מדריך טיול דרום אמריקה - גל עולה.

תוכן עניינים:

פרק 1: טרום טיסה

פרק 2: נחיתה

פרק 3: ארגנטינה + צ'ילה (דרום)

פרק 4: קרטרה אוסטרל

פרק 5: אל בולסון, ברילוצ'ה, פוקון

פרק 6: מרכז צ'ילה + צפון ארגנטינה

 סיכום

ציוד:
ציוד טוב זה אחד הדברים החשובים בטיול. איזה ציוד לקחת? השאלה איזה מין מטייל אתה. טרקיסט? אוהב מסיבות? אני עשיתי הרבה טרקים והלכתי להרבה מסיבות. זה הציוד שלקחתי איתי.
אם אין לכם את הדברים האלה ואתם גל עולה (מתחיל בארגנטינה ועולה למעלה) אז ניתן לקנות את הציוד בזול בדרום צ'ילה בעיר שנקראת פונטה ארנאס באיזור פטור ממכס.
את הציוד שמומלץ לקנות בפונטה ארנאס אני יסמן בכוכבית. *


- את הבגדים מומלץ לשים בשקיות זבל שחורות איכותיות. בדר"כ כיסויי הגשם של המוצ'ילה לא מחזיקים יותר מידי זמן בגשם רציני. מה שבטוח, בטרקים – הבגדים בשקיות.
- אם בא לכם להשקיע על כיסוי גשם טוב אז קנו ווילון אמבטיה עבה וחוט גומי איכותי ותתפרו ממנו כיסוי שבטוח יחזיק יותר מהכיסויים שיבואו עם המוצ'ילה.

- אין קפה שחור בדרום אמריקה! תביאו איתכם ארגזים.


ציוד טיולים:

- מוצ'ילה טובה (70 ל' בערך)
- שק"ש לטמפרטורות נמוכות (-5) *
- מזרן מטיילים מבודד *
- מקלות הליכה מתקפלות *
- נעלי הרים טובות. חובה ללכת איתם לפני טיול!
- סנדלי שורש
- מכנס מטיילים מתפרק (ממליץ לקנות בארץ)
- גזיית הברגה *
- פנס ראש
- ג'קט Softshell נגד גשם קל. *
- אוהל ל-2 *
- 2 חולצות תרמיות ארוכות להליכה
- פק"ל תבלינים (חנויות מטיילים)
- לדרמן (בטיסות להעלות בתיק הגדול! לא בקטן!)


ציוד יומיומי:

- תיק קטן (לא להתפשר על איכות)
- נעלי יציאה
 - 3/4 חולצות קצרות
- 2 מכנסיים קצרים
- חולצה מכופתרת (אופציונלי)
- ג'ינס אחד
- מגבת (ממליץ על מגבת מטיילים - מתייבשת מהר וחוסכת מקום) *
- 7 תחתונים
- 7 גרביים
- תיק רחצה
- תיק תרופות
- חמצוואר + כובע גרב
- מצלמה + סוללה ספייר (לקנות באי-ביי)
- טלפון + סוללה ספייר (לקנות באי-ביי)
- מטענים
- כרית נסיעות
 - מכונת תספורת/גילוח
- משקפי שמש
- חגורת כסף + גרב כסף
 - כונן קשיח חיצוני 500G (יעיל מאוד!!!)

יש יגידו שצריך יותר ציוד, או אתם מרגישים שזה לא מספיק. תאמינו לי – אתם לא רוצים להיסחב עם ציוד עודף ואתם לא תשתמשו ביותר מזה. אם כן, את הכל ניתן למצוא ביבשת עצמה.



כרטיסי אשראי:
1. הדרך המועדפת לטייל היום היא עם כרטיסי אשראי. הכי מהיר, הכי יעיל.
עדיף לטייל עם 2 כרטיסי אשראי כי יש מדינות שלא מכבדות חלק מהכרטיסים הקיימים.
חשוב לוודא שכרטיס האשראי שברשותכם הוא בינלאומי.
החברות הכי טובות לטייל איתן הן מאסטרכארד ו-ויזה.
למשל: בצ'ילה יש בעייתיות עם ויזה ובארגנטינה עם מאסטרכארד. תביאו 2 ואתם מסודרים.
מה שלא תעשו אל תטיילו עם אמריקן אקספרס. בעייתי בטירוף.
2. מומלץ שכרטיסי האשראי יונפקו לכם דרך הבנק. ככה שכל פעם שתרצו לעשות פעולה מסויימת אתם צריכים לדבר עם הבנק ולא עם חברת האשראי. למשל: פתיחת חשבון מט"ח דולרי. ככה תחסכו בעמלות המרה.
3. חשוב מאוד - להיכנס לאתר חברת האשראי ולפתוח משתמש. אם תרצו לבצע עסקה באינטרנט (קניית כרטיס טיסה למשל) רוב הסיכויים שהאתר יבקש מכם את הסיסמא שנמצאת בדף החשבון החודשי שלכם. ובחו"ל אפשר לראות את זה רק באינטרנט. (אני אישית פגשתי מלא מטיילים שהיו צריכים שאנשים אחרים יקנו בשבילם רק בגלל הדבר הזה)
בנק:
1. פתיחת כל ההרשאות באינטרנט – תבקשו מהבנק שתוכלו לבצע כל פעולה דרך האינטרנט (העברה בנקאית, קניית מט"ח, הזמנת כרטיסי אשראי וכו').
2. ייפוי כוח להורים על החשבון שלכם (על כל צרה שלא תבוא)
3. חשבון מט"ח דולרי. ואני יסביר:
כל הוצאה של מטבע מקומי, הבנק מבצע את ההמרה הבאה: שקל -> דולר -> פזו פרואני (למשל).
על כל המרה כזו אתם משלמים עמלה. וזה יכול להגיע לעשרות שקלים להוצאה אחת.
בשביל לחסוך את ההמרה משקל לדולר, פתחו חשבון דולרי ותוציאו ממנו כסף. ואז ההמרה תהיה רק מדולר למטבע המקומי.



