מעט היסטוריה
נבדה. בה השממה קמה לפתע לחיים בערי ההימורים הנוצצות, בה החוואים המקומיים הלבושים ג`ינס מאובק ונושאים על כתפיהם אוכף כבד, עומדים לפתע למול התיירים אשר ניצבים משתאים נוכח האורות והגרנדיוזיות שבערי התיירות אל מול הפשטות והיום-יום שבעיירות הסמוכות. נבדה, מדינת הניגודים - האבק והנוצץ, ההימורים והשקט, חופנת בחובה לא רק את לאס וגאס, הידועה לכל, אלא עוד עשרות עיירות קטנות ומספר לא קטן של פארקים ונוף מדברי. מרבית התיירים מרכזים את ביקורם במדינה בעיר לאס וגאס, סכר הובר, רינו ואגם טאהו, מבלי לדעת כי חלק גדול מאוד של ההיסטוריה האמריקאית התרחש במדינה זו, וכי קיימות עוד עיירות קטנות ומעניינות בצידי הדרכים השוממות.
לתיירים שקצרים בזמן מומלץ אכן להתרכז באזור לאס וגאס, או באיזור רינו, הסמוכה לאגם טאהו. מטיילים מתעניינים וסקרנים, ללא הגבלת זמן, יכולים להכיר את חיי ה"קאובויס", ולהנות מנופים שלא רבים מגיעים אליהם, עקב המיקום שלהם. נבדה גובלת מצפון במדינות איידהו ואורגון, מדרום אריזונה, ממזרח יוטה וממערב קליפורניה.
עד לפני 7000 שנה היתה מכוסה מרבית אדמת מערב-נבדה באגם ענק - אגם להונטון (Lake Lahonton). לאחר שהאגם התייבש, התיישבו באזור שבטים פאיוטים צפוניים (אבותיהם של האינדיאנים המוכרים לנו כיום), אשר הסתגלו לחיי המדבר. כיום נמצאים כ-75% משטחה של המדינה באזור הגרייט בייסין (Great Basin) או "האגן הגדול". הוא קרוי כך מפני שהנהרות שבו מתנקזים לאגמים ושקעים גדולים ולא לים. למרות שהוכרזה על ידי ספרד כחלק משטחה, מעט מאוד אירופאים הגיעו לחקור את נבדה (משמעות השם - "מושלגת" בספרדית) לפני שנות העשרים של המאה ה-19. ב-1926 החל ג`דדייה סמית` לחקור את מרכז ודרום המדינה, ואזור לאס וגאס ("העמקים הפוריים" בספרדית) נהפך מאוחר יותר לתחנה של השיירה הספרדית בדרך אל קליפורניה. בשנת 1843, קרא סגן ג`ון פרימונט מהצבא האמריקאי את "עמק קרסון" (Carson Valley) על שמו של מדריכו - קיט קרסון. שנתיים מאוחר יותר, חזר פרימונט למפות את מה שהפך לימים Humboldt Emigrant Trail בצפון נבדה.
לאחר המלחמה המקסיקנית, הפך שטחה של נבדה לחלק מטריטוריית יוטה, אך מרבית המהגרים רק עברו בנבדה בדרכם למכרות הזהב בקליפורניה, ולא התיישבו בה. מצב זה התשנה לחלוטין כאשר ב- 1859 התגלה דרומית לרינו, מכרה הכסף הגדול ביותר, הנקרא "עורק קמסטוק" (Camstock Lode). בעקבות הכסף הרב שנתגלה באזור, צרפה ממשלת ארה"ב ב-1864 את נבדה לאיחוד המדינות, והחלה נהירה גדולה של אנשים לאזור. לאחר שכרו המתיישבים כל מה שהיה ניתן ב"עורק קמסטוק", ירד שוב מספר המתיישבים באזור, ועלה חזרה לאחר שנתגלו מצבורי מינרלים גדולים ב-1900. כיום ניתן למצוא ולבקר בעשרות עיירות ברחבי המדינה, המוגדרות כ"עיירות רוחות" (Ghost Towns), שההבדל היחידי ביניהן לבין העיירות ההיסטוריות מאותה תקופה הוא נוכחות האנשים במקום. "עיירות הרוחות" נטושות, ונשארו עומדות מאז היום בו נטשו אותן תושביהן - מלונות, בתים ומכרות, כולם עומדים בודדים לסקרנותם של התיירים. עם זאת, בניגוד לעיירות שננטשו לאחר שכבר לא היה מה לכרות בהן, ובאורח מפתיע, כרייה וחציבה עדיין פופולריות בנבדה, והיא מדורגת במקום שלישי בעולם בייצור זהב.
