ארוחת בוקר בטיפני'ס

דמיינו בוקר, מוקדם מאוד בבוקר, אפילו לפני אנשי חלוקת העיתונים, מונית מתקרבת על השדרה החמישית במנהטן וממנה פוסעת אישה מוקפדת בשמלת ערב שחורה ומשקפי שמש. הולי גולייטלי אוחזת בשקית נייר, בתוכה כוס קפה ודונאט, אותה היא צורכת בזמן בהייה בחלון הראווה של חנות התכשיטים הידועה, טיפני'ס (Tiffany & Co). שיר הנושא של "ארוחת בוקר בטיפני'ס" (Breakfast at Tiffany's), מון ריבר (Moon River) גרף את פרס האוסקר על שיר הנושא המקורי הטוב ביותר באותה שנה. בסרט משנת 1961, אודרי הפבורן (Audrey Hepburn) מגלמת את הולי, בחורה שאפתנית ותמימה, שברחה מחייה הקודמים והמציאה עצמה מחדש בניו יורק (אלא מה) כאשת חברה. בדרך עלילה זו מתגלה חתך חברתי של העיר, המעורר פרשנות וביקורת כיאה ליצירת אמנות בלתי נשכחת. הסרט מבוסס בקירוב על הנובלה האהובה, מאת טרומן קפוטה (Truman Capote), תחת אותה כותרת משנת 1958. אם זו לא אווירת ניו יורק במלוא עוצמתה והתגלמותה אז לא ברור מה כן.

לתחילת הכתבה

מנהטן

הסרט "מנהטן" (Manhattan) משנת 1979, הוא למעשה קומדיה רומנטית, בבימויו של וודי אלן ונפתח במונטאג' תמונות של העיר בליווי היצירה המוסיקלית, רפסודיה בכחול (Rhapsody in Blue) מאת, ג'ורג' גרשווין (George Gershwin). העלילה מתחקה אחר אייזיק דייוויס (בגילומו של אלן), תסריטאי קומי בן 42, אשר יוצא עם בחורה בת 17 עד התאהבותו בפילגשו של חברו הטוב ביותר. הסרט צולם בפילם שחור-לבן ובפורמאט רחב (2.35:1). זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות (אולי המובהקת שבהן), מתוך המרחב הרפרטוארי של אלן, אשר מתעקש לנהל רומן סבוך עם העיר ניו יורק במשך עשרות שנים.

לתחילת הכתבה

טקסי דרייבר

מרטין סקורסזה (Martin C. Scorsese) מביים את רוברט דה נירו בדרמה החברתית הנוקבת, "נהג מונית" (Taxi Driver), משנת 1976, המתרחשת ברחובותיה המזוהמים של ניו יורק זמן קצר לאחר נפילת סייגון עם סיום מלחמת ויאטנם. דה נירו מגלם נהג מונית צעיר ומעורער, טראביס ביקל, אשר נפעם מיופי העולם (סיביל שפרד) ומתקומם כנגד הטינופת האנושית, השוטפת את רחובות העיר. דמות הגיבור מרתקת במיוחד ומהווה מראה לחברה האמריקנית השסועה לאחר יותר מעשור של לחימה בעקבות ניסוח תיאוריית הדומינו, בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. אוכלוסייתה המעורבת של העיר ניו יורק מודגשת בדרמה מעולה זו ומביאה את אופייה הייחודי, המשקף את פניה של האומה האמריקנית כולה.