ביטוח:

מומלץ לעשות ביטוח ציוד ופעולות אקסטרים. אני עשיתי באחת מחברות הביטוח הגדולות. צריך לשים לב לכמה דברים.
1. מה משך הביטוח המירבי שניתן לעשות.
2. אם הוא רק לשלושה חודשים, מה הפרוצדורה של ההארכה שלו והאם ניתן להאריך אותו בחו"ל. כי ע"פ החוזה ניתן להזמין ביטוח רק אם המטייל נמצא בארץ.
3. דרכי תקשורת בחו"ל
4. לבדוק לפחות עם 3 ביטוחים שונים ולהתמקח על המחיר בעזרת המחיר של החברות האחרות.
דרכון:
קומו עכשיו מהכיסא ותבדקו את התוקף של הדרכון!
דרכון שתוקפו פג עוד חצי שנה נחשב כדרכון פג תוקף.
1. צילום דרכון
2. למחזיקי דרכון זר – תמיד שווה לקחת.
תעודת סטודנט:
ניתן לקנות מאיסתא תעודת סטודנט. בעזרתה ניתן לקבל הנחות למאצ'ו פיצ'ו בפרו, לפארק טיירונה בקולומביה ועוד דברים בודדים.
בנוסף ניתן להירשם לאתר studentunivers.com למציאת טיסות זולות.

דולרים:
בארגנטינה יש בעיות כלכליות כבדות. המטבע המקומי מאבד מערכו וכרגע (22.9.13) אף אחד מחוץ לארגנטינה לא מוכן לסחור בו. בנוסף הממשלה לא משחררת דולרים לאזרחים. אבל אם אזרח ירצה לקנות דירה הוא יצטרך לשלם בדולרים כי בעל הנכס לא רוצה להפסיד מהשחיקה של המטבע המקומי.

לכן – קיים שוק שחור (שהוא השוק לפיו כולם פועלים, ורשויות החוק לא עושות דבר ע"מ לעצור את פעילותו) בארגנטינה למסחר בדולר. וזה מצויין לתיירים.
אם תבואו אם דולרים, והרבה, ארגנטינה תהיה זולה בערך כמו פרו ובוליביה.
השוק הוא שוק בטוח, רק אני ממליץ בחום לפני המרה לבדוק את השטרות בטוש שבודק שטרות מזוייפים ואולי לבוא עם חבר או שניים.

 תבואו עם לפחות 1200 דולר במזומן בשטרות של 100/50. אם אתם יכולים יותר אז תבואו אפילו עם 2500. אין דבר כזה יותר מידי.


 • אני ממליץ ללמוד ספרדית לפני. אני קניתי ספר ללימוד עצמי שלקחתי איתי...

בואנוס איירס:

נחיתה בשדה התעופה:
תחליפו 20$ בשדה התעופה רק כדי שיהיה לכם כסף למונית.
במונית תבקשו להדליק מונה לכיוון ההוסטל שלכם. אני ממליץ להזמין הוסטל ללילה או שתיים כבר מהארץ.

הוסטל:
אני ממליץ בחום על הוסטל שנקרא Casa De Papa (הבית של אבא), ברחוב Av. De Mayo 1460 .
מנוהל ע"י ישראלי (עינב) שעוזר בהכל ורגיל למטיילים מתחילים. הוא יעשה לכם תדריך לא רק על בואנוס אלא גם על כל מה שקורה בתוך ארגנטינה וצ'ילה.
יש שם מטבח, ארוחת בוקר, ווי-פיי ומחשב. אין מיזוג אוויר בחדרים אבל תכלס לא צריך.
החדרים הם של 10, 6 ויש גם שני חדרים זוגיים.
מחירים (מעודכן לינואר 2013):
55 פזו – חדר של 10
60 פזו – חדר של 6
70 פזו – חדר של 6 עם מזגן
??? פזו – חדר של מי שבא לטייל עם החברה שלו. ואני לא כזה.

קמביו:
קמביו (Cambio) היא המילה הספרדית לChange. קיצר החלפת מטבע.
קמביו ניתן לעשות ברחוב Florida, מרחק הליכה מקאסה דה פאפא.
 פשוט חפשו אנשים שצועקים קמביו ברחוב. מקבלים דולרים רק בשטרות גדולים (100/50). ככל שסכום ההחלפה גדול יותר כך השער הוא טוב יותר. לכן – תבואו עם הרבה אנשים, משמע יותר כסף.
ולבוא עם עט כסף! ניתן לקנות אותו בחנויות כתיבה.



אז מה יש לעשות בבואנוס?!
תכלס זה מחולק לפי ימים. אז שימו לב:

יום א' – שוק San Telmo. יותר ארוך משוק הכרמל. מלא חפצי תיירות, צמידים ושטויות כאלה. יש שם מלא הופעות רחוב, אמנים, טנגו...
שבו על בירה ותקשיבו למוזיקה, תתחברו לאווירה של העיר.
רק שימו לב – לבוא רק עם כסף בכיס ומצלמה. מצלמה בכיס הקדמי ושימו את היד שלכם בכיס הזה! זו עדיין בואנוס איירס.
יום ד' – שכונת La Boca, שכונה צבעונית ומגניבה עם האצטדיון של בוקה ג'וניורס המפורסם.
יום ו' – בית חב"ד, ארוחת שישי
יום ש' – שכונת ריקולטה, עם שוק מגניב בשבת בבוקר. יש גם בית קברות עתיק עם קברים בגדלים שבחיים שלכם לא ראיתם. שווה ביקור.
חוץ מזה בשישי יש את מסיבת הטראסאס – מסיבה משוגעת עם 6 רחבות ובסביבות ה3000 אנשים. לא להחמיץ!

חוץ מזה – קחו מפה, שימו בכיס ותתחילו ללכת. לכו לאיבוד בבואנוס ותהנו מהעיר.
שבו על בירה בערב בשכונת Palermo ולכו לפארק במהלך היום עם בקבוק של בירה קילמס ותשתו אותה על האגם מול הברווזים.