לאחר המשבר הכלכלי הגדול ב-1929, חלו ירידות משמעותיות במחירי המינרלים והכריה. על כן, הכריז השלטון המקומי בשנת 1931, על הפיכת ההימורים לחוקיים, והשאר - היסטוריה... לאס וגאס (Las Vegas) הפכה למרכז הגדול ביותר בצפון אמריקה להימורים ומשכה אליה תיירים רבים, ההימורים הפכו למנהג הנפוץ ביותר בכל נבדה, וכלכלת המדינה שוקמה. בנוסף הוקם סכר הובר Hoover Dam כחלק מהחלטות מדיניות ה"ניו דיל", וסיפק חשמל ומים לשטחים נרחבים באזור, ובכך הוריד את עלויות המחייה. מאחר ואזורים רבים של נבדה שוממים והעיירות רחוקות מאוד זו מזו (לעיתים מפרידים ביניהן אף 160 ק"מ), משמשים שטחים אלה מאז תקופת מלחמת העולם השנייה, כאזורי ניסוי לסוגים שונים של נשק גרעיני, ושאר ניסויים צבאיים. מזג האוויר במדינה נוח ברוב ימות השנה, מאחר וזוהי מדינה מדברית. עם זאת, חם מאוד בחודשי הקיץ (ובמיוחד בעמק המוות). עם זאת, החום אינו משפיע כל כך על המבקרים בלאס וגאס, מאחר ומרבית האטרקציות בעיר נמצאות בתוך המלונות הממוזגים.
לתחילת הכתבה
ארץ הקאובוי
נבדה מחולקת לחמש טריטוריות, שלכל אחת מהן מאפיינים משלה:
"ארץ הקאובוי" (Cowboy Country) (צפון המדינה) מתאפיינת בשילוב של המערב הישן והחדש. בטריטוריה זו ניתן לבקר בעיירות נופש כגון וונדובר (Wendover), באגם שרבים הכתירו כ"יפה ביותר" בנבדה, אגם המלאכים (Angel Lake), או בעיירות הקטנות שבצידי הדרכים, בהם "חיי הקאובוי" עדיין בגדר מציאות מבחינת תושביהן.
העיר אלקו (Elko), היא מרכז מסחר ושלטון בצפון-מזרח נבדה. במהלך השנים האחרונות, הפכה העיר גם למרכז פולקלורי של אמנות אמריקאית מערבית. מדי שנה ב-4 ביולי, יום העצמאות האמריקאי, נערך במקום "הפסטיבל הבאסקי הלאומי". הבאסקים, שמקורם בספרד, נתקלו בקשיים רבים, אשר קיימים עד היום, וחלקם יצא בחיפוש אחר מקום מחייה חדש. בין השאר היגרו גם לנבדה. ההשפעה שלהם על התרבות ניכרת, במיוחד מאחר והם שומרים על המסורת שלהם בקפדנות, אותה הם מציגים בפסטיבל. בנוסף נערכת בחודש ינואר מדי שנה "פסטיבל שירת הקאובוי" (Cowboy Poetry Gathering), פסטיבל שירת הקאובוי הוותיק בארה"ב, בו לוקחים חלק מטובי ה"קאובויס" של המדינה, ומשתפים אחרים בסיפורים על חייהם בחוות.
העיר ווינמוקה (Winnemucca), הנקראת על שמו של צ`יף מהשבטים הפאיוטים, מציעה שילוב מעניין של קסם העיירה הקטנה ושירותי "העיר הגדולה", כגון מלונות, מוטלים, מסעדות ועוד.
