מידע כללי על קהילות אמיש

בני אמיש (Amish) הם נוצרים, המשתייכים לזרם האנבפטיסטים, שהחל את דרכו במאה ה-16 בשוויץ. הם ידועים באורח החיים הצנוע והסגפני שלהם ובסירובם לאמץ את אורחות החיים המודרניות. מזהים אותם, בדרך כלל, בשל לבושם הצנוע והתניידותם בכרכרות רתומות לסוסים. בני אמיש החלו את דרכם בשוויץ וממנה היגרו אל מדינת פנסילבניה, אשר בארצות הברית. בני אמיש ממשיכים עד היום לדבר גרמנית.

חוקי הכנסייה שולטים בכל תחום בחייהם של בני הקהילה וכוללים איסור על שימוש בחשמל, טלפונים ומכוניות. הם מתנתקים מהעולם החיצוני ומקיימים מערכת חינוך עצמאית, המקנה חינוך לילדים במשך שמונה שנים, שהוא משך זמן, אשר מספיק לדעתם, להקנות לילדים את כל הידע הנדרש לשם קיום אורח החיים של הקהילה.

התנגדותם לכל סממן של קידמה נובע מהאופי החברתי של הקהילה ומהידיעה ששימוש בכל אחד מכלי המודרניזציה יעודד עצמאות, ויוביל לירידה בתלות בקבוצה ולהיחלשות התא המשפחתי, שהוא המרכיב החשוב ביותר בתרבות האמיש.


 לבושם של בני אמיש נועד לשדר צניעות ובשל כך הוא פשוט ביותר, נטול עיטורים, עשוי בדים פשוטים וכהים ברובם. חגורות, כפפות וסוודרים אסורים בשימוש. הנשים לובשות בדרך כלל שמלות ארוכות בצבע אחיד, ומסדרות את שערן הארוך בצמה. אסור לענוד תכשיטים. הם עוסקים בעיקר בחקלאות ונוהגים לעבד את אדמתם בעזרת מחרשות.

עם זאת, בני אמיש לא יכולים להימנע לחלוטין מהקידמה, ומסתייעים בטחנות רוח לייצור חשמל ונעזרים בגדרות חשמליות. הם עושים שימוש בטלפון, אך מכשירי טלפון לא נמצאים בבתים, אלא במתקנים מיוחדים המיועדים לכך וממוקמים בין החוות. דרך נוספת להפריד עצמם מכל היתר, היא הימנעות ממגע עם הממשלה, ובשל כך, הם אינם משרתים בצבא ולא נעזרים בשירותי הביטוח הלאומי.

כיום, נחלקים בני אמיש לשמונה תת-קבוצות, כל אחת מהן דבקה בחוקי הקהילה בצורה שונה ומנהלת אורח חיים השונה מעט מרעותה. חלק מקהילות אלה מתנגדות לחלוטין לכל שימוש בטכנולוגיה וחלקן מגלות כלפיה סובלנות רבה יותר ומאפשרות שימוש מוגבל בה. חברי הקהילה ריתקו במשך שנים גם את יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בארה”ב, ולא מעט סרטים וסדרות טלוויזיה תיארו את חייהם הסודיים והמרתקים של בני האמיש.

קהילות אמיש השונות

קהילת אמיש, המתגוררת בעיר לנקסטר (Lancaster) בפנסילבניה, היא הקהילה הוותיקה ביותר בארצות הברית וגם הפופולארית ביותר בקרב תיירים, בשל מיקומה הנוח, בין פילדלפיה לוושינגטון. הדרך הטובה ביותר להכיר מקרוב את תרבות האמיש היא לבקר ב-Amish Experience, אשר בעיירה Bird-in-Hand.

באתר זה אפשר לבקר בבית אמיש אופייני, לצפות בחקלאים המעבדים את אדמות החוות, לצאת לסיורים בכרכרות רתומות לסוסים, לראות הצגה המספרת את סיפור הקהילה ולטעום את התוצרת המקומית. מרכז המבקרים נמצא על כביש 340, בין הכפרים Bird-in-Hand ו-Intercourse. אתר:  www.amishexperience.com

 קהילות אמיש נוספות נמצאות בחבל אלקהרט (Elkhart) באינדיאנה, בניו יורק ואף בעיירה סנט ג'ייקובס (Saint Jacobs), שבחבל אונטריו בקנדה. הקהילה הגדולה ביותר של בני אמיש מתגוררת במחוז Holmes באוהיו, אך היא לא נמצאת על מפת התיירות הישראלית. מי שבכל זאת יחליט לבקר באוהיו, יוכל לבקר בלודנויל (Loudenville), בה מוצעות פעילויות רבות בחיק הטבע, כגון שייט קאנו ולינה בקמפינג על גדות נהר המוהיקן (Mohican) ולבקר בכפר ההיסטורי בקושוקטון (Coshocton). אתר: www.amishleben.com

ביקור בכפרי האמיש

ביקור בכפרי אמיש נחשב לאטרקציה תיירותית מרכזית במהלך טיול בארצות הברית. המרחק של אזור האמיש בפנסילבניה, שהוא כאמור, הפופולארי ביותר, מניו יורק הוא כ-250 ק"מ ורבים מהמגיעים לניו יורק, משלבים ביקור באזור עם טיול בוושינגטון. רוב כפרי וחוות האמיש סמוכים ללנקסטר, דרומית לכביש המהיר 76, על כבישים 30 , 340, ו-896.

מלבד אפשרויות הביקור שצויינו לעיל, קיימת אפשרות לישון בכפרי האמיש וליהנות מאווירה הכפרית. חשוב לזכור, שתיירות עומדת בניגוד חמור לכל מה שבני הקהילה מאמינים בו, שכן היא מסמלת נהנתנות. לכן כאשר עורכים ביקור כזה, חשוב לשמור על כמה כללים, על מנת לכבד את חוקיהם ואורח חייהם: בשעת נהיגה ברכב בתחומי כפרי אמיש, יש להימנע משימוש בצופר ובאורות גבוהים כדי לאותת לעגלות הסוסים. כמו כן, אין להיכנס לשטחים פרטיים. בני האמיש נמנעים מצילום ולכן אין לבקש מהם להצטלם. כאשר רוצים לצלם את בתיהם, יש לבקש רשות. מי שמבקש להכיר מקרוב את תרבות האמיש ולשוחח עם בני הקהילה, כדאי שיפנה אל מנהל בית עסק מקומי ולא אל אדם פרטי.

 שימו לב, בכפרי אמיש רבים נהוג לסגור את בתי העסק בימי ראשון, יש לוודא זאת לפני שמגיעים לביקור. חשוב לזכור שבני האמיש הם אנשים כמונו, שבחרו באורח חיים השונה משלנו ויש לנהוג בהם באותו אופן, בו היינו רוצים שינהגו בנו.

נכתב בסיוע מוני - מנהל פורום צפון אמריקה באתר למטייל.

לתחילת הכתבה

יעדי הכתבה