לתחילת הכתבה

תינוקה של רוזמרי

ניו יורק הבורגנית מוצגת בסרט האימה, "תינוקה של רוזמרי" (Rosemary's Baby), משנת 1968 בבימויו של רומן פולנסקי. השחקנית מיה פארו (Mia Farrow) מגלמת את רוזמרי וודהאוס, עקרת בית צעירה ותמימה, אשר עברה לאחרונה לבניין מגורים בסגנון גותי (Bramford) בניו יורק סיטי יחד עם בן זוגה, שחקן צעיר בתחילת דרכו. הסרט מבוסס על רומן רב המכר, אשר פורסם תחת אותה כותרת, מאת הסופר האמריקני ממוצא יהודי, איירה לוין. עלילת הספר קיבלה את השראתה מהסיקור העיתונאי הנרחב סביב כנסיית השטן של אנטון לאוויי (Anton Szandor LaVey), אשר הוקמה בשנת 1966. רוזמרי חושדת בשכניה המוזרים ומאוחר יותר בבן זוגה, הכופים עליה את עזרתם, במהלך שלבי הריונה הבלתי מוסבר. העיר ניו יורק מצטיירת בסרט כמעוז של רוע והסוף המבעית (זהירות ספוילר!) מגלה לגיבורה, מעבר לכל השערותיה, כי השטן בכבודו ובעצמו טמן בה את זרעו ושהיא מוקפת במאמיניו.

לתחילת הכתבה

סרפיקו

אל פאצ'ינו מופיע כאן באחד מתפקידיו הגדולים ביותר על גבי מסך הזהב, בדרמת הפשע, "סרפיקו" (Serpico) משנת 1973, בבימויו של סידני לומט (Sidney Lumet). הסרט מבוסס על ספרו הביוגראפי של פראנק סרפיקו, מאת פטר מאס (Peter Maas), עיתונאי וסופר יליד העיר ניו יורק. הגיבור הראשי הוא שוטר, הנאבק על גילוי האמת בעיר נטולת רחמים ורוויית שחיתות. כאשר סרפיקו מבקש להוציא לאור עובדות, המפלילות שוטרים, גל של איבה מופעל עליו וחייו של השוטר ההגון במחוז נכנסים למערבולת של תככים. גווניה של העיר האגדית מתפרצים בדרמה זוכת פרס גלובוס הזהב (איך לא, בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 1974).

לתחילת הכתבה

דינר ראש

היצירה הקולנועית העצמאית משנת 2000, "דינר ראש" (Dinner Rush), בבימויו של בוב גיראלדי (Bob Giraldi), מביאה ערב אחד במסעדה עמוסה ונחשבת בשכונת טרייבקה (Tribeca) בלואר מנהטן (Lower Manhattan), ניו יורק. הבעלים של המסעדה, המגולם על ידי דני איילו (Danny Aiello), הוא אדם מיושן ומסורתי, ממוצא איטלקי, בעל קשרים עם המאפיה המקומית, אשר מתנגד לוירטואוזיות הקולינרית של בנו אודו קרופה, השף, שמצליח להתל בקהל הסועדים עם מטעמים ייחודיים המבוססים על סטיות מהמטבח האיטלקי המסורתי. לצד הקונפליקט הראשי מתקיימים עוד כמה קונפליקטים מקבילים, בין הדמויות השונות, היוצרים סיר לחץ ומארג אנושי של עיר קוסמופוליטית עם סוף לא צפוי.

לתחילת הכתבה

נערה עובדת

הקומדיה הרומנטית, "נערה עובדת" (Working Girl) משנת 1988, בבימויו של מייק ניקולס (Mike Nichols) עטור הפרסים, מגוללת את סיפור החלום האמריקאי -; כיצד להצליח כאישה בעולם העסקים בעיר הקשוחה בעולם? מלאני גריפית' (Melanie Griffith) ילידת ניו יורק וזוכת פרס גלובוס הזהב על משחקה בסרט זה, לוקחת על עצמה את האתגר. רוח התקופה הקפיטליסטית מתגלמת ביצירה זו כאשר הצופים נחשפים למאבקה של מזכירה מינורית במחלקת מיזוגים ורכישות של בנק השקעות גדול בוול סטריט לסלילת דרכה בעולם כוחני של גברים.

