טיול לקובה -מרץ 2017 -עצות מועילות

טיול אב ובן בקובה – פברואר 2017

נסענו יחד, בני בן 36 ואני בן 68 לטיול של 10 ימים בקובה ומשם המשכנו לארה"ב. מטרת כתיבת סקירה זו לסייע לאחרים המתכננים לסוע לקובה מתוך שלמדנו בטיול. הבחירה לטייל בקובה הייתה מתוך סקרנות ורצון ללמוד על דרך חיים במשטר סוציאליסטי טרם התקלקלותו הסופית ואהבה שלי למוסיקה הקובנית . פחות חשוב היה לנו להספיק לראות ולבקר באתרים רבים . המופיע מטה מבוסס על שראינו, התנסנו וגם על ששמענו בשיחות עם מקומיים דוברי אנגלית. מקוה שלא הטעו אותנו.

נעזרנו בתרגומון אינטרנטי אולם ממליץ מאד לכל הנוסע לקובה לעבור קורס דיבור ספרדית. אומרים שזה יחסית לשפות אחרות די פשוט. בנוסף ממליץ מאד ללמוד לרקוד סלסה טרם הנסיעה או במהלכה. בוינלס לדוגמא.

• הטיסות הזמנו דרך האינטרנט, כחודשיים לפני הטיול. כרטיס טיסה באמצעות KLM עם חניית ביניים באמסטרדם לקובה וחזרה לארץ עלה 645$. בטיסה הלוך חניית הביניים שהזמנו היתה קצרה ובחזרה ישנו בטיסת לילה וטיילנו יום מלא באמסטרדם עד ההמראה בערב לארץ. טיסות מהאוונה לארה"ב הזמנו טלפונית מול שרות הבינלאומי, כי מערכות המיחשוב בחברת JETBLUE איתה טסנו, חוסמות עדיין אפשרות להזמנה של טיסות אלא לאמריקאים בעלי אישורים מיוחדים ואינם מאפשרים מעקף החסימות לאזרחים שאינם אמריקאים. טיסה מהאוונה לFLL (פורט לאודרדייל בפלורידה שם שהינו יומיים ) ומשם לסאן פרנסיסקו עלתה כ 200$.

כללית קובה מדינה יקרה יחסית למדינות עולם שלישי אחרות. חדרי מלון ורכבים שכורים נמצאים במחסור לאור כמות המטיילים המציפה את המדינה (בעיקר תיירי מערב אירופה ) והצפויה לגדול מאד בקרוב עם הצטרפות האמריקאים .

אנו הוצאנו כ 100 יורו ליום (לינה, תחבורה פנימית, אוכל ושתיה, כניסות לאתרים) ללא עלות הטיסות וללא מתנות. לינה במלונות היתה מייקרת בכ-100 יורו ללילה בממוצע. רכב שכור בעוד כ-60 יורו ליום.

מס' אפשרויות היו לאופן ארגון הטיול :

1. הצטרפות לטיול מאורגן על יתרונותיו וחסרונותיו. משתתפי טיולים מאורגנים ישנים במלונות שמחירם גבוה מאד כיום בקובה (כ 150$ ללילה בהאוונה וטרינידד ) .

2. שכירת מדריך עם רכב צמוד מראש מהארץ, שיסיע אותנו ממקום למקום. גם חלופה זו נמצאה יקרה יחסית לאור עלות הרכב השכור שנמצא במחסור בקובה עלויות המדריך ועלות החברה המארגנת את השרות.

3. בחרנו בחלופה השלישית המאפשרת גמישות מקסימלית, מחיר נמוך יחסית וקשר בלתי אמצעי עם אוכלוסיה מקומית (בעיקר בקאזות, במועדונים ובהסתובבות החופשית בטיול) : טיול תרמילאות עצמאי תוך שימוש בתחבורה "ציבורית" ולינה ב"קאזה פרטיקולר" -חדרים מושכרים להם נייחד פיסקה נפרדת..

היינו מוגבלים ל-10 ימים כך, שטוב עשינו, שצמצמנו את הטיול ל-3 מקומות (האוונה- 4 לילות, וינלס- 3 לילות, טרינידד- 2 לילות ) . המרחקים בקובה גדולים והתחבורה לתרמילאים עורכת זמן רב ואינה נוחה.

