לא מומלץ בגלל הזיהום. מיד בצמוד אליו נמצא שוב ריזורט פרטי.
בערך חמישה ק"מ אחרי המעבורת, הכביש מתפתל ימינה ועובר שני עצי באובב ענקיים. מכאן מתחיל איזור בנוי וגם חופים נקיים ומזמינים. הים ימצא מצד שמאל והחוף הראשון יהיה "ברקודה" ואחריו "החוף של קים". בשניהם אפשר להקים אהלים או לקבל חדר או סככה. יש בשניהם אפשרות לאכול במעין מסעדה מקומית. זול, מאד זול!
שבעה ק"מ אחרי המעבורת תמצאו את החופים הכי נחמדים והכי נקיים: ריזורט "הזריחה" ומיד אחריו ריזורט מקומי קטן "בריזת -הים", אחריו "קיפאפאו" (שפירושו פרפר בסווהילית). הבא יהיה ריזורט מקומי ואחריו "החוף הדרומי". אחריו ישנו עוד ריזורט שעדיין לא פעיל, אבל מותר לשבת על חופיו וליהנות מהים. אוכל ומים אין בו, צריכים ללכת רגלית לאחד הריזורטים הקרובים או לחזור ברגל לכפר בכדי לאכול באחת המסעדות המקומיות. מטיילים רבים מכל העולם תמצאו בריזורט "הזריחה", בייחוד בעלי רכב שטח, שחוצים את היבשת מצד לצד או מצפון לדרום (מומלץ למחפשי טרמפים)
בריזורט אפשר להקים אוהל בחורשת עצי קוקוס קטנה במחיר של 5$ ללילה או לשהות באוהל קטן שהריזורט מספק ולהשתמש בשאר השירותים שהמקום מעניק (מסעדה, מקלחות ושירותים, מכון-מסאג' מופעל על ידי בנות אינדונזיות ואופנועי ים). אפשר גם לשהות בחדרים בנויים ובעלי מזגן או בחדרים קטנים ליד הים ממש, ללא מזגן, אולם עם שירותים צמודים ומקלחת. בסופי שבוע תתקלו בהרבה תושבים הודיים מקומיים, שיתארחו במקום עם כל בני משפחתם המורחבת.
בחוף קיפאפאו תמצאו מטיילים רבים מכל העולם, תרמילאים, מטיילי ג'יפים ומטיילי "אובר-לנד". כמו כן, תמצאו שם (בייחוד בסופי השבוע) הרבה תושבים לבנים שמתגוררים בדר א- סלאם ועובדים בשגרירויות, באו"ם ובאגודות מתנדבים.
אפשר להקים אוהל כמה מטרים מהים ולהשתמש בכל שירותי המקום, שבין השאר כוללים מסעדה עם מאכלים מגוונים, בר שבו יוגשו גם קוקטיילים, שירותים ומקלחות, סככת טלוויזיה וסככות חוף. אה, כמובן שכחתי, יש גם סככת מסאג' ממש על החוף, שמתופעלת על ידי מסז'יסטיות אפריקאיות. כאן יש אפשרות לשדרג את רמת המגורים ולעבור למגורי זוּלה, שם מספקים לכם סככה שניתנת לנעילה, מיטה, מזרון וכלי מיטה נקיים. המהדרין יכולים לעבור ולהתגורר בבונגלו משוכלל תמורת הסכום "הסמלי" של 120$ לחדר.
מי שבוחר להתגורר בחוף הדרומי צפוי לקבל חדר מלון משוכלל, בריכת שחיה, סככות צל על קו המים, אינטרנט חינם, בר חוף ענק ובסופי שבוע, עשרות מבני הקהילה ההודית ומאות מקומיים שבאים להתחרש ממוסיקה רועשת מאד שבוקעת מרמקולים בגודל של משאית ומרעידים את החוף במוסיקה הודית ואפריקאית.
התמקמתם, מה עכשיו?
