המטבח התאילנדי במיטבו נמצא ברחוב, ואכילה בדוכנים היא הזדמנות מצוינת להכיר את הטעמים, הריחות, האנשים והמנהגים המקומיים. זוהי גם חוויה טעימה במיוחד, כי לרוב המאכלים הנמכרים בפרוטות, עולים במגוון ובאיכות על אלה, המוצעים במסעדות יוקרה.
"גידי`ס" היא מסעדה מטולאית שנקראה בעבר "החאקורה". חאקורה בערבית היא חצר אחורית ובה נמצא משק החי והיא ממוקמת מאחורי בית המגורים. המסעדה ממוקמת באמת בחאקורה של אחד מבתי הראשונים של מטולה.
עזרא קדם מתעקש לקרוא לעצמו "טבח" ומה שבדיוק מגדיר את האיש, שנחשב לאחד השפים הטובים והמובילים בארץ, זה: פשטות וצניעות. יחד איתו יצאנו לטיול נפלא של מזון משובח ויין נפלא, והכל במרחק ארבעים דקות מתל אביב...
הארוחה בביתם של ספיה ומוחמד אבו אל הייג`ה בעין חוד היא חוייה בלתי נשכחת. קודם כל הנוף הנשקף מהחלונות ומהגינה שבקומה הראשונה הוא אחד היפים ביותר בישראל: הים התיכון ומשני עבריו הרי הכרמל כאילו בא מישהו ובצע את הכרמל באמצע והכניס דרכו את הים. ובזמן השקיעה הלב מחסיר פעימה. שנית הכנסת האורחים המדהימה של ספיה ומוחמד, נדיבותם הבלתי רגילה, והשפע שהם מרעיפים על אורחיהם.
אפילו שידענו שבצפת מחכה לנו ארוחת גורמה במסעדת מלון "וילה גליליי" לא יכולנו להתאפק ועצרנו כמו תמיד כשאנחנו מטיילים בגליל העליון במסעדת אל אסיל שנמצאת על הכביש הראשי עכו צפת מול הכפר הערבי ראמה.
במושב בניה ליד יבנה נמצא בית מיוחד הבנוי בסגנון אירופאי קלאסי, שביל מואר בנרות מוביל אל הבית שבו מארחת משפחת שולמן את אורחיה סביב שולחנות מהודרים.
אם בא לכם להרגיש כמו טוסקנה אבל לא בא לכם לנסוע רחוק, סעו למושב גבעת ישעיהו בעמק האלה. שם במקום בו קלע דוד בגוליית נמצאת מסעדת קלע דוד. בית אבן יפהפה שיושב בלב כרמים, תריסים צבועים בירוק, חלונות גדולים המשקיפים אל הנוף המרהיב והכרמים.
אם יש לכם חלום לאכול אורחה רומנטית על גדותיו של נחל בצל האילנות אתם יכולים להגשים אותו: בכביש קריית שמונה - חורשת טל, קצת לפני קיבוץ הגושרים נמצאת מסעדת נחלים. מסעדה רומנטית ויפהפייה שמחלונותיה הגדולים נשקף נחל החצבני עם צמחייה עשירה וסבוכה ואילנות גבוהים מסביב.
כשכולם נסעו בסוכות לתורכיה אנחנו נסענו לטיול בגליל ובכל זאת הסתננה תורכיה לטיולנו. אחרי שטבלנו בכנרת, רכבנו על סוסים בורד הגליל, טיילנו בסמטאות הציוריות של ראש פינה, גלשנו באומגה בצוק מנרה ועשינו ראפטינג בנהר הירדן, היינו רעבים אש והנה על גדות הירדן, באזור הראפטינג ליד קיבוץ גדות, ראינו מבנה עץ מרשים ויפהפה בן שתי קומות.
חברים המליצו לנו על מסעדה איטלקית חדשה בשם "לה טוסקנה" שנפתחה ברעננה. לטוסקנה אני לפעמים מגיעה אבל לרעננה? ובכל זאת היה כדאי. המסעדה היתה בעבר מפעל הפסטה של משפחת קאסוטו- משפחה איטלקית שהשתקעה בישראל ולימדה אותנו לאכול פסטה טרייה ולא רק כזו המיוצרת בבתי חרושת. המפעל עבר למקום אחר, אבל הפסטה הטריה מוגשת במסעדה כשהיא מיוצרת מידי יום במגוון רטבים וטעמים טוסקנים.
ואם היינו כבר בסביבה, החלטנו לאכול ארוחת בוקר מאוחרת בבית קפה ששמעתי עליו רק דברים טובים ושנמצא בגדרה. נכון שלקח לנו שעה להגיע לשם מגן יבנה, כי במקום לפנות צפונה פנינו דרומה והגענו בטעות לישוב שכל מי שפגשנו בו דיבר רוסית וידע להסביר לי איך מגיעים לגדרה בערך כמו שאני יודעת להסביר איך להגיע לסטלינגרד.
איזו נירוונה זו היתה, לשבת על המרפסת מוצפת השמש של מסעדת היאכט קלאב במרינה בהרצליה. ממול תרני היאכטות התנועעו ברוח ויאכטונרים מכורים מירקו את היאכטות שלהם או סתם ישבו על הסיפון בסתלבט, על המזח זרקו הדייגים חכות וספורטאים חרוצים הלכו או רצו עד למגדלור ובחזרה. מוזיקה נעימה נשמעה מהרמקולים וכשהבטנו בתפריט שהוגש לנו על ידי מלצרית אדיבה התרחב הלב- היה ברור לנו שב-49 שקל אנחנו יכולים לשבת כאן על ארוחת צהריים מצויינת בלי לשבור חשבון בנק.
מהישוב המטופח מעלה גמלא, שברמת הגולן, נשקף נוף מרהיב של הכנרת. בתי הישוב יושבים בלב גינות מרהיבות, חלקם צופים אל האגם חלקם צופים אל נוף הרמה. בקצה מעלה גמלא נמצאת חוות סוסים טיפולית, שילדים מכל חלקי הצפון מגיעים אליה. זוהי חווה מטופחת יפהפייה, שבה יש סוסים גזעיים עטורי פרסים. את החווה מנהלים בני הזוג איסטון שעלו לרמה היישר מלונדון העליזה של שנות השבעים.
ארוחה אוזבקית כהלכתה תכלול סלטים שונים, מרק, מגוון מנות עיקריות משתנה, מיני מתיקה והרבה תה...
מעולם לא חשבתי שאמצא עצמי כותב חוות דעת בענייני מזון, שהרי זה לא תחום עיסוקי המקצועי ומעולם לא מצאתי את הזמן והצורך ללמוד נושא זה מצדדיו העיוניים - בסך הכול נולדתי רעב, כמרבית תושבי כדור הארץ.
עמיר, מומחה לחיים הטובים בהונג קונג מתפנה למלאכת מילוי הקיבה ומשתף את הקוראים במסקנותיו אודות המסעדות השוות בסביבה. אוכל הודי משובח, מאכלים סיניים וכיסונים מעוררים כאן את התיאבון.
