הישראלים המעטים יחסית שביקרו באיסלנד מתייגים אותה כמדינה הכי יפה בעולם, והגיע הזמן לבקר ולבדוק אם זה אכן נכון. בתהליך הכנת הטיול שמתי לב שכמעט ואין חומר מקיף בעברית על המדינה המיוחדת והשונה הזו, ולכן את המחקר לפני הטיול השלמתי באתרים באנגלית. בבלוג הזה, שכולל את סיפור הדרך שלנו, ניסיתי לתת כמה שיותר מידע כדי להשלים ולשתף.
ה”סיפור” של איסלנד, הוא תהליך ההיווצרות של האי שעליו היא ממוקמת. האי נוצר כתוצאה מתהליך התפרצות גיאולוגית שהפריד בין יבשות אירופה ואמריקה, והוא המקום היחיד בעולם שבו עולה הרכס המרכז אטלנטי מעל פני הים. עובדה זו גרמה וגורמת לפעילות געשית קבועה והתפרצויות בעוצמות שונות לאורך היסטוריית האי. פעילות געשית זו אחראית לכל התופעות המיוחדות שניתן לראות באיסלנד – גייזרים, מעיינות גיאוטרמיים, שינויים קיצוניים במזג אוויר, קרחוני עד, הרי געש, שדות לבה שזרמו וקפאו בתצורות שונות בכל מקום.
לסיפור זה מתווספת העובדה שאורכו ורוחבו של האי של איסלנד הוא כ-400 ק”מ בלבד, והוא מאוד נוח לטיול. האי מוקף בכביש טבעת מסודר (כביש 1), וממנו יוצאים כבישים ושבילים לקצוות רחוקים ואל חופי האי, וגם למרכזו הגעשי והמיוחד. אל תצפו לאי קטן – גודלה של איסלנד הוא פי חמש ממדינת ישראל, אבל, היא עם היקף אוכלוסיה קטן מאשר בעיר תל אביב. לטעמי, אחד מקסמי המדינה המרכזיים, הוא אכן כמות האוכלוסייה – כ-300,000 איש בלבד, מחציתם מרוכזים בעיר הבירה רייקיאוויק. מיעוט האוכלוסייה, שגם כך שומרת בקנאות על הטבע המיוחד שבאי, מאפשר לטייל באזורים מבודדים, שלמרות כמות המטיילים הרבה (2.5 מיליון תיירים בשנה), נשארו טבעיים, ייחודיים ופראיים.
אחרי סקירה ממושכת של העיתוי הנכון לביקור באיסלנד, החלטנו לבקר בה בחודש ספטמבר. ההחלטה התבררה כנכונה עבורינו, בעיקר לאור העובדה שכמות המטיילים נמוכה בהרבה מהממוצע. בהתאם, יש הרבה פחות תיירים ועומס, ומקומות הלינה זמינים יותר. אנחנו לא הזמנו מראש מקומות לינה והיה מבחר מספק ובמחיר סביר בכל המקומות. בנוסף, בחודש ספטמבר, מזג האוויר דומה לקיץ, וסופות הן נדירות. צבעי הסתיו יפהפיים ומגוונים, אוכמניות טעימות גדלות כמעט בכל מקום, והכבשים האיסלנדיות, שמשוחררות בתחילת הקיץ למרכז האי לשטחי הרעייה, מוחזרות לחוות סביב כביש הטבעת של האי ומוסיפות לנוף הפסטורלי. מצב הדרכים מיטבי לאחר הקיץ וכל הדרכים פתוחות ונגישות, וזוהי תקופה מצויינת גם לנסיעה בכביש וגם לנסיעה בשבילים הפנימיים - הדרכים פחות רטובות ומחליקות ורובן לא מכוסות שלג עמוק (יש כמה שכן, וגם אליהן הגענו...). זו נקודה חשובה מאחר וחלק בלתי נפרד מהטיול באיסלנד הוא נסיעה על כבישי שטח על מנת להגיע קרוב לאתרים. דבר אחרון – שעות היום בספטמבר ארוכות מספיק – כ-14 שעות, והלילה ארוך מספיק כדי לאפשר שינה טובה. ברי המזל יזכו לצפות בזוהר הצפוני שכבר מופיע בחודש זה.
מבחינת אורך הטיול, ההמלצה שלי היא לא לוותר על סיבוב מלא של האי. רבים מתרכזים בטיול במעגל הזהב הקרוב לרייקיאוויק, ובאתרים שלאורך חופי דרום מערב האי. לטעמי זה פספוס של מספר חלקים ואתרים יפים וייחודיים בשאר האי, כולל אזורים פחות מיושבים ומתויירים, שכל אחד מהם הוא בעל עוצמה וייחודיות משלו. אנחנו הקדשנו לטיול באי 12 ימים מלאים, ובחרנו לא לטייל בפיורדים המערביים, שהם מרוחקים יחסית מכביש הטבעת. על מנת לכסות גם אותם צריך להוסיף עוד כיומיים.
מידע כללי והיערכות לטיול:
השכרת רכב – הדרך הנכונה לטייל באי היא כמובן עם רכב שכור. רכב עם 4X4 הוא חובה מכיווון שחלק ממקומות החובה באי מרוחקים כשעה נסיעה לעומק האי על שבילי שטח. לטעמי אין צורך ברכב שטח קשוח דוגמאת לנדקרוזר היקר להחריד (כ-200 יורו ליום). זאת מאחר וממילא, בנסיעה ברכב בודד בשטח, אף אדם רציונאלי לא ינסה לחצות נהרות או ליסוע בתנאי שטח קשים, היכולים לגרום להיתקע בשומקום ולבזבז זמן יקר בטיול קצר (זאת מעבר לנזק לרכב, שגם בביטוח המלא והמקיף ביותר לעיתים אינו מכוסה בתנאי ההשכרה – לדוגמא נזק שנובע מחציית נחלים או נהרות). בשל המחיר היקר לשכירות הרכב באיסלנד, אני ממליץ לבדוק את כל חברות ההשכרה השונות, מקומיות ובינלאומיות, עד למציאת המחיר המתאים עבורכם. לכל אחת מהן יש מבצעים שונים לזמנים שונים והמחקר משתלם. בסופו של דבר אנחנו שכרנו רכב בחברת GOLDCAR, במחיר מבצע משתלם במיוחד של 600 יורו ל-12 יום, כולל כל הביטוחים. בדיעבד התברר שזו חברת בת או אחות של BLUE שהיא הגדולה באיסלנד, המשרדים שלהם בשדה התעופה צמודים, והם בעצם מספקים את אותם הרכבים במחירים שונים. הרכב הספציפי שקיבלנו היה עם 80,000 ק”מ שזה הרבה יחסית, ולכן המחיר היה זול בהתאם. מבחינה ביטוחית לטעמי ביטוח כולל והכי מקיף שקיים הוא חובה. נוסעים בשטח די הרבה, אבנים קופצות פה ושם, ועדיף לא להתעסק עם זה, למרות המחיר היקר של הביטוח. הרכב שקיבלנו, סוזוקי ויטארה 4X4, היה מצויין ומספק, והגענו איתו בבטחה לכל המקומות שצריך, כולל נסיעות שטח ארוכות ופסגות ההרים המושלגות כמו בתמונה הבאה.
נהיגה וחנייה – הנהיגה באיסלנד היא קלה והכבישים מסודרים ומשולטים היטב, והייתי אומר שהבעייה המרכזית היא להתרכז בנהיגה כשכל היופי הזה מסביבך. כמעט כל כביש הטבעת הוא דו סיטרי, מוגבה משמעותית מפני השטח בשל השלג המצטבר בחורף, ללא גדרות ברזל צדדיות וללא שוליים רחבים. חשוב לשים לב ולהיות מרוכזים בנהיגה. בשל מיעוט האוכלוסיה אין רמזורים ויש הרבה כיכרות. באופן מוזר, באיסלנד זכות הקדימה ליציאה מהכיכר, גם בנתיב הפנימי בכיכר, היא של הרכב שמעוניין לצאת מהכיכר. צריך לשים לב ולהתרגל. יש מספר מצלמות מהירות מועטות לאורך הכביש ורובן משולטות. באיסלנד מספר קטן של מנהרות ארוכות (5 ק”מ ויותר) שמקצרות את הדרך, שימו לב להירשם לאתר המנהרות מראש או מיד אחרי שנכנסים למנהרה – איחור ברישום מכפיל את עלות המעבר במנהרה כשמשלמים בדיעבד. https://www.veggjald.is/en. לגבי נהיגה בשטח, ברוב המקרים השבילים מסודרים ואינם קשים לנהיגה, וניתן ליסוע בהם מהר יחסית. הזהרו מאבנים בולטות, ובורות שנוצרים משלוליות מים, שעלולים לגרום לתקר או אפילו לנזק ולעכב אתכם. חשוב לדעת מראש אם נסיעה בדרך מסויימת מצריכה חציית נהרות או לא – במידה וכן, אני ממליץ להימנע – קשה לדעת מה עומק המים (התלוי בעוצמת הגשם בשעות שלפני החצייה) וכל תקלה אינה מכוסה בביטוח הרכב השכור. זאת מעבר להפסד פוטנציאלי יקר של יום או יומיים מהטיול עד לחילוץ והחלפת הרכב. המסלול שעשינו עובר בדרכי שטח רבות למדי, אך כולן ללא חציית נהרות או נחלים עמוקים. מבחינת חנייה בערים באופן כללי אין בעייה - למעט רייקיאוויק עיר הבירה ואקוריירי בירת הצפון אין מגבלות ותשלומי חנייה. גם בערים אלו ניתן למצוא חניות ללא תשלום כפי שיוסבר בהמשך. מבחינת תדלוק בחלק מהתחנות משלמים בחוץ בכרטיס אשראי, ובתחנות אחרות רק בתוך התחנה לאחר התדלוק. מחיר הדלק כמו בישראל. רצוי לתדלק כל יום בערב כדי לצאת לשטח עם טנק דלק מלא בבוקר.