מעכשיו אתם נמצאים במקום מדהים. ומה עושים עכשיו? יש המון מה לעשות! כמובן שהגעתם לכאן כדי להשתזף ולהתרחץ בים (שהוא בעצם האוקיאנוס), אז יש לי חדשות נפלאות עבורכם: החול הוא לבן ורך והאוקיאנוס הוא שקט (אמנם הוא הודי, אבל הוא בכל זאת שקט), המים חמימים וצבעיו משתנים בין צבעי הכחול עמוק לטורקיז ממכר. בהשוואה לחופי הארץ, החוף נראה נטוש. בכל רגע נתון, יהיו במים לא יותר מתריסר מתרחצים על רצועת חוף באורך של קילומטרים ועוד כמה משתזפים מארצות הקור (שיבכו כבר בלילה לאחר שישרפו כדבעי), אז פרשו מגבת והתחילו להתמכר לשמש!
אזהרה: השמש הטרופית חמה ומסוכנת לעור. הצטיידו בהרבה קרם-הגנה, נשרפים גם כשמעונן! כשתשלימו את מנת השיזוף שלכם, תוכלו לצאת לסיור לאורך החוף. אפשר לצעוד צפונה עד לחורשת עצי מנגרוב מקסימה, שצומחת ממש בתוך הים. בדרך עוברים כפר דייגים קטן ואפשר לראות דייגים מתקנים רשתות, בונים את סירות הדאו המפורסמות שלהם או ממיינים דגים שרק הגיעו מהים (אפשר לקנות דג לארוחת הערב: מבקשים מהדייג לנקות עבורכם את הדג ומיד מפקידים אותו בתא הקפאה בריזורט שבו אתם שוהים עד לארוחה). ניתן גם לצעוד דרומה ולבחון את בעלי החיים שלאורך החוף. תראו בצעידתכם שבלולים, סרטנים, תולעים, מסנני חול, תוכלו לאסוף צדפים יפים ולצפות בציפורים רבות ושונות ומה בעצם לא? החוף מתמשך ומזמין. אפשר ללכת מספר קילומטרים. מקום נחמד לעצירה: חורשת מנגרוב שגדלה לחופיו של נחל קטן שנשפך לים. אחרי שחזרתם לחוף שממנו התחלתם לצעוד, היכנסו לים. האוקיאנוס תמיד שקט ואין גלי חוף גבוהים. המים חמימים ובדרך כלל נקיים וצלולים מאד. מציל אין. מי צריך שכל רגע יצרחו לכם ברמקול: "הגברת עם הבגד-ים השחור! (רובם בבגד-ים שחור) נא לצאת החוצה!" שוב אזהרה: אל תסתובבו כשעליכם שעונים משוכללים או תכשיטים יקרים!
לאורך החוף משוטטים רוכלים נושאי צדפים, צעיפים, עדיים אפריקאים, כובעי קש, עפיפונים ומוכרי קוקוס טרי. הללו יקלפו עבורכם את פרי הקוקוס, יפתחו אותו מראשו ויתנו לכם לשתות את המיץ המרענן שבשפת המקום נקרא מדאפו. אחד הדברים שנמכרים מדי פעם על החוף הם לבבות דקל טריים ואני ממליץ לכם לקנות חתיכה ולטעום, הטעם הוא עדין ומיוחד במינו. מדי פעם חולף עדר בקר לאורך החוף ומשאיר אחריו סימנים בחול הלח. גם גמל אחד מופיע מדי פעם על שפת הים, מלווה ב"נהג" וב"עוזר נהג" ובעליו יסכים להרכיב אתכם לטיול חוף קצר תמורת כמה שקלים. מה עוד ניתן לעשות? ממש מולכם במרחק של שלושה ק"מ מהחוף תראו מספר איים. אני ממליץ לכם בכל לשון לשוט ולבקר באיים. המפורסמים שבהם הם איי סינדנה.
איי סינדנה
מה רואים שם? מגיעים לאיים בתוליים עם חופים נקיים ולבנים. באחד האיים יש חוף, שבו צבי הים מטילים ביצים, ואם תגיעו במקרה ביום הבקיעה, תצפו במחזה עוצר-נשימה של צבוני ים הרצים אל האוקיאנוס. על האיים גדלים עצי באובב ענקיים והצמחייה מאד צפופה. המים שסביב האיים צלולים, חמימים ומזמינים לשחייה. ניתן גם לשנרקל ליד האיים וליהנות מבעלי החיים התת-ימיים, שכוללים: דגים טרופיים, שבלולי ים, כוכבי ים בכל צבעי הקשת ואלמוגים. לכיוון מזרח, האי מוקף בסלע של משקע אלמוגים "שנאכל" במשך השנים על ידי הים ויצר צורות משונות ומשוננות. אזהרה: ישנם מקומות סביב האי, "המבורכים" בקיפודי ים רבים.
