אנחנו אוהבים את המדבר. בתור תושבי הצפון שחרשו כבר את אזור הצפון מגיל אפס, המדבר נותן הרגשה אמיתית של הגעה ל"ארץ חדשה". גם הילדים נדבקו בחיידק הזה שנה שעברה בחופשה שעשינו בעין גדי. השנה יצא שלבעלי היו רק שני ימי חופש בסוכות, ובמקרה ברגע האחרון הוא שם לב שנשאר חדר אחרון ללילה אחד בלבד (בין שני ימי החופש שלו) בבית ספר שדה שדה בוקר - והחלטנו ללכת על זה. אומרת מראש, שלמרות שלילה אחד נשמע לא אידאלי - נהננו מאוד מכל רגע והיה לגמרי כדאי!
הרכב: זוג + 2 ילדים (7 ו-4), אוקטובר 2023 (חול המועד סוכות)
יום ראשון - גן לאומי בית גוברין, חוות קורנמל ופארק קבר בן גוריון
בית גוברין
ביום הראשון קמנו מוקדם ויצאנו מוקדם מהבית במטרה להגיע ב10:00 לפארק לאומי בית גוברין (של הרט"ג - חינם למנויי מטמון). בגלל היציאה המהירה לא אכלנו לפני זה ארוחת בוקר - הבאנו כריכים קטנים לילדים לאוטו, לכן התחלנו את הטיול בפיקניק שטח באחת מפינות הפיקניק שבפארק והכנו שקשוקת שטח על גזייה (שקשוקה עם פרוסות גבינת פרומעז במקום ביצים כדי לא להתעסק עם לסחוב ביצים). הבאנו גם קרש חיתוך וירקות לסלט/ירקות חתוכים, קפה ותה. הילדים נהנו לעזור להכין את האוכל וכמובן לעזור לאכול אותו.
אחרי ארוחת הבוקר התחלנו בטיול. גן לאומי בית גוברין נקרא גם "ארץ אלף המערות" בזכות המון מערות שנמצאות בשטחו - מערות קבורה, מערות למגורי יונים, מערות לכרייה ועוד. סלע הגיר שמרכיב את המקום הפך אותו לנוח מאוד לחציבה וכרייה. לאורך הפארק יש הרבה מערות, חלקן מרוחקות מאוד אחת מהשניה, ולייד כל קבוצת מערות יש חניה, כשהסיור בין הקבוצות מתבצע ברכב. זה הופך את הפארק הזה נוח מאוד למשפחות, כי אפשר לבחור כמה מערות לראות ואיזה בהתאם לגילאי הילדים ומשך הזמן שיש לכם. אנחנו היינו על זמן מוגבל יחסית (שעתיים), לכן בחרנו להתמקד ב3 החלקים העיקריים: המערות הצידוניות, הקולמבריום (מערת היונים) ומערות הפעמון. לצערנו הקולמבריום היה סגור לשיפוצים.
המערות הצידוניות
קבוצה של שתי מערות שנחצבו על ידי הקהילה הצידונית של בית גוברין, כאשר החשובה מביניהן שימשה לקבורה של מנהיג הקהילה ומשפחתו. המערות האלו יפות במיוחד ומלאות ציורי קיר וגוחמות - באחת מהגומחות אפשר לזחול ולקפוץ החוצה למבואה, הילדים נהנו מאוד גם מהציורים וגם מהזחילה.
מערות הפעמון
גם פה מדובר בשתי מערות, ויש שביל מעגלי קצר שמחבר ביניהן. כשהגענו היו במערות נגנים וזמרים במסגרת פרויקט "תרבות ישראלית", גם אנחנו וגם הילדים נהננו מאוד להקשיב למוזיקה באקוסטיקה של המערות.
חוות קורנמל
אחרי הטיול במערות, המשכנו בדרך לכיוון שדה בוקר. כ-15 דקות לפני ההגעה, עצרנו לארוחת צהריים בחוות קורנמל המקסימה. הסיבה שבחרנו את המקום הזה היא שבניגוד למחלבות אחרות באיזור, ראינו שיש להם בתפריט גם מנות שמתאימות לילדים (פיצה!). לפני ההגעה קצת חששנו כי היו עליהם כמה ביקורות לא משהו בtrip advisor שנגעו בעיקר לרמת העיצוב והנקיון. אנחנו התרשמנו בדיוק להפך - מדובר בבית קפה וחנות גבינות שנמצאים ממש בתוך חוות עיזים (את העיזים רואים מרחוק), וזה מרגיש כמו חוות עיזים אמיתית, לא כמו חווה תיירותית. השולחנות נמצאים פשוט באויר הפתוח (עם ציליה) מול נוף יפיפה של מדבר ומכלאת עיזים והם שולחנות עץ פשוטים. המקום שקט מאוד ונותן אוירה מקסימה של מדבר.