כמו אלקו, גם ווינמוקה מתגאה בפסטיבלים שונים. הרודיאו, הנערך בסוף השבוע של Labor Day (יום שני הראשון בספטמבר), הוא הרודיאו הותיק במדינה.
בצפון העיר נמצא ה-Paradise Valley, שם שומרו הבניינים הישנים והיפים. בנוסף, גם שם מתקיים פסטיבל באסקי החוגג את תרבות המתיישבים שהגיעו מהחבל הבאסקי. טריטוריית רינו-טאהו (צפון-מערב המדינה)
מאגם טאהו המרהיב בצפון, ועד וירג`יניה סיטי בדרום, טריטוריית רינו-טאהו כוללת בתוכה מספר רב של נופיה היפים של נבדה ואתרי הנופש הגדולים יותר, מלבד לאס וגאס.
בקצה הצפוני של הטריטוריה, נפרש מדבר בלק רוק (Black Rock Desert), בו גם נשברה לראשונה ב-1997 מהירות הקול על ידי רכב על פני היבשה, כאשר מכונית בעלת מדחפים המונעים על ידי טילים נסעה במהירות של יותר מ-1220 קמ"ש. דרומית לבלק רוק נמצא אגם פירמיד (Pyramid Lake), זכר לאגם להונטון הפרה-היסטורי שכיסה פעם מרבית מאדמת נבדה. דרומית לאגם שוכנות שתי הערים הגדולות ביותר בצפון נבדה - רינו וספארקס.
רינו (Reno) היתה במקור עיר הגירושים וההימורים, עד אשר לאס וגאס עלתה עליה בתיירות. כיום עדיין ניתן להמר ברינו כמה שחושקת הנפש (כמו ברוב נבדה), ולבקר במוזיאון המכוניות ומוזיאון האמנות של נבדה, או לקפוץ לביקור באוניברסיטת נבדה, האוניברסיטה הראשונה שהוקמה במדינה. העיר ספארקס Sparks הפכה מעיירה קטנה לאזור נופש, המציע הימורים מבסיס לשעון, בתי מלון וקזינו גדולים, ושאר מאפייני "נבדה". במרכז העיר, "הכיכר הויקטוריאנית" מציעה מופעי מוזיקה, תערוכות מכוניות, בישולים ופסטיבלים לרוב. כ-39 ק"מ דרומית-מזרחית לרינו, נמצאת העיר ההיסטורית וירג`יניה סיטי (Virginia City), שהיתה לב אזור מכרה "קומסטוק" במאה ה-19. גם היום היא אחת הערים המתויירות יותר בסביבה, ועדיין מזכירה את המאה ה-19, עם מדרכות עץ, מסבאות ועוד.
כ-48 ק"מ דרומית לרינו, שוכנת קרסון סיטי (Carson City) , בה אתרים היסטוריים רבים, כולל ה"סטייט קפיטול" של נבדה, מסלולי הליכה רגליים בינות בתים שפעם היו בבעלות ה"מי ומי" של הפוליטיקאים הבכירים של נבדה ועוד. מערבית לעיר, בתוך רצועת ההרים סיירה נבדה הנמשכת לאורך גבול נבדה-קליפורניה, נמצא אגם טאהו (Lake Tahoe), אחד האגמים העמוקים והשקופים ביותר בעולם, שנמצא חלקו בשטחה של נבדה וחלקו האחר בקליפורניה. פעילויות הספורט ונופש סביב לאגם נמשכות במרבית ימות השנה וכוללות בעונות החמות יותר, מסלולי הליכה, שייט, שחייה, גולף ועוד. בחורף עונת התיירות בשיאה בעקבות פתיחת עונת הסקי. תיירים רבים נהנים גם מענפי ספורט חורף נוספים, כגון סנובורד, מזחלות שלג ועוד.