טיפ: נורא קורץ לאכול במסעדות בהתחלה כי הכל נורא זול. אני ממליץ לכם לבשל בהוסטל – זה בערך רבע מהכסף וגם יותר כיף. הבשר בבואנוס זול בטירוף. אז לכו למעדניית בשר ותקנו שם.

גיחה לאורגוואי:
נתקעתי בבואנוס כי חיכיתי לטיסה לאושוויה (אם יש לכם אפשרות תזמינו כבר בארץ) אז לקחתי מעבורת לאורגוואי מבואנוס. בערך 350 פזו ארגנטינאי לצד (130 שקל).
יש הרבה מה לראות באורגוואי כמו מונטבידאו, פונטה דל אסטה, פונטה דל דיאבלו, קולוניה דה סקרמטו...
אני ממש נהנתי שם והכל קרוב, הכל יפה, אפשר להיות בכיף שבוע וחצי שם.
גם הקהילה היהודית במונטבידאו אדירה! חובה להתחבר אליהם.
 חוץ מזה – אפשר להוציא דולרים! ווהו!

אושוויה - Usuaia: (14.1)
אם אתם רוצים להתחיל לראות הרים מושלגים – הגעתם למקום הנכון. אחלה מקום להתחיל לטייל – מגוון של טיולים יומיים יפייפיים מחכים לכם פה.
בשדה יש טוריסט אינפורמיישן שהיא גם יודעת עברית (ניתן להחתים את הדרכון בחותמת של "הנקודה הדרומית ביותר").

הוסטל:
אני לא זוכר את השם שלו אבל אמרנו להנהג מונית בשדה התעופה שיקח אותנו לבית היהודי והוא ידע. צמוד לבית היהודי ישנו הוסטל עם סניורה מקסימה. אחלה מטבח, אחלה מיקום, ב-60 פזו לילה.

טיולים:
כמו שאמרתי, יש פה הרבה מה לעשות.
1. לגונה איזמרלדה – שעה וחצי הליכה לכל כיוון שבסוף יש לגונה שאין לי מושג איך היא נראית כי אני התברברתי בדרך. כן כן... מצחיק... רק תוודאו שבגשר אתם לוקחים שמאלה למעלה ולא ימינה. מגיעים לשם בוואן שאפשר לקחת מהעיר – עדיף כמה שיותר אנשים, והוא גם מחזיר אתכם חזרה.
2. הפארק הלאומי – יש בערך 4 מסלולים בפארק והם ממוספרים מ1 עד 4.
המומלץ ביותר הוא מסלול 4 רק שימו לב שאתם מגיעים בסביבות 8 ולא מאוחר יותר. שוב אותו עסק עם הוואן ע"מ להגיע.
 3. גלסייר מטריאל / קרחון מטריאל – אם ראיתם בדרך מהשדה את אתר הסקי והרכבל אז הקרחון ממוקם בדיוק שם.
מתחילים ללכת מתחתית הרכבל ועולים אחרי שהוא נגמר עד לנקודת תצפית מגניבה ממש על העיר כולה. אני ממש נהנתי שם. המסלול הוא בערך שעה עלייה ופחות לירידה.
4. טרק הכבשים – יומיים טרק. אני לא עשיתי אותו אבל תדעו שיש דבר כזה אם תרצו.
תביאו איתכם אוכל, פק"ל קפה ודברים כאלה לכל טיולים...
אוכל:
באושוויה יש את הסופר הארגנטינאי המוכר La Anonima, הסמל בצבע כחול. אפשר לקנות שם כמעט הכל (קניתי שם פינג'ן) חוץ מגז הברגה (כוסאמק, אין שם!).
שימו לב – אין שם שקיות, לוקחים הכל בארגזים.
חוץ מזה ארוחות ערב אוכלים בבית היהודי – זה הקטע שלהם. זה לא בית חב"ד. הם עושים ארוחת ערב למטיילים הישראלים בכל ערב וכמובן גם בערב שבת. תמיד נחמד לשבת עם חברים, לשמוע טיפים, וגם ככה אין יותר מידי מה לעשות באושוויה בערב. גם כמות האוכל יכולה לספק גדוד חי"ר באימון.



נסיעה ליעד הבא:
אני נסעתי מאושוויה לפונטה ארנס בצ'ילה. יש כאלה שעוצרים בריו גייאגוס כי יש שם דולפינים וכל מיני כאלה – לא יודע, לא הייתי.
קיצר אז ככה – לקנות כרטיס לאוטובוס מאושוויה יכול להיות טיפה בעייתי. יש סוכנות על הרחוב הראשי שאם תלכו אליה היא תגיד לכם שיש ימים מסויימים שהאוטובוס פעיל, וגם רוב המקומות נמכרו. כשתשאלו אם יש עוד חברות היא תגיד לכם שלא.

מה שאתם יכולים לעשות זה לקנות כרטיס לריו גרנדה. באושוויה יש עוד סוכנות שאפשר לקנות ממנה כרטיס מריו גרנדה לפונטה ארנס.
לפני שאתם קונים תבקשו להתקשר לחברה השניה כדי לבדוק אם יש זמינות ורק אז תקנו... אם תעשו את זה – זה יצא לכם יותר זול מנסיעה ישירה וזה כולה 50 דק' קונקשיין בריו גרנדה. רק תוודאו זמינות.

לא ניתן להכניס לצ'ילה פירות, ירקות, מוצרי מזון ועוד כל מיני שטויות.
 אם זה מוצר באריזה סגורה, פשוט תראו את זה לשוטרים ותשאלו. אבל תכלס, להיכנס עם תפוח זה יותר גרוע מלהיכנס עם מטול רימונים טעון ברימון זרחן נפיץ.

פונטה ארנס:
- פה ניתן לעשות השלמה של ציוד טיולים או לקנות הכל למי שאין.
נוסעים לZona Franka (איזור פטור ממכס) וקונים במגוון חנויות המטיילים שיש שם. רק שימו לב – ביום ראשון אין לכם מה לצאת מהבית. הכל סגור.
וגם מ13:00 עד 15:00 החנויות סגורות.

