אהלן לכולם/ן!
אז אחרי שנעזרתי לא מעט בהמלצות בקבוצות השונות, אשמח לנסות לסייע גם כן.
נסעתי עם אחותי לחגים (אמצע אוקטובר) באלבניה ל-10 ימים. הלו"ז שלנו היה יחסית רגוע ולא רצנו ממקום למקום. היינו בטיראנה, באלפים האלבנים (תס וולבונה), בשקודרה ובבראט. על מה ויתרנו בטיול הזה? כל אזור החוף והדרום.
הפוסט מיועד יותר למטיילים בסגנון מוצ'ילרי וידרוש התאמות למשפחות/ילדים. אני כמובן אדגיש שמדובר בשיקוף החוויה הסובייקטיבית האישית. אני אחלק את הפוסט הזה לכמה תתי פרקים: הלו"ז שלנו והמלצות כלליות, טיראנה, האלפים האלבנים, שקודרה ובראט. אני מאוד אהבתי את אלבניה ואשמח לחזור בעצמי ולסייע למי שחושב/ת להגיע, תרגישו חופשי לשאול שאלות בתגובות.
הלו"ז שלנו והמלצות כלליות
16.10 הגעה לטיראנה (בגלל המלחמה מסלול עקום של תל אביב – בודפשט- מילאנו- טיראנה)
17.10 טיראנה
18.10 נסיעה לוולבונה
19.10 טרק ולבונה – תס
20.10 תס
21.10 נסיעה לשקודרה, שקודרה
22.10 שקודרה, נסיעה לטיראנה
23.10 טיראנה, נסיעה לבראט
24.10 בראט
25.10 קניון אוסום ובראט
26.10 בראט וחזרה לטיראנה
27.10 יום אחרון בטיראנה
28.10 טיסה לבוקרשט ומשם לארץ
ועכשיו להמלצות כלליות:
1. זה הזמן לבוא - אלבניה מתגלה בשנים האחרונות ע"י מטיילים (בין השאר ישראלים, מאיטליה יש מבצע של טיסות ב-15 אירו כל השנה). לכן אני מאמין שתוך כמה שנים תהיה חוויה אחרת למי שיסע לשם. אני מרגיש שזה בדיוק הזמן לבקר בה. בשלב שבו היא כבר נגישה לתיירים אחרי שהיא יצאה מתרדמת הקומוניזם, אך עדיין לא בשלב שבו היא התמסחרה והמחירים בשמים. אתם תקלטו אנשים שכבר הבינו את הפוטנציאל של התיירים ולוקחים פי כמה, לפעמים בחזירות. אין הרבה מה לעשות עם זה.
2. תשלום במזומן- לא ממש משלמים באשראי, גם בטיראנה זה לא תמיד אפשרי ובטח מחוץ לטיראנה (למעט מקומות מסוימים). לדעתי, שווה להגיע עם כמה מאות אירו מראש (שם זה עולה 6 אירו מס להוציא כסף). בגלל שהיחס מאוד נוח בין היורו ללק האלבני, אפשר לרוב לשלם ביורו ואתה מקבל את העודף בלק (בגדול אנחנו גם מרוויחים מזה כי השער הוא יורו ל-95 לק והיחס המקובל הוא יורו ל-100 לק כדי לעגל). בכל זאת, שווה שיהיה קצת לק, למקרים בהם היחס המרה לא טוב.
3. נהיגה לא משהו- קשה להפתיע נהגים ישראלים בנהיגה לא טובה, אבל הרגשתי את ההבדל בין איך שאני חוויתי את אלבניה אחרי דרום אמריקה לבין אחותי, שלא הייתה במקום עם תרבות נהיגה כזאת. במיוחד בצפון, אבל לא רק, הנהיגה היא מערב פרוע. לכן, לא שווה לנהוג שם אם אתם מחפשים תנאים נורמליים ובטוחים. בטיראנה פקוק באופן די תמידי ומוניות זולות, אז לא הייתי לוקח רכב בימים שם.
