מסלול בן שבוע-שבועיים בדרום אתיופיה

אנחנו יצאנו בג'יפ גדול, אשר היו בו 10 מקומות ישיבה, לטיול בדרום אתיופיה. להלן המסלול שאנחנו עשינו (10 ימים):

יום 1: יציאה מאדיס אבבה, ארוחת צהריים ב-Debra Zeid, תצפית על ציפורים באגם Ziway. לינה ב-Awassa.

יום 2: שייט באגם Awassa - תצפית על היפופוטמים וצפיה ב-Fish Market, לינה ב-ארבע מינצ'.

יום 3: שייט באגם Chomo - צפיה בהיפּואים, תנינים ושאר עופות. ביקור בשבט Konso.

יום 4: ביקור בתופעת טבע הנקראת New York. ביקור בשבט Erbore, לינה ב-Turmi.

יום 5: נסיעה ל-Omorete, ביקור בשבט Dassenech, שוק ב-Turmi (שבטי Hamer ו-Bana). בערב נסיעה לכר של שבט ה-Hamer.

יום 6: נסיעה לשבט Deneka. לינה ב-Jinka.

יום 7: Mago National Park, ביקור אצל שבט המורסי. לינה ב-Jinka.

יום 8: ביקור אצל שבט Ari. ביקור בשבט Key Afar וביקור אצל שבט Konso. לינה בארבע מינץ'.

יום 9: Nachiser National Park

יום 10: חזרה לאדיס אבבה.

כמה עצות לתכנון טיול בדרום ובמזרח אתיופיה: נתחיל ונאמר שזהו מסע מדהים למפגש מיוחד עם שבטים שיכחדו תוך מספר שנים ומומלץ בחום לטיילים שאינם פוחדים מהקשיים שבדרך. סגרו עם סוכנות הנסיעות המקומית לו``ז מפורט כולל שעות. כדי שלא תמצאו את עצמכם תקועים בעיירה מאובקת בשעה 12:00 כי ``זו התוכנית`` - סגרו בחוזה כתוב את האפשרות לבקר ולעצור בכפרים ושבטים נוספים במהלך הטיול ככל שאתם רוצים. 

השבטים והכפרים המקסימים ביותר בהם ביקרנו היו אלו שלא היו רשומים בתוכנית הטיול ואולתרו על ידינו. כך מגיעים לכפרים הפחות מתויירים שתושביהם נחמדים ולא חמדנים. כדאי להתאמץ ולשנות את התוכנית כדי להגיע אל `קפיצת השוורים` האמיתית שמתרחשת לא ליד טורמי אלא עמוק בתוך הכפרים - זה דורש מהמדריך שלכם להתאמץ ולמצוא טקס אמיתי על ידי שיחות עם המקומיים ולעיתים תשלום נוסף. הנהגים לא אוהבים שינויים ולכן מנסים לנתב את הטיול על פי הנוח והפשוט להם. כמו עצירה בשווקים הנהדרים שבדרך. לסיכום, חברת הנסיעות שאנחנו נסענו איתה לא סיפקה את רצונותינו ולא הייתה מוכנה לשינויים ועל כל דבר דרשו תשלום נוסף. לכן מציע לא לקחת את חברת eltatours ומדריך / מנהל בשם טריקו, שהתברר כחמדן ולא נחמד כאשר ניסינו להתאים את הטיול לצרכינו. טיול נעים, שווה.

הגענו לאדיס בצהריים. כבר היה לנו הסכם עם חברת ``Sora Tours`` ל-10 ימים לדרום (ראו טיפ נפרד).

קניות לדרום: תקנו מים – בדרום זה יקר. באדיס תשיגו 1.8 ליטר ב- 4 ביר. קנינו 60 ליטר ל- 4 אנשים. עוגיות, אורז ספגטי (בשביל הקמפינג). ירקות ניתן לקנות בשווקים. מתנות לילדים: סוכריות (10 סנט לסוכרייה), סכיני גילוח (2 ביר לחבילה של 6), סבונים, עטים. העטים יהיו שווים רק בעיירות שיש בתי ספר (צ`נצה, קונסו, ג`ינקה). בשאר המקומות הם יהיו חסרי ערך.

תתכננו את הטיול לפי ימי השווקים. בכל שוק ניתן לראות את אנשי השבטים שמתגוררים באזור. כך שבכל שוק תראו שבטים אחרים. 

ימי השווקים Chencha – אנשי הדורזה – יום שני Key affer – אנשי הצאמאי, באנה – יום חמישי. (שוק מצויין) Jinka - אנשי המורסי והבאנה – יום שבת. Dimeka – אנשי ההמאר והבאנה – יום שבת (שוק מצויין) Turmi - אנשי ההמאר – יום שני.

