מסלול עד שבוע במאוריציוס

בסוף ספטמבר נסענו לטיול של כשבועיים וחצי במאוריציוס ובאי ראוניון (Ile de la Reunion). לפני הנסיעה קראנו את כל החומר כאן באתר לגבי שני המקומות האלה – זה לקח בערך 5 דקות, כי אין הרבה... לגבי ראוניון המצב עגום במיוחד, אז הסיכום הפעם יתייחס לראוניון.

האנונימיות של האי הזה מחוץ לצרפת היא לחלוטין לא מוצדקת. אמנם הוא לא הכי חזק בתור ``גן עדן טרופי``, אבל כאלה דווקא יש בעולם לא מעט. לעומת זאת, שילוב של הר געש פעיל, יערות טרופיים בגובה 2000 מטר, חופים לבנים ושחורים, ותשתית אזרחית בסטנדרט מערבי – זה הרבה יותר נדיר. בראוניון יש מאות קילומטרים של מסלולי הליכה מוסדרים, מבחר מקומות לינה במחירים נוחים, אוכל קריאולי-צרפתי מעולה, ומגוון של פעילויות מלבד הטיולים ברגל (שהם האטרקציה העיקרית).

אנחנו בילינו בראוניון כשבוע, אבל כדי למצות אותו בצורה טובה מומלץ לתכנן על שבועיים. ביום הראשון והאחרון ישנו בעיר הבירה St. Denis. מרכז העיר קומפקטי ומתאים לשיטוט רגלי. חנייה חינם אפשר למצוא ליד התחנה המרכזית. בעיר אפשר לבקר בפארק Barachois שעל שפת המים, בגן הבוטני, בשווקים, או סתם להסתובב בין החנויות ובתי הקפה.

בשלושת הימים הבאים עשינו טרק שמתחיל ונגמר בעיירה מקסימה בעלת השם המוזר Hellbourg. אחרי טיול לתצפית אל מפל Trou de Fer, המשכנו על קו הרכס של Cirque de Salazie, דרך Cap Anglais, ועד לפיסגה הגבוהה ביותר באי- Piton des Neiges (גובה 3069 מ`), החלקים הנמוכים יותר של המסלול עוברים ביער טרופי בראשיתי מופלא, עם תצפיות כלפי מטה לכיוון ה-Cirque (מכתש שנוצר מקריסה חלקית של הר געש). האיזור שסביב Piton des Neiges חשוף יותר, ופותח נוף פנורמי לכיוון דרום ומזרח האי וזה עוד לפני שמגיעים לפסגה. את הלילות עשינו באכסניות הרים - Gite de Belouve ו-Gite Caverne Dufour. זו חווייה נהדרת למרות (בעצם בגלל) התנאים הבסיסיים למדי, במיוחד ב-Caverne Dufour (שלושה אולמות שינה עם כ-20 מיטות בכל אחד, ומקלחות קפואות). המחיר ב-Gites הוא כ-15 יורו לאדם ללילה. ארוחות יש להזמין מראש, והן עולות ביוקר, אבל בהחלט מומלצות (במיוחד כשהאלטרנטיבה היא לסחוב את הצידה בעלייה).

רצוי מאוד להצטייד במפות טופוגרפיות לפני שיוצאים לטייל. אפשר להשיג אותן במרכז המבקרים ב-St. Denis (ליד תחנת האוטובוס המרכזית Gare Routiere) או בחנויות הספרים.

ביומיים הבאים טיילנו בעיקר ברכב, לאורך החוף המזרחי והדרומי של האי. יש הרבה מה לראות, כולל La Grand Brule, שם זורמת הלבה לים מ-Piton de la Fournaise כשהוא מתפרץ. הר הגעש הזה עושה שרירים אחת לכמה חודשים, ומתפרץ ממש פעם בכמה שנים. ההתפרצות של אפריל 2007 כיסתה לגמרי חלק מהכביש הראשי סביב האי – לא תופעה נדירה באיזור הזה. אהבנו במיוחד גם את החוף בכפר Vincendo, שצבע החול בו שחור-זהוב והמים תכולים – מקום מצויין לפיקניק, קצת סוער מדי לטבילה.

ראוניון היא אימפריה של אתרי פיקניק מושקעים במיוחד, כאשר שני היפים ביותר שמצאנו היו Anse des Cascades ו-Cap Mechant, שניהם בצד הדרום-מזרחי של האי.

את הר הגעש עצמו די פספסנו עקב ערפל נוראי, למרות שדווקא חנינו ללילה קרוב ללוע, ב-Gite du Volcan. מהמעט שהצלחנו לראות, הנוף שווה את הנסיעה.

היעד האחרון לפי החזרה ל-St. Denis היה העיירה Cilaos. זהו היישוב הגדול ביותר במרכז האי, ובמשך רוב ההיסטוריה היה מבודד כמעט לחלוטין. גם היום הנסיעה אליו – בנהיגה או באוטובוס – חווייתית למדי. Cilaos עצמה פחות חמודה מ-Hellbourg אבל עדיין סימפטית, מוקפת נוף משגע ומציעה מגוון יפה של מסלולי טיול ואטרקציות (canyoning, ראפטינג, טיפוס הרים, מעיינות חמים וכו`).

זהו כרגע. טיפ בענייני לוגיסטיקה יופיע בנפרד. תמונות אפשר למצוא באתר המצורף. נשמח לענות על שאלות דרך האתר או במייל.
דנה ורון