טנזניה ב-25 יום

כללי - אנחנו בני 30+, נסענו ל-25 יום באמצע אוגוסט 2011. כסף: 1$= TS1600 זה טיול שנחשב יחסית ארוך "רק" לטנזניה, אבל רצינו גם להיות בכל מקום קצת יותר ולחוות את המקום והאנשים. אוגוסט הוא תאריך מעולה לדעתנו כיוון שמזג האוויר בכל הטיול היה תמיד נמוך מאשר בארץ ונע בין חורף קליל לאביב בארץ. כיוון שכבר טיילו במדינות עולם שלישי ואהבנו, הפעם עשינו טיול אמצע - לא לקחנו את המקומות הזולים ביותר, ( שיכולים להיות בלי מים חמים ובלי גנרטור ועם הרבה טחב) אלא השתדלנו דרגה אחת מעל. עדיין נסענו בתחבורה ציבורית ולא לקחנו ג'יפ עם נהג למשל.
מסעדות -; המקומיות לא עושות חשק, בעיקר מדובר בבשר שתלוי בפתח המסעדה, אבל יש גם אורז ושעועית וביצה.. לכן אכלנו בעיקר במסעדות התיירותית שחלקן מגישות אוכל הודי ואיטלקי.
ספר - למרות שהלונלי פלנט הוא רק באנגלית נכון להיום, הוא מומלץ כי בלעדיו קשה להסתדר, גם כי קשה לסמוך על המילה של המקומיים, זה נראה שהם מנסים לעבוד עליך, אבל אם אתה קורא בספר, זה כבר יותר אמין. ניתן להדפיס את הפרקים הרלוונטיים באתר של לונלי פלנט, זה גם יותר זול וגם לא צריך להיסחב עם כל הספר.
סים מקומי -; זול ומאוד עוזר, שימש מאוד גם בשיחות לארץ, גם לאינטרנט, גם להתקשר לכל מיני מלונות או מדריכי ספארי. Airtel שהתמזגו עם Zain היו בסדר אבל לא תמיד היתה קליטה.
מומלץ: להשתחל לחתונה וכנסיה בימי א' (מתחתנים רק בימי א'). הם שמחים לארח לבנים, רק אל תשאירו את זה לזנזיבר כי שם מקסימום תוכלו להשתחל למסגד.
מומלץ2: לקנות בארץ כל מיני הפתעות שאפשר לחלק לילדים כדי ליצור איתם קשר. אפשר גם להביא בגדים ודברים שימושיים. באיזור לושוטו היה נראה שבפירוש חסר להם.
המסלול - שלנו היה מצפון לדרום: טיסה עם אתיופיאן ונחיתה בשדה התעופה קילימנג'רו, משם למושי וספארי, אח"כ מרנגו, לושוטו, זנזיבר והביתה. התחלנו במושי, זו עיר קטנה ורגועה שאפשר לשהות בה כמה ימים של תחילת טיול ולראות מה זה אפריקה ואפריקאים. יש בה שוק צבעוני, אנשים מעניינים ותסרוקות מפוארות משיער ליפה מקומי וגם 2 בתי קפה ומסעדה תיירותיים שמאפשרים אי של שקט מערבי ממה שקורה בחוץ. מהבדיקה שלנו, מושי היא בסיס מצויין ליציאה לספארי. ארושה קרובה יותר לפארקים וידועה יותר כמקום היציאה לספארי אבל היא גם גדולה, רועשת, מתועשת וחולה בכל המחלות שיש לערים תיירותיות גדולות וממוסחרות. משדה התעופה המרחק זהה ואם אתם רוצים להעביר כמה ימים ולהרגיש אפריקה, לכו על מושי. ישנו בבפאלו הוטל 10$ כולל א. בוקר עניים. לא משהו, אבל בהתחלה רצינו להיות בחברת עוד תיירים. אל תדאגו, אח"כ בשיטוט בעיר כמעט ולא רואים תיירים. בכלל בכל הטיול, חוץ מזנזיבר התיירים הם טיפה בים המקומי. לילה אחד ישנו גם ב- A&A (אותו מחיר) כי זה קרוב לתחנה המרכזית.
