מסלול בן שבוע-שבועיים בדרום אתיופיה ”טיולים באזור ג`ינקה“

ג`ינקה היא הבסיס הטוב ביותר לטיולים בקרב השבטים המדהימים והלא מתויירים המעטים שנותרו באפריקה. הבעיה היא שזה יכאב לכם מאד בכיס. עם העליה האחרונה במחירי הדלק אי אפשר להשיג רכב 4 על 4 שמוכן לנסוע באיזורים האלה בפחות מ-150 דולר ליום. המחירים לא פרופורציונאליים לאתיופיה בכלל, אבל חצי מהכסף הזה הולך על דלק. הם מילאו מול עינינו ועקבנו בתדהמה אחרי הקאונטר של המשאבה. 

רוב התיירים מתארגנים כבר באחת מסוכנויות הנסיעות באדיס אבבה אבל אז אתם צריכים לשריין בין 7 ל-9 ימים וזה הופך לטונה של כסף. באדיס בדיל כזה אולי אפשר קצת להתמקח או לצאת בקבוצה גדולה יותר. פגשנו אנשים שכל הסיפור כולל הכל (לינה באוהלים וארוחות) עלה להם 450 דולר שזה מעולה וקורה רק בקבוצה גדולה. אם תגיעו לבדכם לג`ינקה יהיה לכם מזל אם תמצאו עוד תייר לחלוק איתו את העלויות. רוב הזמן לא ישהו יותר מ-6 תיירים (במקרה הטוב שיקרה לכם נס זה יהיה שישה!) בעיירה באותו הזמן. מצד שני, טיסה של שעתיים (טיסה מאדיס דרך ארבע-מינץ` בימי שבת ורביעי בלבד, 140-170 דולר הלוך חזור, נסו לקנות באדיס או מהארץ) תחסוך לכם יומיים בג`יפ וכשתגיעו לשם כבר ידבקו אליכם מעאכרים של ג`יפים. 

הכבישים, אם אפשר לקרוא להם בכלל כבישים, מג`ינקה, הם הדרכים הקשות ביותר שנסעתי בהם בחיי. בשלב מסויים נאלצנו לעצור ולעמול עד רדת החשכה בסתימת תהום שנפערה בכביש בעזרת אבנים זרדים ומעדר. בעונה הגשומה שהיא בד``כ בין יוני לאוקטובר (והשנה היא בכלל הקדימה בחודש) הנופים בסביבת ג`ינקה ירוקים ומדהימים כמו צפון אסיה אבל יש שטפונות, כבישים נהרסים, תהומות נפערים בהם וחלק מהנתיבים בלתי עבירים. הנוסעים בין ג`ינקה לארבע-מינץ` דרך קונסו חווים רולטה רוסית מדי יום ולרוב נתקעים בקונסו ולא מצליחים לעבור. 

אנחנו עשינו נסיעה קשה אך מדהימה מג`ינקה לטורמי (שבט ההאמר, יום שוק - שני) ובדרך ראינו אנשים מדהימים משבטי ארי באנה צמאי וארבורה. ימי השוק זזו וכדאי להתעדכן מחדש בג`ינקה, הלונלי פלנט לא מעודכן. השוק של ג`ינקה הוא רק בשבת, לא קורה כלום ביום שלישי, אבל הוא גם לא משהו, בני השבטים באים אליו לבושים מערבי לרוב. בנסיעה לכיוון ארבע מינץ` וטורמי תראו מה זה שבטים אמיתיים, מבטיחה לכם שתעצרו את המכונית כל חמש דקות בממוצע. תפרטו איזה 50 או 100 ביר לשטרות של ביר אחד, כל תמונה תעלה לכם בין ביר לשניים ואתם לא תפסיקו לצלם. השוק של קאקו הוא שוק של יום שני, שבט הארי, והוא השוק השווה הכי קרוב לג`ינקה למקרה שאין לכם תקציב להתרחק. כל נסיעה לכיוון טורמי או ארבע מינץ` עוצרת בwayeto שאני מכנה ``יטבתה``, כפר שהוא בעצם מסעדה שעוצרים בה בדרך ל``אילת``.

הנסיעה הזו היא בעצם הנתיב המומלץ ביותר למי שבא לכמה ימים בטיסות שבת עד רביעי. רוב האנשים רוצים מאד לראות את שבט המורסי שנשותיהם הולכות עם צלחות בתוך השפה התחתונה ובשביל זה צריך לנסוע בדרך קשה עוד יותר (אני לא רוצה לדמיין דרך קשה עוד יותר מזו שעברנו!) למאגו נשיונל פארק, לשלם סכומי עתק ככניסה לפארק ולכפר ולסבול את בני השבט האגרסיביים והחמדנים ואת הנגיעות שלהם. לפעמים הם מטעים נהגים לא מנוסים בכוונה כדי לסחוט אותם כשהם יצטרכו עזרה בחילוץ ונחשו מי ישלם את זה.... בג`ינקה גר זוג מורסי ומדי פעם עוברת שם עוד איזו מורסית לביקור והם דואגים להסתובב בבגדים מסורתיים ולבקש 3 ביר עבור תמונה. הם ימצאו בעיר באיזור מלון אורית ומנחת המטוסים (כבר הזהרתי אתכם שהמטוס נוחת על דשא במרכז העיר? מדובר במטוס קל של 14 איש) או למעלה ליד המוזיאון של הגרמנייה שמומלץ לבקר בו בכל מקרה. יש מצב שאחרי שתצלמו אשת מורסי אחת ותגמרו להתלהב מהצלחת תוכלו לחסוך לעצמכם את הנסיעה לשבט שלם של כאלה, מחפשי האותנטיות יתאכזבו ממילא. 

לא מכירה אנשים שיצאו מג`ינקה יותר לעומק לאומו וואלי התחתון ולמרות שאתיופיאן איילינס טסים למקום שנראה במיקום יותר טוב לבסיס יציאה לטיול כזה, שנקרא maji-tum, לא שמעתי על נפש חיה שטסה לשם וכדאי לברר את מצב הבטחון. השבטים באיזור ההוא, בעיקר הסורמה והבודי, לא מתקשרים בשום שפת סימנים ידועה ולא ממש מתעניינים מי אתם כשהם לוחמים אלה באלה. פגשנו איטלקיות שהסורמה חטפו את החברים שלהן והחזיקו בהם יומיים בשבי. שלא תעזו לצאת לשם ללא טיול ג`יפים מאורגן עם מדריך מקומי מאדיס שמדבר את שפות האיזור. למרות כל הקשיים והימבה כסף, זה מקום נדיר שאולי עוד כמה שנים לא יתקיים יותר במתכונתו הנוכחית ואם אתם כבר באתיופיה לא כדאי לוותר, זה שונה לגמרי מאתיופיה ההיסטורית וזה נטו אפריקה של הפנטזיות.