כסף והחלפתו

להביא לפחות 150 יורו ליום טיול. החלפנו 1000 יורו בשדה התעופה כי נמסר לנו שבכל המקומות אותו תעריף. הוטעינו. ליד הקאזה ניתן היה לקבל יותר. קוק –שווה ערך ל$ אמריקאי. בכל המקומות קיבלו כסף תיירים זה כולל באוטובוסים המקומיים.

תחבורה

1. אוטובוסים "ויאזול" – שרות באוטובוסים ברמה טובה אותם ניתן להזמין ב-2 אופנים : הזמנה ותשלום מראש דרך אתר החברה באינטרנט כדי כביכול להבטיח מקום על האוטובוס ,לפחות שבוע מראש ,אולם בקוים מסויימים המקומות נתפסים לעיתים גם חודש מראש ויותר. לחילופין רכישת כרטיס ,במידה ונותר מקום פנוי במשרדי החברה בערים השונות יום ,יומיים או יותר למועד הנסיעה.

   הזמנו מראש מהארץ נסיעות בדרך זו ב-3 קוים ובפועל נסענו רק באחד מהם. על אחד ויתרנו כי החלטנו להישאר יום נוסף בוינלאס ולגבי הנסיעה מהאוונה לוינאלס ,קיבלנו מייל יום לפני הנסיעה מהחברה על ביטול הכרטיס מאחר ובטעות רשמו מספר נוסעים רב מידי. טענה מוזרה, ללא כל התנצלות או הצעה לפיצוי כלשהו, בעיקר שמדובר במערכת ממוחשבת. בעלת הבית שבו שהינו בהאוונה ציינה בנונשלנטיות "זוהי קובה....". לאור חוסר זמינות האנטרנט בקובה, חשוב שמי שמזמין נסיעות איתם, ידאג ערב קודם להתחבר לאינטרנט ולוודא שהנסיעה מתקימת.

2. 2 חסרונות משמעותיים נוספים גילינו בנסיעה היחידה שביצענו עם שרות זה מטרינידד להאוונה .ראשית האוטובוס נוסע "מאסף" . עוצר מספר רב של עצירות ובכל אחת מהם מתעכב להוריד נוסעים ולפרוק מזוודותיהם מתא המטען, ולהעלות נוסעים נוספים. כתוצאה מכך הנסיעה ערכה כשבע וחצי שעות לעומת נסיעה ב"טכסי קואפרטיבו" שערכה כארבע שעות. שנית האוטובוס יוצא ומגיע ל"תחנה מרכזית" ממנה יש לקחת תחבורה (בדר"כ מונית) למקום השהות דבר הכרוך בעלות וזמן נוספים. שמענתי שנסיעה מ"סנטיאגו דה קובה " עד טרינידאד עורכת קרוב ל-12 שעות. מתאים לפיכך בעיקר לנסיעות בטווחים קצרים ללא הרבה תחנות ביניים.

3. טכסי קאופרטיבו – שרות מוניות "כביכול", המוזמן בדר"כ באמצעות בעל החדר בו שוהים (אפשרי אפילו ערב קודם) , מגיע ואוסף מהבית ומסיע עד הבית ביעד הבא. המחיר ,כאשר משקללים את הנסיעה אל ומהתחנה, זול יותר משרות האוטובוסים וזמן הנסיעה קצר מהותית (בעיקר בנסיעות ארוכות יחסית ). שרות זה זמין ביותר ונוח. שלא תחשבו שמדובר בפתרון ללא חסרונות. ראשית באחת מ-2 הנסיעות שערכנו בדרך זו , מוינאלס לטרינידד, לאחר כשעתיים של נסיעה, הרכב עצר במגרש חניה גדול ומשיקולי אופטימיזציה והתיעלות של חברת ההסעות, הועברנו לרכב אחר לרבות פריקה העמסת וקשירת המזודות על גג הרכב האחר והמתנה שלקחה למעלה משעה. החסרון השני שמה שנקרא אצלם "טכסי" יכול להיות רכב מכל סוג שהוא ללא ידיעה מראש איזה רכב תצא ובאיזה תגיע בסוף . לנו יצא לסוע ברכב פרטי, בג'יפ סגור ,במין משאית קטנה שהותקנו בה 12 מושבים והוסבה ל"טכסי" ועוד. תמיד הגענו בסוף ליעד .