לתחילת הכתבה
פוני אקספרס
בתוך טריטוריית "פוני אקספרס" (מרכז המדינה) עובר לו כביש מספר 50, אשר הוגדר כ"כביש הבודד בעולם". לאורך הכביש לא ניתן למצוא כמעט עיירות או סימני חיים, וניתן להרגיש בבדידות מהר מאוד. הכביש כיום, עובר דרך המסלול שהיה נהוג על ידי רוכבי ה"פוני אקספרס", אשר העבירו דברי דואר בין מדינת מיזורי לקליפורניה בשנות השישים של המאה ה-19, על גבי סוסים, ועל כן שמה של הטריטוריה. האטרקציה העיקרית באזור זה הוא פארק לאומי גרייט בייסין (Great Basin National Park) (שמשמעותו "האגן הגדול"). הפארק הוא גם מקום גידולם של אורני הבריסטלקון (Bristlecone) העתיקים, אשר גדלים רק במקומות שגובהם מעל 3000 מטרים, ויכולים להגיע לגיל 4000 שנה ויותר. כמו כן נמצאות בסמוך מערות להמן Lehman Caves, בהן ניתן לחזות בנטיפים וזקיפים בני אלפי שנה, ממש כמו במערת הנטיפים ה"ישראלית" שלנו.
בנוסף נמצאות באיזור הערים אליי (Ely), בה ניתן לנסוע בימים מסוימים בשנה ברכבות ישנות ומפורסמות, יוריקה Eureka, המשומרת היטב מסוף המאה ה-19, וכן אוסטין (Austin), אשר היתה עיר כורים מצליחה בחצי השני של המאה ה-19. בין אוסטין ופאלון (Fallon), נמצא הר החול (Sand Mountain) - דיונה באורך של למעלה משלושה ק"מ וגובה של כ-200 מטרים, המושכת אליה אופנועני חול, גלשני חול ועוד. תחנת ה"פוני אקספרס" במקום בין הדוגמאות הטובות ביותר לאורח חייהם של רוכבי הפוני אקספרס .מערבית, על כביש 50, נמצא אתר ארכיאולוגי בשם גריימס פוינט (Grimes Point Archeological Site), בו ציורי קיר של האדם הקדמון והשבטים המוקדמים אשר חיו באזור בין השנים 5000 לפנה"ס ועד 1500 לספירה.
אם רציתם לראות איך ואיפה חיו האנשים ב"תקופת הבהלה לזהב" (Gold Rush) אשר החלה במאה ה-19, טריטוריית "החלוצים" Pioneer Territory (דרום-מרכז המדינה) היא המקום. היא נקראת כך על שם אותם אנשים שעזבו את בתיהם ויצאו החיפוש אחר הזהב ושאר המכרות, ובעקבות החוות המשפחתיות אשר קיימות כבר למעלה ממאה שנים ועדיין פועלות ומתפקדות כחוות בקר עד היום. בעקבות הנהירה אחר הזהב, מלאה כיום הטריטוריה ב"עיירות רוחות" נטושות. בלמונט (Belmont), גולד פוינט (Gold Point), ומנהטן (Manhattan) הן רק שלוש דוגמאות מתוך מגוון "עיירות הרוחות" שכיום נמצאים בהן כמה בניינים מטים ליפול. בד בבד עם העיירות שננטשו, קיימות עדיין "עיירות כרייה היסטוריות", שהן עיירות משומרות בהם גרים אנשים, וכן עיירות כורים פעילות בנבדה. בעיירה ההיסטורית פיאוצ`י Pioche, אפשר לחוש באווירת המאה ה-19 שעדיין שוכנת בה, ובה מספר אתרי תיירות.
העיירה טונופה (Tonopah) אשר ממוקמת הצומת הכבישים 95 ו-6, נוסדה בתחילת המאה ה-20, ו"יצרה" כמויות אדירות של כסף גולמי. כשעה נסיעה מטונופה, נמצאת Round Mountain Gold, מחצבה פעילה בה מבקרים יכולים לצפות בפיצוצים וקידוחים אמיתיים בסלע לכריית הזהב הנסתר מעיני המבקרים. דרומית לטנופה, נמצאת גולדפילד (Goldfield), אשר היתה בעבר העיר בעל צפיפות האוכלוסין הגבוהה ביותר בנבדה, וחיו בה כמעט 20,000 אנשים. כיום, חיים בה רק כמה מאות אשר שמחים להציג לראווה את הבניינים ההיסטוריים בעיר.