כיצד מגיעים לאיים? דרך אחת היא לסכם עם דייג לקחת אתכם לאיים ולהחזיר אתכם במועד שתקבעו. החצייה היא בסירת דאו מקורית וצרה, שנדחפת ברוח הקלילה ובמפרש לבן ומטולא. קחו אתכם שתייה ומזון ואל תשלמו לדייג מראש. שלמו רק לאחר שחזרתם מרוצים. אפשרות אחרת היא סירת המרוץ של מלון "הזריחה" והאפשרות השלישית הן שתי הסירות השייכות לקיפאפאו. יש מעין הפלגת-יום, שיוצאות בבוקר מקיפאפאו וחוזרות אליו בשעות אחר הצהרים. המטיילים יקבלו שתייה קרה וסנדוויצ'ים כחלק ממחיר ההפלגה. כל האיים נחשבים שמורות טבע ימיות ועל הנוחתים עליהם מוטל "מס" של מספר שקלים.
ומה עושים בערבים? מה הבעיה? עץ יבש יש? יש! גפרורים? יש! בצופים הייתם? אז תדליקו מדורה, תעשו דגים על האש ותשטפו היטב בבירה.
האיים הצפוניים
אם נמאס לכם מהאיים הדרומיים, תוכלו כמובן לצאת לבילוי באיים הצפוניים יותר. המפורסמים יותר הם בונגויו ואומבוד-יה. כדי להגיע אליהם, אינכם זקוקים לשרותי מעבורת. פשוט נוסעים במונית או בבג'אג' (המתכלבים ייסעו בדלהדלה) לכיוון קווה-ביץ'. עליכם להגיע לאזור המלונות וויט-סאנד (חולות לבנים), בלינדה או ג'אנגוואני (כולם נמצאים אחד ליד השני) וזאת כדי להגיע לאי אומבוד-יה. עליכם להגיע לסליפ-וואי שבאזור מסאקי כדי לשוט לאי בונגויו. מכל אחד מהמלונות הללו וגם ממסאקי, יוצאות סירות כמה פעמים ביום אל האיים הללו. המחיר שווה לכל נפש - בערך 20 ש"ח לאדם. הסירות מתחילות בסיבובי ההובלות שלהן בתשע בבוקר ומסיימות בערך בשש בערב.
כשתגיעו לאי שבחרתם תוכלו "להתנחל" באחת הסככות שנמצאות כמעט על קו המים. בסופי שבוע נדרשים המבקרים לשלם בערך 15 ₪ עבור שימוש בסככה. כמו כן, תקבלו מחצלת ו"מיטת-שיזוף". באיים אפשר לאכול ארוחת צהריים שכוללת דג על גחלים וצ'יפס טרי. הדגים יהיו טריים לגמרי מכוון שנקנו מדייגים מזדמנים שעוגנים ליד האי. באי נמכרים גם משקאות קלים ובירה קרה.
ניתן גם לסייר סביב האי ולאסוף צדפים (גדולים ויפים). בירה הזכרתי? כן! בוודאי! אפשר לצאת לשנירקול קצר. המים צלולים והריף קרוב לחוף. ניתן להשכיר באי מסכה וסנפירים. יש להוסיף כאן, שאת טעמם של הדגים והצ'יפס המטוגן שמקבלים שם, אין באפשרותי להעביר לכם בכתב ועליכם להתנסות בכך בעצמכם! באי אומבוד-יה ניתן לאחרונה גם להקים אוהלים ולהישאר לישון. זהו חידוש מרענן לכל התרמילאים שביניכם.
ומה בסך הכול התכוונתי להגיד? ליד דר א- סלאם, ממש מול המלון בו מתאכסנים, יהיה זה מלון כוכב אחד או חמישה, יש חופים מדהימים ביופיים וממש מולם תמצאו איים שלא יביישו שום אי טרופי אחר. לכל כיס ימצא המלון המתאים וכל אחד יוכל לבחור לעצמו את המקום המתאים על החוף הנכון בתקציב המתאים. יש תחליף לזנזיבר, זול בהרבה, לא פחות יפה, פחות מתוייר, אך לא פחות מהנה!
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=818&height=1604)