 - בנוסף יש את טרק צלב הימים. טרק לא פשוט, צריך לבדוק זמני גאות ושפל של נחלים ולבוא בזמן. בטרק אין סימון שבילים רשמי וצריך לצאת אליו עם סיפור דרך טוב. אם בא לכם לנסות – שימו לב שאתם מתכוננים אליו כמו שצריך. אם אין לכם ניסיון – תחשבו על זה טוב לפני שאתם יוצאים אבל באותה נשימה, אל תתנו לשום דבר לעצור אתכם.









פורוטו נטאלס – Puerto Natales: (טורס דל פיינה)

הוסטל:
אין ספק שבהוסטל Backpackers Nataly היה אדיר. הבעלים ווילי יתן לכם עזרה בכל מה שתצטרכו, ואם תבקשו ממנו הוא אפילו ינגן לכם על גיטרה וישיר – הוא ממש ממש טוב! אפשר לקנות אצלו כרטיסי נסיעה לטורוסים ולהשכיר אצלו ציוד. בנוסף אפשר להשאיר אצלו את הציוד שאתם לא לוקחים לטורוסים בחינם לכמה זמן שתרצו.

טורוס דל פיינה:
לפני שתתחילו לחשוב על הטרק - צאו לעיר ותקנו מפה טובה, עם קנ"מ מדוייק וסימון שבילים רציני. אחרת אתם תתחרטו על זה כל הטרק בעודכם מנסים לפענח את המפה המצ'וקמקת שהם מחלקים.
מסלולים:
Circut – מסלול ה – O. בין 6-8 ימים, תלוי בקצב ובכושר.
ה – W – בין 3-4 ימים.

הטרק הזה הוא בין היקרים ביבשת:
נסיעה – 12,000
כניסה לפארק – 18,000
קאמפינג לילה ברפוחיו – 4000 פלוס מינוס.

אוכל ניתן לקנות בסופר Unimarc. תתכננו את האוכל טוב.
אורז תמיד עדיף על פסטה, אפשר להביא קוואקר לבוקר שזה גם חוסך במשקל וגם מזין ויש כאלה שאוכלים גרבר שבאמת יש בו כל מה שהגוף צריך. צימוקים ותמרים להליכה. אני לא ממליץ להביא יותר מידי פחיות שימורים למיניהם כי זה כבד בטירוף. אם אתם חייבים אז אולי טונה.
אבל יש תחליפים אחרים לחלבון אם אתם רוצים – קנו עדשים ובמהלך ההליכה אפשר להשרות אותם בבקבוק מים קטן. אורז עם עדשים זה תמיד טעים.
כיסוי רוח לגזייה אפשר לאלתר עם אטב כביסה ונייר כסף.

ציוד – דוחה יתושים! חשוב מאוד! ולא מהארץ, תקנו משהו מקומי...
את כל הציוד לשים בשקיות. מזג האוויר בטורוסים משוגע. אין לדעת מה יהיה עוד שעה.
מבחינת ביגוד אני ממליץ מאוד לא להביא בגדים "אקסטרה". אין למה. חולצה תרמית מנדפת דקה ארוכה עליכם (רוצים קצרה? תפשילו שרוולים), עוד אחת בתיק, סופטשל, גטקס, כפפות וכובע תחתונים וגרביים וזהו. לא צריך יותר.
העיקרון פשוט – מוצ'ילה קלה ככל האפשר.

• ב2011 מטייל ישראלי גרם לשריפה בטורוסים בגלל שהוא שרף טונה באמצע המסלול. בגלל זה כל הפקחים שמים עין על הישראלים. שימו לב לא לעשות שטויות.
חוץ מזה שתדעו – במהלך ההליכה לא ניתן להבעיר אש, לעשן ולהקים אוהל. רק במקומות מותרים. והם מאוד מחמירים עם זה.
אל קלפטה – El Calafate (ארגנטינה):
לדעתי (ולדעתי בלבד) אין מה לעשות באל קלטה חוץ מהקרחון המתנפץ (פוריטו מורנו – Porito Moreno). אם יש לכם את האפשרות – תעשו את זה ביום הראשון, תישנו לילה ותעופו משם יום אחרי.
 מה שכן – תקנו אוכל לטרקים (פסטה, אורז, טונה חטיפים וכל זה) באל קלפטה – כי התחנה הבאה זה אל צ'לטן. ושם המחירים של המוצרים האלה כל כך גבוהים שאתם תחשבו שחזרתם לישראל.

אל צ'לטן –El Chalten (פיץ רוי):

הוסטל:
 ראנצ'ו גראנדה – שם יש חדרים של 50/70/80/90 פזו ללילה. יש שם אחלה מסעדה עם מנות גדולות וטובות, אחלה מטבח וההוסטל ממוקם 3 דק' הליכה מההתחלה של מסלול הפיץ רוי.
 כשאני הייתי שם היה שם בחור בשם עידו שנותן הרצאה על המסלולים שיש לעשות באיזור ועל הקרטרה אוסטרל. אל תאמינו למילה שיוצאת לבחור הזה מהפה. הוא מדבר מהתחת. יש לו מטרה אחת בלבד – לגרום לכם (בעיקר לכן) לעשות את הקרטרה אוסטרל בוואן/ ברכב שכור. דרכו. הוא מפחיד את הבנות שהן ייאסנו ואת הבנים שזה לא נוח וזה סתם רטוב וקר... ובנוגע למסלולים בפיץ רוי הוא מביא לכם מסלולים של ילדות קטנות עם קוקיות בשיער. עזבו אתכם שטויות. יש מלא מלא מלא מלא מה לראות במקום הזה! חבל לפספס!

גלידה:
 יש אחלה גלידרייה – נקראת Jauja / חאוחה. שווה ממש.

