בטיחות ואזהרות במצרים ”בטיחות במצרים“

היינו בספטמבר 2009 בקהיר, הורגדה ולוקסור, בזמן הרמדאן. היה טיול מקסים ומאד נהנו. במרבית הטיול הרגשנו ביטחון, אך היו שלבים שטיפה היינו לחוצים. חשוב לזכור: מדובר במדינה ערבית מוסלמית אדוקה. בגדול, לא אוהבים שם את מדינת ישראל. מי שמחליט לטייל במצרים בצורה עצמאית, צריך לקחת בחשבון שמאד מומלץ לא לרוץ ולספר לכל אדם בשוק שהוא ישראלי- זה לא יתקבל בעין טובה (אין סיכוי שהם יזהו אתכם לבד כישראלים), אף שאנחנו לא נתקלנו בתגובות עוינות, אלא צוננות בלבד. הדבר הורגש חזק בלוקסור (שבה אוכלוסיה שמרנית מאד) יותר מקהיר.

הכי טוב אם יש לכם דרכון זר (שימו לב שאם תעברו במעבר הקרקעי בטאבה, תאלצו לקבל את הויזה רק בדרכון הישראלי, מי שמגיע בטיסה- יכול גם בדרכון הזר) אם אין לכם דרכון זר, כדאי שתאמצו זהות חליפית למפגשים היומיומיים- בבתי המלון תאלצו להראות את דרכונכם, ושם לדעתי אין ממה לחשוש. כמובן שעדיף מדינה שאתם דוברים את שפתה, אך אם אינכם דוברים שפה אחרת- אני ממליץ לבחור מדינה לא מוכרת. אם תאמרו שאתם ספרדים למשל- סביר שיתחילו לדבר איתכם ספרדית, ויהיה פדיחות אם לא תדעו לענות... לי לדוגמא יש מראה מעט אירופי, אז בחרתי לומר שאני מאסטוניה. 

כמובן שהמדינה מודעת לכך שתייר ישראלי נכנס לגבולה (לא לשכוח שבתוך 7 ימים יש להחתים את הדרכון בתחנת משטרה!- אנחנו לא ידענו מכך ושילמנו קנס בחזרתנו לישראל) יש סיכוי שהמשטרה תשלח מעקב- כנראה שעל מנת לשמור עליכם. בקהיר- יתכן (אנחנו עדין לא בטוחים אם היה או לא), בלוקסור- קרוב לודאי שכן. לנו אישית הגיע שב"כניק מצרי שביקש להתלוות אלינו לכל היום. סירבנו בנימוס וחתמנו שאנחנו מותרים על שירותיו, אך נאלצנו לפרט את מסלולנו ולעדכנו בסוף היום. שורה תחתונה: תהנו אך אל תהיו שאננים.