4. בטוח מאוד- הרגשתי 100 אחוז בטוח להגיד שאני מישראל, כל הזמן, אפילו כשנכנסתי למסגד. יש בפארק אנדרטה לזכר השואה והצלת היהודים ע"י העם האלבני (סיפור מטורף בפני עצמו) והיא עומדת על תילה ללא כל גרפיטי (נכון להיום). האלבנים שאני פגשתי היו סבבה לגמרי עם ישראל וברמה הגדולה יותר, ראש הממשלה שלהם נאם באו"ם עם סיכת החטופים וקראתי שבתחילת המלחמה היו שלטי חטופים בכיכר המרכזית. עשו טובה ותמשיכו לייצג אותנו בכבוד שאפשר יהיה לחזור חוץ מזה, באופן כללי מרגיש שם מאוד בטוח, האנשים מאוד ידידותיים ומסבירי פנים.
5. מסתדרים בקלות עם השפה- מסתדרים לגמרי עם אנגלית (איטלקית יתרון). עם זאת, שווה לקנות סים ולהוריד אלבנית ולהשתמש כשאתה נופל על מישהו שלא מבין אנגלית בכלל.
6.עד מתי שווה להגיע- אני לא בטוח מתי מתחילה עונת התיירות, אבל היא נגמרת בסוף אוקטובר (במיוחד בצפון המדינה). הייתי משתדל להגיע עד החגים (כולל) אבל לא אחרי. לא מרגיש לי יעד לחורף.
טיראנה
עיר הבירה. כשאתם מתלבטים כמה ימים להיות שם שווה לכם לשאול את עצמכם כמה אתם מחפשים: מסעדות מגוונות יותר, מוזיאונים, פארקים, חיי לילה. אני חושב ששווה להקדיש לה יומיים ואם אתם בעניין של הדברים שציינתי אז גם יותר.
הגעה משדה התעופה:
כשיוצאים משדה התעופה צריך לשאול מאיפה יוצאים האוטובוסים (מזכיר קצת חווית סיני מהרגע שיוצאים משדה התעופה). אוטובוס עולה 4 יורו ולוקח לו כ-30 דק' להגיע למרכז העיר ומשם אפשר להסתדר עם מונית.
לינה:ישנו בשני הוסטלים:
Me&you hostel- הוסטל זול מאוד, בסביבות ה10 יורו ללילה. ישנתי במיטת קומותיים במעונות וב-20 אירו בחדר זוגי. המקלחת לא משהו ואין הרבה מרחב משותף, אבל אחלה מטבח וגם הצוות שם משתדל לעזור (עם המעט אנגלית שיש להם). אנחנו השארנו את התיקים לכמה ימים לפני הנסיעה לצפון (לקחנו רק מה שנוכל לקחת על הגב בטרק).
The Blue Door Hostel – הוסטל על מלא, עם הוואי ועם אחלה של ארוחת בוקר (לחם מטוגן מעולה). מומלץ ביותר למטיילים בודדים עם אחלה צוות של ארגנטינאים. שני ההוסטלים מאוד קרובים ונמצאים בערך 20 דק' הליכה מכיכר סקדנברג (המרכז של המרכז).
אוכל: Oda's restaurant ו- Oda's Garden (הפנינה הנסתרת).
שתי מסעדות מעולות, סופר אותנטיות באזור השוק (Pazari I Ri).
מומלץ לנסות את החציל ועלי הגפן הממולאים והקציצות מטורפות (בשניהם). בערב שווה להזמין מקום מראש כי עמוס.
מה לעשות:
מוזיאונים: אם אתם בעניין של היסטוריה יש 3 אתרים ששווה לבקר בהם: Bunk'art1 (לא הייתי) Bunk'art2 ובית העלים. שלושתם עוסקים בעבר הקומוניסטי של אלבניה והתקופה שהיא הייתה תחת דיקטטורה עם שירות חשאי אלים שעינה אזרחים. ממליץ לבקר באחד לפחות ולפי התחושות להחליט לכמה עוד ללכת.
פארק: אני מאוד אהבתי להסתובב ולעשות ספורט בטיראנה פארק- פארק סופר מטופח ויפה עם אגם מלאכותי. ממליץ לימי צ'יל.
סיורים: אני עשיתי סיור על גרפיטי וארכיטקטורה שפחות אהבתי, דגש גדול מדי על הארכיטקטורה והיזמים הספציפיים המעורבים בבנייה. רלוונטי למי שזה מעניין אותו. לא עשיתי free walking tour רגיל בעצמי. אחותי עשתה ונהנתה.