4. מוניות – השתמשנו לא מעט בתוך האוונה. זמין מאד ויעיל מאד. בתוך האוונה , תלוי מהיכן ולאן שילמנו בדר"כ בין 6 ל-10$. משדה התעופה בהאוונה לעיר עולה 20$ בשעות היום ו-25$ בלילה.

5. אוטובוסים מקומיים – מתוך רצון להתנסות באופן החיים המקומי , נסענו מספר פעמים בתחבורה המקומית של תושבי המקום גם בתוך האוונה וגם בין וינלס לפינר דל ריו. קראתי היכן שהוא שהדבר אסור על תיירים ועל הנהגים אולם לא התגלתה כל בעיה. שילמו ב"קוק" וקיבלנו עודף כנדרש. המחירים מגוחכים –כמעט חינם. האוטובוסים די מלאים (לא נורא) ומי שעולה בדרך או לא מהראשונים, נאלץ לעמוד. המקומיים לא מפנים מקום למבוגרים או לנצרכים אחרים . אין הקפדה על שעת היציאה מהתחנה ובמקרה אחד היה איחור של כחצי שעה לעומת לוח הזמנים שמסרו במודיעין.

   אוכל

   ארוחות הבוקר בחדרים טובים מאד. בעיקר המון סוגי פירות (מנגו,בננה,פפאייה,אבטיח ועוד..), קנקן מיץ פירות, ביצים,לחם, גבינה צהובה, לעיתים ובעיקר כשביקשנו במיוחד גם ירקות. המחיר 4 או 5 קוק.

   קראנו מראש שנושא האוכל אינו תחום הצטיינות בקובה. מנסיוננו צדקו. ב-2 מהחדרים הזמנו ארוחת ערב. פעם אחת היה מוצלח יותר וכלל מרק שועית שחורה ומנת עוף עם תוספות מבושלות טעימות. בפעם השניה היה מאכזב במיוחד וכלל פילה דג מטוגן בהמון שמן עם מעט תוספות וללא תבלון. ייתכן וחלק מהעניין נובע מכך שבקובה הבשר הנפוץ ביותר הנו בשר חזיר שאני ובני לא אוכלים ולפיכך גם נמנענו מנקניק ,נקניקיות וכו'.

   בני צמחוני. כשביקשנו בקאזות שיכינו ארוחה מתאימה עבורו, הגישו לו ארוחה זהה לזו שאני קיבלתי ללא מנת העוף או הדג והפחיתו 2$ ממחיר הארוחה.

   אנו הזמנו את החדרים תוך הסתייעות בהמלצות שמצאנו ב"למטייל". מבחינת האוכל כאמור לא הצלחנו כל כך. ראינו לאחר מכן המלצות ב"טריפ אדוויזר" לחדרים שהצטיינו באוכל שהגישו. לא התנסנו בכך אולם נמליץ לאחרים לבחון זאת.

   ערי התיירות מלאות במסעדות המגישות אוכל לתיירים ,מסוגים שונים. הרבה מסעדות איטלקיות וגם מסעדות אחרות. האוכל די בסיסי ובינוני בטעמו. ארוחת ערב עלתה החל מ-10 קוק ובדר"כ קרוב יותר ל-20.מלכודות לתיירים שלא מצדיקות המחיר.

   במקרה אחד הופתענו לטובה. מדובר במסעדה בהאוונה בשם "EL SHAMUSKIA'O" ברחוב Muralla 308A בהאוונה אותה מצאנו בעקבות המלצה ב"טריפ אדוויזר". המסעדה מגישה גם מנות צמחוניות מיוחדות וטעימות ובמחיר זול. מומלץ ביותר !!

   יש גם לא מעט דוכני אוכל רחוב שהמקומיים קונים בהם, פיצות, סנדוויצים וכו' במחירים מצחיקים.