תוכנית הטיול בדרום יום 1: אדיס לארבע מינץ`. יום 2: ארבע מינץ`. צ`נצ`ה. קונסו. יום 3: קונסו, וויטו. יום 4: וויטו, קיי אפר, ג`ינקה. יום 5: שמורת מאגו ושבט המורסי. לינה באתר קמפינג במאגו (זהירות ממלריה). יום 6: מאגו, ג`ינקה, דימקה, טורמי (קמפינג). יום 7: טורמי, אומורטה, טקס קפיצת שוורים. יום 8: טורמי, 4 מינץ`. יום 9: ארבע מינץ`, פארק נשיסר, אווסה. יום 10: אווסה, שישמנה, אדיס. (שוק דייגים באווסה ומעיינות חמים ליד ששמנה) יום 11: סיור באדיס וחזרה לישראל.

המפגש עם שבט ההמאר בטקס קפיצת שוורים היה מדהים ואוטנטי. בילינו בכפר מספר שעות. כשאתם באזור תבררו אם יש טקס כזה ואל תפספסו.

מחירים בדרום: מלונות: בין 50 ל 100 ביר לחדר זוגי. מיקוח בא בחשבון ואפילו רוצים. מקומיים משלמים הרבה פחות. כניסה לקונסו: 40 ביר לאיש. כניסה למורסי: 50 ביר לג`יפ. כניסה למאגו: 70 ביר לאיש. 50 לשומר. מוזיאון בג`ינקה: 15 ביר לאיש. לינה באוהל: 40 ביר לאוהל. אומורטה: 50 ביר לאיש (כולל חציית הנהר, מדריך, ץשלום לראש בכפר). קפיצת שוורים: 150 לאיש. נשיסר פארק: 70 ביר לאיש. הפלגה באגם chamo עולה 75 ביר לאיש.

פחות מ-10 ימים בדרום יהיה לחוץ מכיוון שהנסיעות ארוכות. לדעתי אסור לפספס את המורסי בפארק מאגו, את אזור דימקה וטורמי ואת האומורטה (למרות שהם מתוירים). השוק בקיי אפר גם מאוד טוב. גולת הכותרת בדרום, לדעתי, זה קפיצת השוורים.תהיו נחמדים לשבטים, תחייכו, תשלמו על תמונות (1-2 ביר), תתנו מתנות (שרשראות צמידים משוק בכרמל), תמרחו את הזמן, תבלו מספר שעות בכל שוק או כפר. ואני מבטיח לכם חוייה מדהימה.

הערה: לפני שנסענו קראתי ביקורות של אנשים על האנשים בדרום ועל עוינות (בקרב המורסי). בכפרים שרוצים תשלום בכניסה משלמים או שלא הולכים בכלל. אל תתמקחו על המחיר אם המורסי, באנה או מה שזה לא יהיה. זאת הדרך שלהם לתת לכם להכנס לעולמם למספר מועט של רגעים. תזרמו עם זה. תירגעו עם פלאשים. לא יהיה אלימות ואם תהנו מכל רגע.

אלעד ונואית [email protected] 

ג`ינקה היא הבסיס הטוב ביותר לטיולים בקרב השבטים המדהימים והלא מתויירים המעטים שנותרו באפריקה. הבעיה היא שזה יכאב לכם מאד בכיס. עם העליה האחרונה במחירי הדלק אי אפשר להשיג רכב 4 על 4 שמוכן לנסוע באיזורים האלה בפחות מ-150 דולר ליום. המחירים לא פרופורציונאליים לאתיופיה בכלל, אבל חצי מהכסף הזה הולך על דלק. הם מילאו מול עינינו ועקבנו בתדהמה אחרי הקאונטר של המשאבה. 

רוב התיירים מתארגנים כבר באחת מסוכנויות הנסיעות באדיס אבבה אבל אז אתם צריכים לשריין בין 7 ל-9 ימים וזה הופך לטונה של כסף. באדיס בדיל כזה אולי אפשר קצת להתמקח או לצאת בקבוצה גדולה יותר. פגשנו אנשים שכל הסיפור כולל הכל (לינה באוהלים וארוחות) עלה להם 450 דולר שזה מעולה וקורה רק בקבוצה גדולה. אם תגיעו לבדכם לג`ינקה יהיה לכם מזל אם תמצאו עוד תייר לחלוק איתו את העלויות. רוב הזמן לא ישהו יותר מ-6 תיירים (במקרה הטוב שיקרה לכם נס זה יהיה שישה!) בעיירה באותו הזמן. מצד שני, טיסה של שעתיים (טיסה מאדיס דרך ארבע-מינץ` בימי שבת ורביעי בלבד, 140-170 דולר הלוך חזור, נסו לקנות באדיס או מהארץ) תחסוך לכם יומיים בג`יפ וכשתגיעו לשם כבר ידבקו אליכם מעאכרים של ג`יפים. 