לתחילת הכתבה
אגם ווקר (Walker Lake) אשר בעמק מייסון הוא זכר לאגם פרי-היסטורי שכיסה לפני אלפי שנים חלקים גדולים מנבדה ומדינות שכנות, ומבקרים יכולים לשוט על מימיו, וליהנות מפעילויות אחרות הקשורות למים, כגון גלישת מים, דיג ועוד. נקודת עצירה פופולרית בקרב הנוסעים על כביש מספר 95 בין רינו ולאס וגאס, היא הות`ורן (Hawthorne), הנמצאת בקצהו הדרומי של אגם ווקר, ובה מוזיאון ומגרש גולף מרשים ביופיו. במרכז טריטוריית החלוצים שוכן הכביש הנידח, כביש מספר 375, הידוע בשמו המוכר יותר "הכביש החוצני", על שום מיקומו הסמוך לבסיס חיל האוויר האמריקאי הידוע בשמו "אזור 51" Area 51, שם, יש המאמינים, מוחזקות גופותיהם של עב"מים אשר נחתו על פני כדור הארץ. בנוסף לבסיס עצמו, נלהבי עב"מים טוענים שנראו מעל הכביש מספר לא קטן של עב"מים. בעיירה הבודדת רייצ`ל, ניתן לקנות מזכרות שונות הקשורות לעב"מים ולהתרענן מהנסיעה הארוכה.
משם מתחבר הכביש לכביש העיקרי שחוצה את נבדה מצפון לדרום, מספר 93, אשר מגיע לעיירה הישנה קליינטה (Caliente), שמתגאה בהיסטוריה של מסילת הרכבת שעוברת דרכה, ואשר הניבה בניית בניינים הקשורים למסילה. בנוסף לאלמנט האנושי שבטריטוריית החלוצים, נמצאים כאן גם אתרי טבע לא מעטים. הגדול והמפורסם שבהם הוא הפארק הלאומי עמק המוות (National Park Death Valley), אשר נקרא בשם זה לא במקרה. במדבר ענק זה נרשמה בשנת 1913 טמפרטורת השיא השניה בגובהה שאי פעם נרשמה על פני כדור הארץ-56.5 מעלות צלזיוס (!). 12,140 קמ"ר הופכים את הפארק הלאומי הזה לגדול ביותר בכל רחבי ארה"ב. צמחיה ובעלי חיים נראים כנדירים כאן, למרות שבעצם יש בפארק צמחים ובעלי חיים לא מעטים אשר הסתגלו לחיי המדבר הלוהט.
כמו כן נמצאת בעמק המוות הנקודה הנמוכה ביותר בחצי המערבי של כדור הארץ, בגובה של כ-86 מטרים מתחת לפני הים. למרות נתונים אלה, עמק המוות מוצף במבקרים בעונת החורף ובקיץ כאחד. בחורף, מתמלאים מקומות הלינה באזור עד אפס מקום, וגם אתרי הקמפינג מתמלאים עד שעות הצהריים. למרות שהזמן האידיאלי מבחינת מזג האוויר לבקר בפארק הוא אכן החורף, אם ברשותכם רכב ממוזג, ניתן לטייל בו גם בקיץ (אך לא מומלץ לאלה הסובלים מחום).
קמפינג ניתן לעשות כאן גם בחינם, כל עוד נמצאים במרחק של עד 1.6 ק"מ מהכביש הקרוב ביותר, ועד 400 מטרים ממקור מים כלשהו. מלבד "עמק המוות", ישנן גם שתי שמורות בעלי חיים בטריטוריה: פאראנאגט (Pahranagat) ואש מדאוז(Ash Meadows), ותשעה פארקי מדינה (State Parks) נוספים. באחד הפארקים הללו, פארק המדינה ברלין-איקטיוזאור (Berlin Ichthyosaur State Park), ניתן לבקר באתר חפירות ארכיאולוגי המכיל בתוכו שרידים מאובנים של 36 איקטיוזאורים, יצורים פרה-היסטורים הדומים ללווייתנים שחלקם הגיעו לאורך של יותר מ-20 מטרים, וחיו בימות לפני כ-90 עד 240 מיליון שנה.