חיי לילה – בגדול, יש אזור שנקרא Blloku במרכז העיר ששם כל המועדונים. אנחנו ראינו הופעת רוק אדירה באיזה בר שהגענו אליו במקרה (לצערי לא זוכר את השם). מקומות שראיתי עליהם הרבה המלצות אבל לא בדקתי בעצמי : radio bar(אחלה קוקטיילים), hemingway bar(מועדון ג'אז עם הופעות) ו-Charl's bistro (המליצו לי עליו בסיור, אבל ביקורות מזעזעות בגוגל על היחס). בגדול, מבין המקומות שאני הייתי, חיי לילה יש רק בטיראנה אז שווה לנצל למי שאוהב.
האלפים האלבנים
מבחינתי, גולת הכותרת של הביקור באלבניה. מהמראות היפים ביותר שיצא לי לראות. אזור שהוא יותר קר ולכן יותר גבולי מבחינת מזג האוויר. אנחנו היינו באמצע אוקטובר ולמעט יום אחד מעונן (ביום החשוב ביותר) היה לנו מושלם, אבל כמובן שזה מאוד הפכפך ותוכנות מזג האוויר לא ידעו לנבא אפילו באותו יום. התחושה שלי הייתה שזה מאוד חשוב לבוא לצפון בוויב של הרפתקה ולהיות מוכנים להפתעות. אני מרגיש שמי שבא לחפש נוחות ותנאים נוחים, רצוי שיתרחק.
הגעה מטיראנה:
האלפים האלבנים הם קצת אקס-טריטוריה, יש שם נקודות שהמרחק ביניהם ברגל וברכב זהה ולכן צריך לתכנן לשם את המסלול עם מחשבה קדימה. אנחנו עשינו את הנסיעה עם חברה בשם Komani Lake Ferry Berisha שמאפשרת שיט על אגם קומאן מקומאן לפיארזה. מדובר בשיט של כשעתיים-שלוש. בנוסף, החברה מאפשרת לנסוע איתה את כל המסלול עד לולבונה. משם אפשר להתחיל את הטרק שנחשב היפה ביותר באלבניה לכיוון תס (הרוב לדעתי עושים את הכיוון ההפוך, אבל אני ואחותי סיכמנו שזה הכיוון העדיף).
אם רוצים להגיע דרך טיראנה צריך לקנות את השיט מקומאן לפיארזה ולהוסיף עליו נסיעות מטיראנה לקומאן ומפירזה לולבונה. שימו לב שהיציאה היא ב5/5:30 בבוקר מתחנת דלק שהם מציינים (קשוח). מגיעים עד אזור 13/14 לולבונה אחרי כל המסלול. במקרה שלנו, אנחנו גם הוספנו במעמד הקנייה נסיעת המשך מתס לשקודרה כמה ימים אח"כ (מאמין שאפשר לקנות עצמאית אח"כ, אבל לא דרך ברישה).
לינה :
Hotel Rilindja Valbone – גן עדן שאני מקווה לחזור אליו, לא פחות. הוא לא נמצא בדיוק בולבונה, כמה ק"מ מתחת לכפר, אבל יש בו את כל מה שצריך בשביל לנוח לפני הטרק ובתכלס אפשר לעשות בו חופשה מדהימה בפני עצמה (תמונות מצורפות). האוכל היה מעולה ושודרגנו לחדר זוגי (למרות שלקחנו מיטת קומותיים). אנחנו פגשנו שם עובד אחד בשם אוסוולדו שהיה פשוט מקסים ותמיד חייך ועזר לנו במה שרצינו. המחירים היו סופר הוגנים.
Kulla e Sadri Lukes Theth – בקתה בישוב שנקרא אוקול. נמצא כחצי שעת הליכה מתס (דרך משובשת שלוקחת לא מעט זמן גם ברכב. היתרונות: חוויה סופר אותנטית של אירוח כפרי, מריה אישה קורעת מצחוק ומאוד חמודה שמנסה לעשות מה שהיא יכולה כדי להנעים לך את החוויה. היא סופר הוגנת ומשרה אווירה טובה. החסרונות: זה לא מספיק קרוב לסוף/תחילת הטרק מולבונה ודורש הליכה נוספת בסופו או מונית (שם הם עוקצים ב25 יורו לכעשרים דקות, גנבים ארורים). לנו היה קצת קר בחדר (סוף אוקטובר) והאוכל היה סביר (אחרי ולבונה היה קשה להשוות). בנוסף, הבקתה נמצאת בתוך החווה שלהם ולכן לא הייתי ממליץ על החוויה לצמחונים (פירוט בפרטי). לסיכום – שווה במיוחד למי שרוצה את החוויה המקומית האותנטית. עדיף לנסות ליצור קשר עם מריה ולהזמין עצמאית במקום (לדעתי המחיר זול יותר).