 ספארי - ההתארגנות היתה קצת מבלבלת. כאן כותבים שאפשר לארגן מהארץ, אבל אנחנו העדפנו להסתכל להם בלבן של העיניים לפני שסוגרים וגם לשאול מטיילים על סוכנות מומלצת וגם על פארקים שווים יותר או פחות בתקופה של השנה בה תהיו. בסוף, הסתפקנו בשלשה ימים לטרנגירי, נגורנגורו ולייק מניירה. ישנו לילה אחד בקמפ שהסוכנות לקחה אותנו ולילה אחד במלון מהספר. בדיעבד, אם הייתי קוראת קצת יותר בספר, הייתי פשוט מבקשת מהסוכנות את אחד ממקומות הלינה בספר לפי הרמה שמתאימה לכיס ולא נותנת לו לקחת אותי למקום שלו שיצא יקר וברמה לא משהו. בעיקרון המחיר של הספארי מורכב מהחבילה של נהג-מדריך, ג'יפ, נסיעה הלוך ושוב, כניסה לשמורות וארוחות - כלומר כל מה שצריך ולינה באוהלים באתרים מסודרים באיזור. אם רוצים לקחת מלון משלמים כתוספת או ישירות למלון את עלות המלון. כך, לזוג ללא מלון עלה לנו ל-3 ימים 750$. הם כבר סגרו עם עוד זוג שאספנו בארושה. שורה תחתונה -; לראות חיות בספארי זה חויה מגניבה אבל גם עניין של מזל, עונות השנה ושל המוטיבציה והאיכות של המדריך שלכם. המדריך שלנו היה טוב -; גם אדיב, גם סיפר על החיות תוך כדי וגם התאמץ למצוא לנו חיות. מה שכן, תביאו משקפת מהבית או תשיגו לכם אחת לספארי כי זה מאסט. אפשרות נוספת להוזלה של הסיפור הזה, הוא לדבר עם מדריך -; למשל זה שלנו (ג'וזף [email protected], 00-255-714566756) או אחד אחר שממליצים באתר, והוא כבר יארגן הכל וזה חוסך עמלה לסוכנות. דרך נוספת להוזיל היא להגיע עצמאית לKaratu שהיא העיירה הכי קרובה שאפשר לאיזור הפארקים, כשעתיים מארושה (3 ממושי בערך) ומשם לארגן הכל. פעילות נוספת שעשינו היה ביקור בשבט המסאי על הדרך. תיירותי אבל מעניין, נכנסנו לכפר ולתוך בקתה, שמענו סיפורים, הבנות שרו ורקדו לנו, שיחקנו עם הילדים. עלה 50,000 לזוג לחצי שעה ביקור. עוד נקודה חשובה -; מאוד קר בלילה באוגוסט, ברמה של חורף לגמרי.
