הפארק הלאומי גרוס מורן

Gros Morne National Park

פארק גרוס מורן אכן יפה, עם פינות יפות לתצפית ולטיולי רגל נחמדים, אבל היופי האמיתי שלו מתגלה כנראה להולכים ברגל. לנוסעים ברכב, ולמי שיוצאים להליכות קצרות בלבד יספיקו יומיים, לכל היותר שלושה, לסרוק את המקומות שרצוי לא להחמיץ.

בחודשי הקיץ רצוי להזמין מקומות לינה זמו מה מראש.

ועוד דבר: יש בפארק חנויות לקניית מזון (לחם, חלב, קצת ירקות ופירות) אבל המבחר יכול להיות מצומצם, לכן כדאי להצטייד קצת מראש, במיוחד לדרום הפארק.

ניו פאונדלנד הוא אי עם נופים מאוד מיוחדים – צוקים שונשקים לאוקיינוס, פיורדים ואגמים גדולים, מוסים שמסתובבים חופשי ועוד המון סוגי חיות ארקטיות מיוחדות. אנחנו התמקדנו בטיול שלנו באי בשמורת הטבע גרוס מורן ועשינו שם טיולים יומיים מכיוון שטיילנו עם פעוט. יש שם גם אפשרויות לטיולים של כמה ימים עם לינה בשטח.

טיילנו שם בתחילת אוקטובר (בחגים) ומזג האוויר היה מעולה כל הזמן. זה כמובן עניין של מזל והעונה הזו לא נחשבת אידיאלית לטיול. מומלץ לטייל שם בתקופה בקיץ ועד ספטמבר.
 בשמורה בגרוס מורן שכרנו בית בעיר Rocky Harbour ומשם יצאנו כל יום לטיול. אנחנו היינו שם שישה ימים נטו, שזה לא מעט. אנחנו היינו עם פעוט בן שנה וארבע חודשים ולא רצינו לנסוע יותר מדי אז העדפנו להשאר במקום אחד ולטייל באיזור.
 המסלול הכי יפה שעשינו שם היה הטיפוס להר הגרוס מורן (806 מטרים) שממנו נשקף נוף יפיפה של הים, אגמים ויערות. אפשר לעשות אותו גם ביומיים עם קמפינג באמצע, אבל גם אפשרי ללכת אותו ביום (16 ק”מ).

בכניסה לשמורה יש מרכז מבקרים שם ימליצו על מסלולים לפי מצב הבוץ באיזור.

באגם טראוט ריבר פונד שבפארק הלאומי גרוס מורן, אפשר לעשות פיקניק על החוף, לרחוץ במים הצוננים, לצאת למסלול הליכה לאורך האגם, המזכיר בצורתו נהר, עד לנקודת תצפית ובחזרה, או שאפשר לעשות שייט באגם בכל כלי שייט. אנחנו עשינו זאת בסירה המתנפחת שלנו, שייט של יומיים (יום לכל כיוון) תעמיסו על הסירה את כל הציוד ותהנו. בדרך חלפו לידינו מספר סירות מנוע ושני אופנועי ים. אחרי השליש הראשון של הדרך יש מעבר צר, ואחריו לפעמים האגם סוער יותר. מסלול ההליכה מגיע רק לשליש מאורך האגם (אם אתם מגיעים בסירה, בסוף האגם יש נקודת קמפינג).

רשמית' מסלול הטייבלנד בגרוס מורן הוא כ-2 ק"מ לכיוון והוא עובר בדרך די משעממת, אך אם ממשיכים איתו לתוך הוואדי ומטפסים לפסגת ההר נגלים נופים יפים מאוד. בדרך עוברים לאורך נחל, צמחיה דלילה אבל יפה, שני סוגים של צמחים טורפים, שלג על ההרים שעדיין לא הפשיר (בקיץ) וגיאולוגיה שלא מהעולם הזה. בשעה 10 יוצא טיול מודרך מתחילת המסלול מטעם רשות הפארק הלאומי.

אם אתם מתחילים את המסלול בחניה של לונג פונד גרין גארדן, יש שתי אפשרויות לעשות את המסלול: אפשר ללכת עד לנקודת תצפית הראשונה ולחזור באותו כיוון (תשעה ק"מ הלוך ושוב) או שאפשר לעשות אותו סיבובי ולהמשיך עד שמתחברים למסלול של וואלאס ברוק (15.5 ק"מ סך הכל). המסלול מאוד יפה עם נופים משתנים.

בהנחה שהמשכתם למסלול הארוך, כדאי שתדעו כי דרגת הקושי בינונית כי יש עליות וירידות רבות וארוכות, והשביל עצמו לא מתוחזק יותר מידי טוב (נכון ליולי 2014). יש נקודה מבלבלת במפגש בין המסלול של גרין גארדן למסלול של וואלאס וצריך לקחת את הדרך שיורדת למטה (שמאלה מגרין גארדן) ולא שעולה למעלה (שזה דרך ללא מוצא).