   כלכלה,סוציאליזם

   כללית מדובר במדינה ענייה . מורה לאנגלית מנוסה וותיק, לדוגמא ,איתו שוחחנו סיפר שהוא משתכר פחות מ-40$ לחודש ורעייתו שעובדת כאחות בבית חולים פחות מכך. רופא משתכר כ-60$ לחודש. לדבריו לקיום סביר הוא צריך 160$ לחודש. כתוצאה מכך כמעט לכל הקובנים עבודה נוספת להגדלת ההכנסה החודשית. המורה הנ"ל לדוגמא, נוסע כארבע פעמים בשבוע כ-30 ק"מ לעבוד אחה"צ ,עד חצות, תוך ניצול שליטתו באנגלית בשכנוע תיירים המסתובבים ברחוב, להכנס לאכול במסעדה בה הוא עובד.

   חשוב לציין שחינוך (עד דוקטורט) ושרותי בריאות ניתנים חינם . קיים מערך רפואי מפותח הכולל בתי חולים אוניברסיטאיים, בתי חולים רגילים, מרפאות מומחים ומרפאות לקהילה. כמות הרופאים יחסית לאוכלוסיה גבוהה מאד אולם יש מחסור מהותי בתרופות. מומלץ למטיילים להביא עימם מגוון תרופות לכל מקרה.

   לכל האזרחים ישנה הקצבה של כ-10 מוצרי מזון בסיסי במחיר מסובסד וזול ובכמויות קטנות יחסית ( אורז,שעועית, שמן, סוכר לבן, סוכר חום, ריבה (לילדים עד גיל שנתיים), מלח, ספגטי, קפה,גפרורים, גז, נקניק, ביצים (15 לחודש ל-3 אנשים), לחמניה יומית לאיש וחלב (6 ליטר לילדה לחודש). בכל מקום ניגשים מבוגרים וילדים ומבקשים כסף מתיירים.

   קבוצת אוכלוסיה אחת שונה מהמתואר קודם -האנשים שפרנסתם קשורה לתיירות – מדובר בעיקר בכאלה שמשכירים חדרים לתיירים, למסעדנים ,נהגי מוניות וכו'. בעל מסעדה עשוי להרוויח פי עשרים ויותר לחודש ממורה.לא פלא לפיכך שכמות החדרים בוינאלס שהנה עיירה קטנה באזור כפרי גדלו בשנתיים האחרונות מ-600 ל1200 ובכל מקום רואים בניה נוספת.

   אין מערך של מכירת מוצרים ובעיקר מוצרי מזון בשוק סיטונאי וכתוצאה מכך, רוב המוצרים נרכשים עבור התיירים ע"י בעלי החדרים והמסעדות ולתושבים נותר מעט. המחירים בפיקוח אבל ההיצע נמוך.

   קיימות למעשה 2 מערכות כלכליות – זו של המוצרים המוקצבים לאזרחים והשניה של הרכישה בשוק ה"חופשי" של מוצרים מעבר להקצבה.

   סיפרו לנו שהצעירים שואפים להיות רופאים או אנשי עסקים. האידיאל להגיע לארה"ב ולהתעשר לאור הכספים הנשלחים לעזרה ע"י קרוביהם החיים בארה"ב ובעיקר בפלורידה . האמונה בסוציאליזם פגה למרות שאין הדבר נאמר באופן מפורש.

   חדרים (קאזה פרטיקולר)

   האוונה – Casa de Maria Elena . ישנו שם 2 לילות בהתחלה וחזרנו ל-2 לילות בסוף הטיול. מומלץ ! מתמחה בישראלים. (ראו מעלה סיפור הארנק שאבד). נעים מאד וביתי. מתקשרת מצויין באנגלית. ארוחת בוקר טובה ! מיקום טוב – שכונת ואדאדו ליד הטיילת (מלקון) קרוב למלון נסיונל, ובמרחק הליכה מכל אתרי מרכז העיר. זול (20 קוק ללילה ,4 לארוחת בוקר ) . חסרונות – קומה 3 ללא מעלית (לבעלי מזוודות כבדות), שרותים ואמבטיה משותפים עם עוד חדר.