מהספארי חזרנו למושי, ונסענו בדאלה דאלה (מונית שירות מפוצצת באנשים) חצי שעה למרנגו(Marangu) השוכן למרגלות הקילימנג'רו. כפר מגניב, ירוק בטירוף, בסביבה הכל מטעי בננה וקפה וכל מיני ואנשים כפריים שמחים ורגועים. למרות שנחמד לעשות סיבוב בשוק שבכפר (פעמיים בשבוע או משהו כזה) לא כדאי לישון בכפר ממש אלא במלונות מרוחקים מעט שממש יושבים בטבע, אבל נחשבים גם חלק ממרנגו. מרנגו יושב למרגלות הקילמנג'רו ושם גם מספיק גבוה בכדי שיהיה קר בלילה. אנחנו ישנו בAmines Cottage(30$ לזוג), קחו לשם מונית מהצומת בו עוצרת הדאלה דאלה ואל תתנו לסרסורי המלונות לתפוס אתכם לא מוכנים.. או התקשרו אליהם שיבואו לאסוף אתכם 00-255-715994998 הזוג המנהל חמודים, המקום יפה, טובל בירוק, יש להם גינה ומרפסות לשבת, והם מפנקים בקפה הום מייד (החל משלב הפולים, כן), אפשר לצאת מהמקום להסתובב בכל הירוק הכפרי הזה. הרמה של המקום סבירה, יש גם מקומות ממש יוקרתיים, אבל זה גם פוגע באותנטיות של המקום, כי החיים מסביב פשוטים וכפריים. כיוון שבמקום אין מסעדות (יש רק אחת סבירה במרכז כפר), אכלנו אצלם את כל הארוחות (ממש זול) ואפשר לבקש משהו מיוחד, זה יוצא אצלם בסלון בחברת תיירים אחרים או איתם, תלוי ביום וזה גם הוסיף לחוויה. באיזור אפשר להסתובב בין אינסוף מטעי בננה וירוק חזק בעיניים ואיזה נהר ומפל אחד או שניים. במרנגו יש פאבים של מקומיים, עשויים מעץ, הכי פשוטים והכי אותנטיים, בוטקות מאולתרות כאלה, בהם שותים המקומיים, בשעות היום, את הבירה המקומית והלא טעימה שעשויה מבננה אבל ירוקה ולכן טעמה הוא לא העיקר, אבל חוויה זה כן, ביחוד לשבת איתם, בשלווה שלהם, באמצע היום.
מ"הצומת" חצי שעה ממרנגו לקחנו אוטובוס אקספרס (להקפיד- לפי איך שהאוטובוס נראה מבחוץ ולפי מה שאומרים עליו, ושיהיה ברור שיש לכם כסאות מסומנים) למומבו (20,000) ומשם דאלה דאלה שעה ללושוטו (3000). בערך 3 שעות וחצי כל הסיפור (לוקח קצת יותר ממושי ועוד כשעתיים מארושה).
לושוטו -; איזור הרי האוסמברה, שהעיירה הקטנה הזה, הוא הגדול והמרכזי באיזור. אפשר לעשות טיולים ארוכים או קצרים, מאורגנים או לא, אופניים, רגל או רכב. בעקרון יפה שם וגם כאן אפשר ללון בלושוטו, אבל גם מומלץ לישון כמה ימים בחוות מחוץ לעיר ויותר בטבע. בעיירה עצמה ישנו בTumaini Hostel ב-18$ שהוא המלון הבסיסי המומלץ ביותר כי יש בו גם גנרטור וגם מים חמים ובה גם מסעדת התיירים היחידה בעיירה, אך כיוון שהמקום מעט בסיסי לטעמנו עברנו למלון Highland בו היו רק תיירים אפריקאיים בורגניים אבל הוא היה ברמה ממש טובה וב-40$. מחוץ לעיירה ישנו במולר'ס לודג' http://www.mullersmountainlodge.co.tz/index.php, מקום יפה, שירות ברמה גבוהה, אך מערבי מדי לטעמי, אם הייתי רוצה שוייץ, לא הייתי באה לאפריקה, אבל מצד שני מיקום יפה ואפשר לצאת ממנו למלא טיולים רגליים קצרים וארוכים או לשכור אופניים. לינה וארוחת בוקר 50$ לזוג, 10$ לראש לארוחת ערב בופה בסגנון מערבי. הם מארגנים הסעה חינם מלושוטו אם מתקשרים אליהם. לגבי הטיולים, יש בעיירה סוכניות פרטיות, מידע לתייר, חברי אוסמברה ובמולר יש חוברת הדרכה.