מקרי חירום – כמות התושבים הקטנה, הנסיעה והלינה במקומות נידחים (כולל בקתות יפהפיות ומבודדות...) והכניסה לעומק האי, וגם הטיולים הרגליים בכל מיני מקומות, יכולים ליצור מצב חירום כלשהוא. איסלנד ותושביה ידועים בנכונות וזמינות שירותי ההצלה שלהם. בשל אופי האי וההתנהלות בו, המדינה פיתחה אפליקצייה מיוחדת למקרי חירום – 112. האפליקציה מאפשרת רישום מסודר, כולל הוספת טלפון למצב חירום של מישהו ממדינת המקור. כשאתם נכנסים לעומק השטח או למקומות יותר נידחים, אפשר לבצע “צ'ק אין” אשר מוסר את מיקומכם הנוכחי, וממשיך להודיע על מיקומכם כל מספר דקות. במקרה חירום תוכלו להקפיץ את שירותי החירות בלחיצת כפתור אחת.
http://www.road.is/travel-info/driving-safely-in-iceland/112-emergency-number/
ביגוד ומזג האוויר – חשוב להביא – ביגוד אטום למים, ושני זוגות נעלי הליכה אטומות למים (כמו בלנדסטון או קולומביה, לא נעלי התעמלות). למה שניים? מאוד יתכן שתמצאו את עצמכם באמצע סיור או טיול נאלצים לחצות נחל או תחת גשם שוטף, ורצוי שיהיו לכם זוג נעליים ספייר לימים הבאים עד שאלו יתייבשו. מעיל טוב ומחמם המתאים לטמפרטורות נמוכות, אטום למים, הוא חובה, ושכמייה או מעיל גשם חובה תמיד בתיק. רצוי להביא גם גרביים טרמיות ולבוש טרמי שמאפשר לצאת לטיול נחמד בערב בלי לקפוא, למרות שלא השתמשנו בו ברוב הימים. כובע וכפפות חובה, ושתי מטריות טובות מתקפלות גם יעזרו. במידה ושכחתם משהו, יש תמיד אפשרות לקנות בחנויות ICEWEAR – רשת האאוטדור הנפוצה באיסלנד. חשוב להביא גם בגדי ים וכפכפים או סנדלי שורש לרחצה באתרי המים החמים השונים, וגם שתי מגבות לשימוש במעיינות החמים הגיאוטרמיים בטבע. הטמפרטורות בספטמבר ובמהלך הביקור שלנו (6-18 בספטמבר) היו בין 5 ל-12 מעלות באופן קבוע. בכל מקרה, מזג האוויר הפכפך באיסלנד, ומשתנה בטווח של שעות בודדות ובמרחקים של חצי שעה נסיעה. גשם יורד בספטמבר כמעט בכל הימים ברמה כזו או אחרת. לנו היה בסך הכל מזג אוויר מצויין, כאשר רק ביומיים מהטיול, ירד בחלק מהיום, גשם חזק שלא אפשר לטייל בחוץ. מומלץ להוריד את אפליקציית השירות המטאורולוגי של איסלנד. https://www.vedur.is/. כמות תחנות הניתור גדולה יחסית, והתחזיות שם מדוייקות להפליא ברמה של שעות, ומאפשרות לתכנן את הביקור בצורה אפקטיבית יותר. יכולים להיות אתרים המרוחקים אחד מהשני חצי שעה נסיעה, כאשר באחד מהם גשם שוטף ובאחר שמיים בהירים. שימוש נכון באפליקצייה יכול לעשות את ההבדל. אחת התופעות היפות באיסלנד (במיוחד עבור ישראלים...) היא הקשתות המרהיבות והשלימות הנוצרות במקומות המעבר בין אזור גשום לאזור שימשי עם שמיים בהירים. שימו לב לא להסתכל יותר מידי תוך כדי נסיעה – עדיף לעצור בצד וליהנות בבטחה מהתופעה היפה הזו וכמובן גם מתופעות אחרות...
לינה – איסלנד מציעה מבחר גדול של אופציות ממלונות ועד הוסטלים עם אמבטיה משותפת. אפליקציית בוקינג הייתה מאוד שימושית, ובניגוד למדינות אחרות, בהן גישה ישירה לאתר הלינה אפשרה מחיר אטרקטיבי יותר, כאן לרוב הפנו אותנו בעלי האתרים לבוקינג, ולא רצו או יכלו לקבל הזמנה ישירה. מחירי הלינה בבקתות היו בין 120 יורו ל-240 יורו. אפשר לתכנן על ממוצע של כ-150 יורו בעונה הזו, אם אתם לא כאלו שבוחרים רק במקום שנראה כמושלם ביותר (לפחות בתמונות...). אנחנו הזמנו לינה מראש רק ללילה הראשון, ולא הייתה לנו בעייה למצוא מקום לינה במחיר סביר מהיום להיום, בכל יום. אופציית הלינה המועדפת שלנו הייתה בקתות מבודדות בטבע, מול גבעות ירוקות, אגמים ונהרות או הרים מושלגים. ברוב המקרים הכניסה לבקתות היא עצמאית ללא מפגש אנושי, והמפתח יחכה לכם בתיבה עם קוד שישלח באימייל והסבר מפורט על הבקתה. הבקתות חמות ונעימות, מאובזרות באופן מלא עם WIFI וכוללות מטבחון קטן, עם חלונות רחבים ופתוחים לטבע ולזריחה, ובחלקן “הוט טאב” חיצוני ומהנה. בקתה טיפוסית מופיעה בתמונה הבאה.
זמן וחשמל מקומי – איסלנד נמצאת שלוש שעות לפני ישראל בזמן גריניץ. השקע המקומי הוא רגיל עם שני פינים.
מטבע והמרת כסף – המטבע המקומי הוא קורונה איסלנדית. חישוב ההמרה הוא כשלושה שקלים לכל 100 קורונות. אין צורך להמיר יורו לכסף מקומי. הכל זמין בתשלום בכרטיס אשראי (אנחנו לא השתמשנו בכסף מקומי אף פעם במהלך הטיול).
קניות ואוכל – איסלנד יקרה. הביגוד יקר יחסית, האוכל בסופרים והמסעדות יקרות יחסית, והאטרקציות שעשינו (שיט לוויתנים, טיפוס על קרחון, רכיבה על סוסים, מערות קרח וכדומה) יקרות להחריד. מעיל או סוודר יעלו כ-500 ש”ח, ארוחה טובה במסעדה טובה תעלה לזוג כ-300 ש”ח (שימו לב שבאיסלנד לא נהוג לתת טיפים), קניה קטנה בסופר 150 ש”ח וכן הלאה. לאורך הטיול תמצאו רק שני רחובות קניות מרכזיים ושני קניונים מרכזיים, ברייקיאוויק ובאקוריירי. אטרקציה יקרה תעלה 1000 ש”ח לזוג וזולה יותר 300 ש”ח. לכן, חשוב לנסות ולבחור בחוכמה, כי גם הזמן וגם העלות אינם מאפשרים לעשות את הכל. שימו לב שיש סופרמרקטים (KRONAN, BONUS, NETTO) בעיקר במקומות המרכזיים אז תתכננו בהתאם. על מנת ליהנות מהשקט אפשר להכין ארוחות ערב ובוקר בבקתות ולאכול לבד מול הנוף, אנחנו עשינו זאת בערך בחצי מהימים, גם כי בת זוגתי היא שפית שאוהבת לבשל ולחוות את התבלינים והטעמים המקומיים ממקור ראשון. בישראל אנחנו רגילים לחיות על מים מינרלים מסוגים שונים – מומלץ לשחרר את ההרגל הזה באיסלנד, להשתמש ולשתות את מי הברז הטעימים והצלולים באיסלנד, ולהימנע מלרכוש מים מינרלים יקרים ומיותרים… יש אפשרות להחזר מע”מ 14% מערך קניות מוצרים מעל 6000 ISK – כדאי לשמור ולנצל לפני מועד החזרה בשדה התעופה בקפלאויק. קבלת ההחזר היא מאורגנת וקלה.
אטרקציות – קיימות אין ספור אפשרויות לחוות את הקרחונים והטבע באיסלנד. המחיר יקר מאוד כאמור. אנחנו בחרנו בשתי אטרקציות על הקרחונים (1,600 ש”ח), שיט לוויתנים (600 ש”ח) ורכיבה על סוסים איסלנדים (300 ש”ח). את כל האטרקציות אפשר לבטל עד 24 שעות לפני שהגיע מועד הביצוע, מאחר ומזג האוויר ההפכפך מיום ליום. אנחנו לא הזמנו מראש אף אטרקציה, והכל היה זמין בהזמנה יום לפני, או אפילו באותו היום עם ההגעה למרכז המידע והזמנות. מיתרונות ספטמבר. המחירים בין החברות השונות זהים לחלוטין ובכולן מדובר במדריכים מקצועיים, ציוד במצב טוב ובטיחות במקום הראשון, וניתן לראות באתרים אם יש מקומות לסיורים שלמחרת או לא.
עלות הטיול – בסך הכל איסלנד יקרה יחסית לטיול רגיל באירופה. שקלול של הלינה ביחד עם עלות הרכב והאוכל מגיע לכ-350 יורו ליום, לפני אטרקציות שגם הן יקרות. סך העלות שלנו בטיול היה כ-5,000 יורו כולל הכל (ללא טיסות).
מסלול הטיול הכללי:
מאחר ומדובר יחסית בהרבה ימים, להלן רשימה ותמונה המתארות את מסלול הטיול העקרוני והאתרים המרכזיים. כאמור לעיל, חלק חשוב הוא בחירת האתרים והאטרקציות בצורה מגוונת, שתאפשר לחוות את כל מה שאיסלנד מציעה. בסך הכל הטיול כלל כ-3,000 ק”מ נסיעה, ממוצע סביר של 250 ק”מ ליום, וכלל שני ימים של נסיעות יחסית ארוכות עם יותר שעות ברכב. בכל מקרה, הנסיעה היא בנופים מדהימים, ויש תמיד מקומות בדרך לעצור למנוחה קלה.
יום 1 – עיר הבירה רייקיאויק – סיור באתרי העיר
דרום מערב איסלנד:
יום 2 – עמק המעיינות הגיאוטרמיים, הגייזר הגדול סטרוקור, מפלי גולפוס
יום 3 – כניסה לעומק האי בחלקו המערבי, כולל טרק בשדה לבה לנדמנלוגר
יום 4 – ביקור במפלים, מצוקים וקניונים לאורך חוף הים הדרומי
דרום מזרח איסלנד:
יום 5 – טיפוס בקבוצה על קרחון ולגונת הקרח יוקוסרלון
יום 6 – הפיורדים המזרחיים כולל חנויות ואתרי עבודות יד
צפון מזרח איסלנד:
יום 7 – אזור מיוואטן - מפלי דטיפוס, לוע הר הגעש ויטי והאזור הגיאוטרמי HVERIR
יום 8 – מפלי גודפוס, והעיר אקוריירי בירת הצפון
צפון מערב איסלנד:
יום 9 – טיול לאורך חופי ומצוקי הפיורדים הצפוניים
יום 10 – חצי האי סנייפלסנס – נסיעה בשדה לבה וקרוב לקצה הקרחון, הליכה על שפת המצוקים
יום 11 – מפלי הלבה ראונפוסר, טיול קבוצתי במנהרות הקרח בקרחון
יום 12 – רייקיאויק – קניות ואתרי תצפית על העיר, ספא הלגונה הכחולה
מסלול הטיול המפורט:
יום 1 – עיר הבירה רייקיאויק – סיור באתרי העיר
נחתנו בשדה התעופה שליד העיירה קפלאוויק בערך בחצות, לאחר יום טיסות יחסית ארוך, מאחר ואין טיסות ישירות מישראל לאיסלנד. הלכנו ברגל כמאה מטרים למלון היחיד הצמוד לשדה, ושעה קלה אחרי הנחיתה כבר ישנו בחדרינו. המלון הוזמן ישירות ומראש, קצת יקר (כ-200 יורו ללילה), אבל הוא אופציה יעילה מכיוון שהוא צמוד לשדה התעופה ולמרכזי השכרת הרכב, וכולל ארוחת בוקר סבירה ובסיסית. https://hotelairport.is/.
