הבלוג הזה נכתב מתוך כוונה גדולה לעזור לכל מי שמתכנן את נסיעתו לקוסטה ריקה / איי סאן-בלאס בפנמה או לשניהם גם יחד. אני כוללת פה מידע על עלויות מעודכנות לקוסטה ריקה, מבנה מסלול מומלץ, מקומות לינה טובים, מסעדות ספציפיות שהן חוויה בפניי עצמן וגם יעדים מבוקשים בקוסטה-ריקה שאנחנו לא הספקנו, אבל אתם אולי כן 
.
הכל התחיל כשבהתרגשות גדולה מאד גירדנו 16 ימי חופש מהעבודה וכרטסנו טיסת הלוך לסן חוזה, חזור מפנמה סיטי לחודש אפריל 2015. חלומות החלו להירקם על החופשה האקזוטית לה ציפינו וחרשתי את האינטרנט כאילו אין מחר (עד ממש למעמקי הנשייה של גוגל בכתבות ישנות מהמאה הקודמת..). התוצאה הניבה טיול מאורגן למשעי והיכרות מעמיקה עם כל העתיד לבוא, דבר אשר הוביל לטיול מוצלח ביותר. במילים אחרות, תשקיעו. זה יוכיח את עצמו בשטח. או לפחות תקראו בלוגים של אלו שהשקיעו בעצמם (חוץ מזה שזה נורא נורא כיף..).
אילו רק הייתי טורחת לבדוק גם את לוח השנה מראש, בשלהי 2014 כשהזמנתי את הטיסות עצמן, הייתי מגלה שאנחנו טסים היישר אל תוך "פיק" חג הפסחא, מה שמגלגל הרבה מאד אמריקאים למדינה ומקפיץ מחירי מלונות פי שלוש מהרגיל בעונה הגם ככה תיירותית.
באופן הגיוני גם הכל היה תפוס. על הרבה ממקומות הלינה נאלצנו להתפשר וחבל. בצורה מפתיעה אין הרבה מלונות יוקרה באזורים התיירותיים והם כשלעצמם גם לא מאד גדולים אז כמות האורחים היא מסוימת (חוץ ממנואל אנטוניו, שם לא חסרות אפשרויות).
טרם ראיתי טיפ כזה ב-zone של קוסטה-ריקה אז אני מחדדת, אם אתם טסים בזמן חגים של אמריקאים ויש לכם אפשרות כזו אז תזמינו מלונות כחצי שנה מראש (למרביתם יש נוהל אפשרות ביטולים ללא תשלום).
זו ההזדמנות להזכיר שמלונות רבים (וטובים כל כך!) אינם מופיעים כלל במנועי החיפוש הרגילים של בוקינג, הוטלס, אקספידיה וכו' אלא שניתן להזמינם דרך אתר הבית העצמאי מצידן. איך מוצאים אותם? דרך טיפים פה במטייל, התייחסויות ב-tripadviser שבאמת מכיל כל מלון אפשרי ומספר מדרגים אסטרונומי ואם אתם בכיוון של התפנקות אז הכי טוב לחפש בגוגל "best hotels at…" (נכון לכל יעד שהוא והבטחה להגיע למקומות קסומים באמת).
אה ועוד משהו, מרבית מחירי המלונות לא כוללים מס בגובה 13% שתצטרכו להוסיף במקום (לנו זה הוסיף עוד 1000 שקל פחות או יותר לכל הטיול).
תשובה לשאלת מיליון הדולר של הפורום- היות וחודש אפריל הינו סוף עונת התיירות ("העונה היבשה" שהיא ינואר-אפריל) מבחינת מזג אוויר היה פשוט מושלם!! חם, נעים וכיף.
פעמיים נתקלו בגשם, האחת טפטוף ערב ביערות מונטה-ורדה, מה שלא הפריע כלל לסיור הלילה שעשינו בג'ונגל (פירוט בהמשך) והשנייה עם הנסיעה לשדה התעופה ביציאה מקוסטה.
אין ספק שהמדינה היפייפיה הזו חייכה אלינו חזרה
נתחיל מנתונים יבשים של טיסות, תקציב כולל, מזג אוויר, רכב ותקשורת-
את הטיסות הזמנו דרך איבריה (יצא הכי זול), בהלוך קונקשיין של שעה במדריד (וזה מספיק במידה והטיסה הנוחתת והטיסה הממריאה הן מאותו הטרמינל, תוודאו את זה בכרטיס טיסה שלכם היות ויהיה מצוין בו הטרמינל הנבחר, סביר שזה יהיה טרמינל 4S לשניהם) ובחזור קונקשיין של 12 שעות יום במדריד, עליהן נרחיב בהמשך.
בגזרת מספר השקלים המנצנצים שנותבו לטובת הדבר- זוג טיסות בערב פסח ובמסלול הלוך לסן-חוזה וחזור מפנמה-סיטי עלו בתחילת שנת 2015 כ-11,600 שקלים ל-2 אנשים יחדיו. לציין שהבחירה לצאת בערב חג פסח יקרה את הכרטיסים.
תקציב הטיול היה גמיש (בכנות של מילים לא מנומסות, פשוט לא חסכני), ז"א ללא כוונות לחסכון באטרקציות, בנוחות מיקום ואיכות מקום הלינה או באוכל וכו'. לא שחיפשנו את מה שיותר יקר בכוונה, פשוט לא התמקדנו בנושא הוזלה, באנו להנות לא לעבוד בתמחורים וגם בתכלס דולר לפה או דולר לשם זה לא מאד משמעותי בטיול של שבועיים (גם ככה כל המלונות השווים היו תפוסים..).
כך יצא שהטיול כולו עלה לזוג בעונה הכי יקרה של השנה (פסחא! כבר אמרנו שזו הייתה טעות? מחירי מלונות שולשו! איזה תסכול) קצת פחות מ-40 אלף שקלים לזוג.
המחיר הזה כלל 6 טיסות (ישראל-קוסטה ריקה, קוסטרה ריקה-פנמה, פנמה-סאן בלאס ואז חזור הפוך), מלונות בדרגה טובה אך לא מעולה, שילוב של כ-15 אטרקציות לכל אחד, 2 ארוחות ביום, ביטוחים, מיסים, רכב שכור, דלק וקצת בזבוזים.
מבחינת רכב הזמנו ג'יפ דרך חברת אלמו, אין להם פלוס משמעותי ואין להם מינוסים המזהירים מלהתקרב. בשורה התחתונה, אני נוטה יותר לא להמליץ עליהם מאשר כן להמליץ עליהם וההרחבה בטיפים נפרדים שפרסמתי, למשל-
וגם איך להוזיל את ההשכרה-
לדרכים חשוב להדפיס מפות משמעותיות לדרך כי תוכנות הניווט לעיתים אינן תקינות/עובדות. אנחנו השתמשנו בתוכנת הניווט של waze (מפתיע! אבל עובד J) ובמפות אוף-ליין של גוגל שהורדנו לאייפד.
