בטיחות ואזהרות במצרים

הייתי במצרים קרוב לשבועיים כאשר רוב הזמן התארחתי אצל מצרים מקומיים שיודעים אנגלית וידעו שאני ישראלי. אני ישראלי ללא דרכון זר אך כל הזמן הסתובבתי עם לא ישראלים. שאלתי הרבה אנשים לדעתם ואפילו היו לי כמה דיונים קצרים על פוליטיקה עם מצרים. כששאלו אותי למדינתי (שאלה נפוצה במצרים) אמרתי חלק מהזמן שאני ממדינה אחרת וחלק מהפעמים אמרתי שאני מישראל.

אז שלא תהיה לכם טיפת ספק - הרוב המוחץ של המצרים שונאים את מדינת ישראל. קחו את שנאת הערבים שיש לנו במדינת ישראל (ולצערי לא חסרה כזו) ותכפילו אותה פי כמה מונים. הממשלה שם טוטאליטארית ובטלוויזיה מוצגים דברים נגד ישראל באופן קבוע. התקשורת הפופולרית מציגה את ישראל והיהודים כמשהו מאוד מאוד שלילי כך שהמצרים מואכלים בכפית מיום אפס בשנאת ישראל.

האם יש צורך לפחד? להערכתי אין סיבה לפחד למי שאינו פחדן מטבעו. אף פעם לא קיבלתי יחס רע כשאמרתי שאני מישראל. התגובות השליליות היו בעיקר כאלו של הפתעה ורתיעה, אך אף פעם לא קרובות לתוקפנות.

אם אתם מסתובבים עם מצרי, ייתכן שיהיה מסוכן עבורו שידעו שהוא מסתובב עם ישראלים. המשטרה יכולה להחליט שהוא בוגד או מרגל ולקחת אותו לחקירות אח"כ. את זה אמרו לי המקומיים למרות שלא ראיתי במו עיני.

מקומיים אמרו לי שבמקומות בהם יש משטרה אני בטוח לחלוטין אך שאם במקום הומה אדם ללא משטרה אחליט להכריז בקול גדול שאני מישראל, יש סיכוי טוב שלא אצא מזה חי.

טיול מהנה.

בפברואר 2010 נסענו שתי בנות 21, לעשרה ימי טיול עצמאי במצרים. קהיר, אסואן ולוקסור. 

אנשים לא מסתובבים עם דגל ישראל מקועקע על המצח, איש לא באמת יכול לדעת מאיפה אתם. כששואלים מאיפה - אפשר להמציא מדינה (אמרתי מפלאו. הם לא יודעים איפה זה. גם אני לא). ולא חייבים לתקשר איתם, להנהן או להגיד חלאס. אבל רצוי לא לעבוד עליהם, כי הם חזקים בשפות (אמרנו שאנחנו מפולין, שנייה אחרי עלו עלינו כי אמרנו תודה ברוסית ולא פולנית). בימים האחרונים, אמרנו שאנחנו מישראל ואמרו לנו "שלום וברכה" וכו'. 

מניסיוני - המצרים מאוד מטרידים את התייר ומאוד מטרידים את התיירת. נסענו באוטובוסים מקומיים (מאוד מקומיים, מרבית התיירות במצרית מאורגנת) וברגע שהתפישה שלהם שלך אינה כתיירת שיש "חובה להציק" לה, אלא כמעט אחת משלהם (כל מקום שנועד לשימושם הבלעדי ולא עבור התיירים), ההתנהגות שלהם מופתית, אני חושבת שזה נובע מכבוד-הפרדה מהול בחשש מנשים/אנשים לבנים אחרי הרבה שנות אימפריאליזם.

פעמיים יצא לנו לנסוע באחת בלילה, במשך שעה/שעתיים באוטובוס מקומי מנמל התעופה לדאוןטאון קהיר, כי התקמצנו על מונית, עם עוד ארבעים בני נוער מצרים, באוטובוס מקרטע משנות ה-40, עם דלתות פתוחות לעישון ושום הערה לא נזרקה לכיוונו, רק כולם דאגו שנרד בזמן ופינו לנו את המושבים. 