טרקים:
כמו שאמרתי יש מלא מה לראות. אם אתם רוצים לבדוק את האפשרויות בצורה טובה אתם תצטרכו לקנות מפה.
המפה מכילה את כל מה שיש לעשות באיזור. מהפיץ רוי המפורסם דרך מעבר הרוחות המאתגר ועד למסלולים יומיים קטנים אז ככה שממש שווה לקנות אותה כבר בימים הראשונים. ניתן להשיג אותה במכולות והיא תעלה לכם 50 פזו בערך. שימו לב לתאריך העדכון האחרון.



פיץ רוי – אני ממש ממש ממליץ לשבת על המפה ולתכנן לכם מסלול של שלושה ימים בפארק. מבחינת קושי פיזי העלייה מאל צ'לטן לפיץ רוי היא יכולה להיות קצת קשה לבנות אבל זה פשוט יקח חצי שעה שעה יותר. חוץ מהקטע הזה – הכל קלי קלות! מישור יפייפה של נופים מרהיבים!
אם תרצו לראות את הפיץ רוי בזריחה (ואתם רוצים) תצטרכו לישון בקמפינג Poincenot, לקום בסביבות 5, שתו קפה, עוגיות ותתחילו לעלות. תעלו מוקדם יותר ויקפא לכם התחת בפסגה עד שתעלה השמש.
חוץ מזה יש לגונות, קרחונים, נחלים, אגמים... יש הכל. רק לבחור.

 בקשר למעבר הרוחות – לי היה מז"א מחורבן ולא יכולנו לצאת. אבל לא פגשתי מישהי / מישהו אחד בכל הטיול שלי שעשה את הטרק ולא נהנה מכל רגע. אין ספק שאם תשאלו אותי מה הייתי עושה אחרת בשבעת החודשים שטיילתי אם הייתי יכול – הייתי עונה לכם "לעשות את מעבר הרוחות".
אם יש לכם את האפשרות – אין אפילו שאלה!

חוץ מזה, יש מלא טיולים יומיים שאפשר לעשות. תסתכלו במפה, תבחרו נתיב וצאו לדרך!

נסיעה ליעד הבא:
לוס אנטיגוס – עיירת גבול דיי מעאפנה שממנה מתחילים את הקרטרה אוסטרל.
 הזמינות הכי טובה של כרטיסים זה בטרמינל אוטובוסים עצמו.

לוס אנטיגוס – Los Antigos:
אני העברתי שם לילה בקמפינג צמוד להוסטל. עשינו ארוחה טובה, שתינו קילמס כי אחר כך בצי'לה כבר אין...
- שליחת ציוד לאל בולסון: תיק קטן 70 פזו. תיק גדול 120 פזו.
לציוד לוקח 5 ימים להגיע לאל בולסון. אחרי חמשת הימים האלה מתחילים לספור 10 ימים שבהם לא משלמים ואחריהם כל יום שהתיק אצלם – 10 פזו.
סה"כ – 15 יום שחוץ מהמשלוח לא משלמים אקסטרה.

נסיעה ליעד הבא:
 מהטרמינל יש מיניבוס שיוצא ב-9 וב-12 לצ'ילה צ'יקו. עולה בין 25/30 פזו לאדם.
כמובן שאפשר לנסות טרמפים – הרי התחלתם את הקרטרה!
 תזכורת – נכנסים לצ'ילה. בלי פירות וירקות וכל זה.

צ'ילה צ'יקו – Chile Chico
עיירת גבול צ'יליאנית. דיי גדולה ביחס לעיירה. יש סופרמרקט גדול וטוב שבקומה השניה שלו יש ציוד מטיילים למי שצריך השלמות.

הוסטל:
בפינת הרחובות Poedro a gonsales עם Diego portales יש אחלה הוספדך (hospedaje – הוסטל בבעלות משפחה). 5000 צ'יליאן שזה הכי זול שמצאנו. יש אינטרנט מהיר, יש מטבח והבחור הוא אחלה ויעזור לכם בהכל. אין סימון של הוסטל. הבית הוא לבן עם דלת כחולה. ואם לא עונים אז תיכנסו דרך החצר.
טרמפים:
 צריך לצאת מוקדם מאוד (6/7) בשביל לתפוס טרמפ לאיזור ריו טרנקילו למערות שיש. אני לא הצלחתי.
 לקחתי מעבורת ב14:00 מצ'ילה צ'יקו לפוארטו אינג איבניאס ב2000 צ'יליאן ומשם לסרו קסטיו. וויתרתי על ריו טרנקילו.

וייה סרו קסטיו – Villa Cerro Castillo
הגענו במזג אוויר חרבנה! אז גם שם לא עשינו כלום. בתכלס יש שם הר מגניב בצורה של טירה, יש שם טיול סוסים וטרק שאמור להיות מהמם של חמישה ימים.
 איזה באסה – אבל אין יותר מידי מה לעשות. משם לקואייקה!

קויאייקה – Coihaique
עיר גדולה. מעין עיר הבירה של הקרטרה אוסטרל. מי שצריך כספומט, סופר גדול וכל השיט הזה – יש שם הכל. למי יש כוח לזה בקרטרה??? עזבתי תוך שעה לוייה אמגנואל.
 חשוב – לבדוק בטוריסט אינפורמיישן לגבי היער המכושף!

וייה אמנגואל –Via Amengual 
תראו, אני לא יודע אם אנשים מגיעים לשם יותר מידי אבל זה צפונה יותר מקויאייקה אז נסענו. נשארנו לילה והתחלנו לתפוס טרמפים ליער המכושף.

 היער המכושף/ בוסקה אנקנדאדו (Bosque Encandado)
קודם כל זה שרשמתי לכם את השם זה עושה לכם חצי מהעבודה.
מהסיבה שאין מישהו שתתפסו איתו טרמפ שיבין לאיפה אתם רוצים לנסוע.
מה שבטוח – לא משנה כמה קשה להגיע לשם, אל תוותרו. אני ממש נהנתי שם.
המסלול עצמו הוא שעה וחצי לכיוון רק שימו לב שלקראת הסוף אתם מגיעים לנחל שצריך לחצות. כשאתם מגיעים תסרקו את הנחל ותמצאו שלט עם חץ. אף אחד כמעט לא רואה אותו וכולם מנסים להמשיך באותה גדה ונשרטים מקוצים ולא מגיעים לשום מקום. תחצו את הנחל – זה אפשרי.
אחרי זה טפסנו טרמפ באחורה של משאית ענקית, בגשם, שעתיים נסיעה, לפויואפי!
 היה מגניב וקר בטירוף! באותה מידה.