תקשורת- רכישת SIM וחבילות תקשורת תוכלו לעשות כבר עם הנחיתה בשדה התעופה, להלן פירוט בנפרד-
מסלול הטיול-
לקוסטה ריקה הוקצו 10 ימים ברוטו, לסאן-בלאס ופנמה-סיטי 5 ימים נטו ויום קונקשיין במדריד שנכפה עלינו בשל הטיסות (באופן טבעי היה עדיף להמיר אותו לעוד יום במרכז אמריקה, על אף שמדריד חביבה עד מאד. ברירה לא נותרה בידינו ממילא, אלו טיסות קבועות מראש).
חשבנו שיהיה לחוץ, שזה לא יספיק להכל, אפילו לא לחצי. חשבנו לעצמנו.. מה עדיף? 10 ימים בקוסטה ריקה או 0 ימים בקוסטה? הלכנו על אופציה א' והשאיפה הייתה למקסם את השהות בכל מקום.
מה זה "מיקסום" מבחינתי? פועל יוצא לצפייה בהרבה חיות, כמה שיותר טבע פראי, חופים מהחלומות ואטרקציות שלא לשווא נחשבות כמרכזיות ואהובות במיוחד על מרבית אוכלוסיית העולם (כי מאה אלף איש בשנה לא טועים). כל זאת תמורת ויתור על שעות שינה (כי לישון אפשר גם בפנסיה, מה שכן לנהוג בחושך לא מומלץ), בחירה בהתניידות באמצעות ג'יפ במקום תחבורה ציבורית (שוב, נושא לחץ זמן ואפשרויות תקציב), כמובן מעברים בין מדינות ולסאן בלאס באמצעות טיסות (כי זה מהיר יותר) ובחירת הנקודות בהן אנו צפויים להנות באופן משמעותי יותר מאחרות- יודעים מה? 10 ימים התגלו כאורך שהות מושלם אשר כללו טעימה מכל דבר. מנגד, בכיף יכלנו להישאר גם עוד שבוע ולא להשתעמם...
כשיש כל כך מעט זמן וכל כך הרבה רעב וצמא להרפתקאות, מוותרים על פריבילגיות ג'ט-לג או מריחת זמנים מיותרים באטרקציות-פח והולכים על פורה וידה (Pura Vida = "חיים טהורים" על פי המקומיים) וזה המסלול שעשינו...
אה. אבל רגע לפניי אסביר, לא לשווא נבחרו המעברים בין היעדים לשעות הבוקר. כל כך הרבה נאמר אודות הצורך בהימנעות בנהיגה בשעות הלילה שהחלטנו שיהיה לנו נעים יותר ולחוץ פחות להתמהמה בדרכים אם יהיה זה בבוקר ולא כשלחוצים להגיע מהר לפניי שמחשיך. זו הייתה דרכנו לפתור בעיות מראש, אבל כל אחד ואמונת נסיעתו :).
יום 1- טיסות, לוגיסטיקות ראשוניות ונסיעה לכיוון מקום לינה בקרבת הר הגעש פואס
הספקנו את הקונקשיין בן ה-45 דקות! ואפילו זכינו לראות את המזוודות שלנו על המסוע. נחיתה בקוסטה ריקה הייתה בשעה 15:00. רכש SIM בעמדה בשדה התעופה, יציאה לאיסוף הרכב השכור וכעבור שעתיים וחצי (!) של התמקחויות אשר אט-אט התדרדרו להתחננויות, הצלחנו לצאת עם הג'יפ שהזמנו עוד מהארץ ושילמנו עליו מראש..
יצאנו לדרך בשעות הדמדומים ונסענו כשעה לאזור הר הגעש פואס. השתכנו במלון Altura Hotel המצויין אשר הסב לנו קבלת פנים חמימה וביתית שאין כמוה. בתכנון רצינו ללכת לארוחת ערב במסעדת המלון והשמורה של דה-פז אשר נקראת " The peace lodge" (לינה שם עלתה כפול שלוש לעומת מלון אלטורה ולכן ירדה מן הפרק) אבל בשל העיכוב בהשכרת הרכב במקביל לערב חג הפסחא שהתקיים באותו היום, כבר נהיה מאוחר מידיי. נהנו מהנוף הלילי המהפנט בחדר המלון אשר שוכן במעלה ההרים ולכן רואים את כל אורות עיר סן חוזה לרגליכם. הבלוג גם ככה ארוך ומפורט, אז כדיי לקצר- כל מה שצריך לדעת על המלון בטיפ-
יום 2- הר געש Poas, מפלי La Paz, Muelle San Carlos והגעה ללה-פורטונה
עדיין בג'ט-לג ולכן השכמנו קום! בשעה 7:00 בבוקר כבר היינו בחדר האוכל הבייתי והקטן של המלון וזללנו את ארוחת הבוקר במלואה אשר מוגשת באופן אישי על ידי בעלי המקום. היות ומדובר במלון בייתי של משפחה, אל תצפו לבופה עשיר, מה שכן הכל היה טעים ובמיוחד האורז עם השעועית השחורה (אותם נפגוש עוד הרבה בטיול..).
נסענו כ-20 דקות להר הגעש פואס (מיקום המלון הוא פשוט מצוין). כניסה עלתה 15$ לאדם + 3$ לרכב, לא זול יחסית למה שיש שם. האתר נפתח בשעה 8:00 בבוקר וכדאי להגיע מוקדם כי אחרת ההר מתמלא עננים ואין ראות בכלל (בשעה 10 כבר הכל היה מעונן מטווח קצר), אם אתם מגיעים בסופ"ש או חג מקומי, המקום מתמלא אנשים בטירוף כבר באזור השעה 9 (מניסיון..) אבל אם הגעתם מוקדם זה לא מפריע.
יש 2 מסלולים במקום, האחד עד ללגונה והשני מעגלי וכולל עוד תצפיות. שניהם ביחד לקחו לנו כשעתיים (כאמור, ללא ילדים). כדיי לא לחפור, פירוט עם כל מה שצריך לדעת על המקום בטיפ-
עזבנו את המקום כשאנחנו רואים תוך נסיעה ליציאה תור עצום של מכוניות לכניסה.. שמחים על השעה המוקדמת הגענו בתוך 40 דקות למפלי דה-פז. מדובר בשמורה מלאכותית הכוללת חיות, טבע פראי יחסית לנגישות הקיימת בו (מפלים, מסלולי הליכה מיוערים וכו'). כניסה יקרה יחסית של 70$ לאדם ונכנסנו לסיבוב כולל בן 3 שעות הכלל גם צילום עם טוקן על היד (גולת הכותרת! J). אם זה היום הראשון או השני שלכם במדינה והאפשרות הכלכלית עומדת בידכם, לכו למקום. אם כבר התקדמתם במסלול קוסטה-ריקה, הייתי מוותרת על זה כי את מרבית החיות תפגשו פה ושם לאורך הדרך גם ככה ובאופן טבעי ובמפלי לה-פז הן כלואות באופן מלכותי.