היה טיול מעולה, להיות זהירים וחשדניים, אבל לא לפספס את ההיסטוריה המרהיבה הזאת, שעה מת"א.

היינו בספטמבר 2009 בקהיר, הורגדה ולוקסור, בזמן הרמדאן. היה טיול מקסים ומאד נהנו. במרבית הטיול הרגשנו ביטחון, אך היו שלבים שטיפה היינו לחוצים. חשוב לזכור: מדובר במדינה ערבית מוסלמית אדוקה. בגדול, לא אוהבים שם את מדינת ישראל. מי שמחליט לטייל במצרים בצורה עצמאית, צריך לקחת בחשבון שמאד מומלץ לא לרוץ ולספר לכל אדם בשוק שהוא ישראלי- זה לא יתקבל בעין טובה (אין סיכוי שהם יזהו אתכם לבד כישראלים), אף שאנחנו לא נתקלנו בתגובות עוינות, אלא צוננות בלבד. הדבר הורגש חזק בלוקסור (שבה אוכלוסיה שמרנית מאד) יותר מקהיר.

הכי טוב אם יש לכם דרכון זר (שימו לב שאם תעברו במעבר הקרקעי בטאבה, תאלצו לקבל את הויזה רק בדרכון הישראלי, מי שמגיע בטיסה- יכול גם בדרכון הזר) אם אין לכם דרכון זר, כדאי שתאמצו זהות חליפית למפגשים היומיומיים- בבתי המלון תאלצו להראות את דרכונכם, ושם לדעתי אין ממה לחשוש. כמובן שעדיף מדינה שאתם דוברים את שפתה, אך אם אינכם דוברים שפה אחרת- אני ממליץ לבחור מדינה לא מוכרת. אם תאמרו שאתם ספרדים למשל- סביר שיתחילו לדבר איתכם ספרדית, ויהיה פדיחות אם לא תדעו לענות... לי לדוגמא יש מראה מעט אירופי, אז בחרתי לומר שאני מאסטוניה. 

כמובן שהמדינה מודעת לכך שתייר ישראלי נכנס לגבולה (לא לשכוח שבתוך 7 ימים יש להחתים את הדרכון בתחנת משטרה!- אנחנו לא ידענו מכך ושילמנו קנס בחזרתנו לישראל) יש סיכוי שהמשטרה תשלח מעקב- כנראה שעל מנת לשמור עליכם. בקהיר- יתכן (אנחנו עדין לא בטוחים אם היה או לא), בלוקסור- קרוב לודאי שכן. לנו אישית הגיע שב"כניק מצרי שביקש להתלוות אלינו לכל היום. סירבנו בנימוס וחתמנו שאנחנו מותרים על שירותיו, אך נאלצנו לפרט את מסלולנו ולעדכנו בסוף היום. שורה תחתונה: תהנו אך אל תהיו שאננים.

האנשים במצרים הם בין האנשים הכי חביבים שנפגשנו בהם, אבל אסור לנו לשכוח, שבמצרים קיימים גם קיצונים איסלאמים ומספיק מטומטם אחד שיכול לעשות בלאגן- כמו אצלנו. לכן - לצורך הטיול תאמצו ארץ מוצא אחר. אנחנו אימצנו בחום את מקדוניה (שבירתה סקופיה!) ויצגנו אותה בכבוד. רק לאנשים שאתם שוהים איתם קצת יותר זמן אפשר לחשוף את הזהות. את רוב המצרים לא באמת מעניין הסכסוך שקיים בינינו לבין הפלשתינאים, שנמצא שם בעמודי האמצע של החדשות. מעניין אותם לקבל את הלירות שלהם בדיוק כמו הרבה אנשים עובדים על כדור הארץ. במטרו יעצו לנו לא לדבר בעברית. ולכן, אנגלית עם קצת עברית תספיק. אין בעיה של ביטחון כשמסתובבים במצרים, יש צבא בכל מקום ואתה עוד סתם אחד מתוך אלפי התיירים שפוקדים את מצרים יום יום.

נותר לכם רק להנות!