פויואפי – Puyuhuapi

הוסטל:
על הכביש הראשי, בלוק אחד אחרי הטוריסט אינפורמיישן יש הוסטל מצד ימין (אם אתם הולכים לכיוון מערב). אחלה מקום, מטבח והכל במחיר הכי זול שמצאתי (5000).

טיולים:
ב-6 בבוקר יוצא אוטובוס לפארק Queula. זה לחזור דרומה אני יודע. אבל שם נמצא הקרחון התלוי. קחו את האוטובוס ותעשו לעצמכם טובה. בטח אם אתם בשיא העונה ויש עדת טרמפיסטים איתכם. זה גם כולה 1000 פזו.
כניסה לפארק עולה 4000 צ'יליאן.
בכניסה לפארק יש שלט ענק מעץ עם המפה של הפארק – תצלמו אותו לפני הכניסה! אחרת אתם תלכו לאיבוד.
ואם יש לכם זמן לכו גם ללגונה וגם לתצפית העליונה – יפה שם עד כאב. פק"ל קפה מומלץ.
 אני סיימתי את הפארק, כולל מנוחות וכל זה בערך ב4/5 שעות.
 ומה שטוב זה שיש שם מטיילים עם רכבים שיכולים לתת לכם טרמפ אם תבקשו יפה.


לה חונטה – La Junta
הגעתי ללה חונטה ביחד עם עוד טריליון אנשים. ודרך העיירה הזו אני ינסה להצביע על הבאסה בלטייל עם הרבה אנשים בקרטרה.
קודם כל לא היה מקום באף מקום. לא שיש לי בעיה עם אוהלים – אני אפילו מעדיף.
אבל הייתה שם גם קבוצה ענקית של בנות שלא היה להן איפה לישון אז פתחנו את האוהלים שלנו והצטופפנו כמו סרדינים איתן.
יום למחרת לא הצלחנו לתפוס טרמפ – פשוט לא קיים אדם שיעצור לכמות כזו של אנשים.
רק ב19:30 וגם זה כי אני ועוד חבר התפצלנו מכל הקבוצה, הלכנו 3 קילומטר צפונה ליד מחסום ושם נידנדנו לכל האנשים שיקחו אותנו.
הטרמפ עצר לנו בכלל באמצע הדרך באיזה כפר ששם פתחנו אוהל באמצע תחנת אוטובוס וקנינו דברים מתוך המזווה של איזה מישהי שכתוב לה סופרמרקט על השער. היה אחד הלילות המצחיקים ביותר שהיו לי בכל הטיול!
 אם יש לכם אפשרות – תתרחקו מקבוצות גדולות. גם אם זה אומר להישאר לילה נוסף כדי שכולם יעקפו אתכם ביום.

וייה סנטה לוסיה - Villa Santa Lucia
בעיר הזו יורדים מהדרך של הקרטרה אוסטרל וחותחים לגבול עם ארגנטינה. יש כאלה שממשיכים צפונה לצ'אייטן. זה תלוי בכם.
מסנטה לוסיה מנסים לתפוס טרמפ לפוטאלפו שזו עיירת הגבול.
 אם לא הצלחתם אמור להיות מעין מיניבוס שיוצא מצ'אייטן ומגיע עד פוטאלפו בסביבות השעה 14:00. אבל הוא לא מגיע בכל יום אז צריך לשאול עם המקומיים.

פוטאלפו – Futaleufu 
עיירה רגועה ויפה עם אגם מגניב שאפשר לשבת שם בסבבה...
אני נשארתי שם לילה סתם כדי להירגע ולהעביר ערב נחמד עם ארוחה טובה.
משם אפשר לקחת טרמפ לגבול ואם הצלחתם לדבר עם מישהו שנוסע לאסקל אז בכלל טוב.
אם לא בא לכם טרמפים אז יש אוטובוס שיוצא בבוקר. צריך לברר לגבי זה.
 מאסקל יש אוטובוסים בזמינות מעולה לאל בולסון.

אל בולסון – El Bolson
באל בולסון תצטרכו להגיע לטוריסט אינפורמיישן דבר ראשון. שם הם יכווינו אתכם למשרד שאליו נשלחו התיקים שלכם, יתנו לכם מפה ויסבירו לכם על העיר.
העיר עצמה נחמדה והכל אבל האיזור היפה והחלק בו נמצאת החווה הישראלית נקרא לאגו פואלו (Lago Puelo). צריך לקחת אוטובוס מאל בולסון ללאגו פואלו
(7 פזו) שמגיע כל שעה עגולה ויוצא מהתחנה של הסופר הגדול.