בסביבות תשע בבוקר למחרת כבר היינו אחרי ארוחת בוקר עם הרכב בדרכינו לרייקיאוויק, מלאים ציפייה לקראת היום הראשון בטיול. את מקום הלינה במרכז רייקיאויק הזמנו יום לפני, תוך כדי הטיסה. https://rey.is, מחיר סביר במרכז העיר 130 יורו ללילה. בדרך לרייקיאויק עצרנו בסופר המקומי כדי להצטייד לימים הקרובים. משם נסענו ישירות לדירה, בתקווה שנוכל להיכנס אליה מוקדם, וכך היה. נכנסנו לדירה מרווחת, נעימה ומאובזרת בקומה שנייה, ממוקמת מרחק קצר מרחוב החנויות הראשי ומהכנסייה הגדולה. את הרכב החנינו בחנייה של הדירה (במקרה הייתה פנוייה, ואם לא יש חנייה קרובה ללא תשלום ליד הכנסייה). עם ההגעה לרייקיאוויק החל גשם טורדני, שהפסיק לאחר כשעה תוך כדי הסיור בעיר. האתרים בעיר ליום סיור זה היו כולם במרחק הליכה ממקום הלינה, ואפשר לאמר שהיציאה למזג אוויר קריר אחרי הקיץ הישראלי החם הייתה בפני עצמה חוויה מרעננת ונעימה. החנויות בעיר נפתחות בשעה 10-11 בבוקר.
רייקיאויק היא בפועל עיר הבירה הצפונית ביותר בעולם. לפי התיעוד ב”ספר ההתיישבות" של איסלנד, ההתיישבות הראשונה בעיר החלה בסביבות 870 לספירה, כשמשלחת נורבגית ובראשה אינגולפור ארנארסון הגיעה לחופי האי. לפי המסורת הויקינגית, הם השליכו מהספינה עמודי עץ על מנת להתיישב במקום אליו ייסחפו העמודים. עמודי העץ נסחפו אל חופי מפרץ שאדמתו העלתה אדים של פעילות געשית ולכן ניתן למקום השם רייקאוויק – מפרץ העשן. המקומות המרכזיים לסיור בעיר, מופיעים כאן לפי סדר ההליכה המומלץ:
כנסיית Hallgrímskirkja - ממוקמת במרכז העיר, והמבנה הכי בולט בה. קשה להישאר אדישים למבנה הבטון המיוחד הזה שנראה כמו חץ מופנה כלפי השמיים. נדרשו 38 שנים כדי להשלים את הבניין. גובהו של המגדל כ-70 מטרים (יש מעלית בתשלום), ומראשו תצפית מרהיבה, על העיר ועל גגותיה הצבעוניים, ועל ההרים שמסביב (חובה לעלות למרות המחיר המופקע של 50 שקלים לאדם...). הכנסיית היא מבנה הנצחה על שמו של גדול משוררי איסלנד, ובתוכה עוגב ענקי, בגובה 15 מטרים, משקל 25 טון והוא מורכב מ-5275 צינורות, שחלקם בגובה של מעל 10 מטרים. מוסיקאים רבים מרחבי העולם מבקרים בכנסייה ומנגנים בעוגב לצורך הקלטת יצירותיהם. בזמן הביקור שלנו אחד כזה אכן ניגן בעוגב מהאימתני נעימות יפות ומרשימות. ברחבה שממול הכנסייה מוצב פסל של מגלה הארצות לייף אריקסון. הפסל הוענק במתנה לאיסלנד מידי ארה”ב בשנת 1930 לרגל 1000 שנים לייסוד הפרלמנט האיסלנדי. הכנסייה פתוחה בין השעות 9:00-17:00 ומהווה נקודת התחלה לסיור ברייקיאויק. ברחוב המוביל לכנסייה בצד ימין יש בית קפה קטן, חמים, מעוצב ומומלץ – Café Babalú.
הכנסייה והרחוב המוביל אליה:
תמונה פנורמית של רייקיאוויק ממגדל הכנסייה:
לאחר הביקור בכנסייה, ירדנו לרחוב החנויות המרכזי Laugavegur – רחוב נעים להליכה עם מספר בתי קפה ומסעדות יפות ומעוצבות. מהרחוב המרכזי ירדנו לכיוון חוף הים לפסל – Sólfarið נוסע השמש. זהו פסל מתכת מרשים הממוקם על קו הים במרכז רייקיאוויק. טעות נפוצה היא שהפסל מדמה ספינה ויקינגית, אך זו לא היתה הכוונה המקורית – הכוונה הייתה ספינת חלומות, המסמלת נסיעה ליעד של תקווה, קדמה וחירות, שיר הלל לשמש החסרה כל כך במזג האוויר הארקטי.
חוף הים ופסל הסולפאריו:
משם המשכנו לטייל על קו החוף לכיוון בית האופרה HARPA – האולם נחנך ב-2011, ונחשב לאתר חובה למי שמבקר בעיר. משמעות השם באיסלנדית היא נבל, שכן המבנה כולו נראה במבט מרחוק בצורת נבל. קירות החזית עשויים ממארג של תיבות זכוכית משושות בצורות ובצבעים שונים, הניצבות באלכסון זו לזו. חלק מהפיאות עשויות מַרְאָה וחלקן עשויות זכוכית צבעונית, כך שקרני השמש מייצרות משחק באור וצבע הגורמים למראה המבנה להשתנות בכל זווית ונקודת מבט. בשעות החשכה, תאורה דיגיטלית צבעונית מרצדת על גבי חזית הבניין ומוסיפה יופי ועניין.
מבית האופרה המשכנו לכיוון נמל העיר, אשר צמוד אליו ישנה כיכר נחמדה עם אזור מסעדות ובתי קפה יחסית תוסס – Ingólfur Square. למנוחת צהריים על כורסאות ישיבה נוחות בתוספת קפה משובח ישבנו בקופי האוס המעוצב והמומלץ – IDA Bookshop Cafe.
משם פנינו לכיוון בית העירייה (פתוח עד 20:00) הנמצא על שפת האגם ובצמוד לפארק רחב ידיים. בתוך המבנה מפת תבליט תלת מימדית של איסלנד. לאחר ביקור קצר בבית העירייה טיילנו על שפת האגם ובפארק הפסטורלי הצמוד אליו, באווירה רגועה ורומנטית. בפארק עצמו יש בריכה עם דק ישיבה מסודר ומים מחוממים למנוחה וטבילה קלה של הרגליים לאחר ההליכה המרובה.
האגם הצמוד לבית העירייה:
מהפארק חזרנו ברגל לדירה, נחנו מספר שעות ובערב יצאנו לארוחת ערב באחת המסעדות הטובות במרכז העיר. לסיור ערב אחרון מומלץ ללכת במתחם התוסס של הנמל ומשם לאורך הרחוב הראשי.
יום 2 – עמק המעיינות הגיאוטרמיים, הגייזר הגדול סטרוקור, מפלי גולפוס
התעוררנו לבוקר גשום ואפרורי. ככה זה באיסלנד. בדיקה מהירה באפליקציית מזג האוויר הראיתה שמזג האוויר ישתפר מעט לקראת הערב, ולכן החלטנו להתחיל את היום באתרים שכוללים יותר צפייה מאשר הליכה, ולהשאיר את הטרק בעמק המעיינות הגיאוטרמיים לערב. לאחר ארוחת בוקר עצמאית בדירה ברייקיאוויק, יצאנו ליומינו הראשון בטבע של איסלנד. אחד היתרונות של הקור הוא שאפשר לקחת איתך ולהשאיר ברכב את מצרכי החלב והבשר ללא חשש שיתקלקלו.
נסענו כשעה וחצי לכיוון הגייזר הגדול באיסלנד – STROKKUR. החנינו את הרכב, לבשנו את מעילי הגשם והצטיידנו במטריות, והגענו לגייזר בהליכה קצרה. הגייזר מתפרץ כל כמה דקות לגובה יחסית רב – תופעה מהנה ומצחיקה משהו. מסביבו יש עוד גייזרים קטנים יותר, ותופעות מוזרות של בעבוע מעומקי האדמה. צמוד לאתר הגייזר יש מסעדת דרכים וחנות גדולה שבה התרעננו עם מרק חם וטעים.
משם נסענו נסיעה קצרה למפלי GULLFOSS - מפל גוטלפוס המרהיב נמצא 5 דקות הליכה מהחניה, גובהו 32 מטרים, ורוחבו 20 מטרים. גוטלפוס משמעותו 'מפלי הזהב', והוא המפל המוכר והמסמל ביותר את איסלנד. תחתית המפל מוסתרת מאחורי ענן רסס, ולכן הוא מקום נפלא לראות קשתות צבעוניות (אם יש שמש...). נדרש מעיל גשם כדי להתקרב למפל. ההסטוריה של המפל תואמת את ההוד החיצוני שלו. בחציה הראשון של המאה ה-20 היו כוונות לנצל את המפל להפקת חשמל, ובמשך תקופה הוא הושכר ע”י בעליו למשקיעים זרים. מאוחר יותר הוא נמכר לממשלת איסלנד, ובסופו של דבר הוחלט לשמר אותו. בסמוך למפלים ניצבת אנדרטה לזכרה של הבת של אחד הבעלים המקוריים. לזכותה נזקפת הצלתו של המפל מפיתוח מודרני. הבת איימה לזרוק עצמה למפלים אם הפרוייקט יצא לדרך, וקיימה תהליך משפטי נגד ניצול המפל. בזכות הלחץ הציבורי שלה הפרוייקט לא יצא לפועל. את הסיור והצפייה במפלים עשינו בגשם יחסית חזק עם עוד כמה עשרות מטיילים נרגשים. תמונה של מפלי גוטלפוס:
מהמפלים נסענו כחצי שעה לביקור וארוחת צהריים בחוות העגבניות https://fridheimar.is/ – הגדולה באיסלנד. בחווה יש מסעדה הממוקמת בתוך חממה וברובה היא מוזמנת מראש לקבוצות ויחידים. איכשהוא הצלחנו למצוא מקום, וקיבלנו מרק עגבניות טעים להפליא, עם שיפודי ירקות וגבינות צלויים, לחם טרי מוכן במקום, ושיח בזיליקום אישי על השולחן, שממנו קוטפים עצמאית עלי בזיליקום טריים, גוזרים וכותשים אותם עם מספריים מיוחדות, ומוסיפים למרק לפי הטעם של כל אחד. כ-50 יורו לזוג. סיירנו בחממה וקיבלנו הסבר על אופן החימום שלה (באמצעות קיטור ומים חמים מהמעיינות הגיאוטרמיים הסמוכים) ועל כך שהיא מספקת 20 אחוז מכל תצרוכת העגבניות באיסלנד. החווה גם משתמשת בדבורים “מבוייתות” (המעופפות באופן חופשי בחממה) על מנת להפרות את צמחי העגבניות. מעניין וטעים. תמונה מהחממה העמוסה שיחי עגבניות:
משם נסענו כחצי שעה לכיוון עמק המעיינות הגיאוטרמיים Reykjadalur Thermal River. בעמק זורם נהר גיאותרמי רותח, ולאורכו בריכות מים ובוץ מבעבעות ואדי מים רותחים. מי שיתמיד וילך במעלה העמק, יגיע לחיבור של הנהר החם עם נהר קר שזורם מהקרחונים, אשר יוצרים יחדיו טמפרטורה מושלמת לרחצה. אורך הטרק כ-5 ק"מ הלוך חזור – כשלוש שעות כולל רחצה בבריכות הנוצרות על ידי הנהר. מזג האוויר המשיך להיות גשום, ולכן עצרנו בעיירה הסמוכה להפסקה בתקווה לשיפור בהמשך. כשהגענו לחנייה של העמק, פגשנו מטיילים שבדיוק חזרו רטובים לחלוטין. המלצתם הייתה לא לבצע את הטרק בשל הגשם ובשל כך שהמעיינות החמים מתערבבים עם מי הגשם הקרים ואינם מאפשרים רחצה נעימה. החלטנו לוותר על הביקור במקום, אבל הבטחנו לעצמינו עוד לחזור אליו בהמשך...