ויתרנו על ארוחת צהריים במסעדה במקום, למרות שהיא נראתה מצוין (בופה עשיר במסעדה במעבה השמורה) והמשכנו ל- Muelle San Carlos להתמוגג מאיגואנות בטבע (כשעה וחצי נסיעה ממפלי דה-פז). טיפ מועיל בנושא-
כחצי שעה לכיוון מערב והגענו לעיירת לה-פורטונה. התמקמנו במלון Hotel Monte Real (2 לילות), קבלת פנים חביבה, הרבה מידע על האטרקציות והכדאיות שלהן והזמנה לחפש ביער מאחורי המלון עצלנים (אשר לא נמצאו על אף חיפוש ממוקד ועיקש). יצאנו רגלית להסתובב בעיירה (מרחק המלון מהמרכז, כ-10 דקות הליכה), לסגור אטרקציות ולרכוש שטויות בסופר הקרוב. איך מגיעים אליו? ככה-
אחה"צ המאוחרים הגענו למעיינות החמים של בלאדי (Baldi Hot Springs)בעלות של 34$ כולל ארוחת ערב ולא כולל הסעות (העדפנו להגיע עם הג'יפ, זול יותר וגם מאפשר לחזור מתי שרוצים). היה מעולה ברמות!! להלן טיפ ממוקד להגעה (מה צריך להביא, איך מוזילים עלויות וכו')-
יום 3- ארנל ולה-פורטונה
עדיין בג'ט-לג ולכן שוב השכמנו קום! טיילנו רגלית ביער הקטן מאחורי המלון, הלכנו לבריכה וקראנו קצת ספרים. בשעה 10 לערך אספו אותנו ויצאנו לטיול טרקטורונים למרגלות הר הארנל אשר היה מספר שעות וכלל נסיעת שטח, טבילה בנהר תוך כדיי וארוחת צהריים מקומית טעימה במסעדת המלון ממנו יצא הטיול- היה כיף לא רגיל! הטרקטורונים נבחרו בשל השרירים התפוסים מהיום לפניי כן והרצון לחוות את השטח כמו שצריך. עלות לארבע שעות- 80$.
בשעה 14:00 אסף אותנו מיגל ממסעדת המלון לטיול ביערות שלמרגלות הארנל. הטיול כלל היכרות עם הביולוגיה המקומית (צמחים וחיות), סיפור חוויות המקומיים הן בהיבטי התפרצות ההר געש (עד ללפני 5 שנים עדיין זלגה ממנו לבה) והן בהיבטי התיירות שנבעה מכך, קפיצה למעיין (קפוא!) באזור מרגלות הארנל והשתוללות במים למי שרצה בכך וגולת הכותרת- כניסה למעיינות חמים בטבע אשר לא "שייכים" לאף מלון. המעיינות היו חוויה מפעימה, חושך מוחלט (יש כמה פנסי יד, אבל כדאי להביא פנסי ראש אישיים), אלכוהול מקומי והרבה ח'ברה צעירים מרחבי העולם. היה כייפי נורא. חלק נמרחו בבוץ המעיינות, אנחנו ויתרנו (בכל זאת בגידה בחופי ים המלח..). כל הטיול הזה ארך כ-4 שעות ועלה 35$ לאדם.
אם אתם לא מגיעים למעיינות החמים בטיול מאורגן, פירסמתי טיפ לאיך עושים את זה-
https://www.lametayel.co.il/%D7%9E%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D+2
ארוחת ערב במסעדה מקומית ("סודה") בשם – Restaurante Tipica (תשאלו במקום הלינה איך להגיע לשם, זה של מקומיים). באופן רשמי הנאצוס הכי טעימים שאכלנו בכל מרכז אמריקה.
המקום הכי טוב וזול לסגור בו אטרקציות בארנל ולה-פורטונה, להלן-
לא הספקנו באזור ארנל אבל היו בתכנון- טיול סוסים למפל לה-פורטונה, טיול הגשרים התלויים (אשר נעשה בהמשך במונטה ורדה), סנפלינג מפלים (אורך כ-8/9 שעות), מעיינות טאבוקן אשר הוחלפו למעיינות בטבע.
אספתי רשימה של כל מה שיש לעשות באזור הארנל ולה-פורטונה ופירסמתי בטיפ להלן-
יום 4- סנטה הלנה, מונטה ורדה
7:30 בבוקר ויתרנו על ארוחת הבוקר של המלון (מוגשת בסודה מקומית ליד ולא מאד מוצלחת) ויצאנו מלה-פורטונה לכיוון מונטה-ורדה, נסיעה של 4 שעות בערך בנוף יפה. כשעה וקצת אחריי היציאה מלה-פורטונה עצרנו במאפייה הגרמנית המפורסמת פה (ובמיליוני השלטים בדרך) לארוחת בוקר. המקום מגניב לאללה אבל יקר נורא!
הגענו לעיירת סנטה-הלנה הצמודה למונטה-ורדה וחיפשנו מקום לסגור בו אטרקציות. מחקר מקומי והגענו למסקנה שהכי כדאי פשוט לסגור במרכז התיירותי (החינמי!) לא רק כי כל האופציות קיימות שם, אלא גם כי הם כל כך כנים וחסרי אינטרסים וממש כמהים לעזור לך. בחירה מצוינת.
המשכנו לצ'ק-אין במלון Trapp Family Lodge שכדאי לכם להגיע אליו רק אם אתם עם ג'יפ כי הדרך נוראית. המלון בסדר מינוס, העובדים לא נחמדים ולא מקצועיים ויחד עם המרחק שלו כמול המחיר שהוא עלה, הוא פשוט לא מומלץ. לא נורא כי הוא היה ללילה אחד בלבד. מצאנו מלון אחר שלא הצלחנו לישון בו אבל התרשמנו מאד, אולי אתם תצליחו-
בשעה 15:00 בערך הגענו ל- Bat Jungle לשעה של הסברים מרתקים על עולם העטלפים. הבחור במקום היה מדהים בידע שלו ובדרך שבה הצליח להעביר אותו. כחובבי טבע וחיות מושבעים נהננו מכל רגע. אם לא כולם דוברי אנגלית מנוסים, אולי כדאי לוותר כי המיצגים פשוטים מאד ואין הרבה עטלפים במקום. שוב- אנחנו נהננו עד השמיים וחזרה. המקום פתוח בשעות 9:00-19:30, האכלות בשעה 11 ו-15 וצריך להגיע 45 דקות קודם כדיי לצפות בזה (לא מאד מעניין).