הוסטל:
 החווה הישראלית (Onde Azul) – תבקשו מנהג האוטובוס שיוריד אתכם ולאחר מכן יש הליכה של 10/15 דק'.
החווה האיטלקית (Rio Sol) – אותו סיפור עם האוטובוס. טיפה פחות הליכה.
ההבדל בין החוות הוא האווירה. באיטלקית היא רגועה ושקטה בעוד שבישראלית זה רק ישראלים, מוזיקה וסמים למי שאוהב.
• צריך לבדוק אם האיטלקית פעילה כי כשאני הייתי שם הם היו על סף מכירה. אבל גם אם היא נמכרה שווה לבקר שם כי החבר'ה שקנו אותה הם אמריקאים אמביציוזים. שווה ביקור.
טיולים:
- פארק לאומי לאגו פואלו – זה האגם הגדול שעל שמו נקרא המקום. שווה ביקור, ממש יפה שם. מסלולים קצרים ממש עם נקודות תצפית טובות
 - הקרחון הכחול – טרק של יומיים/שלוש, תלוי בכם. ההליכה עצמה יחסית קשה. ביום הראשון עלינו בעלייה תלולה במהלך כל היום. ביום השני זה כבר לרדת הכל. והכל בתוך יער חוץ ממקומות התצפית. היה נחמד.
ההגעה להתחלה זה במונית מאל בולסון.
- סרו לינדו – טרק של יום אחד או יומיים אם בא לכם להישאר לילה. ההליכה עצמה היא עלייה אבל מגיעים לנקודת תצפית מרהיבה. שימו לב שכשאתם בפסגה תלכו קצת עליה ותבדקו מהי נקודת התצפית הטובה ביותר.
נסיעה ליעד הבא:
מאיפה שאתם לוקחים את התיקים ניתן לקנות כרטיס לברילוצ'ה. הזמינות מצויינת ואפשר לקנות גם באותו יום.
 שימו לב – אם אתם ישנים בחווה, עדיף לכם לקנות כרטיס שיוצא מלאגו פואלו לברילוצ'ה. זהגם יותר זול וגם בשביל מה להיסחב עם התיקים? (יש גם משרד בלאגו פואלו עצמו, אין צורך לנסוע לאל בולסון בשביל זה)

אני הייתי בברילוצ'ה בתקופה של ליל הסדר. כל המקום היה מפוצץ בישראלים.

הוסטל:
מאיפה להתחיל?! יש כל כך הרבה שזה מטורף!
ברחוב Salta תמצאו לפחות 7 הוסטלים. אני ישנתי גם בPunta Sur וגם בMarcoPolo. שניהם סבבה לגמרי. יש עוד במקומות קצת יותר מרכזיים.. קל נורא לחפש ואתם לא צריכים אותי בשביל זה.

אוכל:
מסעדת De Alberto המפורסמת, יש גם את Tony ואת Alto De Fuego. שום דבר לא ישתווה לכבש שאכלתי באלטו דה פואגו. מדהים! רק תכינו את הארנק לכל המסעדות האלו כי זה יוצא טיפה יקר.

קמביו:
יש שתי מקומות גדולים ומסודרים שניתן לעשות בהם קמביו. אל תלכו לאף אחד מהם. לכו לאנשים ברחוב, הם יתנו לכם את השער הטוב ביותר. גם את ההחלפה עצמה עושים במקומות הגדולים האלה...

טיולים:
 - הק"מ ה-17 – נמצא בפארק ז'או ז'או. מגיעים לשם ועולים ברגל/ברכבל עד למעלה. תצפית יפייפיה שאסור להחמיץ!
- טיול אופניים – בפארק ז'או ז'או ניתן לשכור אופניים ולעשות טיול בפארק.
 - טרק הפריי ג'ייקוב/ נאוואל הוואפי – טרק מדהים! אפשר לעשות ב 2/3/4 ימים, תלוי בכם ובמסלול שלקחתם.
מתחילים מאתר הסקי שם תראו שלט גדול שרשום עליו Frey המסלול הוא מסודר ולמרות שרשום 4 שעות, בקצב טוב אתם תגיעו ב3 שעות (לי זה לקח שעתיים ו-20 כי ממש רצנו). תחילת המסלול זה מישור אז שם אפשר להרביץ קצב ואז מתחילה עלייה של שעה וקצת עד לרפוחיו עם הנוף היפייפה.
מהפריי לג'ייקוב יש לכם 2 מעברי הרים (Pass) אז שימו לב שאתם בזמנים טובים כי העליות והירידות יהיו חדות. הגענו לג'ייקוב מהפריי אחרי 4 שעות הליכה והלכנו ממש מהר אז שימו לב. אבל איזה נוף היה בדרך! מדהים!
בג'ייקוב ישנו לילה והמשכנו לרפוחיו איטליה שנמצא בלגונה נגרה (Negra).
תכלס – את המסלול הזה צריך לעשות עם מדריך או רישיון או משהו כזה...
אז כשאתם מגיעים לג'ייקוב כדי לברר לגבי הדרך שימו לב שאתם אומרים שיש לכם רישיון והוא פשוט עמוק במוצי'לה.
ההליכה בקטע הזה היא טיפה תלולה וצריך להיות עם קצת (לא יותר מידי) ניסיון בהליכה בשטח. ואם התברברתם – תחשבו בהיגיון. כלומר: אם אתם על הר ואתם רוצים להגיע לנחל למטה אז תחשבו מאיפה הוא זורם ומאיפה הוא מתחיל ותגיעו לנקודת ההתחלה שלו. אל תנסו לרדת סתם ככה – אני כמעט מתתי בגלל זה.
אבל הנוף! אני אומר לכם – תעשו את הטרק הזה לא משנה מה!
טיפים – תקנו מפה! שהיא באיכות טובה ומראה בצורה טובה את הבדלי הגבהים ואת המסלולים. ותצאו עם מוצ'ילה קלה ככל האפשר. בלי דברים מיותרים. וכמובן תבדקו מזג אוויר.
- טיול ג'יפים עם חורחה – אני לא עשיתי אבל כל מי שעשה אמר לי לוודא שעושים את זה עם חורחה עצמו.
יש גם צניחה חופשית למי שרוצה.

נסיעה ליעד הבא:
 יש וואן דרך שבעת האגמים, אפשר להשכיר רכב או לנסוע באוטובוס. שימו לב שבקניית כרטיס אוטובוס צריך להציג דרכון.


פוקון, צ'ילה – Pucon
עיירה קטנה ויפייפיה! אני התאהבתי במקום ממש. אחלה פאבים, אחלה אנשים, מלא מלא דברים לעשות במהלך היום.

הוסטל:
זהו – שאין לי הוסטל להמליץ לכם עליו. עשיתי קאוץ' סרפינג (couch surfing) בבית של שני סרי לנקאים, אכלנו קארי כל היום עם הידיים ויצאנו לפאבים עם החברים שלהם. היה אדיר ומומלץ בחום לעשות את זה מתישהו בטיול. פשוט נכנסים לאתר ופותחים משתמש.

