”בליז - ארץ קטנה ואנשים בה מעט“
לבליז הגעתי בעיקר כיעד צלילה. קשה לסרב לשונית השנייה בגודלה בעולם.
בימים שזכרונות סיני הולכים ודוהים בשל המצב הבטחוני, מרכז אמריקה נכנסה לרשימת היעדים שלי.
אהבתי את המדינה הזאת – את שמחת החיים והפשטות של תושביה (שכמעט כולם אגב דוברי אנגלית שוטפת), את מה שמתחת למים ומה שמעליהם. ממליץ בחום למי שמחפש לברוח ממסלול התיירות השחוק העולמי, ולא רק לצוללנים. אבל, המדינה לא זולה.
דמיינו לעצמכם מדינה בגודלה של ישראל עם 300,000 תושבים… אני מנסה לדמיין איך זה היה מרגיש אצלנו. אולי כך חוו אנשי העלייה הראשונה את הדרך בין נמל יפו לזכרון יעקב. ארץ ריקה בלי שפם. דומה שעדר התיירים העולמי טרם גילה את היעד הזה והיא נשארה אותנטית ולא ממוסחרת. בדיוק כמו שאני אוהב.
בזכות חופשת הפסחא, טיילתי גם ביבשה. אני אומר ב"זכות", כי המקומיים בתוספת תיירים אמריקאיים ממלאים בהמוניהם את איי בליז בחופשה הזאת ומועדוני הצלילה מלאים. נאלצתי למצוא ״תכנית מילוט״ ולברוח ליבשה. איזה מזל, כי למדינה הזאת יש המון מה להציע – ג׳ונגלים, עתיקות, נהרות ומערות.
להלן תקציר הטיול ולינק לקליפ שערכתי וצילמתי מחמשת ימי הצלילה שלי:
https://youtu.be/tSb30p-6-5M
יום 1: הגעה ל-Caulker Caye
יום 2: שתי צלילות חוף ב-Pedro San
יום 3: שתי צלילות חוף ב-Pedro San
יום 4: יום צלילה בחור הכחול
יום 5: יום מנוחה ב-Caulker Cay
יום 6: נסיעה ל-Ignasio San
יום 7: טיול מודרך לאתר Caracol
יום 8: חזרה ל-Caulker Caye
יום 9: יום צלילה ל-Atoll Turnoff
יום 10: חזרה לארץ