בשעה 17:00 יצאנו לסיור לילה בג'ונגל (איסוף מהמלון) שהיה סבבה, אבל לא מי יודע מה כי נפלנו על מדריך חדש.. ראינו כמה חיות ואפילו עצלן ישן בצמרות העצים, אבל לקראת הסוף דיי השתעממנו. בטוח היה שווה יותר עם מדריך אחר. כדאי לבוא לסיור בנעלים סגורות וביגוד ארוך, בכל זאת ג'ונגל וכמות היתושים היא עצומה. שלא לדבר על זה שכל רגע עדים לנחש כזה או אחר..
היום הסתיים בארוחת ערב חמה במסעדה איטלקית מצויינת (!) שנמצאה כטובה ביותר במנוע החיפוש של טריפ-אדוויז.
יום 5- מונטה ורדה מכל הכיוונים האפשריים
החלטנו לעלות הילוך ולמקסם חווית. סה"כ אנחנו מטיילים מאד ותיקים וזזים במהירות מנקודה לנקודה, לא כדיי להספיק יותר סימוני V- אלא כי רק כשנחווה את המקסימום, נוכל להינות מהמקום (אם לא, אנחנו משתעממים). המסלול המוצע הוא מאתגר ליום אחד אבל כל כך מהנה ומשלים את "התמונה" של מונטה ורדה שאני ממליצה עליו מאד (למי שמטייל בלי ילדים! עם ילדים הייתי עושה את זה ביומיים), אין דרך טובה יותר להכיר את השמורה:
8:00 הכרת השמורה מהשמיים ומטה- איסוף לטיול קאנופי. טיול "אקסטרים" של אומגות בין צמרות העצים (אחת מהן אפילו באורך של קילומטר! ומעבירה בין צדדי ההר). הבטיחות הייתה מעל הכל וניכר כי למרות עשרות המשתתפים, באמת היה אכפת להם שנהנה.
מעבר למלון שלנו לאותה הלילה אשר נבחר בגלל תפוסה מקסימלית במלונות אחרים והתגלה כמקום עם נותני שירות מהמעלה הראשונה (אבל חדר ג'יפה נורא L)- Cabinas Eddy B&B.
12:30 הכרת השמורה בטיול רגלי- טיול עצמאי בשמורה "קורי קאנצ'ה" שמשום מה לא מופיע בכלל בטיפים במטייל והגענו אליו דרך המלצה של הבחור מהמרכז מידע למטיילים. שמורה כייפית נורא וראינו בה חיות.
14:30 הכרת השמורה בגובה העצים- טיול עצמאי בגשרים התלויים. ריצה עליהם, התרשמות מצפייה ביער מגובה, חיפוש עצלנים ללא הצלחה, הקשבה לרחשי הטבע (ציוצי ציפורים ועוד). היה נורא כיף.
16:30 הכרת מעמקי השמורה בדרכים שרגלי אדם לא ילכו בה- יציאה לטיול סוסים מדהים בסדרי גודל אשר כלל את השקיעה, סיור יוצא דופן בתוך היער, סוסים עדינים וממושמעים וטיפוס לתוך עצים חלולים (אפילו נכנסנו לחלק מהם). טיפ המכיל את המידע הדרוש-
19:30 הכרת עוד כמה מהחיות במקום- סיור צפרדעים מודרך ב- Frog Pond(שעות פתיחה 9:00-20:30). מומלץ להגיע בערב כי הן פעילות יותר.
21:00 הכרת עיירת המקומיים הצמודה- סיימנו את היום במסעדת העץ (The Tree) המפורסמת, עם הקונספט הנחמד של עץ בתוך המסעדה ומוסיקה כאופציה יחידה בעיירת סנטה-הלנה בשעה כזו, אבל אוכל נוראי הן בטעם והן בתמחור. לא מומלץ בכלל. חבל שלא חזרנו למסעדה האיטלקית מערב קודם.
יום 6- מעבר לחצי האי ניקויה ועיירת סנטה-תרזה
אח. יום של נסיעות ארוכות ומייגעות. בדיעבד לא יודעת אם היינו עושים את זה או לא.
יצאנו מוקדם לכיוון Puntarenas (נסיעה של שעתיים בערך) בכוונה לקחת מעבורת לחצי האי ניקויה כי רצינו להגיע לסנטה-תרזה. המעבר היה מבולגן בהבנה שלו- טיפ מפורט בנושא ומאד מומלץ למי שמתכוון לעשות את זה (!)-
וגם איך מסתדרים שם בכל הבלגן יפורסם בטיפ נפרד (עדיין לא עלה לאתר, אז אין לי לינק לשייך פה, אבל אם תחפשו את כל הטיפים שהיוזר שלי פרסם, תגיעו לזה).
עלינו על המעבורת של 11:00 בבוקר יחד עם הרכב (עלות של 24$ לרכב+נהג, 1.9$ לאדם בודד), התרווחנו ושתינו בירה על הסיפון. כשירדנו מהמעבורת נסענו עוד כשעתיים ומשהו לכיוון סנטה-תרזה, כמובן כי ה-waze הטעה אותנו מיליוני הפעמים. כדאי להצטייד במפה מודפסת והסבר של מקומיים, ככה זה יארך כשעה וחצי.
עיירת סנטה-תרזה היא רחוב אחד בלבד על כביש משובש מאד. לאורכו ומצדדיו כל בתי העסק, המלונות והחופים. רוב התיירים מתניידים שם באמצעות טרקטורונים, אין מדרכות והכל דיי בבלגן היסטרי כזה, אבל באווירה היפית של גולשים ונופשים.
התמקמנו במלון שלנו ל-2 הלילות הבאים, Manalá Hotel- מאד נעים, נקי ואינטימי עם בריכה קטנה וכייפית אבל כמרבית המלונות בעיירה, לא ממוקם על החוף, אלא ממולו (הכביש מפריד). החוף שלידו הוא הטוב ביותר לטעמנו, אבל המיקום שלו קצת מרוחק "ממרכז העניינים" שהוא דווקא בתחילת העיירה (המסעדות הפופלאריות, מרכזי היוגה וכו').
ירדנו לחוף שהיה משגע בגודלו ויופיו ואחריו קפצנו לבננה ביץ' לקצת אלכוהול מול השקיעה. נשנשנו נאצ'וס שהיו בסדר אבל לא מעבר לכך (טובים כמו שהיו בעיירת לה פורטונה כבר לא נמצא..). היום היה ארוך ומעייף בגלל המעברים, אז החלטנו לוותר על התוכניות המקדימות והלכנו לישון מוקדם.