   טרינידד – "הוסטל אבן עזר" –אכזבה קשה !!! קראנו המלצות מצויינות ב"למטייל". כשהגענו, הוביל אותנו נורליס לקאזה אחרת בשכנות בטענה שהיא גם שלו. פשוט רימה אותנו למרות ששוחחתי איתו גם מישראל וגם יום לפני שהגענו מוינאלס.

   וינלס – "נדלקה וליוואן" - חדר שנבנה לאחרונה, מודרני, שרותים יפים, נקי , ארוחת בוקר טובה, ארוחת ערב בינונית, נחמדים מאד ,חייכנים .

   חסרונות : רמת אנגלית נמוכה מתחת לבסיסית כך שהשיחה והלימוד על החיים עם מקומיים אינה אפשרית כלל. טיפה ממוסחרים מידי.

   כללי : כלקח לנוסעים אחרים – לוודא ידיעת אנגלית טובה של בעלי הקאזה ( למטיילים שאינם שולטים בספרדית ) ולבדוק המלצות הנוגעות לרמת ארוחות הערב.

   מסלול – אתרים שמצאו חן בעיניי בטיול ומומלצים על ידי לביקור

   האוונה – מוזיאון המהפכה, ככר המהפכה, אוניברסיטה, מלון נסיונל, אזור הטיילת (מלקון) בין מלון נסיונל והמשרד לאינטרסים של ארה"ב, ציורי קיר ומודעות "הסברה" ברחבי העיר, אריטקטורה מקומית לדורותיה.

   וינאלס – מסלול Hop on Hop off bus - הדרך הטובה ביותר לטייל בין הנקודות המעניינות בעיירה וסביבתה. תחנה ראשונה במרכז העיירה ליד הכנסיה מתחיל ב 09:00 בבוקר . המסלול והתחנות מופיע על התחנות. 5 קוק ליום שלם. חלק מהקטעים ,ניתן לבצע בהליכה. התחנות שאהבתי : תחנה 4 - חוות הטבק של בניטו, מרכז המבקרים (תחנה 5 במסלול), תצפית ממלון ג'סמין (תחנה 6 ). בנוסף מומלץ מועדון Polo במרכז העיירה בערב.

   טרינידד- הככר המרכזית פלאסה מאיור, חוף הים פלאיה אנקון, מדרגות ה"קאזה דה מוסיקה", ארמון אורטיס וגלריית ציורים בתוכו, מבנים קולוניאליים במרכז ורחובות העיירה

   תרבות ,בילוי

   הקובנים מיוחדים ביושרם ובשמחתם.

   ארנקי אבד לי עם הגעתי להאוונה. למזלי עם כסף מועט ובעיקר תעודות. בני יצא מייד חזרה מהדירה למקום ירידתי מהמונית ולא מצא דבר. מצב רוחי התקלקל "על ההתחלה". למזלי רשמתי את מספר המונית כשיירדתי ממנה ומסרתי לבעלת הבית. היאהרגיעה אותי ואמרה לי שלא לדאוג ושהיא אופטימית שהארנק יימצא. קשה היה לי להאמין. חזרה אלי לאחר שהתקשרה לאן שהתקשרה ומסרה לי שמשרד חברת המוניות כבר סגור, שהחסרתי ספרה אחת ברישום המספר ושיהיה בסדר – היא תטפל בענין מחר. בבוקר למחרת יצאנו ליום סייורנו הראשון בהאוונה וכשחזרנו בערב בישרה לנו שהארנק נמא. לא האמנו. התברר שתושב בבית סמוך, מצא את הארנק (עם כל התעודות ללא הכסף ) בצד הכביש, התקשר אליה ביודעו שהיא מרבה לארח תיירים מישראל ("למטייל" כבר אמרנו ) והחזיר לנו הארנק.