כדי להגיע לזנזיבר יש כמה אפשרויות: לנסוע לtanga כ-4 שעות ומשם יש טיסה כמה פעמים בשבוע http://www.coastal.cc/או לנסוע 6 וחצי שעות באוטובוס של 6 או 6 וחצי בבוקר מלושוטו לדאר א סלאם (בערך 15000) ומשם לקחת מעבורת (30$, יכול להיות יותר עם מזגן) לזנזיבר (האחרונה יוצאת ב-4 אחה"צ, ועד שמוצאים את הקופה האמיתית לקנות בה את הכרטיסים יוצאת הנשמה אז רצוי לא להתעכב בדאר).
זנזיבר -;מצד אחד הם מוסלמים (שאר טנזניה יותר נוצרית) ומצד שני זה המקום הכי נוח לטייל בטנזניה כי יש מסעדות מקומיות בסגנון מערבי וסוף סוף חנויות מתנות. עיר הבירה סטון טאון מגניבה ושונה משאר ערי טנזניה כי היא בנויה בסגנון סווהילי שזה אומר הודי-ערבי. מומלץ להישאר בסטון טאון ללילה לפחות ולהסתובב בסמטאות, בשוק ובשוק הלילה ובמוזיאון העבדים. לקחנו גם טיול בסירה ל- sand bank שזה כמו אי פיצי של 300 מ' על 50 מ' (תלוי בגאות ובשפל) העשוי רק מחול בלב הים ואפשר לשנרקל מסביבו או להסתובב עליו. במסעדות בערב יש סיכוי לראות הופעה. לשים לב שלא נופלים לא על הרמאדן ולא על עיד אל פיטר (הסיום שלו). ברמאדן הכל מת ובעיד אל פיטר מפוצץ במקומיים. Shangani Hotel היתה הבחירה שלנו. מרכזי, מרווח, גנרטור, מזגן, טלויזיה, 75$.
חופים: כל הסיפור של השפל והגאות והזויות של השמש יוצר ים בצבעים שמתנים כל הזמן על הקשת שבין טורקיז ללבן, אם הולכים על החול בזמן שפל אפשר למצוא כוכבי ים וקונכיות שהים פלט. בעקרון החופים יפים ושונים ונחמד להסתובב בכמה חופים. אפשר לקחת רכב מסטון טאון ב40$ ליום ולדגום כמה חופים. היינו בkendwa שהוא במרחק הליכה מnungwi (צפון מערבי). שני חופים סבבה, יקרים יחסית ללא סיבה. בעצם יש סיבה, הם הכי המוניים, עם מלא מסעדות וברים אבל זה בא גם חסרון, המקומיים מאוד מציקים שתקנה משהו או שתזמין טיול. חדר שעמד בסטנדרטים שלנו (מזגן, נוף לים, נראה חדיש, מרפסת) עלה 100$, והם בדר"כ לא על החול, כלומר לא רואים את הים וצריך לצעוד. אבל יש מגוון מסעדות ומלונות על החוף ובסמטאות למעלה. כשעברנו לחוף Paje (מזרחי) הבנו את ההבדל. שני החופים הראשונים יותר תיירותיים, יותר עמוסים, אפשר להכנס למים כל היום ופחות בתוליים. Paje קטן יותר, עדיין תיירותי, אבל יותר אינטימי עם גאות ושפל מדהימים שבזמן השפל המים שקופים ורואים את החול הלבן מתחת וצריך ללכת קילומטר בתוך מים רדודים כדי להגיע לעומק. שם גם לקחנו חדר עץ מקסים על החול במלון kinazi upepo ב40$. בקיצור מקום יותר שקט, יפה קצת יותר אבל לא אי בודד. המלונות גם מארגנים נסיעות משותפות לסטון טאון בבקרים ב- 10,000 ש'.
חוף יפה לטיול יום: mangapwani עם סלעים גדולים על החול סטייל רובינזון קרוזו.
 תהנו!