בסוף דצמבר, נסענו לארבעה ימים בניו אורלינס. לנו במלון Best Western St. Christopher ברחוב Magazine – מיקום טוב. המלון לא מדהים, אבל יחסית למחיר הוא בסדר גמור (למעט ארוחת הבוקר שמוגשת בכלים חד פעמיים).
היום הראשון הוקדש לרובע הצרפתי ההיסטורי. מרכז המבקרים ברח' Decateur ליד Jackson Sqr. מוציא בכל בוקר ב-9:30 סיור חינמי ברובע, על בסיס כל הקודם זוכה. לצערנו כשבאנו ב-9 הסיור היה כבר מלא. הבתים ברובע יפים ביותר, ונעים לטייל בו גם לבד. נחמד גם להיתקל בנגני הרחוב. בסיור גילינו שהשוק הצרפתי המומלץ תיירותי למדיי, וככה גם Café De Monde המפורסם, שנודע בשל הסופגניות המרובעות הטעימות שלו וקפה-הציקוריה. פרסומו מביא לתור ארוך ולא פורפורציונלי לחויה שהוא מספק. במסעדות באזור אפשר למצוא הרבה פירות ים ובשר. לא מצאנו מסעדה ראויה לציון ברובע. הרובע מאוד תיירותי והמסעדות בו בהתאם. המתעניינים בפוטבול מקומי יכולים למצוא הרבה Sport Bars.
ביום השני לקחנו מעבורת חינמית מקצה רח' Canal לעברו השני של המיסיסיפי, לשכ' אלג'יר. בימים אחרים יש גם מעבורת חינמית ליעדים יותר רחוקים, כמו גרטנה. באלג'יר יש בתים יפהפיים וקפה שכונתי חמוד בשם Tout De Suit ברח' Verret. כשחזרנו לגדה הצפונית נסענו ב-Street Car (החשמלית העתיקה, שנתנה השראה לשם המחזה "חשמלית ושמה תשוקה") – הנסיעה זולה (1.25 ד' לנסיעה/3 לכרטיס יומי) ומומלצת כחוויה (לא לממהרים!). בהמשך ביקרנו בכמה בתים ברובע שמשמשים כמוזיאונים. בהם אפשר לראות איך חיו פה פעם, את הריהוט ולשמוע על ההיסטוריה של המקום (פרטים במרכז המבקרים). אכלנו במסעדה אפריקאית חביבה ברח' Royal לא רחוק מפינת Gov.Nicholas. בערב הלכנו למופע ג'ז ב-Preservation Hall המפורסם, מועדון שניגנו בו גדולי הג'ז של ניו אורלינס בימיו הטובים. ההופעה התחילה ב-8, ושמענו שכדאי להגיע כשעה לפני (לא ניתן להזמין מראש). כשהגענו ב-7 התור היה כבר ארוך, וההמתנה ארוכה יותר מהמופע הקצר והצפוף. הראשונים בתור סיפרו שהגיעו שעתיים מראש. ההופעה התבררה כאטרקציה תיירותית ולא הופעת ג'ז לשמה. לחובבי הג'ז מומלץ ללכת למגוון המועדונים ברח' Frenchmen שבקצה הרובע (פירוט בהמשך).
ביום השלישי ביקרנו בבית הקברות St. Louis#1. הקבר המסקרן ביותר הוא של כוהנת הוודו מרי לאווי, המזוהה ע"י שלשות האיקסים הרבות המסומנות עליו. הסיבוב בבית הקברות מעניין ומומלץ (לא הספקנו לבקר במוזיאון ההיסטוריה האפרו-אמריקאית הסמוך, ברח' Gov.Nicholas, ובמוזיאון Backstreet המוקדש לפסטיבל ה-Mardi Gras, ברח' 1116 Henriette Delille). בצהריים הלכנו למוזיאון הג'ז, ה-U.S Mint, שם יש מלבד התערוכות מדי יום תוכנית חינמית – מופעי ג'ז והקרנות סרטי ג'ז ניו אורלינסי. אחר הצהריים נסענו בחשמלית העתיקה של שד' St. Charls לשכ' Garden District. ירדנו ברח' Luisiana, ראינו את הבתים היפים (מאוד) בדרך לרח' Magazine. השיטוט בקטע הרחוב שבין Harmony ל-Washington היה נעים מאוד, ומסעדת הטפאס מול רח' Harmony מומלצת. בערב הלכנו למועדונים ברח' Frenchmen. ברחוב מועדונים רבים שמארחים הופעות ג'ז ועוד, חלקן חינמיות. בערב אחד אפשר לצפות במגוון מופעים. המועדונים שהכי אהבנו היו ה-Spotted Cat ו-Snug Harbor.
ביום הרביעי והאחרון נסענו לסיור בביצות Honey Island (45 ד' לאדם, כולל הסעה). הסיור מומלץ, אפילו שלא הצלחנו לראות אף תנין. שטים בינות עצים והצמחייה המקומית ונחשפים לצורת החיים של האנשים בסביבה. חלקם גרים ממש על המים ומגיעים לבתיהם רק עם סירה. הנהג היה חביב ביותר (Lucian Miller, טל' 504-722-8055) – מומלץ גם לסיורים נוספים באזור, שאנחנו לא הספקנו לעשות, כגון לאחוזות הגדולות שבאזור (ה-Plantations). בדרך חזרה עברנו בשכ' Lower 9th Ward, שספגה את הנזק הגדול ביותר מהוריקן קתרינה. עברנו ברח' Jordoun Ave., המקביל לסכר שנפרץ, ב-Roman ו- N. Clayborne. את סימני הסופה עדיין ניתן לראות, ו-Lucian, נהג המונית, סיפר על הסיפור העצוב של התושבים העניים, שהרבה מהם לא מצליחים לשקם את ביתם ההרוס בשל קשיים כלכליים. ראינו את הבתים המעוצבים שבנה הארגון של בראד פיט בתכנון אדריכלים מפורסמים (למשל ברח' Gaivez ו-Tenessee). בשכונה נמצא בי"הס הראשון שהופסקה בו ההפרדה בין שחורים ללבנים בשנות ה60 (בי"ס ארמסטרונג, או בשמו הקודם Mcdonogh #19, שנמצא ברח' St.Claude פינת Alabo). Lucian סיפר לנו איך בילדותו בשנות ה60 הוא היה רשאי להיכנס לאוטובוס רק בדלת האחורית.
לא הספקנו לבקר במוזיאון שהקים בביתו תושב השכונה Ronald Lewis. הביקור דורש תאום (504-9572678), וגם לא להתנדב בסיוע לארגוני השיקום בשכונה (למשל Common Ground Relief, שמקבל מתנדבים ליום שלם לפחות). סיימנו את היום האחרון בביקור נוסף במועדונים ברחוב Frenchmen המומלץ ביותר.
קרא עוד