רקע: זוג, 5 ימים ברוטו, 3.5 נטו - מתוכם יום אחד בדיסנילנד + הופעה של פול מקרטני.
מקום הלינה נקבע דרך דיל שקנינו להופעה מלון וטיסה, ולכן ישנו במלון Ampere, מלון 4 כוכבים מצוין אבל ממוקם ברובע ה17 שהוא פחות פופולארי. הרובע ה17 אומנם לא נמצא "על" האטרקציות המרכזיות אבל הוא יפיפה ובטוח, יש בו מסעדות טובות, נעים ללכת בו והמלון היה ממש צמוד לתחנת מטרו ולפארק מונסו היפה. למרות החיסרון של זמני נסיעה קצת יותר ארוכים לחלק מהאטרקציות, בדיעבד היה שווה להתרחק קצת בגלל המחיר וההזדמנות ללכת בערב בספונטניות למסעדות טובות שרוב המבקרים בהן מקומיים (כלומר, פחות "של תיירים").
יום ראשון - נחיתה ב18:30. הגענו למלון, התמקמנו ויצאנו לאכול במסעדה הצרפתית L'Entredgeu. הזמנו מקום מראש דרך אפליקציית The Fork שמאוד עזרה לנו בפריז. המסעדה מציאה ארוחה של 3 מנות ב-50 יורו, כולל גם גבינות לפני הקינוח. מאוד מומלץ, בעיקר טארט הבצל והפטה.
יום שני - פארק מונסו, הרובע הלטיני, מוזאון ד'אורסה, שאנז אליזה ושוק חג המולד בגני טווירלי
פארק מונסו
התחלנו את היום בגיחה קצרה לפארק מונסו שנמצא ממש לייד המלון. הפארק יפיפה. הקסם שלו נובע מכך שהדוכס משארטר שהקים אותו במאה ה-18 פיזר בו הפתעות כמו אגמים מלאכותיים קטנים, מבנה בצורת פגודה, פירמידה, טחנות קמח ואפילו הריסות מזויפות. אחד המבנים הבולטים בפארק הוא ה"נאומאצ'י", העתק של אנדרטה רומית עתיקה. הנאומצ'י הוא אגן עגול המוקף בפסלים ובעמודים, בהשפעת האדריכלות הקלאסית.
הרובע הלטיני: גני לוכסמבורג, הפנתאון והסורבון
אחרי סיבוב קצר בפארק מונסו לקחנו מטרו לגני לוכסמבורג. הגנים נחשבים לאטרקציה חובה, והם יפים ורגועים. במרכז הגנים נמצא ארמון לוכסמבורג, מולו מזרקה וסביבה מוצבים שורה של פסלים. החלק היפה ביותר בגנים בעיני היא מזרקת מדיצי שנמצאת ממזרח לארמון לוכסמבורג ומציגה במרכזה פסל יפיפה שמתאר את הסיפור של אקיס, רועה הצאן בן האנוש, וגלתאה נימפת הים אהובתו. פולימפוס הקיקלופ התאהב בגלתאה ובפרץ של קנאה הרים סלע והרג את אקיס - הפסל מתאר את הרגע בו פולימפוס מרים את הסלע. מול הפסל יש אמת מים שבצדדיה פרחים צהובים. אם ממשיכים לאורך הצלע המזרחית של הגנים רואים פסלים רבים נוספים, ביניהם פסל השחקן שמשנן את השורות שלו. מאחורי הפסל הזה נפרש הרחוב שמביא לפנתאון של פריז שנמצא לייד הגנים.
אחרי סיבוב בפארק, יצאנו להליכה לפנתאון (בלי להכנס פנימה) בו קבורים כמה מגדולי האומה, עברנו לייד הסורבון ועצרנו לקפה, קוראסון ומקרונים בLaduree שמתמחים בעיקר במקרונים במגוון טעמים (במיוחד אהבנו את מקרון "פריחת התפוז").
מוזאון ד'אורסה
מוזאון ד'אורסה הוא אחד משני המוזאונים החשובים של פריז (אחרי הלובר). במאה ה-19, כשהוחלט שפריז תארח את התערוכה העולמית, החלו עבודות תשתית כדי לאפשר לארח מליוני מבקרים. לכן, הוחלט לבנות עוד תחנת רכבת. במרכז המוזאון ניצב שעון ענק, שריד מהימים בהם הבניין שימש כתחנת רכבת, שהוא הסמל של המוזאון כיום. חלק מהיופי של הביקור במוזאון נובע מהמבנה הארכיטקטוני. לצערנו הקומה החמישית של המוזאון שנחשבת לעיקרית (מוצגות בה יצירות של גדולי האימפרסיוניסטים, כולל ואן גוך, רנואר ומנה) היתה סגורה לשיפוצים (בעצם רק הראשונה היתה פתוחה) ולכן הסתפקנו בלהתרשם מהקומה הראשונה ומהארכיטקטורה היפה של המבנה. כפיצוי, בדרך לשאנז אליזה נכנסנו למוזאון החינמי היפיפה די פטיט פלה.