הטרק מולבונה לתס:
מדובר בטרק של 16-17 ק"מ, אבל אל תטעו לגביו, הוא עונה לחלוטין לשם טרק. למעשה מטפסים על הר מצד אחד ויורדים לעמק בצד השני וזה לוקח יום שלם. שווה בעיניי להוריד Maps.me(אפשר להוריד את כל אלבניה) כדי שאפשר יהיה להתמצא תו"כ הטרק. אנחנו אישית נדפקנו עם מזג אוויר מעונן, אבל כשפתאום העננים נפתחו זה היה מהמראות היפים ביותר שיצא לי לראות בטבע. ממליץ להתחיל את הטרק מוקדם בבוקר, אם אתם ישנים בנקודה יחסית מרוחקת הייתי מציע לשלם על מונית לנקודת הפתיחה ולא לבזבז על ההליכה לשם זמן יקר. אחרי העלייה בולבונה יש נקודת עצירה נחוצה ביותר עם בירות ותה, מומלץ!
מה יש לעשות בתס?
נתחיל מזה שבולבונה עצמה לא היינו, אבל להבנתי אין הרבה מה לעשות שם. מתס אפשר להגיע למקום שנקרא Blue eye. אפשר להגיע אליו או ברגל מתס (כ3-4 שעות לכיוון) או במונית 20 דק' ואז כשעה הליכה לכיוון. כדי להגיע ל-blue eye צריך לעבור בגשר או שניים (לא בהכרח בטיחותי) והמים קפואים. ללא ספק טיול מספק ומאוד יפה שם. יש ליד תס גם את מפלי גרונס שאמורים להיות יפים ויותר קרובים.
בתס עצמה יש כנסייה עתיקה עם נוף מטורף, נחמד להסתובב בעיירה, ויש מקום שנקרא Lock-in tower. מדובר במבצר שבו אנשים שהיו חלק מנקמות הדם באלבניה (סיפור נפרד ומרתק) יכלו לברוח ולהסתתר. תמורת תשלום סמלי של 1-2 אירו אפשר להיכנס ולטפס קצת לתוך המבצר. בעיניי שווה.
לבסוף, בסוף הטרק מולבונה מגיעים לתחנת התרעננות די נצרכת באזור הנידח הזה בשם jezerca – יש שם אוכל, קפה, בירות ומילוי מצברי מזון. המחירים לא זולים עם שער המרה לא משהו.
נסיעה לשקודרה
היציאה מתס תהיה לכיוון שקודרה. מדובר בנסיעה של כשעתיים בדרכים עקלקלות ולא נעימות במיוחד, לפחות לא במהירות. אם אתם יכולים לקחת הסעה ולמנוע מעצמכם את הנסיעה הזאת, כנראה שעדיף. כאמור אפשר להזמין את הנסיעה הזאת כחלק מדיל כולל (ראו בחלק על הגעה מטיראנה).
שקודרה
בירת הצפון. בגדול, חשבנו לוותר ועצרנו כי כבר עברנו שם. בעיניי, אחת ההפתעות של הטיול. אין לי המלצות גדולות מבחינה קולינרית, אבל בעיניי נסיעת אופניים מסביב לאגם והנוף מהטירה מצדיק יום-יומיים במקום.
לינה: Mi Casa Es Tu Casa Hostel
הוסטל בוויב 'דרום אמריקה' כמו שאני אוהב. אחלה בירות, צוות, משחקי קלפים בערב. ממוקם מדהים בשקודרה. ממליץ ממש.
מה לעשות?
Venice Art Mask Factory – מדובר באחד המקומות שמייצר מסכות לנשף המסכות של ונציה. מגוון מטורף של מסכות, שאפשר למדוד ואף לקנות (לא זול כמובן). בעיניי שווה אם יש זמן לשרוף.