לתחילת הכתבה
העיר לאס וגאס
טריטוריית לאס וגאס, נקראת, איך לא, על שם העיר התוססת והנוצצת ביותר בעולם, עיר המלונות הענקיים, ההימורים, החתונות והגירושים. לאס וגאס מתגאה ברחוב בו מרוכזים מרבית המלונות המיוחדים והגדולים, המכונה ה"סטריפ" (The Strip) בו כל אחד מעוצב על-פי נושא אחר. ב"מלון ונציה" (The Venitian) "נמצאת" העיר ונציה, הכוללת גונדולות המשיטות אנשים בקומה העליונה של המלון, "ניו-יורק-ניו יורק", שם נמצאים פסל החירות ובניין האמפייר סטייט, ו"הלוקסור" (Loxur), מלון המעוצב כפירמידה מצרית ענקית. בשעות הלילה נוצצת העיר באלפי אורות, ולאורך כל היום כולו ניתן לשמוע את צלילי המטבעות הנופלים ב"מכונות המזל" שברחבי אולמות הקזינו במלונות השונים הפתוחים 24 שעות ביממה.
שימו לב כי לצעירים שעוד לא מלאו להם 21 שנים, אסור על פי חוק להמר או אפילו לשהות בקזינו, ושומרים ושוטרים מציפים את האולמות במטרה לתפוס קטינים שעוברים על החוק.
מלבד הימורים ניתן לעשות עוד דברים רבים בלאס וגאס, כאשר העיקריים ביניהם הם המופעים. מופעי מים, קרקס, מחול, מוזיקה וכל מה שעולה בנפשכם ניתן לראות בעיר. רצוי להזמין אליהם מקום מראש מאחר והם מבוקשים מאוד. בנוסף נמצאים באזור מוזיאונים מפורסמים, חנויות ובוטיקים יקרים וזולים כאחד, פארקי שעשועים למבוגרים וילדים כאחד (רכבות הרים מבסיס למלונות עצמם, ופארקים גדולים במרחק נסיעה קצרה מהעיר) ועוד.
חוץ מ"הסטריפ" המפורסם, גם במרכז העיר לאס וגאס יש אטרקציות לתיירים. אחת מהן נקראת ה-Freemont Street Experience, והיא בעצם כיסוי של חמישה רחובות במרכז העיר (ה"דאונטאון" הידוע בכינויו "הערוץ הנוצץ" (The Glitter Gulch)) במעין סוכה של אורות אשר דולקים מדי ערב ומאירים על מופעי מוזיקה ועוד.
במושג "בופה" (Buffet) נתקלים אינספור פעמים בלאס וגאס: זהו בר אוכל על בסיס "אכול כפי יכולתך", שנמצא גם כמסעדות נפרדות וגם כמעט בכל המלונות. כל בר מציע סוג אוכל אחר, ובהתאם גם המחיר משתנה. היתרון שב"בופה" הוא שניתן לאכול עד שמתפקעים, במחיר שממש לא יעשה לכם חור בכיס (תלוי במקום, כמובן...). שימו לב כי לינה בעיר, גם במלונות הגדולים, זולה מאוד, ויכולה לעלות גם 35$ ללילה לארבעה אנשים! על מנת להנות מלינה זולה יש לוודא קודם כי לא מתקיים בעיר כנס בתאריכים הרצויים, שכן אז המלונות בתפוסה מלאה והמחירים עולים פלאים. בנוסף, המחירים זולים ללילות באמצע השבוע. בימי שישי ושבת המחירים עולים ויכולים להגיע אף לפי שלושה מהמחיר הרגיל.
לתחילת הכתבה
אזור לאס וגאס
אוהבי הטבע יכולים למצוא גם באזור לאס וגאס אתרי טבע מרשימים, הכוללים נופים בצד ספורט אתגרי: כשלושים דקות נסיעה מהעיר נמצא הר צ`רלסטון, אשר מצטיין בטמפרטורות קרירות גם בימי הקיץ החמים של המדבר. מבקרים יוכלו למצוא בו אתרי פיקניק, מסלולים רגליים ועוד. בחורף, הוא גם אתר הסקי היחידי בחלקה הדרומי של נבדה.