הגשם המשיך לרדת, ולכן החלטנו לסיים את היום יחסית מוקדם (השעה הייתה שש בערב, ואור היום ממשיך בערך עד שעה תשע) ולהזמין לינה באחת הבקתות באזור. הזמנו בקתה מבודדת יחסית ולכן הצטיידנו לארוחת ערב באחד הסופרמרקטים בדרך. הגענו לבקתה חדשה לחלוטין (הבקתה מופיעה בתמונה בתחילת הבלוג), מול עמק ירוק, נהר זורם וכבשים רועות בשלווה מעבר לחלון. כשהגענו לבקתה הגשם פסק והשמש יצאה לשקיעה פסטורלית – מושלם לערב ראשון בטבע של איסלנד. מחיר ללילה 120 יורו. Austurey Cottages.
יום 3 – כניסה לעומק האי בחלקו המערבי, כולל טרק בשדה לבה לנדמנלוגר
יצאנו לדרך לאחר ארוחת בוקר קלה בבקתה, ונסענו כשעתיים, כולל בדרכי השטח 26 ו-208 לכיוון שמורת הלבה Landmannalaugar. שמורה זו מיוחדת במינה ומשלבת כמה תופעות מיוחדות במינן. הנוף באזור הוא לא פחות מעוצר נשימה. הטבע רקח כאן מלאכת מחשבת צבעים, ריחות וגוונים. דרך העפר השחורה המובילה לפארק ברורה ומופיעה בגוגל מפס, ומאפשרת נסיעה נוחה למדי. הדרך עוברת במישורים נרחבים, וליד מספר אגמים נרחבים שורצי דגי טרוטה, עם נוף משתנה ועם הרים צבעוניים מסביב. בדרך לשמורה ולפניה, קיימות שתי נקודות תצפית סמוכות, על שתי בריכות הנמצאות בתוך לועות געשיים לא פעילים. הבריכה הראשונה נקראת BLAHYLOR והשניה הדרומית יותר נקראת ”הבריכה הסרוחה” (Ljótipollur) - אל תטעו בשם, בבריכה מים צלולים בגוון כהה ייחודי. לבריכה הראשונה יכולנו להגיע עם הג'יפ עד לתצפית עצמה. בבריכה השנייה קצה השביל התמוטט ולכן היה צורך להשלים אותו בהליכה רגלית – החלטנו לוותר מאחר ושתי הבריכות דומות ולפנינו טרק בשדה הלבה בשמורה. תמונה של לוע הר הגעש:
המשכנו בדרך השטח מספר 208 עוד כחצי שעה, ובשלב מסויים פנינו ימינה לדרך מספר 224. לאחר כ-2 ק”מ הגענו כמעט עד לאתר עצמו. קצה הדרך הצריך חציית נחל – אנחנו חנינו לפני הנחל כמו רבים אחרים, והלכנו רגלית את כמה מאות מטרים עד לאתר הקמפינג הצמוד לפארק. בפארק יצאנו לטיול מעגלי של כ-5 ק"מ בשדה הלבה Laugahraun. יש בפארק מספר שבילים ואפשרויות, אנחנו בחרנו בקצרה שבהן. קנינו מפה של האתר במרכז המידע בקמפינג – בעקרון זה מיותר – יוצאים מאחורי מרכז המידע בשביל המסומן באדום באופן ברור, ובשלב מסויים פונים שמאלה לשביל לבן בחזרה לאתר הקמפינג. אין הרבה מקום לטעויות ויש תמיד עוד אנשים בשביל. במהלך הטרק בעצם נכנסים לעומקו של שדה לבה, שנוצר מהתפרצות געשית שקפאה בשלב מסויים והותירה רגבים ותצורת שונות ויפהפיות. השדה תחום בין מספר הרים ועמקים מסביבו והוא יפהפה ומיוחד. במהלך הטרק גם עוברים מספר בריכות גיאוטרמיות מעלות אדים ונחל אחד שזורם דרך עמק יפהפה. הטרק אינו קשה ומתאים לכולם, ויש בו רק עלייה אחת באמצע הטרק שאינה ארוכה ומתישה מידי. תמונה פנורמית של שדה הלבה והאזור מסביבו:
הטיול במקום ארך כשעתיים-שלוש כולל הפסקות למנוחה וארוחה קלה. עם סיום הטרק, חזרנו לרכב והצטיידנו בבגדי ים, סנדלים ומגבות. צמוד לאתר ישנה בריכה גיאוטרמית טבעית לרחצה נעימה – לא לוותר – פשוט מושלם. הכניסה לבריכה היא דרך דק מסודר עם מקום פתוח להתלבש ולהתארגן (כן כן, פתוח, לא להתבייש – אנחנו באירופה...).
עם סיום הרחצה התארגנו וחזרנו באותה הדרך צפונה, ונסענו כשעתיים עד לעיירה HELLA על מנת להתקרב לאתרי היום הבא. ישנו סמוך לעיירה בגסטהאוס נעים ומסביר פנים, וחדש לחלוטין – LOA NEST. למרות שהוא היה עם ציון מבקרים גבוה מאוד בבוקינג, חששנו מעט, אז הגענו ישירות למקום, וקיבלנו את החדר שהיה עם חדר רחצה פרטי ישירות מול בעל המקום, שגם הסביר לנו על הסביבה. הגסטהאוס נקי ומאורגן היטב עם מטבח משותף ומקום ישיבה מרכזי ונעים, והכי זול שישנו בו באיסלנד – 80 יורו בלבד. לארוחת ערב ביקרנו במסעדת STROND שהיא מסעדת שף שהומלצה על ידי בעל הגסטהאוס. https://www.strondrestaurant.com/ – מומלץ וטעים – מקום נעים וצופה למרחבים ירוקים. 60 יורו לזוג כולל כוס יין.
יום 4 – ביקור במפלים, מצוקים וקניונים לאורך חוף הים הדרומי
הבעלים של הגסטהאוס הפתיע עם פנקייקים וקפה לארוחת הבוקר, למרות שהיא לא הייתה כלולה כחלק מההזמנה. יצאנו יחסית מוקדם לנסיעה מזרחה לאורך כביש 1 הדרום מערבי באי, לאורך החוף. דרך זו נשלטת ע”י הקרחון הגדול הנמצא במרכז האי, והעמקים הירוקים והפסטורלים לרגלי הקרחון וההרים מהווים ניגוד משלים ומושלם. חוות מוריקות עם סוסים וכבשים נגלות לאורך הדרך (אחת מהן מופיעה בתמונה הראשונה בתחילת בלוג זה), ומההרים מעל נופלים מספר מפלים מרשימים שלכל אחד מהם מאפיין ייחודי משל עצמו.
לאחר כחצי שעת נסיעה הגענו לביקור במפלי סליאלנדספוס Seljalandsfoss, אחד המפלים הציוריים והמפורסמים באיסלנד, הממוקם בנוחות על כביש 1. המפל נופל מגובה 60 מטר וניזון מהקרחון שמעליו, המכסה את הר הגעש המפורסם שהתפרץ בשנת 2010 וגם לסגירת שמי אירופה. המפל היווה תפאורה לסרטוני מוזיקה וסרטים רבים. המסלול הקצר מסביב למפל מאפשר הליכה עוצרת נשימה מאחורי המפל, והאפשרות לצפות בצניחת מי המפל מבפנים החוצה מרגשת. חובה ללבוש מעילי גשם כדי ללכת את המסלול המלא מאחורי המפל אחרת תתרטבו לגמרי.
לאחר ביקור זה, כדאי להקדיש עוד 20 דקות כדי לבקר גם במפל גליופרבוי (Gljúfrabúi), הנמצא מרחק קצר צפונה על כביש 249. גובה המפל הוא 40 מטר והוא מוסתר בתוככי צוק ענק. פירוש השם הוא 'זה שגר בקניון' וההקשר מאד ברור. המפל נחשב לנקודת חן נסתרת, ועומד בצילו של המפל הגדול והמפורסם בהרבה שלידו. ההגעה למפל מצריכה כחמש דקות הליכה לאורך שביל מסומן. הגישה אליו דורשת לדשדש כמה מטרים על אבנים טבעיות שהונחו בתוך נחל קטן, ורצוי לבוא מוכנים עם נעליים אטומות ומעיל גשם. מדובר בחוויה מדהימה, ואפשר להרגיש כאילו נמצאים באמצע מפל גועש, מוקף קירות ירוקים ומים שנופלים בשאון רב. לשני המפלים האחרונים כדאי להגיע יחסית מוקדם (עד שעה תשע בבוקר) - קרבת מפלים אלו לכביש 1 ולרייקיאוויק הופכת אותם ליעד קרוב וקל לטיולים מאורגנים עם עשרות רבות של מטיילים.
נסיעה של כחצי שעה נוספת הביאה אותנו אל מפלי Skógafoss הרחבים והגבוהים, ביחד עם שמש מחממת ושמיים בהירים שהופיעו מעלינו לראשונה באיסלנד. זהו אחד המפלים המפורסמים של איסלנד, והוא חביב התיירים. קיים שביל גישה נוח לבסיס המפל. רוחב המפל 15 מטרים והוא נישא לגובה 60 מטרים. המפל מהווה את קו הגבול בין הצוקים המפרידים את האזור ההררי לקו החוף. יום שמש גורם למפל לייצר קשתות נפלאות. תמונה מתחתית מפל סקוגפוס:
מימין למפל יש גרם מדרגות תלול שעולה לתצפית על ראש המפל ועל כל הסביבה. העלייה מעט מתישה אבל מומלץ לא לוותר, הנוף והקשתות המופיעים כשמגיעים לראש המפל שווים את המאמץ.
לאחר הביקור במפל ובראשו, נכנסנו לבקר שעה קלה במוזיאון סקוגאר הסמוך. זהו אחד המוזיאונים הטובים באיסלנד, המציג כיצד חיו האיסלנדים בעבר מכל הבחינות – בתים, חקלאות, תעבורה, עיסוקים שונים, דיג ועוד. הוא כולל גם את בתי הדשא בהם חיו בעבר, המזכירים את מגורי ההוביט מתוך שר הטבעות. במוזיאון גם שחזור של בית ספר, בית מגורים, כנסיה, ומוזיאון תעבורה נחמד ומלא מיצגים, בשני מבנים נפרדים.
משם המשכנו מזרחה כחצי שעה נסיעה, לכיוון המגדלור המשמש כעמדת תצפית בצוק דירהוליי (Dyrhólaey). ממש לפני הכביש העולה למגדלור, הבחנו במספר רכבים שעצרו בצד וירדו לאגם הסמוך לכביש. עצרנו גם אנחנו, וכשירדנו הבנו על מה המהומה – מסיבה כלשהיא, שטח ענק ומישורי שכנראה מוצף בזמנים אחרים, הפך למרחב מים רדודים בעומק של סנטימטרים בודדים, המהווים מראה מושלמת של הנוף ההררי היפה שמאחוריו. ההליכה בתוך ה”אגם” נותנת אשלייה של “הליכה על מים”, התמונות במקום פשוט מרהיבות ומיוחדות, והמבקרים במקום קופצים ומנסים זוויות שונות של צילום, כדי למצוא את התמונה המושלמת. צרפתי תמונה אחת על מנת שיהיה אפשר להבין במה מדובר…
משם המשכנו בנסיעה קצרה לקצה הצוק שממנו נשקף נוף מרהיב של כל האזור ושל קו החוף.
