את הנסיעה לבהר דר אפשר להגדיר במילה אחת: חוויה. מצד אחד הספסל כל כך קטן שאם לא תופסים חזק פשוט מחליקים לרצפה, הניחוחות לא משהו בכלל, אבל מצד שני הנוף הוא הדבר העיקרי שבגללו כדאי לחוות את הנסיעה.
יאיר יוצא לאתיופיה עליה חלם במשך כמה שנים. הוא מתחיל באדיס אבבה, עם הכנסיות המרשימות וחיי העיר הגדולה, וממשיך עם חברו לבהר דר, לחופו של אגם טאנה.
אתיופיה, למרות היותה מודרנית מבעבר, עדיין מצליחה לשמור על המסורת העתיקה ועל נופי הבראשית. יוסי, שעזב אותה לפני 24 שנה, חוזר לבקר בה. הוא זוכה למפגש מרגש עם מכר מהעבר, מבקר בכפר בו נולד, שאינו זהה למה שהיה בעבר, וחולף על פני נופים שמזכירים לו רבות מילדותו. אתם מוזמנים להצטרף למסע באתיופיה שהוא חזרה בזמן.
נוחתים באדיס ומצטיידים במילים בסיסיות באמהרית, ממשיכים בעקבות ה``לונלי פלנט`` לסיור הצפוני ההיסטורי, נתקלים באנשים נהדרים וחברותיים שעושים לנו את היום, ובמקביל בנודניקים לא נורמלים, תוצאה שכנראה הביאה על עצמה התירות המסיבים שהולכת בעקבות ה``לונלי פלנט``..
שבוע של שיט על הנהר מכניס אותנו אל ממלכה פראית, אשר לא ניתן להגיע אליה בדרכים אחרות. כאן הטבע בשיא תפארתו זהו הג`ונגל האמיתי של אפריקה השחורה והבתולית...