   ביום אחר, טענתי את הסלולרי במסעדונת קטנה (היחידה שציינתי את שמה מעלה ) בה אכלוו ארוחת צהריים מאוחרת. בתום הארוחה המיוחדת והטעימה שאכלנו, שאלתי את המנהל לגבי הדרך ל"קפיטליו" . יצאנו לדרכנו. אחרי כחצי ק"מ הרגשתי טפיחה על הכתף. הסתובבתי ובנו של המסעדן ,מתנשף מריצתו, החזיר לי את הסלולרי והמטען שהשארתי במסעדה.

   להקות מוזיקה נפוצות בכל המקומות שהיינו. בהרבה מהמסעדות ובעיקר ב"קאזה דה לה מוסיקה" בערים השונות.שם מתאספים תיירים ומקומיים לשתות , להאזין למוסיקה לנוח ולרקוד. בעיקר סלסה. מחיר הכניסה בדר"כ 1 קוק והכסף מוצא בעיקר על קוקטיילים של רום (בין 1.5 ל-3 קוק לכוס). המקומיים מגיעים עם בקבוק מלא ולוגמים אותו סטרייט עם קרח מתוך הכוס. התיירים מעדיפים קוקטיילים ( מוחיטו – עם עלי נענע ,מיץ לימון קצת סוכר חום וקצת סודה, קובה ליברה – רום קרח וקולה, דהקירי או קוקטייל מיוחד לטרינידד בשם צאנצנארלה הכולל גם דבש.

   המקומות שהלהיבו אותי במיוחד כללו את המועדון ליד הכנסיה במרכז טרינידד עם שפע המוסיקה בהשפעה אפריקאית והמועדון בוינלס במוסיקה סוערת עם מדריכי הסלסה שהפליאו בריקודי זוגות ,רבעיות שישיות ושמיניות תוך החלפת בני הזוג בנהלך הריקוד.

   בהאוונה מתקיימת מדי ערב , ארוחת ערב בליווי מופע קברטי מפואר במלונות ה-5 כוכבים ( מלון "נסיונאל" ומלון "האוונה ליברה") . קיבלתי המלצות אולם לא הגעתי אליהם.

   אינטרנט

   עדיין די נדיר, אולם ניתן לרכוש כרטיסי גלישה של חברת Etecsa. באזורים מסויימים הכרטיס מאפשר גלישת WI FI ומרתק לראות התקבצות של אנשים רבים היושבים על ספסלים בגנים ציבוריים וגולשים. כרטיס גלישה במשרד החברה עולה 1.5 קוק לשעת גלישה ובגן עצמו מספסרים בין 2 ל-3 .

   טבק, סיגרים

   סיור במפעלי הטבק ו/או בחלק משרשרת ייצור הסיגרים הנו מרכיב כמעט הכרחי של כל מטייל בקובה. הקרקע החקלאית שייכת למדינה ומגדלי שיחי הטבק מעבירים את מירב תוצרתם למפעלי הסיגרים של המדינה. 10 אחוז מהיבול נשאר בבעלותם וממנו הם מייצרים סיגרים אותם הם מוכרים בחבילות של 20 יחידות ללא תיוג במחיר זול של כ 10 או 15 קוק לחבילה. סיגרים אלו נחשבים ל"מזכרות" ולכן גם מותרים להוצאה מהמדינה. אינני מעשן אולם ,תייר מנוסה אמר לי שהם מצויינים באשר החוואים שומרים לעצמם התוצרת המשובחת ביותר . בביקור בחווה כזו בוינלס (מומלץ) מציגים את גידולי הטבק, ייבוש העלים והכנת הסיגר וגם מוכרים חבילות למזכרת. מומלץ !!! לעומת זה ביקרתי גם במפעל ייבוש ומיון עלי הטבק בכביש הראשי של וינלס . הסבריה של מנהלת המפעל לגבי תהליכי מיון העלים,זמני ההשהיה ובקרת הטמפרטורה והיבוש בתנור אינם מובנים אלא לדוברי ספרדית בלבד. מיותר!!

   במפעל יצור הסיגרים בפינר דל ריו , רכשנו כמה סיגרים מתוייגים ( "קוהיבה") למתנות -10 קוק לסיגר בודד.

   מתנות

   רום (האוונה קלאב) , סיגרים, עבודות עץ (כלי נגינה, כלים הכנת קוקטיילים ועוד ) , ציורים .