טיולים:
- ויאריקה – טיפוס מודרך עד ללוע הר הגעש. נוף יפייפה.
- באדי ראפטינג – שעה וקצת של באדי ראפטינג. היה מגניב לגמרי.
 - קניונינג/ סנפלינג מפלים – טיול בתוך נחל עמוק בתוך המים עם נקיקים קטנים ונוף מדהים. פשוט בדרך עושים סנפלינג.
יש גם טיולי אופניים, מעיינות חמים, טרק הוויאריקה טרוורס, נסיעה לכפר וויאריקה לראות אריות ים, ללכת לחוף של האגם. יש מלא דברים!
קמביו:
למי שחוזר לארגנטינה מומלץ להמיר צ'יליאן לדולר כדי להגיע לארגנטינה עם דולרים.

פאבים ומקומות בילוי:
אני אהבתי נורא את הMamas & Tapas. תנסו שם משקה שנקרא Teremoto – זה יין אדום, Pisco (המשקה הלאומי) וכדור גלידת אננס בלמעלה. מערבבים הכל וזה יוצא פצצה. ואם המלצרת אומרת שאין, דברו עם הבעלים. גם פיסקו סאוור זה סבבה לגמרי.
 יש ים מסעדות, פאבים, סושי, מסאג'. והכל ברחוב אחד.

וואלפאראיסו + וינייה דל מאר - Valparaiso + viña del mar
מפוקון נסעתי לסנטיאגו ושם תוך 3 שעות הייתי על האוטובוס לוואלפאראיסו כי לא היה לי כוח לעיר גדולה.
תכלס גם וואלפאראיסו זו עיר גדולה אבל יש שם ים. אז זה יותר סבבה.
יש שם שכונה עם מלא ציורי קיר יפים, אחלה מסעדות, בויניה דל מאר יש פארקים מגניבים ששווה לבדוק. (וינייה דל מאר ו-וולפאראיסו הן צמודות אחת לשניה).
 משם לקחתי אוטובוס למנדוזה בארגנטינה – בירת היין.

מנדוזה, ארגנטינה – Mendoza
עיר ענקית! אבל יש חלק מאוד קטן בו התיירים מתרכזים. העיר מוקפת ביקבים יפייפיים.

הוסטל:
יש שם ים הוסטלים אבל אני ממש ממליץ על אחד ספציפי.
Hostel Independencia – אני שילמתי 75 פזו ללילה. ההוסטל ממוקם מצפון לפלאזה אינדפנדנסיה בסמטת ישראל (כן כן). עכשיו הקטע בהוסטל הוא כזה – מ19:00 עד 20:00 יש שעת יין חינם! זה גורם לכל מי שבהוסטל לתכנן את היום שלו כך שב19:00 הוא בהוסטלף לא משנה מה. ואז יושבים, מדברים, שותים, צוחקים... אדיר! אוסטרלים, בריטים, צרפתים, בלגים, אמריקאים, גרמנים, ישראלים, צ'כים... כולם שותים יין ביחד!

טיולים:
במנדוזה יש פארק שנקרא San Martin. הפארק בערך בגודל של כל העיר. אפשר ללכת שם יום שלם, ולמי שיש נעלי ריצה – זה המקום.
סיור אופניים – קחו אוטובוס ישר ליקבים ותשכרו במקום אופניים. אנחנו שכרנו אצל mr. hugo. היה הכי זול וקיבלנו לימונדה טעימה! לוקחים אופניים ונוסעים ליקבים, שותים יין בפנאן בל מקום... סבבה לגמרי. רק שימו לב שאתם יוצאים מוקדם מההוסטל ככה שיהיה לכם מספיק זמן ביקבים.

נסיעה ליעד הבא:
 ממנדוזה נסעתי לרוסריו (315 פזו), אבל היה לי ארגנטינה ביי באס אז לא אכפת לי יותר מידי.



רוסריו - Rosario
ריכוז הכוסיות הגדול בעולם! מסיבות משוגעות!!!
ברוסריו לקחנו מפה וסימנו את כל ההוסטלים שיש על המפה. אח"כ לקחנו מונית לאיזור עם הכי הרבה וזהו. אחלה שיטה דרך אגב.

הוסטל:
La Casona De Don Jaime – שם קיבלנו הנחה של 10% בלי שביקשנו רק בגלל שהבעלים יהודי. ש גם את הוסטל Cool Raul שדגל ישראל מתנוסס על גרם המדרגות.

שווה לבוא לרוסריו עם חבר. לא לבוא לבד! אין לי יותר מידי מה לכתוב חוץ מזה כי הייתי שיכור מידי בשביל לזכור.




פוארטו איגוואסו - Puerto Iguazu
מרוסריו לאיגוואסו זה יעלה בסביבות ה780 פזו. בגלל זה שווה לעשות ארגנטינה ביי באס.
מול הטרמינל יש אחלה הוסטל Marcopolo שבטרמינל עצמו מביאים לכם כרטיס בשביל הנחה.
האיגוואסו עצמם טיפה יקרים – 170 כניסה, 60 הלוך חזור, 120 לסירה של 15 דק' מתחת למפלים.
הנוף הכי מרשים שראיתי בחיי. עוצמה אדירה! בלתי ניתן לתפישה עד שתראו את זה בעצמכם.
שימו לב שלוקח לעשות את כל הפארק בערך ב6-7 שעות. והוא נסגר לגמרי ב18:00. אז צאו מוקדם.
 יש בפוארטו איגוואסו Zona Franka שזה איזור פטור ממכס למי שרוצה לעשות קצת קניות. אוטובוס מהטרמינל יקח אתכם עד לשם.

זהו! עד כאן! זה לא שאין לי עצות לבוליביה,פרו,קולומביה ומקסיקו אבל אתם כבר לא מטיילים מתחילים ואתם לא צריכים אותי יותר.
 תעשו מה שבא לכם, מתי שבא לכם ואל תעשו לאף אחד חשבון. זו הדרך היחידה לטייל.

כל מה שכתבתי פה הוא בגדר המלצה בלבד ונכון ל2013.

תמשיכו ליהנות!

 אבי.