הכבישים, אם אפשר לקרוא להם בכלל כבישים, מג`ינקה, הם הדרכים הקשות ביותר שנסעתי בהם בחיי. בשלב מסויים נאלצנו לעצור ולעמול עד רדת החשכה בסתימת תהום שנפערה בכביש בעזרת אבנים זרדים ומעדר. בעונה הגשומה שהיא בד``כ בין יוני לאוקטובר (והשנה היא בכלל הקדימה בחודש) הנופים בסביבת ג`ינקה ירוקים ומדהימים כמו צפון אסיה אבל יש שטפונות, כבישים נהרסים, תהומות נפערים בהם וחלק מהנתיבים בלתי עבירים. הנוסעים בין ג`ינקה לארבע-מינץ` דרך קונסו חווים רולטה רוסית מדי יום ולרוב נתקעים בקונסו ולא מצליחים לעבור. 

אנחנו עשינו נסיעה קשה אך מדהימה מג`ינקה לטורמי (שבט ההאמר, יום שוק - שני) ובדרך ראינו אנשים מדהימים משבטי ארי באנה צמאי וארבורה. ימי השוק זזו וכדאי להתעדכן מחדש בג`ינקה, הלונלי פלנט לא מעודכן. השוק של ג`ינקה הוא רק בשבת, לא קורה כלום ביום שלישי, אבל הוא גם לא משהו, בני השבטים באים אליו לבושים מערבי לרוב. בנסיעה לכיוון ארבע מינץ` וטורמי תראו מה זה שבטים אמיתיים, מבטיחה לכם שתעצרו את המכונית כל חמש דקות בממוצע. תפרטו איזה 50 או 100 ביר לשטרות של ביר אחד, כל תמונה תעלה לכם בין ביר לשניים ואתם לא תפסיקו לצלם. השוק של קאקו הוא שוק של יום שני, שבט הארי, והוא השוק השווה הכי קרוב לג`ינקה למקרה שאין לכם תקציב להתרחק. כל נסיעה לכיוון טורמי או ארבע מינץ` עוצרת בwayeto שאני מכנה ``יטבתה``, כפר שהוא בעצם מסעדה שעוצרים בה בדרך ל``אילת``.

הנסיעה הזו היא בעצם הנתיב המומלץ ביותר למי שבא לכמה ימים בטיסות שבת עד רביעי. רוב האנשים רוצים מאד לראות את שבט המורסי שנשותיהם הולכות עם צלחות בתוך השפה התחתונה ובשביל זה צריך לנסוע בדרך קשה עוד יותר (אני לא רוצה לדמיין דרך קשה עוד יותר מזו שעברנו!) למאגו נשיונל פארק, לשלם סכומי עתק ככניסה לפארק ולכפר ולסבול את בני השבט האגרסיביים והחמדנים ואת הנגיעות שלהם. לפעמים הם מטעים נהגים לא מנוסים בכוונה כדי לסחוט אותם כשהם יצטרכו עזרה בחילוץ ונחשו מי ישלם את זה.... בג`ינקה גר זוג מורסי ומדי פעם עוברת שם עוד איזו מורסית לביקור והם דואגים להסתובב בבגדים מסורתיים ולבקש 3 ביר עבור תמונה. הם ימצאו בעיר באיזור מלון אורית ומנחת המטוסים (כבר הזהרתי אתכם שהמטוס נוחת על דשא במרכז העיר? מדובר במטוס קל של 14 איש) או למעלה ליד המוזיאון של הגרמנייה שמומלץ לבקר בו בכל מקרה. יש מצב שאחרי שתצלמו אשת מורסי אחת ותגמרו להתלהב מהצלחת תוכלו לחסוך לעצמכם את הנסיעה לשבט שלם של כאלה, מחפשי האותנטיות יתאכזבו ממילא. 

לא מכירה אנשים שיצאו מג`ינקה יותר לעומק לאומו וואלי התחתון ולמרות שאתיופיאן איילינס טסים למקום שנראה במיקום יותר טוב לבסיס יציאה לטיול כזה, שנקרא maji-tum, לא שמעתי על נפש חיה שטסה לשם וכדאי לברר את מצב הבטחון. השבטים באיזור ההוא, בעיקר הסורמה והבודי, לא מתקשרים בשום שפת סימנים ידועה ולא ממש מתעניינים מי אתם כשהם לוחמים אלה באלה. פגשנו איטלקיות שהסורמה חטפו את החברים שלהן והחזיקו בהם יומיים בשבי. שלא תעזו לצאת לשם ללא טיול ג`יפים מאורגן עם מדריך מקומי מאדיס שמדבר את שפות האיזור. למרות כל הקשיים והימבה כסף, זה מקום נדיר שאולי עוד כמה שנים לא יתקיים יותר במתכונתו הנוכחית ואם אתם כבר באתיופיה לא כדאי לוותר, זה שונה לגמרי מאתיופיה ההיסטורית וזה נטו אפריקה של הפנטזיות.