תמונה מקצה הצוק:
סמוך למגדלור ועל החוף נמצאים מצוקי Reynisdrangar וחופי הלבה השחורים – מקום מרשים במיוחד. תצורת האבנים של המצוק במקום, החול השחור, בשילוב גלי הים והסלעים הבולטים מתוך הים, מייצרים תפאורה מיוחדת ושובת עין. מומלץ להגיע למקום, לשבת על אחד הסלעים המשונים הריבועיים על שפת הים ופשוט להינות מהנוף הייחודי והעצמתי.
מהחוף היפה, נסענו כשעה לביקור בקניון Fjaðrárgljúfur. זהו קניון מרשים ביותר, הממוקם בנוחות לא רחוק מכביש הטבעת. הקניון עובר בסלע רך, עם שכבות לבה שחדרו לתוכו ומעליו, ונוצר בסוף עידן הקרח לפני כשני מיליון שנה. עומקו של הקניון עד מאה מטרים ואורכו שני ק”מ. הנהר זורם דרך הקניון באיטיות יחסית, דרך דפנות תלולות ומפותלות. טיילנו במסלול ההליכה המסומן על שולי המצוקים של הקניון והשקפנו ממעל על הנוף שובה הלב.
את היום הזה, שהיה גדוש אתרים, סיימנו יחסית מאוחר, ממש לקראת השקיעה בשעה תשע בערב. באופן כללי, כאשר “מגרילים” יום יפה ושמשי באיסלנד, כדאי לנסות ולמצות אותו כמה שיותר ולבקר בכמה שיותר אתרים. בערב ישנו בבקתה נעימה שהייתה סמוכה לכביש הטבעת, במיקום פסטורלי ליד נחל זורם – Lækjaborgir Guesthouse. זה היה מקום הלינה היקר ביותר בביקורינו באיסלנד – 240 יורו ללילה. שימו לב שמקומות הלינה באזור זה אינם רבים, וזהו אזור תיירותי מאוד בגלל קרבת המפלים והקרחונים לרייקאויק ולכביש הטבעת. לכן, כדאי להתאפס על מקום הלינה יחסית מוקדם במהלך היום. בערב, לאחר בדיקת מזג האוויר החזוי למחר, הזמנו מקום לטיפוס קבוצתי על קרחון ביום הבא בעלות של 600 ש”ח. https://www.mountainguides.is/tour/blue-ice-glacier-walk
יום 5 – טיפוס בקבוצה על קרחון ולגונת הקרח יוקוסרלון
הקרחונים באיסלנד נמצאים על ראשי ההרים לכיוון מרכז האי. אפשר לראות אותם בבירור בתמונת הלווין של איסלנד המופיעה בתחילת תיאור המסלול. תופעת הקרחונים נוצרת משלג שאינו נמס בקיץ, ומייצר לחץ על השלג מתחתיו שהופך לקרח וכן הלאה. התופעה הייחודית של הקרחונים, היא העובדה שהלחץ של הקרח המצטבר בראש הקרחון “דוחף” את קצוות הקרחון כלפי חוץ, ומייצר תצורות קרח יפות וזמינות לטיפוס ממש קרוב לשפת הים (באיסלנד). זרועות הקרח האלו, שנדחפות קדימה, נקראות כל אחת בשם אחר. הקרחון הגדול באיסלנד נקרא קרחון (יוקול) ואטנה – VATNAJOKULL GLACIER. הקרחון הוא הגדול ביותר באירופה, עם שטח של 8,100 קמ"ר, עובי ממוצע של 500 מטרים ועובי מקסימלי של 950 מטרים. הקרחון מסתיר מספר הרים, עמקים ומישורים, וכולל הרי געש פעילים מרכזיים. האפשרויות לטייל באזור הקרחון ועליו הן מגוונות. אנחנו כאמור בחרנו לטפס על הקרחון בקבוצה עם מדריך.
לאחר היום השמשי והבהיר של אתמול, התעוררנו לבוקר מעונן עם גשם קל שיורד ללא הפסקה. כשהגענו לאתר כבר היה גשם טורדני. כששאלנו האם הפעילות תתקיים, ענו לנו המדריכים בגיחוך קל “בודאי שכן, אל תדאגו, יהיה בסדר”. זוהי תשובה שאם ישראלי היה אומר אותה, זה בדיוק הזמן להתחיל להיות מודאגים. אבל, אנחנו באיסלנד, אז התלבשנו היטב עם כובעים וכפפות (אין צורך בביגוד תרמי), הצטיידנו בקפה חם בבקתה הסמוכה, והמתנו לתחילת הפעילות. לאחר מספר דקות, המדריכים הלבישו אותנו ברתמת הצלה, סיפקו לנו מדרסים עם קוצים להליכה על קרח, והוסיפו לזה גרזן קרח קרבי לכל אחד. בדרך לקרחון עצמו, הסבירו לנו שרתמת ההצלה נועדה לחילוץ במקרה הנדיר של נפילה לתוך חריץ על הקרחון, והגרזן הוא בעיקר בשביל התמונות… נסענו כרבע שעה עד לחנייה שלפני “זרוע” הקרחון שנקראת Falljökull. אורך הסיור היה כ-7 ק”מ, חציו בעלייה על הקרחון ואז חזרה. בסך הכל מדובר בהליכה מאומצת, חלקה עם דוקרני הקרח, אבל לא משהו קשה מידי – אפשרי לכל אחד עם כושר ממוצע. מומלץ מאוד לא לוותר על אטרקציה זו. צירפתי כמה תמונות כדי להמחיש את החוויה.
Veitingasala Restaurant, Shop, And Gas
כדי להשלים את הצפייה על הקרחונים, נסענו כעשר דקות כולל קצת בשטח לביקור קצר בקרחון Svínafellsjökull Glacier. הליכה קצרה מהחנייה מביאה לתצפית מרהיבה על קצה הקרחון המתנוסס מעל אגם, שבו צפים שברי קרח גדולים מהקרחון. מומלץ לעצור – קרוב ויפהפה.
יום 6 – הפיורדים המזרחיים כולל חנויות ואתרי עבודות יד
התעוררנו לזריחה יפהפיה מול הרים ירוקים. נסענו יחסית מוקדם כחצי שעה מזרחה, ופנינו לדרך עפר קצרה לעבר חוף ים שממנו נשקף אחד ההרים הפוטוגניים באיסלנד, הר וסטרהורן, המתנשא לגובה של כ-500 מטרים. המקום נחשב לגן עדן לצלמים בשל השילוב המיוחד של דיונות הלבה השחורות הצובעות את החוף, ביחד עם הגאות המייצרת השתקפות מלאה ומושלמת של ההר בתוך המים. האזור כולו הוא בבעלות פרטית ודמי כניסה נגבים מהמבקרים. בכניסה לאתר יש בקתה שבה רוכשים את כרטיסי הכניסה והיא כוללת גם בית קפה נחמד. מקבלים גם מפה קטנה והסבר על המקום. הבחירה להתחיל מוקדם את היום הייתה מוצלחת – הגענו ל”אתר הצילומים” ראשונים (למעט צלם מקצועי אחד). ברגע הראשון לא ברור על מה המהומה, אבל כשמתקרבים ונכנסים ברגל כמה עשרות מטרים קרוב יותר להר, רואים את ההשתקפות שלו ואכן המחזה מרהיב. גם ההר בפני עצמו יפהפה. תמונה של ההר וההשתקפות שלו:
לאחר הצילומים מומלץ להמשיך לכיוון הים. מגיעים לשער סגור ואז פונים ימינה, בדרך שטח המובילה עד לחוף הים המצוקי והפראי. משם נהנים גם מהחוף וגם מתצפית פנורמית על האזור היפה כולו.
לאחר הביקור בחוף, חזרנו לכביש הראשי, פנינו שמאלה ומיד ימינה, לדרך שטח קצרה שנראית היטב מהכביש, נקראת Almannaskard ומטפסת לתצפית מרהיבה על כל האזור. הדרך מתחברת להמשך כביש הטבעת.
המשך היום הזה היה יחסית עם הרבה נסיעות, ועם עצירות במקומות שונים בדרך. נסענו כשעה וחצי לעיירת הדייגים הציורית Djúpivogur. בעיירה ביקרנו באתר עבודות יד JFS - Icelandic Handcrafts ובמזח המשובץ ביצי אבן גדולות המייצגות את מיני הציפורים מהאזור. נחמד לעצירה והתרעננות. משם נסענו כחצי שעה לאורך חופי הים היפהפיים על רקע ההרים, על כביש הטבעת, עד לפניה צפונה לדרך השטח 939. הדרך מטפסת לגובה רב באיטיות, כשמסביב עמקים והרים אימתניים ומים זורמים עם מפלים בכל מקום, המזמינים עצירות קלות לאורך הדרך בטבע כמעט בלי אף אדם בסביבה. בסוף הדרך כבר היינו מוקפים עננים ושלוגיות, פשוט מקסים. צירפתי תמונה אחת כדי להמחיש את האזור. אם כבר הגעתם אני ממליץ לא לוותר על המעבר בדרך זו.
משם נסענו עוד כחצי שעה לראות את אוסף האבנים של פטרה Petra's Stone Collection. פטרה היא אישה שמאז 1946 אספה אבנים רבות (בעיקר ממזרח איסלנד). מדובר באטרקציה ייחודית ושונה - מסיירים בבית ועוברים דרך אלפי האבנים (יש גם אוספים של עטים, צדפות ועוד), וגם לומדים על הסיפור של האישה הנחושה הזו. הגן והאתר מעוצבים ויפים – לא לוותר.
משם חזרנו לכביש הטבעת ונסענו כשעה עד לבירת מזרח איסלנד – Egilsstaðir שבה נלון. בדרך עצרנו לארוחת צהריים קלה (מרק...) בבית הקפה הנחמד CAFE SUMARLÍNA, בעיירה Reyðarfjörður, הנמצאת בקצה לשון ים שמצידו השני הרים מושלגים שעליהם אפשר לצפות מבית הקפה. בעיר אגילסטאדיר הצטיידנו בסופרמרקט המקומי, והתרעננו בבית קפה חביב מקומי ומעוצב Bókakaffi Hlöðum. ללינת הלילה בחרנו בגסטהאוס שהוא בעצם בקתות מבודדות בשורה, הצופות לשדות נרחבים והרים מושלגים. בדיעבד התברר שהיינו בו לבד לגמרי – Hjartarstaðir Guesthouse. כ-110 יורו ללילה. העיר עצמה יחסית גדולה ויש בה אפילו כמה פאבים מקומיים, ופיצריה, שהיו ריקים מאדם כשיצאנו לעיר אחרי מנוחה בבקתה. אכלנו ארוחת ערב נחמדה בדיינר המקומי באווירה אמריקאית משהו – Skálinn Diner. יש במקום עוד מסעדות טובות.