כ-32 ק"מ מערבית לעיר נמצא קניון הסלע האדום (Red Rock Canyon), בו ניתן לחזות במגוון חיות בר, כולל כבשי "ביגהורן" וחמורים פראיים, וניתן לטייל בו ברגל, רכובים על אופניים, או לעסוק בטיפוס סלעים. לא רחוק משם נמצאת החווה אשר היתה פעם בבעלותו של הביליונר הווארד היוז, חוות ספרינג מאונטיין (Spring Mountain Ranch State Park). שם מתקיימים בקיץ מופעי מוזיקה וקונצרטים.
השוהים באזור יכולים לעשות גיחה ליום לאזור סכר הובר הנחשב כאחד משבעת פלאי העולם אשר נבנו על ידי האדם. בנייתו של הסכר, שהיה חלק ממדיניות ה"ניו דיל" הממשלתית, הושלמה בשנת 1935 בעלות של 175$ מליון, והוא מספק מאז מים וחשמל לאזור. גובהו יותר מ 221 מטרים, וניתן לקחת סיור בסביבתו ובתוכו. בעברו השני של הסכר שוכן אגם מיד (Lake Mead), שהוא האגם מעשה ידי אדם הגדול ביותר בחצי המערבי של כדור הארץ. באגם ניתן לשוט, לדוג ולשחות, ויש במקום גם אתרי קמפינג. הגבול בין נבדה למדינת אריזונה עובר ממש באזור הסכר והאגם, ומטיילים רבים עוברים שם בדרכם לגראנד קניון שבמדינת אריזונה. בסמוך לאגם מתחיל כביש יפה המתפתל בינות עמק האש (Valley of Fire state Park), בו ניתן לחזות בצורות יפות אשר נוצרו בסלע בצבע אדום עז במהלך השנים.
מהעיר מסקיט (Mesquite) הנמצאת צפונית-מזרחית ללאס וגאס, ניתן לצאת לטיולים בפארקים ציון וברייס אשר במדינת יוטה. בקצה הדרומי ביותר של נבדה נמצאת העיר לופלין (Laughlin) אשר התפחתה בשנים האחרונות לעיר תיירות ונופש, בה המבקרים יכולים לעסוק בענפי ספורט ימיים על נהר הקולורדו (החוצה גם את הגראנד קניון בהמשכו), ולקחת "מוניות מים" מאריזונה לנבדה וחזרה. בסך הכל, הכבישים בנבדה נוחים, אך חלק גדול מהם נידחים ונמצאים רחוק מהערים ומאזורי התיישבות. התחבורה הציבורית מחוץ לערים הגדולות לא יעילה, ולמטיילים אשר בוחרים לטייל במקומות אחרים מלבד לאס וגאס, רצוי מאוד לשכור רכב, ולהשתדל שלא לאבד את הדרך במרחבי המדינה, מאחר ולא קל למצוא תחנות דלק בין הערים. דלק, אגב, רצוי למלא בתוך העיירות עצמן ולא בירידות מהכבישים הראשיים מאחר ויש הבדלי מחירים גדולים, ובתוך העיירות הדלק זול יותר, על פי רוב.
עם זאת, טיולים באוטובוסים מאורגנים רבים יוצאים תדיר מלאס וגאס לאזור סכר הובר ואף לגראנד קניון, אך יש לזכור כי הם אינם זולים ומן הסתם אינם מקנים עצמאות למטיילים. שדה התעופה מק`קאלין הסמוך ללאס וגאס פעיל מאוד, וניתן להגיע אליו בטיסות מכל רחבי צפון אמריקה. תשלום עבור שימוש באינטרנט בלאס וגאס והערים לא זול כלל. עם זאת ניתן למצוא אינטרנט בחינם במרבית הספריות הציבוריות במדינה, כמו גם בכל רחבי ארצות הברית.
לתחילת הכתבה