ממוזאון ד'אורסה עד לשער הניצחון: גשר אלכסנדר, די פטיט פלה והשאנז אליזה
את החלק הבא של הטיול עשינו ברגל, סה"כ כחצי שעה הליכה לא כולל עצירות בדרך כמובן. חצינו את הריין בגשר אלכסנדר היפיפה, נכנסנו לדי פטיט פלה (חינמי ומקסים, בעיקר הארכיטקטורה מבפנים, הגן והתקרה היפה) והלכנו לאורך השאנז אליזה המקושט לכריסמס (כולל כניסה לגלרי לפייט הקטן - בגדול נהיה ביום אחר).
שוק חג המולד בגני טווירלי
בשלב זה הערב כבר ירד, אבל עדיין נשארו לנו 3 שעות עד ליציאה לכיוון ההופעה. לכן, החלטנו ללכת לשוק חג המולד הראשי של פריז שמתקיים בגני טווירלי, מרחק הליכה קצר מהשאנז אליזה. השוק באמת נהדר! קנינו יין חם, ארמונים קלויים ,נקנקיות וקרמבו וגם מזכרות לילדים וטיילנו בין הדוכנים המוארים. השיא היה העליה על גלגל הענק של השוק - נוף יפיפה ומואר של כל פריז בלילה, כולל הנוטרדאם ואייפל. משם נסענו לארנה לה דפנס להופעה, שהיתה מדהימה אבל לא אפרט עליה כי זה לא קשור ספציפית לפריז. גם לייד לה דפנס יש שוק חג מולד אבל אחרי טווירלי הוא לא נראה מרשים במיוחד.
יום שלישי - הלובר, ריבולי, המארה, גלרי לפייט ומגדל אייפל
הלובר
ללובר נכנסנו ב9:30 בבוקר (כמובן שקנינו כרטיסים מראש). המוזאון ענקי ולכן חובה לתכנן את הביקור מראש, אחרת תרגישו שם אבודים ולא תהנו. גם למצוא תערוכה ספציפית זה לא פשוט. בהתחלה חשבתי לסמן מראש 4 תערוכות שעניינו אותי. את החדרים של נפולאון ה-3 (אחת מה-4) מצאנו בלי בעיה כי הם ככ בולטים ויפיפיים עם כל הציורים והעיטורים המוזהבים, וגם את המונה ליזה כי יש שילוט אליה בכל פינה - אבל החל משם הכל נראה מבלבל ואין שילוט מספיק טוב. מה שהציל את הביקור שלנו היה האתר של הלובר: נכנסנו תחת Explore לvisitor trails ובחרנו את המסלול של היצירות העיקריות של הלובר, שמכיל גם הכוונות ברורות וגם הסברים מפורטים על היצירות העיקריות. למי שבעניין, אפשר גם לבחור מסלול שעוקב אחרי היצירות מהקליפ של ביונסה וג'יי זי או מסלול עתיקות מצריות. בסופו של דבר נהננו מאוד מהביקור. סה"כ היינו שם בערך שעתיים.
רחוב ריבולי והמארה
מהלובר הלכנו ברגל לכיוון כיכר דה ווז' שבמארה. את רוב הדרך עשינו על רחוב ריבולי היפה, כשבדרך נכנסנו לריבולי 59 (מתחם סדנאות של אומנים פריזאים - ממש יפה ומומלץ), עברנו לייד בית העירייה ומלון דה וויל וגם נכנסנו להסתובב בשוק נחמד שראינו בדרך ועצרנו לקפה/שוקו חם בבית קפה חמוד. ההליכות האלו הן החלקים הכי יפים של הביקור בפריז, כי הכל מסביב ככ יפה ומלא הפתעות ופינות רחוב יפיפיות. סה"כ כל ההליכה הזו לקחה חצי שעה נטו, ממש לא נורא ואם מתעייפים זה רק נותן תרוץ טוב לעצור לשוקו חם בבית קפה.
בשלב כלשהו פנינו לרחובות הפנימיים של המארה ועשינו סיבוב קצר שבסופו הגענו לכיכר דה ווג'. כיכר דה ווז יפיפיה בזכות הבתים האדמדמים שמקיפים אותה. עשינו סיבוב בכיכר מתחת לקשתות שתוחמות אותה. את הכיכר מקיפות גלריות אומנות ובתי קפה קטנים. נכנסנו לחנות תה חמודה בכיכר שאפשר להריח בה סוגי תה ובחרנו קופסאות עם תערובות תה למשפחה. בסוף הסיבוב נכנסנו (חינם) לבית ויקטור הוגו (שכתב את עלובי החיים והגיבן מנוטרדאם) שנמצא בקצה הכיכר. אציין שלדעתי דוקא המוזאונים הקטנים והפחות "חובה" האלו הם המקסימים ביותר: הבית מעוצב מקסים ומהחלונות שלו נשקף נוף יפיפה של הכיכר. בחדר העיקרי היתה הופעה של חלילן ופסנתרנית ועל הקירות היו תמונות של הצגות של היצירות של ויקטור הוגו. בנוסף ניתן לראות שם איורים מהספרים המפורסמים, פסל של הגיבן מנוטרדאם ועוד.