יום 7- סנטה-תרזה
היום היינו אמורים לעשות טיול יום לאי הצבים שבאזור או לשמורת מונטה-זומה שאמורה להיות מאד יפה, אבל החוף קרץ לנו והרגשנו שאתמול לא היה לנו מספיק. התגלגלנו אליו מיידית אחריי ארוחת הבוקר (שהייתה בסדר ולא מעבר לכך) ונהננו ממנו מאד.
אחריי זה בזבזנו קצת את הזמן בבריכה, קראנו ספרים ונשמנו חופש. ארוחת צהריים אכלנו במסעדה "בורגר ראנץ'" של בחור אמריקאי, היה ממש טעים וכיף. אל תפספסו את הסמודיז.
קינחו בגלידה מהמכולת של רוני גלידה בקופסה כחולה עם מכסה צהוב בשם TRITS גרסה משודרגת וממכרת מאד של קוקילידה, אל תפספסו טעימה (יש בכל הסופרים של קוסטה-ריקה).
המשכנו למרכז העיר, חשבנו להירשם לשיעור יוגה על דק מול השקיעה אבל התחשק לנו עוד קצת לבד, בלי מורים או מדריכים סביבנו, בלי אטרקציות נקובות בשעה, פשוט לזרום על החיים. החלטנו שהטוב ביותר יהיה לקחת את הג'יפ ולרדת לכל אחת מ-7 או 8 הירידות לחוף הקיימות לכל אורך העיירה. היה ממש כיף ובכל חוף היה משהו מעניין אחר (מסרטנים שהולכים עם הצדפים על גביהם, דרך ערמות קוקוסים שפיצחנו וניסינו לשתות, עד שקיעה יפה ועוד).
ויתרנו על בית הקפה המפורסם "הבייקרי" לטובת נשנושים במסעדת חוף. כולם נורא ממליצים על הבייקרי, אבל כנראה שעדיין לא התגעגענו מספיק לאוכל מערבי.
למי שיש יותר זמן בחצי האי ניקויה, מקומות מומלצים צפוניים לסנטה תרזה הם פלאייה קונצ'אל המלא צדפים וחופי טאמרינדו עליהם הריזורטים של "העשירים". טיולי יום שלמים כאמור יש לאי הצבים (Turtle Island), שמורת מונה-זומה ועוד. על פניו נראה שאפשר להעביר גם שבוע בעיירה ולמי שגולש, בכלל.
יום 8- מעבר למנואל אנטוניו דרך Tarcoles River וחאקו
מנואל אנטוניו זאת הנקודה שהכי נהננו ממנה בכל הטיול ואני ממליצה בחום שלא לוותר עליה. מדובר בשילוב של טבע יפייפיה, חופים מדהימים ועיירת חוף חמודה מאד. אני יודעת שלפעמים מוותרים עליה במסלול כי היא רחוקה קצת, אבל אני חושבת שזה חבל מאד.
לא הכרנו את זה וחבל, אבל יש מלון היסטרי במנואל אנטוניו ולא נורא יקר, פירסמתי את פרטיו פה-
אז ככה-
יצאנו מוקדם מהמלון ועלינו על המעבורת של השעה 9:00 בבוקר לחזרה לכיוון Puntarenas. בנמל ההמתנה למעבורת קנינו קוקוסים לשתייה מזקן מקומי. קניית הקוקוסים לא רק פירגנה לאיש המבוגר שאף ציין שהוא מאד אוהב ישראלים כי הם חייכנים (?) אלא גם העבירו לנו את הזמן בנעימים תחת שיא החום שהיה באותו הזמן.
עם הירידה מהמעבורת נסענו קצת פחות משעה לתצפית מגשר התנינים (Tarcoles River) שהייתה מגניבה לאללה ואז נסענו עוד כ-45 דקות לכיוון מלון Villa Caletas היוקרתי בכוונה לאכול ארוחת צהריים מול הנוף המטריף ולסגור יום כיף במתקני המקום למחרותיים (במקור רצינו ללון שם, אבל לא היו מקומות פנויים). הכניסה למלון מרשימה ומעידה על העתיד לבוא, אבל עובדי המלון היו כל כך לא סימפטיים ברגע שהבינו שאיננו אורחי המלון בפועל וסירבו לשתף פעולה. במקור יש אופציה ליום כניסה למתקני המלון (בריכות, ספא שאמור להיות טוב, מסעדות טובות ונוף משגע) אבל כאשר יש תפוסה מלאה של אורחי המלון, הדבר לא תמיד אפשרי. כעסנו על היחס וויתרנו על ארוחת הצהריים במקום. המשכנו עוד רבע שעה נסיעה והגענו לחאקו, שם הלכנו לאכול צהריים בטאקו בר ליד המקום של איזו, מקום מעולה ובחירה מצויינת אליה התכוונו לשוב בהמשך (ובסוף לא הספקנו). מאד מומלץ לעצור שם. האוכל טוב, לא יקר ויש מקומות ישיבה על נדנדות.
שבעים נסענו עוד שעה וקצת לכיוון מנואל אנטוניו, התמקמנו במלון שלנו ל-2 הלילות הקרובים Hotel San Bada Resort & Spa הנמצא ממש בכניסה לשמורה ועל היער, ככה שהוא באמת במיקום האפשרי הטוב ביותר. סגרנו פעילויות למחר ויצאנו להכיר רגלית את העיירה הקטנה והמאד שמחה הזאת. ראינו המוני קופים חמודים שודדים מתרחצים על החוף, משחקים על צמרות העצים ועוד. לא רחוק מהמלון ולכיוון חוף הים המרכזי יש אם אתם עם הגב לשמורה, מצד שמאל במבנה בצבע תכלת חנות גלידה/שייקים קטנה ומאד מומלצת. הצטיידנו במילקשייקים מפנקים TO GO וטיילנו באזור.
את ארוחת הערב העברנו במסעדת El Wagon שהייתה כל כך טובה שפשוט אסור לכם לפספס!! הזמנו פיצה (הן סופניות שם, אין מה להגיד), סלט פשוט והרבה בירות קרות. היה מאד כיף וגם שם זכינו לראות את הקופים מנסים את מזלם לגנוב כמה שיותר מהמקום בדרכים מקוריות ומתוחכמות מאד- משעשע.
את הערב העברנו עם בקבוק שמפנייה מול הלהקה המקומית במסעדת המלון. הבקבוק היה ממש גרוע, אולי אפילו מקולקל והמסעדה של המלון לא מומלצת... (אתם עשויים להגיע אליה אחריי ביקור בשמורה כי זה צמוד, אז תוותרו). נשפכנו למיטה...