לתחילת הכתבה

עשה את הדבר הנכון

הבימאי האפרו-אמריקאי ספייק לי (Spike Lee), עשה את פריצתו הקולנועית החשובה עם הדרמה, "עשה את הדבר הנכון" (Do the Right Thing) משנת 1989. הסרט עוסק (בדומה לכל סרטיו של לי) בנושאים פוליטיים רגישים כגון, יחסים בין-גזעיים, פשע אורבני, עוני ועוד, ומגולל את סיפורן של תושבי שכונה מעורבת (שחורים ופורטוריקנים) בבדפורד-סטאיווסנט (Bedford-Stuyvesant), ברוקלין. מוקי, הדמות הראשית, מגולם על ידי ספייק לי עצמו, אשר בנוסף, כתב והפיק את הסרט. כך, בניגוד לחברה הלבנה מלונג איילנד מהפסקה הקודמת, המנסה לפלס את דרכה לפיסגה חדשה בוול סטריט, כאן מוצג חתך חברתי נמוך עוד יותר של העיר ניו יורק.

לתחילת הכתבה

וול סטריט וסרט ההמשך

הרחק למעלה, במרומי הסולם החברתי-כלכלי, הבימאי אוליבר סטון, הידוע בתיעוד רגעי היסטוריה ומפנה בחברה האמריקנית באמצעות שפת הקולנוע, יוצר סרט מיתולוגי בשם "וול סטריט" (Wall Street) בשנת 1987 ואת ממשיכו, "וול סטריט -; הכסף לעולם אינו ישן", משנת 2010. הזמנים אכן השתנו מאז סף העשור האחרון של המאה העשרים, הקפיטליזם התפתח וכעת שולח זרועות ארוכות וגמישות לתחומים מגוונים הרבה יותר. זהו סיפורו של גורדון גקו (Gordon Gekko), השטן מוול סטריט, בגילומו של מייקל דאגלס. גקו הוא מעין סוחר בכיר במניות תאגידים, העושה שימוש בלתי חוקי במידע פנימי על מנת להעצים את רווחיו. בסרט הראשון, צ'ארלי שין מגלם את באד פוקס ובסרט השני, שיה לה-באף מגלם את ג'ייק מור -; שניהם מוקסמים מתפישתו הדורסנית והסוחפת של גקו, וזאת על רקע ניו יורק היפה והזוהרת, לצד הסגידה הבלתי נילאית לכסף.

לתחילת הכתבה

כנופיות ניו יורק

מעט היסטוריה אורבנית מובאת בסרטו של מרטין סקורסזה, משנת 2002, "כנופיות ניו יורק" (Gangs of New York), שכולו שבח והלל לאנשים שפסעו באותם רחובות של עיר שסועה ומוכת אלימות של שנת 1863, ערב מלחמת האזרחים האמריקאית. ליאונרדו די קפריו מגלם את אמסטרדם, בן למנהיג כנופיית מהגרים אירים, שנרצח על ידי ביל הקצב (מגולם על ידי דניאל דיי לואיס) בקרב רחוב על שליטה באיזור פייב פוינטס (Five Points), שכונת עוני ידועה לשמצה, הממוקמת בין צ'יינטאון והפייננשל דיסטריקט (Financial District). למעשה איזור זה חולש על שטח ההתיישבות ההולנדית הקולוניאלית הראשונה באי מנהטן -; ניו אמסטרדם, במאה השבע-עשרה, אשר מאוחר יותר התפתחה להיות העיר ניו יורק של היום.

 לתחילת הכתבה

לצפיה נוספת:

  • קלוברפילד (Cloverfield), משנת 2008.
  • מלחמת העולמות (The War of the Worlds), משנת 2005.
  • חלק מטרילוגיית הסנדק (The Godfather), מהשנים 1972 / 1974 / 1990.
  • זולנדר (Zoolander), משנת 2001.
  • כשהארי פגש את סאלי (When Harry Met Sally), משנת 1989.


רוצה לקרוא עוד על ניו יורק? הנה כמה קישורים נוספים שיעניינו אותך:




יעדי הכתבה