יום 7 – אזור מיוואטן - מפלי דטיפוס, לוע הר הגעש ויטי והאזור הגיאוטרמי HVERIR
מוקדם בבוקר נסענו כשעה לכיוון צפון מערב על כביש הטבעת. פנינו דרומה לכביש פנימי והגענו לחנייה של התצפית על Stuðlagil Canyon. לאחר עשר דקות של ירידה תלולה המאורגנת עם חבלים לאחיזה, הגענו לתצפית על הקניון המיוחד המאופיין בקירות בזלת מופלאים המעוצבים להפליא על ידי הטבע. תמונות של קניון סטודלגיל:
לאחר הטיול הקצר על שפת הקניון, חזרנו לרכב והמשכנו בנסיעה של כשעה וחצי לכיוון מפלי דטיפוס. הנסיעה עוברת בין נוף משתנה תדיר, שדות לבה מצורות שונות, הרים ועמקים ומים זורמים מכל עבר. מידי פעם תראו רכבים עוצרים בצד לצלם תופעה כזו או אחרת. הנוף בהחלט מרשים ועוצמתי ואפילו “ירחי” משהו בחלק מהדרך.
לקראת סוף הנסיעה, פנינו צפונה לכביש השטח 864, המתפתל מזרחית לנהר שבמרכזו מפלי דטיפוס האדירים. הנוף בדרך זו משתנה וכולל שדות אינסופיים של צמחייה נמוכה יפה וצבעונית.
כדי לצפות במפלים אפשר להגיע לתצפית המזרחית או המערבית. התצפית המזרחית הרבה פחות עמוסה, מאפשרת להגיע ממש עד קצה המפל עצמו וסובלת פחות מרסיסי המפל הנישאים מערבה. דטיפוס הוא המפל הגדול באירופה, עם זרם אדיר שנופל מגובה של 44 מטרים ברוחב של 100 מטרים. המפל הוא חלק מנהר קרחוני אשר קצב השחיקה של הסלע בו הוא גבוה במיוחד, והמבקרים צריכים לא להתקרב יותר מדי אל הקצה כדי לא ליפול. הגדה המזרחית, שבה ביקרנו, היא ידידותית יותר לתייר ומציעה הזדמנות מצויינת לצלם את הפלא הפראי והסוער מקרוב. הידיעה שמפל דטיפוס הוא בעל העוצמה הגדולה באירופה לא הכינה אותנו לכוחו העצום ועוצר הנשימה, ולמראהו המהפנט. ממש היה אפשר להרגיש את רעידת הקרקע מתחת לרגליכם.
לאחר הביקור במפלים העוצמתיים חזרנו דרומה באותה דרך, ולאחר נסיעה של כשעה וחצי הגענו לחניה הצמודה ללוע של הר הגעש Krafla. בדרך ללוע הר הגעש עוברים בסמוך לתחנת הכוח KRAFLA הגדולה, ועל מנת לעקוף את הצינורות הענקיים המובילים ממנה ואליה תבחינו בצינור מוזר המטפס מעל הכביש, כמו גשר להולכי רגל, שהמכוניות עוברות מתחתיו. פתרון יצירתי משהו… הלוע עצמו נקרא "Viti" או בעברית "גיהנום". הוא נוצר מהתפרצות חריגה בהר הגעש שנמשכה חמש שנים. היקף הלוע 300 מטרים ופעם היה ניתן לסייר לכל אורכו. היום השביל סגור משיקולי הגנת הטבע. בתוך הלוע אגם צלול עם מים כחולים וזגוגיים, והוא ניתן להגעה בהליכה קצרה מאוד מהחנייה הקרובה.
משם נסענו נסיעה קצרה לתצפית וביקור באתר הגיאוטרמי Hverir. בגובה של 410 מטר מעל פני הים המקום נראה כמו ביצה גיאותרמית, עם בריכות בוץ מבעבעות, גייזרים קטנים, קיטור ועשן הנראים ונשמעים מכל עבר. הביקור במקום חובה - המראות והריחות מיוחדים. חשוב ללכת רק בשבילים והאזורים המסומנים מאחר וטמפרטורת הקרקע עלולה להמיס את הנעליים. תיירים שמשלמים עבור טיול מאורגן להגיע למקום, מקבלים כיסוי נעליים כדי להימנע מהבוץ הדביק הנמצא באתר בכל מקום. אף תמונה לא תצליח להעביר את הייחודיות של המקום (הכולל ריחות ואפילו טעם באוויר...) ולכן לא צירפתי כזו.
משם נסענו נסיעה קצרה לאגם מיווטאן (Mývatn) – זהו אגם רדוד הממוקם באזור של פעילות געשית פעילה בצפון איסלנד. יצירות מופת אלימות של אמא טבע נמצאות בכל אזור האגם: מכתשי ענק, מעיינות גופרית מבעבעים, בריכות בוץ ושאריות קפואות של התפרצויות וולקניות טריות, הנותנות הרגשה של טיול בכוכב אחר. משמעות שם האגם הוא “אגם היבחושים" - בשל המספר העצום של ברחשים השורצים במקום בקיץ. עצרנו לארוחת צהריים במסעדה המרכזית והמומלצת Gamli Bistro והזמנו מקום לינה בגסטהאוס הצופה לאגם Guesthouse Reykjahlíð שהיה היחיד שנראה לנו ובמחיר סביר של 140 יורו. ההחלטה התבררה כנכונה – קיבלנו את החדר האחרון במקום, שהיה מרווח עם חדר רחצה פרטי, בעליית הגג, עם מרפסת צופה לאגם. מושלם. מומלץ להיערך מראש ללינה באזור, מאחר והוא מבוקש ומהווה מרכז יציאה להרבה טיולים באזור.
לאחר התמקמות בחדר ומנוחה קצרה, יצאנו לטיול מסביב לאגם. יש כמה אופציות ומקומות לטייל בסביבת האגם, אנחנו בחרנו ליסוע ברכב מסביבו. פנינו דרומה על שפת האגם לדרך 848, ועצרנו בדרך לתצפית קצרה על לוע הר הגעש הענק Hverfjall (אפשר להגיע עד אליו ולטפס בהליכה קצרה לתצפית על האזור). לאחר מכן המשכנו על אותו הכביש עד לאתר Skútustaðagígar Parking הנמצא בקצה הדרומי של האגם. האתר מאורגן ומשולט, עם מסלולי הליכה ותצפיות יפות על האזור. שטח האתר היה מלא בכבשים האיסלנדיות החמודות והעמוסות צמר. מומלץ ופסטורלי, במיוחד בשעות הערב שבהן ביקרנו במקום.
אם כבר היגעתם למקום, צמוד אליו יש חווה הידועה בייצור גלידה טעימה, ויש בה חנות גלידה נחמדה. מתאים לילדים. לאחר מכן יצאנו לארוחת ערב באותה מסעדה מומלצת שביקרנו מקודם.
אחד האתרים המומלצים ביותר באזור הוא הספא Mývatn Nature Baths. פתוח עד חצות ועולה לא פחות מ-250 ש”ח לזוג, אבל נחשב אתר חובה באיסלנד, ואכן רומנטי לביקור לילה קצר וחמים. מספקים מגבות במקום. לא לפחד מהקור – היציאה מהמקלחות היא ממש צמודה לבריכה החמה.
לפני השינה, בדקנו ששיט הלוויתנים באקוריירי שבה נבקר מחר, זמין במספר זמנים למחרת. במידה ולא היה זמין, אפשר גם לבדוק בהוסביק שנמצאת חצי שעה מהאגם, וליסוע לשם לפני ההגעה לאקוריירי.
יום 8 – מפלי גודפוס, והעיר אקוריירי בירת הצפון
בבוקר קמנו ליום בהיר יחסית, יצאנו מערבה ונסענו כשעה לביקור במפל Goðafoss, הממוקם בסמוך לכביש מס' 1, עם גישה לרכבים עד סף המפל. רוחבו 30 מטרים והוא נופל מגובה של 12 מטרים. מהווה ציון דרך בצפון איסלנד, ומפורסם בשל הסיפור הקשור לשמו, שפירושו 'מפל האלים'. המפל בצורת פרסה, עם צוקי סלע הקוטעים את הזרימה, ומתעלים אותה באופן סימטרי אל תוך סדרה של מפלים מרשימים. הוא ניזון מהמים הקפואים של קרחון ואטנאיוקול שבו ביקרנו בתחילת הטיול .למפל מקום מיוחד בהיסטוריה של העם האיסלנדי. בשנת 1000 לספירה, הפכה הנצרות לדת הרשמית של איסלנד. על פי הפולקלור, לאחר ההכרזה על הנצרות כדת רשמית בפרלמנט, המנהיג חזר צפונה וזרק את פסלי האלילים הנורדיים למפל כדי לבטל מבחינה סימבולית את האמונה הישנה. מכאן קיבל המפל את שמו. איסלנד הפכה באקט של רגע לאומה נוצרית, אבל בסתר ליבה המשיכה לסגוד לת'ור, אודין ושאר האלים של הפנתיאון הנורדי. המפל פשוט יפהפה וניתן גם לרדת לתחתיתו הפסטורלית.
משם נסענו כחצי שעה לעיר Akureyri הגדולה ביותר באיסלנד אחרי רייקיאוויק. לפני ההגעה לעיר צריך לעבור באחת המנהרות בתשלום. אפשר לעקוף את המנהרה בכביש המאריך את הדרך בכחצי שעה. אנחנו בחרנו בכביש הזה בשל היום הבהיר והראות הטובה והנופים היפים של האזור. זוהי תמונה טיפוסית של הדרך לקוריירי:
אקוריירי ממוקמת 60 ק”מ דרומית לחוג הארקטי וידועה במרכז העיר הציורי שלה וגם בכינוי בירת הצפון של איסלנד. עבור אלה שמחפשים את השקט של הכפר, אקוריירי עם הנוף של הפיורד המקסים המקיף את העיר, הרחובות הציוריים והאווירה הנינוחה היא מקום מושלם. בשביל תושבי האזור היא “העיר הגדולה” עם כ-20,000 נפש. העיר ממוקמת בקצהו של הפיורד הארוך ביותר באיסלנד. בצידיו מתנשאים הרים בגובה של עד 1,500 מטרים, ובחלקו הפנימי מישור עם עמקים פוריים לכיוןן דרום. על אף שהעיר ממוקמת קרוב לחוג הארקטי, האקלים מתון יחסית כי היא נמצאת בעומק הפיורד ומוגנת מרוחות הים. העיר מהווה מרכז לכרבע מאוכלוסיית האי. רוב מקומות הלינה נמצאים במרכז העיר או במרחק הליכה מהמרכז. התיעוד המוקדם ביותר של העיר הוא מסיפורי הסאגות האיסלנדיות, שלפיהן ויקינג התיישב באזור בסביבות 900 לספירה. במאה ה-18, הנמל הטבעי של הפיורד הפך את העיר לנקודת מסחר של הדנים, שייבאו לדנמרק צמר ובשר מהמחוז. מהמאה ה-19 היישוב התפתח בזכות הסוחרים הדנים ששהו במקום במשך הדורות, והביאו איתם שיפורים טכנולוגיים. הם הטמיעו במקומיים את אהבתם לגינון ורחובות העיר ידועים בזכות הגינות היפות והמושקעות שבחצרות הבתים.
עם הגעתינו לעיר נכנסנו לרכוש כרטיסים במרינה של העיר הנמצאת מיד בכניסה אליה, לשיט צפייה בלוויתנים הקרוב. 600 ש”ח לזוג. Ambassador Whale Watching. יקר כבר אמרנו?… שימו לב שהחנייה בעיר היא בתשלום ולכן כדאי לחנות ליד דוכני הכרטיסים בלי תשלום, ומשם ללכת לטייל במקומות המרכזיים בעיר: כנסיית אקוריירי בעלת שני הצריחים, הנמצאת על ראש גבעה ממנה תצפית יפה של העיר והפיורד, והמרכז העתיק של העיר, הכולל טיילת קצרה עם חנויות מעוצבות ובתי קפה. משם חזרנו לנמל ויצאנו לשיט צפייה בלוויתנים רגוע ופסטורלי עם עוד כ-50 תיירים.