יום 9- מנואל אנטוניו
כבר אין ג'ט-לג וקשה לקום בבוקר, אבל גירדנו את עצמו מהמיטה כדיי להספיק להגיע מוקדם לשמורה לפניי שהיא מתמלאת אנשים- החלטה מאד נבונה ובמיוחד כי היה יום שבת והרבה מקומיים הגיעו לקראת הצהריים המוקדמים. כל עוד השמורה ריקה, היא באמת נראת יפה יותר J.
את כרטיסי הכניסה קנינו בלובי המלון וצעדנו פנימה ליער.. (לפניי כן תקנו שתייה ונשנושים, בפנים אין איפה לקנות). וויתרנו על מדריך כי בשלב הזה של הטיול כבר שבענו מהסיפור הזה ורצינו להיות חופשיים. בכל פעם שקבוצה על הדרך מצאה משהו מיוחד עם המדריך, התעניינו בממצאים ונענו בנדיבות. לראשונה בטיול ראינו עצלן כמו שצריך! בתכלס, ללא המכשור של אחד המדריכים שם, זה לא היה קורה. מצד שני, העצמאות לטבול באופן חופשי בחופים אפשרית רק כשאתה אדון לזמן שלך. טיילנו במסלולים הראשוניים עד שהגענו לחוף השני במספר והיפה ביותר, שם התמקמנו לשעתיים לערך ונהננו מכל רגע. בכוונה אני לא מצרפת תמונות, תהנו מהמקום עד תום. בגלל שהוא יחסית בהתחלה של השמורה, הרבה קבוצות עוצרות שם רק לצילום ולא לרחצה עצמה, אז הוא גם נשאר אינטימי יחסית (על החול).
המשכנו לחוף השלישי וההמוני יותר, שם יש גם עשרות קופים מתוקים ומעוררי עניין (באופן טבעי מתקבצים היכן שיוכלו למצוא יותר אוכל). פרסנו על החוף לונג ובילינו שם כמה שעות טובות ומהנות מאד. השמש שם היסטרית אפילו שלא נראה ככה ותפסנו שיזוף/כוויות שמש רציניות..
הרעב לפיצה של אתמול הכריע את היציאה מהשמורה (כך שלא "סיימנו" את כולה) וצעדנו לכיוון המסעדה של אתמול שוב (El Wagon), טעות רצינית כי זה נראה קרוב על המפה אבל מדובר בעלייה קשה. לקח לנו כשעה של הזעה וייסורים להגיע- היה קל יותר להזיז את הרכב/לקחת מונית. נהנו מהאוכל (לקחנו שוב פיצה וסלט, אבל הפעם הוספנו גם טורטיות שהיו מצוינות מאד!! אך ורק כי היינו גרגרנים על האוכל במקום, לא שהכמויות לא מספיקות..) ושתינו כמה בירות שרק הצלחנו (כל כך קרות, מול צמרות העצים על כסאות הנדנדה במקום, זה היה פשוט מתבקש). המשכנו לקינוח בבית הקפה שהומלץ פה בטיפים- Emilio's Café כמקום טוב לקינוחים ושקיעה והתגלה כלא ולא. יקר, אין תצפית לשקיעה וגם חטפנו כאב בטן מהעוגה. לא מומלץ ובתכלס הדבר הלא כיף היחידי שהיה לנו באותו היום.
יום 10- ואחרון לקוסטה ריקה..
את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר בבופה של המלון (כלול במחיר הלינה) והמשכנו לחוף הציבורי שהיה מאד יפה, אבל גם היו בו כמה מקומיים מסוממים שלא ממש עשו חשק להישאר, אז התקפלנו דרך חנויות המזכרות וחזרנו למלון לאריזות.
יצאנו לדרך, וויתרנו על כל התוכניות שעוד תכננו טרם הטיסה והן טיול סוסים על החוף בבוקר (כי כבר היה אחד מומלץ מאד במונטה-ורדה ולא היה סיבה לעשות שוב) סיור מנגרובים בצהריים (כי לא מצאנו את ראפא המדובר וגם עדיין לא התחשק לנו סיור מודרך שוב) ויום כיף במלון וילה קאלטאס כי כאמור הם אמרו שבאותו היום זה לא אפשרי.
אז אחריי שסיימנו את הטבילת בוקר בים, התחלנו לנסוע לכיוון מקלט מומלץ לעצלנים, כי הרגשנו שזה ממש יסיים לנו טוב את הטיול והוא גם היה ממש קרוב לשדה התעופה (ישנו במלון ליד). רק מה, לא ראינו שהמקום נסגר מוקדם ועם העצירות בדרך כבר לא הספקנו להגיע! כל כך חבל L. שם המקום- Toucan Rescue Ranch ובתכלס הייתי מגיעה אליו בבוקר להאכלות ויותר מכך, ישנה שם אם הייתי מכירה את האופציה קודם. נסענו לכיוון המלון לאותו הלילה Courtyard by Marriott ליד השדה, שהיה חדש , בסטנדרטים אמריקאים ופשוט מעולה ומומלץ מאד למי שמחפש לישון בקרבה. יצאנו לשופינג מצומצם במלון ממול ולרכוש מציאות בחנות וולמארט האמריקאית שהייתה שם.
יום 11- מעבר לפנמה סיטי
בשעה 8:30 הגענו לשדה התעופה של סן חוזה באמצעות שאטל של המלון ולקראת טיסה לפנמה סיטי (שבמקרה נקנתה כביזנס והייתה נחמדה וקצרה מאד).
פנמה-סיטי התגלתה כמקום מאד לא סימפטי, כייפי או מומלץ והאמירות האלו הן לא רק מצידנו אלא גם מצד כל תייר מרחבי העולם שמצאנו במקום.
עשינו צ'ק אין למלון Hard Rock המפואר מאד-מאד והתחלנו ללמוד אותו. מדובר ב-61 קומות שלא מכוונות להלנה בלבד, אלא למאין הנאה כוללת בלי צורך אמיתי לצאת משם. במעמד הצ'ק אין מקבלים 20$ במתנה למסעדות המלון, עוד סכום כסף ראשוני לשימוש בקזינו המלון (ממוקם ממולו ונראה מבחוץ מיושן, וויתרנו) וסיסמא להורדת שירים חינמית. כל הרעיון של רשת הארד רוק הוא קידוש מוסיקה הרוקנרול. המלון חדש מאד, מטופח, מתוחזק ומעוצב ברמה גבוהה. יש 5 או 6 מסעדות שונות בתכליתן, בריכה בקומה גבוהה עם נוף יפה לעיר, מוסיקה טובה, 3 או 4 מועדני לילה, אולם באולינג, קזינו כאמור ועוד.