המבצר של שקודרה- עבורי זה היה תצפית הנוף העירוני היפה ביותר באלבניה. שילוב בין האגם, העיר עצמה בעמק וההרים מסביב. המבצר עצמו דורש טיפוס לא קל, אבל שווה בעיניי מאוד.
נסיעת אופניים מסביב לאגם- ממליץ מאוד לקחת אופניים באחת מחברות האופניים בשקודרה ולצאת לנסיעה מסביב לאגם. שווה לקרוא ביקורות קודם ולדעת שיש מצב שאחד הזוגות יתקלקל באיזשהו שלב כמו שקרה לנו (הם לא צפויים להתרגש מאוד). הנקודה הקרובה ביותר היא שירוקה וזה כפרון קטן ויפה על האגם שאפשר לשבת לאכול בו. ממליץ לבחון בקפידה איפה אתם אוכלים שם, כי יש שם מלכודות תיירים ומקומות עם ביקורות נוראיות. אפשר אח"כ להמשיך לזואג' או לחזור. שקודרה נגישה מאוד לאופניים ויש שם שבילים בכל מקום.
בראט
עיר אלף החלונות, אתר מורשת של אונסק"ו. אנחנו עשינו שם יומיים וחצי ובעיניי זה היה אחלה זמן להכיר את העיר קצת לעומק יותר ולא לסמן עליה וי. אל תוותרו על סיבוב בעיר ותצפית על העיר העתיקה והגשרים מעל הנהר בחושך.
לינה:
Hanna's hostel – ללא ספק ההמלצה החמה ביותר שלי להוסטל באלבניה. צוות מקסים שכולל את ראפת הנשמה וצוות המתנדבים שלו. ההוסטל נקרא על שם האחיינית שלו האנה והבחור משקיע שם את הנשמה שלו. יש אחלה של ארוחות בוקר, מטבח מעולה לשימוש, סלון חברתי והם מוציאים סיורים שאני אפרט עליהם (במחיר זול משמעותית מסיורים אחרים). ההוסטל ממוקם במרכז של המרכז והוא במחירים נוחים ממש.
Villa Elena Berat-
בעיניי, בגדול מקום לא משהו לישון בו.
יתרונות בכל זאת – חדרים גדולים ומשופצים, מרפסת בחדר ומחירים זולים מאוד.
החסרונות רבים – כ-25 דק' הליכה ממרכז העיר ונמצא בשכונה לא מאוד סימפטית (לא שהרגשנו סכנה, אבל לא רחוק מזה). אין וילונות אז אי אפשר לישון עד מאוחר, אין תנור/כיריים אז אי אפשר לבשל, הצוות רוב הזמן לא נמצא אז בעייתי להסתדר. לא ממליץ, אא"כ מדובר בזוג עם רכב (!).
אוכל: לא הגענו שם לפנינות קולינריות, יש לי דיס המלצה על City Grill Berat ברחוב הראשי, מנות מאוד קטנות ויקרות. בגדול, תומך בשווארמה ב-2 יורו שאפשר למצוא שם (Thousand Smiles ) .
מה לעשות?
סיור בעיר- בגדול, את השכונות העתיקות והיפות של העיר בעיניי נחמד לחוות בסיור מודרך, כי לבד יהיה קשה להתמצא שם. לנו היה אחלה של מדריך בשם סמיר שלקח אותנו למבצר ולימד אותנו לא מעט על התרבות האלבנית ועל התיירות שמאיימת על המקומיים (קצת גרם לנו להתבאס שאנחנו חלק מזה).
קניון Osum – קניון (טבעי) שנמצא כשעתיים נסיעה מבראט. בתוך הקניון יש מעיינות קפואים (אולי בקיץ נחמד יותר) שאפשר להיכנס אליהם. אנחנו הגענו עם סיור מההוסטל, שכלל את ההדרכה של ראפת ואת העל האש שהוא עשה במקום, היה שווה ביותר (כ-35 יורו).
שוק הצוענים בשבת – בשבת יש מחוץ לבראט (אנחנו הגענו באופניים) שוק צוענים חמוד שאפשר למצוא בו כל מיני בגדים ביד שנייה וניתן ואף רצוי להתמקח. בבראט עצמה יש שוק נוסף, אבל שם זה יד ראשונה ולכן המחירים בהתאם. לי לא היה מדהים, אבל אחרים נהנו.
זהו, מקווה שעזרתי.