במהלך השיט בספינה, שהיה בה WIFI זמין, הזמנו לינה לאותו הערב, בקומפלקס Lava Apartments, הקרוב למרכז העיר. קיבלנו דירה מרווחת מאוד, ומאובזרת באופן מלא, בקומת הקרקע, במחיר סביר של 120 יורו ללילה. שיט הלוויתנים עצמו היה מאורגן היטב, וכמובן שהצפייה בלוויתנים תלויה במזל. אנחנו ראינו שני סוגי לוויתנים. נחמד. לקראת סוף השיט יצאה מעל העיר קשת מושלמת ויפהפיה – סיום מצויין ליום טבע ארוך.
לפני שהגענו לדירה, ביקרנו בגן בוטני של העיר, הצפוני בעולם והמשמש גם למחקר וסיגול של עצים ושיחים לאקלים האיסלנדי. יפה ופסטורלי. כמו כן, עשינו סיבוב קצר בקניון החנויות מקומי Glerártorg. באופן מפתיע המחירים שם היו יותר סבירים מרחבי איסלנד, והיה בו גם סופרמרקט להצטיידות לקראת יום הנסיעה הארוך שמחכה לנו למחרת.
יום 9 – טיול לאורך חופי ומצוקי הפיורדים הצפוניים
קמנו לבוקר סגרירי לאחר שינה יחסית ארוכה. מחכה לנו יום ארוך עם כ-6 שעות נסיעה בכיוון מערב ודרום מערב, עד לחצי האי סנייפלסנס. חלק משמעותי מהדרך הוא על שבילי שטח, ולכן בחרנו לעבור אותה עם הפסקות מרובות בכל מיני אתרים בדרך. נסענו כשעה מערבה על כביש 1 וביקרנו באתר הכנסיה העתיקה ביותר באיסלנד - Church in Víðimýri. תמונה של הכנסייה:
משם נסענו כשעה וחצי ופנינו צפונה לכביש 711 המתפתל לאורך החוף, עד ל-Hvitserkur, לצפייה על הסלע המצוקי בצורת דינוזאור הבולט מעל המים. יפה ומיוחד.
המשכנו לאורך החוף עוד כחצי שעה נסיעה בשבילי השטח, ועצרנו לארוחת צהריים במסעדת Geitafell המומלצת והייחודית במיקום שלה – פשוט בשום מקום... אכלנו ארוחת צהריים חמה וטעימה במסעדה האותנטית, ומשם המשכנו על קו החוף. בשל הגשם שירד ללא הפסקה, לא עצרנו בנקודות הצפייה בכלבי הים שהיו משולטות, מתוך הנחה שבמזג אוויר כזה כלבי הים לא “משתזפים” על החוף... לאחר כשעת נסיעה נוספת הגענו לעיירה המנומנמת Hvammstangi וביקרנו בחנות הבגדים המומלצת KIDKA Wool Factory Shop. החנות מאפשרת כניסה למפעל עצמו ונחמד לראות את מכונות הטוויה שממש מייצרות את הדוגמאות הנמכרות בחנות. כצפוי, המחירים שערורתיים כמו בכל איסלנד לבגדים העשויים מצמר כבשים – סוודר הכי זול כ-400 ש”ח.
משם נסענו כשעתיים וחצי לכיוון חצי האי סנייפלסנס, לכיוון העיירה Stykkishólmur שנמצאת בכניסה לחצי האי. חלק משמעותי מהדרך עובר בדרכי שטח, אבל אפשר ליסוע יחסית מהר. הגענו לעיירה, שהייתה מנומנמת למדי, לקראת ערב. את הלינה הזמנו באחת העצירות בדרך, בבקתות חדישות וקטנות הנמצאות בכניסה לעיר ומשקיפות על הים – Vatnsás 10. הבקתות קטנות מאוד, וחדר השינה הוא בעצם בעליית הגג בעלת תקרה נמוכה מאוד, עם חלון רחב לכיוון השדות והים. חביב בהחלט, 130 יורו ללילה. העיירה סטיקיסהולמור, הוקמה בשנת 1550, והיא עיירת דיג יפה בחלק הצפון מזרחי של חצי האי. בעיירה חיים 1,240 תושבים והיא מרכז השירותים והמסחר של חצי האי. רוב תושבי העיירה מתפרנסים מדיג ותיירות. שם העיירה ניתן לה משמו של האי הקטן הנמצא מול הנמל, הנקרא Stykkið שפירושו “חתיכה”. כיום האי הקטן חובר באופן מלאכותי ליבשה. לאחר התמקמות בבקתה, יצאנו לעיר ועלינו על גרם המדרגות למגדלור שנמצא על האי הקטן, לתצפית על האזור. משם ניתן היה להבחין בצריח הלבן של הכנסייה המיוחדת של העיירה, ובקרחון המרכזי של האי שעליו יוסבר בהמשך. עם ההגעה למגדלור, יצאה השמש בפעם הראשונה במהלך היום, והנוף הבהיר לעבר המפרץ, בתי העיירה, ההרים והקרחון המבצבץ מרחוק, היה לא פחות ממרהיב.
לאחר התצפית על העיר הלכנו למסעדת השף המקומית ואכלנו ארוחת ערב עם מנות מיוחדות וטעימות – לאוהבי הבשר מומלץ להזמין את מנת בשר הטלה… Narfeyrarstofa. אם אתם יכולים תתקשרו להזמין מקום – המסעדה הייתה מליאה וחיכינו כרבע שעה למקום שיתפנה.
יום 10 – חצי האי סנייפלסנס – נסיעה בשדה לבה ולקצה הקרחון, הליכה על שפת המצוקים
חצי האי (Snæfellsnes) ממוקם במערב על רצועה צרה באורך 90 ק"מ, עם פחות מ-5,000 תושבים. הוא נקרא גם "איסלנד המיניאטורית", כי יש בו את כל מאפייני איסלנד מבחינת נוף וטבע, כולל קרחון היושב על לועו של אחד מהרי הגעש המפורסמים בעולם. הלוע הוא בעל צורה מושלמת, ועם הקרחון בראשו נראה למרחקים. חופו הסלעי של חצי האי הוא בית לאלפים רבים של ציפורים. תמצאו פה חופי זהב, חופים שחורים ושדות לבה עטופים שטיחים ענקיים של אזוב בוהק. ביקור בחצי האי נותן תחושה של טיול לאורך טיילת ארוכה במיוחד, הלוכדת את כל היופי של איסלנד, כשמכל העברים משתרע הים. הקרחון המדובר הפך מפורסם, כשז'ול ורן תאר אותו בספר “מסע אל בטן האדמה”, כהתחלה של תעלה לתוך פנים כדור הארץ, המסתיימת בלוע הר געש בדרום איטליה. על פי המומחים, שכבת הקרח על ראש הקרחון מצטמקת במהירות, ומעריכים שעד 2050 הקרחון יחדל מלהתקיים.
בבוקר קמנו ליום סגרירי וגשום. נסענו כרבע שעה לשדה הלבה ברזרקרהון Berserkjahraun למסלול נסיעה קצר של כשעה בתוך שדה הלבה. פירוש השם הוא לבת לוחמי-פרא. מקור שדה הלבה בהתפרצויות געשיות עתיקות, מהרי געש שונים באזור. הלבה זרמה מהלועות הגעשיים והתמצקה למרחבי לבה המכוסים היום בטחב רך. צורת הנוף של הלבה הקרושה תלויה בקצב ההתקררות, ולכן חלקה מישורית ונוחה להליכה וחלקה עשויה גיבובי סלעים מזדקרים בזוויות שונות. סיפור שנכתב מספר על חוואי שהכניס לביתו שני לוחמי-פרא נורדים עם שכרון קרב. אחד מהם התאהב בבתו של החוואי, וביקש להינשא לה. החוואי לא רצה לתת את בתו ללוחם-פרא, וחשש מתגובתו. לכן, אמר שאם הלוחמים יסללו שביל רכיבה שיחצה את שדה הלבה, הוא ייעתר לבקשת הנישואים, וחשב שסלילת שביל כזה היא משימה בלתי אפשרית. להפתעתו, צמד לוחמי-הפרא סיימו את המשימה במהירות והלוחם ציפה לאישור הנישואים. החוואי המאוכזב בנה ללוחמי-הפרא סאונה בתוך שדה הלבה, שכנע אותם להיכנס לתוכה, וכשהיו מותשים מהאדים החמים וחלשים מכדי להילחם, הרג אותם. עד עצם היום הזה, קיים שביל רכיבה החוצה את הלבה, ובתחומו גל אבנים שתחתיו נמצאו שני שלדים במימדים גדולים.
משם נסענו כחצי שעה אל הר קירקיופל (Kirkjufell) - 'הר הכנסייה' הנחשב לאחד היפים באיסלנד ולהר המצולם ביותר. בשל צורתו החרוטית ומיקומו, זהו מקום עלייה לרגל של צלמים מכל רחבי העולם. ההר מתנשא מעל לשון יבשה קטנה הבולטת לתוך הים ולמרגלותיו חוף ציורי, נחלים ומפלי מים קטנים. גובהו כ-500 מטרים צנועים אך צורתו החרוטית, פסגתו העקמומית והיותו מוקף ים הופכים אותו למרשים ומיוחד במינו. צבעי הנוף סביבו משתנים לאורך העונות ולאורך היום. מפל לא גדול ממוקם היטב מאחורי ההר ומהווה ביחד עם ההר ברקע זווית צילום מושלמת לצלמים. ההר והמפלים הופיעו בסדרת “משחקי הכס”. בשל הגשם אנחנו רק עברנו בכביש וצפינו בהר. האמת – לא התרשמנו במיוחד אחרי כל מה שכבר עברנו באיסלנד – אבל אולי זה היה בגלל מזג האוויר…
משם נסענו על הכביש הסובב את קצה חצי האי, כשעה, אל חוף דיופלונסאנדור (Djúpalónssandur) . זהו חוף ציורי ומרהיב, הזרוע בחלוקי נחל ועם סלעים בעלי צורות מוזרות המזדקפים מן הים. עם ההגעה לחוף הגשם פסק, והסיור בחוף היפה היה מרענן ומחלץ עצמות.
בדרך לנקודה הבאה, עצרנו לתצפית קצרה על עמודי לונדראנגר – עמודי סלע מאסיביים שנקראים “מגדלי התאומים של איסלנד. העמודים הם תצורה גיאולוגית שנקראת “פקק לבה” וגובהם כשבעים מטרים. על פי הסאגות האיסלנדיות העמודים הם טרולים שנחשפו לאור השמש והפכו לסלעים. לא יותר מנחמד ועל הדרך.
משם נסענו לכיוון העיירה ארנרסטאפי (Arnarstapi) והחנינו את הרכב סמוך לפסל Bárðar Saga Snæfellsáss Statue. מהפסל יצאנו למסלול הליכה קליל ותצפיות על קו החוף המרשים של הקצה המערבי של חצי האי, שהוא גם בעצם פחות או יותר הקצה הכי מערבי של האי איסלנד. השמש יצאה במלוא עוצמתה, וההליכה לאורך מצוקי החוף המרשימים עם תצורות הסלע השונות, הייתה מרעננת ונעימה.
לאחר הביקור במקום, ובגלל מזג האוויר המצויין באותו הרגע, החלטנו לעלות לכיוון קצה הקרחון הנישא בגאון במרכז חצי האי, ונראה מכל מקום. כביש השטח F570 מוביל אל קצה הקרחון והוא אחד הכבישים היחידים באיסלנד שמגיע לגבהים כאלה. טיפסנו עם הרכב עד שאי אפשר היה עוד בשל השלג הרב, ונהנינו מנופיו היפהפיים של חצי האי ומהשלג הרב והקרחון. בעקרון הכביש מגיע עד לקצה השני של חצי האי ואולי בשיא הקיץ הוא עביר במלואו.
עם הירידה מקצה ההר, שוב החל הגשם, וכצפוי, השילוב של גשם ושמש לא אכזב והפציע קשת מליאה ויפהפיה…
משם נסענו כשעתיים לכיוון אתרי היום הבא, ובדרך למקום הלינה עצרנו בחוות העיזים היחידה באיסלנד – Háafell. הגענו לחווה חביבה עם חנות קטנה לממכר מוצרים מעיזים – גבינות, נקניקים, ועוד. עשינו סיור מודרך קצר בתשלום, שבוצע על ידי סטודנטית איסלנדית צעירה. הסיור עולה כ-100 ש”ח ואינו חובה. למדנו על דרך החתחתים שעברה בעלת החווה עד שהקימה אותה, וניצלנו את הזמן ללמוד על חיי הצעירים באיסלנד במקומות הנידחים, שבהם לומדים כולם ביחד בכל הגילאים בבית ספר עם מורה אחת וכיתה אחת (כמו בית קטן בערבה...) ועל עוד נושאים “מקומיים”. הסיור כלל טעימות של גבינות ונקניקים ואפשרות לרכוש מתוצרת החווה.
מהחווה נסענו נסיעה קצרה, לאחר יום ארוך, לבקתה המבודדת Signýjarstađir שכללה הוט טאב חיצוני וחם לכבודינו. ארוחת ערב אכלנו בבקתה ממטעמיה של בת זוגתי. 120 יורו ללילה – מומלץ בחום. לפני השינה בדקנו אם יש מקום לאטרקציה המרכזית ליום הבא, סיור בעומק הקרחון הקרוב, והזמנו מקומות מאחר ומזג האוויר נראה סביר לאותו היום. כמובן שבמחיר שנראה מופקע לחלוטין של 1,000 ש”ח לזוג. רק למחרת הבנו מדוע המחיר כל כך יקר...
יום 11 – מפלי הלבה ראונפוסר, טיול קבוצתי במנהרות הקרח בקרחון
יחסית מוקדם בבוקר נסענו לביקור במפלי הלבה. כבר ראינו מספר מפלים לא מבוטל במהלך הטיול, אבל באופן מפתיע (או שלא...), גם למפלים אלו, מפלי Hraunfossar הבוקעים מתוך האדמה, הייתה ייחודיות משלהם. מפלים אלו נובעים מתוך הר הלבה עצמו, ולא מנהר כלשהוא, ברצף מפלים שאורכו כקילומטר. המפלים נמצאים קרוב לחנייה ומגיעים אליהם בהליכה קצרה. הגענו למקום קצת לפני תשע בבוקר, עם ראשוני הצלמים המקצועיים, והיינו שם כמעט לבדינו.
בתמונה ניתן לראות בבירור כיצד המפלים נובעים ישירות מתוך צלעות הר הלבה.
משם נסענו נסיעה קצרה לעיירה HUSAFELL, שממנה יוצא הסיור לעומק הקרחון. מאחר והיה לנו הרבה זמן עד לתחילת סיור הצהריים בקרחון, בחרנו ליסוע לעומק השטח לכיוון מחנה הבסיס לטיולים לקרחון KIAKI BASECAMP הנמצא בעומק השטח. המחשבה הייתה שאם הדרך תאפשר הגעה למחנה הבסיס, נצטרף לסיור כבר משם. הדרך למחנה בסיס (כשעה נסיעה מהוספל) עברה בעומק השטח עם נופים משתנים יפהפיים, וככל שהתקרבה לבסיס הפכה להיות בוצית ומכוסה שלג, עם נופים מושלגים מכל עבר. נסענו ככל שיכולנו, נהנינו ממזג האוויר השמשי יחסית, ולאחר שלא יכולנו להמשיך עצרנו לפיקניק קצר, וחזרנו בזמן לתחנת היציאה לסיור בקרחון בעיירה HUSAFELL. תמונות מהדרך למחנה הבסיס KIAKI.
התלבשנו היטב לקראת הסיור על הקרחון ובמנהרות שלו (אפס מעלות) כולל ביגוד תרמי. עלינו על אוטובוס שלקח אותנו עד כמעט למחנה הבסיס KIAKI שבעומק הקרחון, ומשם עברנו לרכב מיוחד ייעודי לנסיעה בשלג עמוק. למביני עניין, מדובר ברכב עם דיפרנציאל נפרד לכל זוג גלגלים, כולל נעילת דיפרנציאל בלחיצת כפתור, שליטה מליאה בהורדת והוספת אוויר לצמיגים מתא הנהג, וצמיגים בגובה של כמטר וחצי. זהו הרכב היחיד המסוגל להתמודד עם תנאי השטח הקרובים לקצה הקרחון וגם בגללו מחיר האטרקציה יקר ממה שהיית מצפה.
לאחר נסיעה של כחצי שעה ברכב הגענו לאתר המנהרות שבתוך הקרחון, וסיירנו בהן במשך כשעה וחצי. המדריכה הייתה מעולה, ואפילו שרה לנו בכנסייה שעוצבה בתוך המנהרות.
באופן כללי הייתי אומר שהביקור במקום מומלץ וייחודי, אבל באמת יקר מאוד בגלל אופן ההגעה והרכבים והסיכונים הכרוכים בו.
סיימנו את הסיור בסביבות שעה שלוש אחר הצהריים, והחלטנו ליסוע ישירות לעמק המעיינות הגיאוטרמיים Reykjadalur Hot Spring Thermal River, שפספסנו בתחילת הטיול בשל הגשם. לאחר שעתיים נסיעה, הגענו בסביבות שעה שש בערב לחנייה של המקום, ויצאנו לדרך, נחושים להשלים את הביקור במקום עוד באותו היום. התחלנו בהליכה של כשעה, רובה בשביל נוח אך בעלייה, דרך עמק וגבעות ירוקים שבתוכם עובר נהר גיאוטרמי מעלה אדים.
לאחר כשעה של הליכה יחסית מאומצת, הגענו לשביל מסודר מדק עץ ומספר גשרים, שבסמוך אליהם זורם נהר חם המתערבב עם מי הפשרת השלגים, ויוצר בריכות קטנות בטמפרטורות שונות. בחרנו את הבריכה המתאימה לנו וטבלנו כחצי שעה בבריכות בטבע מושלם ופסטורלי. את סוף הדרך חזרה כבר עשינו כמעט בחושך מוחלט, וסיימנו עייפים אך מרוצים מהמקום הייחודי. את לינת הלילה הזמנו מראש במהלך הנסיעה לאתר, בעיירה הסמוכה אליו, מאחר וידענו שנסיים מאוחר Varmi Guesthouse Apartments, כ-100 יורו ללילה. קיבלנו דירת שלושה חדרים ענקית מעוצבת ומאובזרת במרתף של בית פרטי – מומלץ – תמורה מצויינת למחיר.
יום 12 – רייקיאויק – קניות ואתרי תצפית על העיר, ספא הלגונה הכחולה
אחד הנופים הבולטים באיסלנד לאורך הטיול, הוא הסוסים המקומיים האצילים והיפים הנמצאים בכל מקום. לכן, בחרנו לפתוח את יומינו האחרון באיסלנד ברכיבת סוסים מודרכת באחד משדות הלבה הקרובים לרייקיאויק. קיימים הרבה מפעילי רכיבות כאלו בסביבות העיר, כולם פחות או יותר באותו המחיר, ואנחנו בחרנו בחוות Solhestar הממוקמת בסמוך לכביש הטבעת ובדרך לעיר. הגענו לחווה בתשע וחצי לקראת התחלת הסיור בשעה עשר. הסוסים היו יפים וחסונים, המדריכות נעימות ומסבירות פנים, וסביבת הסיור הייתה בטבע יפה וירוק. מחיר לזוג כ-500 ש”ח.
מחוות הסוסים נסענו כרבע שעה לאתר PERLAN שבפרברי העיר. האתר - Perlan - Wonders of Iceland “הפנינה" - האיסלנדים מבטאים את המילה עם ד', פרדלן. זהו אחד המבנים המפורסמים בעיר - הבניין ממוקם על גבי שישה מכלי האחסון ענקיים של מים חמים, אשר מכילים כ-4 מיליון ליטרים של מים ומשמשים מוקד אספקת מים חשוב לעיר. בקומת הכניסה תערוכה קטנה ייחודית מסוגה בעולם - מערת קרח מלאכותית באורך 100 מטר, שנבנתה עם 350 טון של שלג. תערוכה זו מספקת תובנה על הקרחונים, היווצרותים, העתיד הצפוי להם, השפעתם, ומה יקרה לאחר שהם ייעלמו. במוזיאון הצמוד בקומה אחרת במבנה, למדנו על התפתחות איסלנד לאורך מיליוני שנים, והבנו יותר לעומק את הרקע לכל המקומות בהם ביקרנו בטיול. בקומה העליונה יש מצפה פנורמי של העיר, מצוייד בטלסקופים ומלווה בהסברי, ובית קפה עם נוף נהדר לעיר. פתוח עד 22:00. אנחנו חושבים שאכן כדאי להשאיר את האתר הספציפי הזה לסוף הטיול, מאחר והוא מין מוזיאון סיכום לכל התופעות והביקור באיסלנד. בכל מקרה, הביקור במקום חובה.
קרוב לפרלן נמצא הקניון הגדול היחיד שבו ביקרנו באיסלנד – Kringlan. הקניון עמוס חנויות מכל הסוגים והמחירים (כולם יחסית יקרים...) ומהווה נקודת סיום טובה לקניות ומתנות למי שצריך.
לאחר התמקמות במקום הלינה במרכז ריייאויק Grettir Guesthouse, נסענו כשלושת רבעי שעה ללגונה הכחולה לטבילה חמה ונעימה בספא המפורסם ביותר באיסלנד, כמובן שבמחיר מופקע של מעל 300 ש”ח לאדם… מה שכן המקום מרשים, יוקרתי וייחודי מאוד, ונעים לביקור ורחצה.
למחרת נסענו לשדה התעופה בקפלאוויק, החזרנו את הרכב ללא כל בעיות מיוחדות, עברנו בדוכן החזר המע”מ (בכל קניית מוצרים מעל 6,000 ISK אפשר לקבל מסמך שמאפשר החזר מע”מ), הגשנו את המסמכים מול פקידות אדיבות במיוחד ודובורת אנגלית, והוסבר לנו שנקבל את ההחזר ישירות לכרטיס האשראי.
עוד בשדה התעופה לפני ההמראה, היה ברור לי שעוד אחזור למדינה המיוחדת הזו. אולי בתקופת החורף עצמה לטיול בארץ המושלגת, אולי בקיץ כדי לטייל יותר עמוק בתוככי המדינה בטיול גיפים קבוצתי. עוד נראה...
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