החלטנו לצאת לאזור העיר העתיקה casco Viejo, לא היה משהו בכלל. המשכנו לשוק הדגים בנמל (אם לא תדעו ספרדית, אין סיכוי שנהג המונית ימצא את זה......) ואכלנו שם סביצה דגים מעולה (!) באווירה נחמדה (הרבה מקומיים בצהריים, לא היו תיירים שכנראה מגיעים למקום בערב). באופן טבעי הכל שם מאד טרי ויש הרבה דוכנים שמציאים סביצ'ה, תבחרו על פי תחושה.
ניסינו לטייל רגלית על הטיילת אבל פנמה סיטי באמת לא סימפטית. אחריי קוסטה ריקה היפה והנעימה, היה מדובר בפשוט נפילה רצינית. חזרנו למלון להעביר שם את הזמן.
התנחמנו שההגעה לפנמה סיטי מלכתחילה לא הייתה יעד הטיול אלא רק נקודת מעבר הכרחית כדיי לבקר את שבט הקונה באיי סאן בלאס ופה המקום להגיד- צמצמו שהייה בפנמה סיטי הדוחה ולונו במלון הטוב ביותר שתוכלו למצוא שם (ועדיף את ההארד רוק).
איך מגיעים לסאן בלאס בקלות? ככה-
יום 12-13- סאן בלאס ושבט הקונה
לפנות בוקר הגענו לאחד משלושת שדות התעופה של פנמה סיטי לטובת טיסת פנים לסאן-בלאס. מסתבר שהשדה רדום ואף סגור (!) עד שעה לפנייה הטיסה. חיכינו בחוץ בחושך הלילה עם תיקי הגב שלנו, מפוחדים, משועממים ועייפים נורא. לציין שלא המלון ולא נהג המונית טרחו לציין בפנינו את הברור מאליו למקומיים ובכך נחתם הרושם הסופי על פנמה ותושביה הגועליים, שהתגלו כבר מנהג המונית הראשון אתמול, דרך כל המפגשים האחרים ועד לעובדי השדה) .
הטיסה לסאן בלאס היא במטוס קל. לשם בטיחות שוקלים את התיקים כידוע, אך גם את הנוסעים (!) על משקל המזוודות. מביך ומשעשע (את הנוסעים, העובדים מגעילים). מחלקים את כולם למטוסים לפי מקומות הלינה (מאד מוזר ומבולגן, אבל בפלא גם הכל מגיע לכל מקום). למי שלא חווה טיסה במטוס פרטי טרם לכך, מדובר בחוויה בפני עצמה (באופן אישי חווינו את זה כבר כמה פעמים, אז זה היה נחמד אך לא מעבר לכך). אל תבהלו מהמספרים, המשקל משקר לטובת גניבה במחירי המשקל-עודף של תיקי הנוסעים.
הנוף מעל האיים יפייפיה, מים תכולים מקיפים חול לבן המנוקד בעצי קוקוס- ממש כמו בסרטים. נדמה שגודל מרבית האיים כמגרש כדורגל, חלקם קטנים יותר, על חלקם בנו בתים צפים כדיי להרחיב את השטח. מאד מיוחד.
השדה בו נוחתים הוא מגוחך לחלוטין בפשטות שלו שזה פשוט לא יאומן עד שלא מגיעים לשם (המטוס נוחת במגרש כדורגל!, מעבר הגבול הוא על כסאות פלסטיק בשדה ירוק ועוד..). לא לכל המלונות ניתן להגיע בטיסה, בחלקן מגיעים בדרך הידועה של ג'יפ עד לנמל היציאה ואז סירת קאנו.
עובדי המלון אספו אותנו והפלגנו בסירת מנוע (נחשב כמתוחכם ביותר באזור זה) לכיוון מלון שהוכתר כמספר אחד בטריפאדוויזר ולאחר השוואות רבות גם נדמה לנו שהוא באמת הטוב ביותר שאפשר לקבל, אבל למי שמצפה לרמת אירוח טובה עדיף שילך אולי לאיי בוקס בצפון-מזרח פנמה ולא לסאן בלאס, כאן הכל פשוט והטבע במרכז. המלון הוא בדרגת מינוס שלושה כוכבים. לנו זה היה בסדר כי ציפינו לזה. שם המקום- Yandup Island Lodge.
השעה 8:00 בבוקר והוזמנו באמצעות קריאה בצדפה (צליל של שופר) לארוחת בוקר משתדלת מאד.
עובדי המקום הם אנשי השבט האזורי, רובם אינם דוברי אנגלית אך בכוונות טובות להנעים את זמנכם. הם אנשים בעלי תרבות עדינה מאד ושקטה. חוויה בפני עצמה. המלון מכיל כ-8 בקתות אירוח, חלקן צפות על המים וחלקן על האדמה. אנחנו בחרנו באלו שעל האדמה, הן זולות יותר ואין הבדל בכלל (!) אפילו אולי עדיפות כי הן לא נעות בלילה..
את היומיים המלאים במקום העברנו במזג אוויר אפור. מבאס להגיע עד לקצה העולם כדיי שהקארמה תתחלף, אבל האורחים הנוספים המגוונים במלון היו כל כך כייפים שהתנחמנו בהכרתם ובמפגש בין תרבויות. בילינו את הימים ב-2 טיולים לכל יום. בבקרים יצאנו להפלגות לכיוון האיים המבודדים שליד מקום הלינה אשר רצועת החוף בו כ-7 צעדים. חלק בילו בשנרקול, חלק חקרו את האי וחלק אחר פשוט ניסה להשתזף בכל פעם שהשמש הציצה מעט מבעד לענני הגשם. האיים יפייפים וממש כמו בסרטים.
מביקורי האיים המבודדים חוזרים ישירות לארוחת צהריים במסעדה (האירוח הוא "הכל כלול" מבחינת 3 ארוחות ביום. לעומת זאת שתייה קלה ואלכוהולית היא על חשבונכם ומתומחרת בצורה הוגנת בסוף האירוח. מומלץ להביא איתכם חטיפים כי אין).
סיורי אחה"צ לקחנו פעם אחת ליערות החקלאים של השבט האינדיאני המקומי כי היינו סקרנים, היה מפעים. כחובבי טבע ותרבויות נהננו מאד והמדריכים של המלון (מקומיים בעצמם) מאד משתדלים שתהנו. יש טונה יתושים, ראו הוזהרתם J. את הסיור השני לקחו לתוך אזור המגורים של המקומיים, ממש מעמקי השבט. חוויה אותנטית אמיתית כל כך מכוננת בחיינו שתזכר לעד. זה עשה מבחינתי את כל הטיול ועד היום קשה לי להבין מה היה שם. מיוחד, כנה ואסור לצילום J כל התמונות בראש לנצח.