גם האוכל היה טוב - הזמנו פיצה לילדים, בצק פילו ממולא גבינות ופלפלים בשבילנו, וכנאפה עם גלידות לקינוח. הכל היה מעולה והורגש שזה עשוי מתוצרת מקומית.
פארק קבר בן גוריון
אחרי שאכלנו, הגענו לבית ספר שדה שדה בוקר. עשינו צ'ק אין ונחנו קצת בחדר במזגן. לפנות ערב יצאנו לטייל על המצוק במסלול שמתחיל ממש מתוך בית ספר שדה לכיוון פארק קבר בן גוריון. בדרך לפארק ראינו את הנופים של המדבר ועצרנו מידי פעם לתצפית.
הפארק עצמו הוא סוג של ריאה ירוקה בלב המדבר, בהתאם לחזון של בן גוריון. הילדים נהנו לשחק תופסת במדשאה הענקית ואפילו התגלגלו בדשא. נשארנו שם עד השקיעה.
יום שני - תצפית יעלים, עין עבדת ועבדת הנבטית
תצפית יעלים
זה לא שדה בוקר בלי תצפית יעלים, והזמן הכי טוב לראות אותם הוא בבוקר. לכן, התחלנו את הבוקר ב7:30 במסלול של תצפית נחל צין שיוצא מבית ספר שדה בתקווה להתקל בעדר. לקח לנו קצת זמן, אבל בסוף הצלחנו למצוא עדר מרשים של כ-8 יעלים עם יעל זכר עם קרניים ענקיות. אחר כך בדרך חזור פגשנו עוד כמה זוגות יעלים, וחבורה של 3 יעלים שבאו ללקק מים מהטפטפות ממש לייד הרכב שלנו. גור יעלים אחד התקרב אלינו ככ שכמעט יכולנו לגעת לו באף.
עין עבדת
אחרי שמצאנו מספיק יעלים ואכלנו ארוחת בוקר, עשינו צ'ק אאוט ונסענו לגן לאומי עין עבדת. גם פה מדובר בגן של הרט"ג, חינם למנויי מטמון. יש בפארק מסלול קצר של 800 מטר עד המפל וחזור ומסלול ארוך יותר שפחות מתאים לילדים קטנים. בחרנו במסלול הקצר, והוא היה פשוט מושלם! אנחנו מטיילים בארץ הרבה, וזה באמת אחד המסלולים היותר מהנים למשפחות עם ילדים קטנים: הוא לא קצר מידי ולא ארוך מידי, הוא לא קשה בכלל, יש בו המון המון מוקדי עניין וצורות נוף שמתחלפות כל כמה מטרים (מדבר, נחל, הר עם מערה, מצפה נשרים, מפל...) ואפילו לא היתה שמש חזקה.
כולנו נהננו ללכת על הסלעים הלבנים החלקים לייד זרם מים, להגיע לנווה מדבר, לראות מעלינו המון נשרים ענקיים ויעל אחת בקצה המצוק ובסוף כמובן לשבת לייד האגם והמפל (אסור להכנס למים).
עבדת הנבטית - "גן לאומי עבדת"
גן לאומי עבדת זה דבר אחר לגמרי מגן לאומי עין עבדת. מדובר בשרידים של עיר נבטית עתיקה שנמצאת על מצוק עם נוף נהדר. גם זה אתר של הרט"ג. את הסיור מתחילים בסרט קצר ומעניין במרכז המבקרים שהוא גם מעין מוזאון קטן עם כדים ושרידים נוספים. אח"כ מקבלים פתק עם ברקוד שמאפשר להכניס את הרכב לאתר עצמו. גם פה יש שני מסלולים, וגם פה בחרנו את הקצר ביניהם. היופי של המקום הוא בשילוב בין השרידים היפייפיים לנוף של המדבר.