גלרי לפייט ברובע האופרה
אחרי הסיבוב במארה לקחנו מטרו לאזור האופרה לגלרי לפייט. מדובר בסניף העיקרי של הרשת הענקית, והוא מפורסם בזכות המבנה המרהיב (מבפנים) שמעוצב בהשראת בניין אופרה עם כיפה נהדרת. בתקופה של כריסמס הגלרי לפייט מושך במיוחד בזכות עץ הכריסמס המפורסם במרכזו (השנה היה עץ נוצץ בצבע ורוד בהיר) וחלונות הראווה שמלאים מייצגים לכבוד החג (השנה היו ציפורים כסופות שזזו). העיצוב באמת יפיפה אבל לצערי היה ככ צפוף מרוב מבקרים שבקושי הצלחנו לזוז שם, מה שפגם בחוויה. גם בניין האופרה שנמצא לייד יפיפה (ראינו רק מבחוץ).
מגדל אייפל
כמובן שאי אפשר לבקר בפריז בלי ללכת למגדל אייפל, ועדיף בחושך כשהוא מואר כולו. האייפל באמת מרשים מאוד מקרוב. אנחנו לא טיפסנו למעלה.
יום רביעי - דיסנילנד
אין הרבה מה להרחיב על דיסנילנד בכריסמס: הכל מקושט, המצעד של כריסמס נהדר. קנינו כרטיס משולב לדיסני ולפארק דיסני סטודיו, מה שהתברר כהחלטה טובה כי למרות התורים עדיין היה די והותר זמן לכל המתקנים שרצינו. בשביל להמנע מתחושת FOMO החלטנו מראש על רשימה של 10 מתקנים מועדפים מתוך מחשבה שגם אם יהיו תורים ארוכים את זה נספיק ברוגע, ובסוף הספקנו בערך 15 מתקנים ועוד נשאר לנו זמן ריק אחרי המצעד שכבר מיצינו. גם התורים הארוכים יחסית (והיו שניים של 45 דקות) עברו בכיף עם חטיפים, צילומים, התכתבויות עם הילדים וכו'. מומלץ מאוד להביא חטיפים וכריכים כדי לא להתקע עם התורים הארוכים לאוכל, שהוא לא אוכל מצטיין במיוחד. בנוסף להביא בחשבון שלפחות בחורף אחרי המצעד של 19:10 רוב המסעדות כבר נסגרות.
יום חמישי - מונמארט
נשאר לנו עוד חצי יום אחרון בפריז, אז נסענו לשכונת מונמארט ברובע ה18. המונמארט מוכרת בעיקר כרובע הבוהמיני של פריז, שמזוהה עם אומנים כמו רנואר ופיקאסו שגרו בו במאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20. אבל, גם ההסטוריה שלו מלפני התקופה הבוהמיינית מעניינת מאוד ושווה לקרוא קצת על ההוצאה להורג של הנזירות באשמת בגידה ותקופת המחתרת. הסמל של השכונה היא בזיליקת הלב הקדוש והסיור בשכונה תמיד יתחיל בעליה אליה (יש פוניקלור משמאל במחיר כרטיס תחבורה רגיל), אבל בעיני היא החלק הכי פחות נחמד בשכונה, והכיף האמיתי הוא להסתובב ברחובות היפים של השכונה ולעבור בין נקודות הציון השונות בה (פסל דלידה, האיש שבקיר, מולאן רוז', כיכר טרטר ועוד) והמוזאונים הקטנים: מוזאון מונמארט שמתאר באמצעות עבודות אומנות את ההסטוריה של המקום - למשל תמצאו שם פוסטרים של קברטים ומועדונים מפורסמים, ומוזאון דאלי הקטן והחמוד, שעדיין נהננו ממנו מאוד למרות שהיינו במוזאון הגדול יותר לייד ברצלונה.
כדי להתמצא באיזור ולהגיע לכל המקומות החשובים נעזרנו באתר "פרנקופילים אנונימיים" שמציע כמה אופציות למסלולים. אנחנו בחרנו ב"מסלול טיול במונמארטר של האומנים הגדולים" שהפך את הטיול לפשוט וגם סיפק מידע וערך מוסף לגבי נקודות הציון השונות.
