בחזרה מבנף לונקובר

כתבה שלישית על הטיול להרי הרוקי הקנדיים: היציאה מפארק Banff, דרך עוד כמה פארקים לאומיים אל West Vancouver , צפונית מ-Vancouver.
תמריק
|
שמור לעצמי
תמונה ראשית עבור: בחזרה מבנף לונקובר

מבנף דרך האגמים והפארקים

החלטנו לקצר בלילה אחד את השהות שלנו בפארק Banff כדי לאפשר לעצמנו נסיעה יותר נינוחה עם עצירות בדרך חזרה ל-West Vancouver. יצאנו מהעיירה Banff דרך כביש 1A ל-Lake Moraine. האגם היפיפה הזה נמצא לא רחוק מ- Lake Louise המפורסם. הוא פחות גדול, וגם פחות מתויר (אבל בהחלט מגיעים אליו תיירים רבים) ויחד עם זה לא פחות יפה. צבע המים פשוט לא יאמן. הלכנו במסלול קצר עד למפלון שנמצא בדרום האגם. בדרך חזרה שכרנו סירת קאנו לשעה וסבא גדעון, אוריה, מעיין ושחר יצאו לתור את האגם. בעוד אנחנו (שנשארנו על היבשה) צועדים בשביל ומתלבטים אם לעלות לראש ההר שצופה על האגם, או לשבת לשתות קפה, נתקלנו בפנים מוכרות. בתחילה אסתי והל לא זיהו אותי (דנה).

הם עזבו את קיבוץ מעלה החמישה בו גדלנו (גדעון, דבורה, אסתי ודנה) כשאני עוד הייתי ילדה. לאחר בירור קצר בו התגלה להם שגם סבא גדעון נמצא לא רחוק, ההתרגשות הייתה רבה. תוך דקות השלמנו את השנים בהן לא נפגשנו. הילדים (לאחר שגמרו את השייט), מצאו מיד שפה משותפת עם עידן, אסף ואורי וגם עם הכלב צ`אק (שהוא חלק בלתי נפרד מהמשפחה). בקיצור, שימחה וששון. אחרי שיחה ממושכת וקולנית (שמשכה מבטים מהציבור השקט שטייל במקום), נפרדנו, לא לפני שהחלפנו כתובות והזמנו אותם להתארח אצלנו. (לשמחתנו הרבה לא עברו שלושה ימים ומשפחת אפלבואם בהרכב מלא הגיעה לביקור בביתנו הזמני ב-West Vancouver, ומלאה אותו ואותנו בהתלהבות צחוק ושמחת חיים. בילינו יחד כמה ימים ולבטח עוד נשוב ונפגש).

מ- Lake Moraine, ירדנו ל-Lake Louise. מגרש החניה היה עמוס, וגם השעה הייתה קצת מאוחרת. החלטנו לוותר הפעם על טיול רגלי באזור והסתפקנו במבט על האגם ועל המלון (המפורסם לא פחות) שנמצא לצידו. הצטיידנו בנשנושים מחנות המכולת שנמצאת בכפר הקטן Lake Louise ויצאנו דרך כביש מספר 1 לכיוון Vancouver דרך הפארקים Yoho ו-Glacier. את פארק Yoho חצינו בנסיעה רצופה על כביש 1. הכביש יוצא משטח הפארק, עובר דרך העירה Golden וממשיך דרך פארק Glacier (זה הקנדי- גם בארה"ב יש פארק בשם זה). בשני הפארקים האלה וגם ב- Kootenay הסמוך, יש מסלולי הליכה, קמפינגים ונופים יפים וכולם מופיעים בחוברת הפארקים The Mountain Guide. אבל זמננו היה מוגבל, ולא יכולנו לשהות בהם. בפארק Glacier עצרנו להתמתח במסלול הליכה קצר בשם Loop Brook. המסלול (שמתחיל בסמוך לקמפינג) עובר בתוואי בו עברה בעבר הרכבת. לאורך המסלול שטובל בירק, ישנם שלטים שמספרים את ההיסטוריה של הרכבת, וניתן גם לראות ממנו את אחד מ-430 הקרחונים שמצויים בפארק ומכסים עשירית משטחו. כביש מספר 1 חוצה את הפארק על שפת נהר Illecillewaet והנוף באזור זורם בעוצמה. חלקים מהכביש מקורים בסככות כהגנה מפני מפולות שלג, דבר שמזכיר כי זהו אחד האזורים הפעילים בעולם בתחום מפולות שלגים.