חוץ מזה, כדאי שתדעו שיש שתי נקודות בהן צריך לחצות נהר קטן ברגל (מים עד הברכיים והזרימה לא חזקה מידי, למעשה זה די כיף) אבל במרכז המבקרים הם לא מזכירים את זה. בסיכומו של דבר, המסלול יפה מאוד ואנחנו ממליצים. כמובן שאפשר גם לעשות את המסלול מהחניה של וואלאס ברוק ולעשות אותו סיבובי אבל אנחנו עשינו את זה מהכיוון של לונג פונד.

הר גרוס מורן הוא ההר הגבוה ביותר בשמורה (806 מטר) והוא אחד המסלולים הפופולריים ביותר בשמורה אורך המסלול הוא 16 ק"מ, שמתוכם 8 ק"מ סיבובי. העלייה להר תלולה מאוד וארוכה וכמעט אין בכלל צל לאורך כל המסלול (פרט ל-2 או 3 ק"מ בהתחלה ובסוף). בימים של ערפל אסור לעשות את המסלול מכיוון שלא תראו את השביל בפסגת ההר (אך בימים כאלה גם לא תראו נוף מן הסתם).

כשתגיעו למרגלות ההר תיקחו את הדרך השמאלית מכיוון שזאת דרך של אבנים מתדרדרות ויותר קל לעלות אותה מאשר לרדת אותה. הנופים בהחלט שווים את הטיפוס ואנחנו ראינו גם ילדות צעירות (בנות 9/12) עולות ועושות את כל המסלול אז אל תוותרו לעצמכם. אחרי שהגעתם לפסגה החלק הקשה מאחוריכם, המסלול עולה ויורד אבל לא באותה דרגת קושי. שימו לב שאתם לוקחים מספיק מים (ההמלצה של המקום הוא 2 ליטר לצועד) ראינו גם מוסית אחת שאכלה ליד האגם בסוף המסלול.

בפארק הלאומי גרוס מורן ניתן לעשות כמה טרקים ארוכים. 2 מהם יוצאים מקצה הפיורד ולשם ניתן להגיע רק בסירה (בסביבות ה-60 דולר למבוגר) משם יוצאים לטרקים בסביבות 5 ימים כל טרק, הטרקים אינם מסומנים וצריך אישור מיוחד מראשות הפארק כידי לצאת עליהם. הם יבדקו שיש לכם את הידע והציוד הנדרש בשביל הטרק ורק אז יאשרו לכם לצאת (צריך ידע בניווט, מצפן, מפה טובה, ערכת עזרה ראשונה מפני בעלי חיים, גזיה, כלי בישול אוכל לכמה ימים, אוהל, שק"ש, ביגוד נגד רטיבות, זיקוק חירום ואולי גם ספריי דובים ועוד כמה דברים). במרכז המבקרים ישנו סרטון על המסלולים בו תוכלו לראות פחות או יותר את הנופים שתעברו בטרק ואת בעלי החיים שיתכן ותפגשו, שימו לב שמזג האוויר פה מאוד הפכפך ויכול להשתנות במהירות, קחו מנת לוף תעברו את התדרוך ושיהיה בהצלחה.

מי שמעוניין יכול גם לשכור מדריך שיבוא איתו לטרק.

המסלול בן 9.5 ק"מ מתחיל מהמסלול שנקרא ווסטרן ברוק פונד (6 ק"מ הלוך ושוב) ולא מהחניה. הוא מתחיל בחציה של נהר קטן (מים עד המותניים לנמוכים שבינינו ועד הירך לגבוהים) אז תביאו בגדים להחלפה. המסלול מוגדר בדרגה קשה ויש ממנו מבט יפה על פתח הפיורד (ווסטרן ברוק פונד).

הדרך היחידה לראות את הפיורד לשעבר ווסטרן ברוק פונד היא בשייט נופי של חברת בונטורס. השייט יוצא ממסלול ההליכה ווסטרן ברוק פונד (3 ק"מ מהחניה) והם ממליצים להזמין מקומות מראש. בכל מקרה הסירה לא יוצאת עם פחות מ-15 איש. המחיר משתנה בהתאם לשעה בה אתם יוצאים, ולדעתנו יקר בכל מקרה לעומת התמורה. אבל כמו שאמרנו, זוהי הדרך היחידה לראות את הפיורד ולכן מבחינתנו שווה.

מסלול קצר של 6 ק"מ הלוך ושוב. המסלול עובר דרך ביצות ויער נמוך בדרך לפיורד שנקרא ווסטרן ברוק פונד. הפיורד שעקב פעילות גיאולוגית נחסם לים הוא עכשיו אגם של מים מתוקים, אבל מהמסלול מגיעים רק עד הפתח שלו ולא הולכים לאורכו. ניתן ממסלול זה להמשיך למסלול נוסף או לקחת שייט בסירה בתוך האגם/פיורד.