יום 14- חזרה לפנמה-סיטי
מוקדם בבוקר עזבנו את האיים שהוכתרו על ידינו כפנינים נדירות. פנטזנו קשות כבר על מקלחת נורמלית והגענו ישירות למלון (שוב הארד רוק). החדר היה מוכן והתפנקנו בו כמו שזוג אנשים שלא התקלח ולא היה לו חשמל במשך יומיים, יכול להתפנק במלון יוקרה. איך שהוא ותוך כדיי משום מה גם שלחו לנו קינוח לחדר על חשבון המלון, נחמד! אולי הם מבינים מה רמת המחייה בסאן בלאס..
ירדנו לבריכה של המלון ואחר הצהריים קפצנו לקניון הגדול במרכז אמריקה, הממוקם לו היישר בפנמה סיטי וזאת בכדיי פשוט, להעביר את הזמן.
אף אחד מהעובדים בקניון לא יודע אנגלית (ייאוש.. אפילו במקדולנדס לא הבינו מה רציתי), הקניון עצום בגודלו אבל גם יקר יחסית לארץ ובטח שיחסית לאירופה. בגלל שלא התרשמנו לטובה מפנמה סיטי, וויתרנו על מה שתוכנן לאותו היום והיה טיול לנהר הצ'ארגס (בכיוון צפון מזרח מפנמה-סיטי) שם היינו אמורים לעלות בטיול מודרך על קנו בדרך לשבט האינדיאני הקולומביני Embara הממוקם בלב יער גשם. על פניו חוויה מעניינת יותר מקניון, אבל לא יכלנו לשאת את היחס הפנמי וויתרנו על מה שיכל להיות זכרון יפה לסתם שיטוט בקניון.
את הערב העברנו במועדוני המלון שהכניסה לאורחים היא חינמית וההשקעה בהם היא היסטרית.
היה קשה למצוא מידע על הטיול יום הזה, אז אפילו שלא עשינו כתבתי אותו מזכרון של חברים שעשו ולמען המטיילים הבאים, להלן-
יום 15- טיסה לכיוון מדריד
חטפנו קלקול קיבה. גססנו עד אחר הצהריים בלא לעשות כלום ועלינו על טיסה ארוכה לכיוון מדריד. הבוקר היינו אמורים ללכת לתעלת פנמה ופספסנו בגלל המחלה. לא נורא, אפילו שלא סביר שנחזור לפנמה אי פעם, גם אם זה יהיה רק כנקודת מעבר.
יום 16- 12 שעות במדריד וחזרה הבייתה
נחתנו בשעה 10:30 בבוקר, המזוודות המשיכו מעצמן לישראל ויצאנו מהשדה להכיר את העיר. למרות שהיינו חולים מאד, היה כל כך כיף! לקחנו מטרו ואז רכבת לכיוון רובע ה-SOL המעולה. היה יום שבת והעיר הייתה מלאה לא רק בתיירים אלא גם במקומיים. ביקרנו בארמון המלכותי, טיילנו בין הרחובות והסמטאות, ישבנו במסעדת טאפאס בר ועשינו שופינג מטורף. מדריד-מדריד.. עוד נחזור אלייך בהחלט! בשעות הערב חזרנו לשדה התעופה לקראת טיסה הבייתה (הפעם מרגיש כבר קצר מאד, "רק" 5 שעות).
הטיול היה מעולה. קוסטה-ריקה היא בסדרי גודל מדינה מומלצת, פנמה לא אבל סאן-בלאס שזה בכלל שבט אינדיאני מסורתי המשויך פוליטית לפנמה ואין לו קשר אמיתי אליה, הוא מומלץ מאד רק אם אתם לא מפונקים ויכולים לשרוד על אי בודד בלי אטרקציות, חשמל או מים נקיים זורמים. שווה את המעבר דרך פנמה-סיטי, פשוט תצמצמו שהות בה.
נאלצו לרדת מן המסלול של קוסטה-ריקה וישמרו לביקור הבא, אבל אני כותבת פה בשביל אלו שעושים שיעורי בית לטיול של עצמם-
שמורת טורטגורו (חבל!! אבל ממש לא נכנס ללו"ז. ביקור בטורטגורו מחייב השבתת מינימום שלושה ימים בגלל המרחק מכל יעד אחר וההגעה והחזרה בסירה. ניסיונות אינסופיים לשילוב יעד זה במסלול העלו תוהו)
פארק ריקון בצפון המדינה עם בריכות הבוץ המבעבעות
שמורת cano negro אליה יוצאים בטיול יום מלה-פורטונה (ירדה אך ורק היות וחזרנו לאחרונה מבוטצואנה וחששו שמדובר בטיול דומה מאד למה שעשינו שם, אבל כשלעצמו נשמע כמו טיול נחמד), חצי האי קורקובאדו (לרוב מבקרים בו במהלך טיול ארוך יותר)
הצד הקריבי כי פוטנציאל הגשם היה גבוה
חאקו והחופים שבאזורו הומרו לחצי האי ניקויה (לחאקו ים שחור, זו חוויה לראות דבר כזה אבל באופן אישי כבר חווינו בטנריף. בחצי האי ניקויה יש חופי גלויות שלא אכפת לנו להיות בהם שוב ושוב. החלטה זו הוסיפה עלויות מעבורת וייתכן שהמלונות בחצי האי הם גם קצת יותר יקרים).
הגעתם עד לפה? סימן שאתם באמת יסודיים ולהלן עוד מספר אתרי טיפים שסביר שתמצאו אותם כמועילים (למרות שבאמת אין על אתר "למטייל"!! ריכוז המידע הגדול והאקטואלי ביותר ויתרה מכך אין על העזרה של גדליהו בפורום, זה ממש כמו ללכת יד ביד),
האתר המעולה של eugen שאני באופן אישי מכורה אליו ולכל יעד שיהיה אני תמיד נכנסת אליו לעשות לעצמי סדר מהיר וראשוני להכרת המדינה- http://www.eugenwonders.com/index.php?module=pages&id=97
האתר של הוסטל מאמלנה בפנמה-סיטי הסוקר מידע חיוני בנוגע לאטרקציות המרכזיות במדינה- http://www.mamallena.com/sanblasisland.html
שעות אור וחושך בקוסטה-ריקה- http://www.timeanddate.com/astronomy/costa-rica/san-jose
רשימת אטרקציות מרכזיות בקוסטה-ריקה-
http://www.gotravel.co.il/travel/index.asp?p=2942
חוות להצלת חיות – מתאימה מאד ליום שצריך לישון ליד השדה / לקראת מעבר לטורטגורו-
http://www.toucanrescueranch.org/tours/
והכי חשוב- תהנו מהטיול! קוסטה ריקה ואיי סאן בלאס מדהימים!
.jpeg?width=818&height=1604)
.jpeg?width=64&height=64)
.jpeg?width=818&height=1604)