לתחילת הכתבה

רבלסטוק

עם רדת הערב עצרנו לחנית לילה בעירה הקטנה Revelstoke, שהתגלתה כהפתעה נעימה. העירה שוכנת על שפת נהר Columbia, ומהווה נקודה חשובה על תוואי מסילת הרכבת. במוטלים שבעיר ניתן לקבל מפה ומידע על האתרים והפעילויות שבעיר ובסביבתה. מצאנו בקלות מוטל (שהיה גם יותר זול וגם ברמה יותר גבוה מאלה שבהם ישנו בימים האחרונים). פקידת הקבלה נתנה לנו את כל המידע על העיר, ואחרי ארוחת ערב התפצלנו: סבא, אוריה, מעיין ושחר נכנסו לג`קוזי ואילו אני ודבורה יצאנו לסיבוב בעיר. העיר קטנה מאוד וסביב הרחוב הראשי (שגם הוא קטן מאוד) נמצאות רוב החנויות והמסעדות. למרות היותה עיר קטנה מצאנו שהמבחר כאן הרבה יותר מגוון ומיוחד מאשר ב- Banff. נכנסנו לחנות יד שניה, ובילינו בבחינת חפצים שונים ומשונים מתחילת המאה ה-20. לאחר שקנינו גלידה התיישבנו במדרחוב הקטן מול בימת ההופעות. מדי ערב בקיץ מופיעה במקום להקה שונה. בערב בו אנחנו בילינו במקום, ניגנה להקת ג`ז. זה היה סיום נפלא ליום עמוס בקילומטרז, נופים וחוויות.

את היום האחרון בטיול הזה התחלנו בנסיעה איטית בכביש המתפתל Meadows In The Sky שנמצא בפארק הלאומי Mount Revelstoke. הכביש באורך 26 ק"מ מטפס לגובה של 1920 מטר (העלייה בכביש אינה מותרת לאוטובוסים ולקראוונים נגררים). מהכביש נשקפים נופים יפים של העירה Revelstoke והאזור. בראש ההר נמצא אגם קטנטן ושבילי הליכה שמובילים לנקודות תצפית. אבל יותר מהכל מפורסם המקום במרבדי הפרחים שפורחים בו בקיץ. משעה עשר יש שירות הסעה חינם שיוצא ממגרש החניה בראש ההר לנקודות הפריחה (מרחק הליכה של שני קילומטר). לאחר שסבבנו סביב האגם, עלינו לחלק העליון. סבא גדעון בחר בניגוד אלינו לעשות את הדרך ברגל וכמובן שהגיע לפנינו. בחלק העליון טיילנו בשבילים הנופיים בין הפרחים שאומנם רחוקים מאוד מהמרבדים ב"גבעת התורמוסים" (ליד נתיב הל"ה) או מגבעת הרקפות, אבל בהחלט שווים ביקור. עלינו גם למגדל השרפות והשקפנו על הרכסים מכוסי השלג שמסביב.

לאחר היציאה מהפארק שמנו פעמינו לסכר Revelstoke ( אחד הסכרים הגדולים בצפון אמריקה) שנמצא כ-4 ק"מ מהעיירה על נהר Columbia. בסכר המאובטח (בדיקת מכוניות, אסור לצלם ואין להכניס ציוד כולל "פאוציים" לאתר המבקרים - הכל חדש מאז 9/11) שגובהו 175 מטר מייצרים חשמל, ויש בו אתר מבקרים גדול ומעניין. הכניסה חינם והיא כוללת סיור מודרך ועליה במעלית לראש הסכר. את הפעילות ליום זה סימנו בפיקניק ארוחת צהרים על שפת נחל קטן (אחד מני רבים באזור זה) שקרקעיתו הייתה מרוצפת אבנים נוצצות (דוגמיות נאספו מיד לאוסף האבנים ההולך וגדל של שחר ומעיין). בעשר בערב הגענו חזרה הביתה ל- West Vancouver . לאחר נסיעה כמעט רצופה של שמונה שעות (דנה החליטה גם הפעם שעדיפה נסיעה בדרך היפה מאשר בדרך הקצרה). את השעות הרבות באוטו העברנו "בשירה בציבור" של הדיסקים העיברים ששמענו שוב ושוב במהלך הטיול.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה