אם הגעתם לפנמה, אל תפספסו טיסה מקומית לארכיפלג סאן בלאס. המטוסים קטנים ומפחידים מאוד, נכון, אבל טפו=טפו הכל עובר בשלום ונוחתים בגן עדן אחרי טיסה של יותר משעה מפנמה סיטי. למרות הטיסה הבלתי נעימה והתחושה הלא נוחה במטוס זעיר המיועד ל-15 או קצת יותר נוסעים, הרי שאם ימליצו לכם על ג'ונגל הדאריאן בפנמה (חבל ארץ שכוח אל ולטעמי גם מסוכן מאוד) זרקו את ההמלצה לפח, יען כי חפצי חיים אתם, והעדיפו חופשה והרפתקאות בסן בלאס נקודה.
מדובר במאות שברי איים קטנים וגדולים ובחופים מטורפים ובתוליים, התגשמות החלומות של כל מי שמחפש חופשה שלווה של ים וחופים, שמש וקוקוסים. באיי סאן־בלאס תזכו להכיר את בני שבט הקונה, נעים מאוד, מעין אידיאנים מוזרים המאכלסים חלקים מהארכיפלג. החברה האלה "מדליקים" במובן האנתרופולוגי של המילה, ובמובן הספורטיבי אין להם שום יכולת לשחק כדורסל תקני, יען כי גובהם איננו גבוה, נהפוך הוא - הם נמוכים להחריד, אך חזקים ושריריים וכולם בעלי תעודת הסמכה של מכון בבלי לנימוסים והליכות, בעיקר להליכות: לך תביא לי קוקוס ולך תביא לי מים ולך תביא את הסירה. דברו איתם על החיים שלהם - יש ביניהם דוברי אנגלית טובה - ושמעו על חייהם המיוחדים כשבט ייחודי המתגורר באזור יפהפה בפנמה ובקולומביה.
קחו תרמיל, קחו מקל, קחו סירה לאי שיציעו לכם ב"בית המלון" שליד אתר הנחיתה והכינו ראשכם ובטנכם לשעתיים וחצי של הפלגה לשערי גן עדן. בדרך תראו תנועה ערה של בננות, פפיות, קוקוסים ושוקולד "השחר" (סתם) בתוך סירות קאנו=מוניות שירות המעבירות סחורה ודברי שוק למכביר בין האיים והתושבים.
הגעתם, עזבו עכשיו כסף ודאגות ומה יהיה ואיך נחזור (סיפור מהתחת), רוצו לערסל הקרוב או קודם לבקתה הקרובה ובקשו דבר ראשון קוקוס. תתחילו לחיות! אין מילים לתאר את הכל אבל קחו את מוצרי היסוד: מים, שמש, ים, טורקיז, כחול עמוק, בננות, קוקוסים, ערסלים, חום גבוה, גמדים מצחיקים, סירות קאנו, סירות דייג, שניים-שלושה זרוקים מאי בודד בשם ישראל.
טיפ אחד יחיד ומיוחד: הקוקוס מייצר לנו בגוף כולסטרול רע בכמויות מפחידות, מה שמסביר, לטענת פנמנים יודעי דבר, את תוחלת החיים הקצרה, יחסית, של בני הקונה ויתר טורפי הקוקוסים באשר הם. לכן, תגזימו חופשי עם הקוקוסים, כי מחר תחזרו לגדרה או לחדרה, לבננות ולתפוחי העץ.
קרא עוד
