כשהציעו לי לטוס לפנמה ,דמיינתי עוד ארץ לטינית ,בה אמצא שווקים צבעוניים ,אנשים בעלי חזות מעורבת ,מוסיקה לטינית סוג של עולם שלישי .
נחתתי בפנמה סיטי והופתעתי לגלות עיר מודרנית ,בעלת גורדי שחקים בעיצוב ארכיטקטוני גבוה ביותר,מגוון ומרשים. לרגע הזכירה לי את גורדי השחקים בניו יורק .ביקור ברובע היהודי חיזק יותר את ההרגשה הזו ,בנינים מפוארים המשקיפים לים בעלי לובי מטופח שלא היה מבייש אף בניין של עשירי מנהטן .סיור ברובע העתיק של העיר,החזיר אותי לתחושה של אמריקה הלטינית ,בתים צבעוניים ברחוב בו האשפה מתגלגלת ,חוטי חשמל רבים בגובה נמוך חשופים ברחובות ומפתח הבית אישה הרה לבושה במיכנסון ,חולצת בטן וסרט צבעוני קשור על ראשה, אוחזת בתינוק בזרועה וקוראת לילדיה המשחקים בכדור בחוץ להיכנס לביתם.
על מרפסת אחד הבתים יושבים שני גברים ,מעשנים סיגר ומשחקים דמקה ,כשכוסיות הרום מונחות לצידם.
במעבר לטיילת אשר על שפת הים ,דוכנים של יוצרים המוכרים את מלאכת ידם להתפאר,פנמני חביב הראה לי כיצד הינו מצייר תוכי על כובע רחב שוליים ומבחר מכובעיו המצויירים .לא עזבתי לפני לחיצת יד המבטיחה ,כי אשוב לרכוש לעצמי כובע אחד בעלות סימלית של “20 “ דולרים וכך גם המטבע בו משלם התייר, הינו דולר,בדיוק כמו באמריקה.
בתי המלון בפנמה סיטי מפוארים ומפנקים ,אנשים בעלי תודעת שירות גבוהה. תמיד יציעו את מיטב השירות בחיוך ואדיבות רבה .
לצד חדרים יפים ,מודרנים גדולים ,בריכות שחיה גדולות המותאמות למבוגרים וגם לילדים כולל ,מתנפחים שיעסיקו את הזאטוטים ,חדר כושר עם סאונה מפנקת והאוכל -תאווה לחך.
אי אפשר לטייל בפנמה סיטי מבלי לראות את תעלת פנמה,שבנייתה הייתה אחד האתגרים ההנדסיים הקשים בעולם .התעלה חוצה את מיצר פנמה באמריקה המרכזית ומחברת בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
בתעלה זו עוברות מידי שנה יותר מ14 אלף ספינות הנושאות כ200 מיליון טון סחורה.
מה שכה מיוחד ושונה בפנמה סיטי ,הוא שבמרחק של 20 דקות בלבד ניתן להגיע לאגם גאטון,שהינו חלק מתעלת פנמה , בו תוכלו לפגוש מינים שונים של קופים .למקום כדאי להגיע מוקדם מצוידים בבנות ועם הרבה סבלנות ,המתינו עם הבננה בידכם ומובטח לכם מפגש מרתק עם קופיף שירד אליכם מהעץ לחטוף את המעדן אותו הנכם אוחזים בידכם.
לאחר יומיים בעיר מרתקת זו ומתוך רצון להכיר את פנמה האחרת ,נסענו לשמורת הצ'רגאס שם חיכה לנו אינדיאני על סירת קנו מעץ ממונעת והשיט אותי יחד עם עוד 5 מחברי הקבוצה איתם טיילתי בחלק מימי השהות שלי שם .לצד עצים ירוקים ,ציפורים המזמרות באוויר הפתוח ,שטנו מרותקים והגענו לכפר אינידאני ,בו חיים בני שבט האמברה החיים באורח חיים אוטונומי,שקיבלו את פנינו בנגינה בכלי המוסיקה אותם הם בונים בעצמם כפי שאת תלבושותיהם הצבעוניות והמחרוזות המעטרות את גופן ,הם מכינים במו ידם בכישרון רב .
על מנת להגיע למטבח של נשות הכפר,הייתי צריכה לטפס על קורת עץ המובילה למטבח הממוקם על בית מעץ הבנוי על עץ גבוה, שם בישלו הנשים דגים אותם הם שולים מהנהר וקציצות העשויות משורשים מטוגנות המוגשות בתוך עלה תירס.
הגברים מכסים את פלג גופם התחתון במעין חוטיני עם בד המכסה את איזור החלציים ואילו הנשים שעד לא מזמן היו הולכות עם פלג גופן העליון חשוף,קיבלו את פנינו כשעל גופן חצאיות זעירות מלאכת ידן וחולצה זעירה המעוטרת חרוזים אותן הן לובשות רק כאשר מגיעים תיירים.
לאחר יום חוויתי זה בו נחשפנו לתרבות שונה ומרתקת ,המשכנו למזקקת רום בה עברנו סדנה חביבה להכנת קוקטלים וממנה הגעתי לעיר דויד השניה בגודלה בפנמה הנמצאת במחזו צ'יריקי .
לא הבנתי כיצד אני יכולה להיות במדינה לטינית ולהגיע שם לקיבוץ..עד כה חשבתי שקיבוצים קיימים רק במדינתנו ,ישראל אך תתפלאו לדעת שבפנמה יש קיבוץ נפלא-”הקיבוץ של ריטה” בו גרים מוטי חן עם אשתו המקסימה ריטה. מוטי הינו ישראלי לשעבר החי בפנמה מעל 35 שנה וריטה שמחוברת לעמנו כאילו נולדה פה,הפליאה באירוח מכל טוב.
4 ימים עם מוטי לימדו אותי המון על פנמה. מוטי שדאג להפגיש אותי עם אמט ,מדריך מקומי,תושב המקום שארח אותנו בביתו לארוחת הטאמלה המפורסם של אשתו ,לקח אותי לתוך הג'ונגלים הנפלאים שיש שם באיזור העיירה הקסומה סרו פונטה הנמצאת בגובה של 2100 מטר מעל פני הים ותוך הקשבה לציוץ הציפורים ,התבוננות בשלל הצימחיה הרבה שם ,הגענו לנהר השוצף, הזורם שם ואף טבלו בו להתרעננות קלה .בחסרה נכנסנו לבית מקומי של אינדיאנים תושבי המקום שדאגו להגיש לנו תה צמחים נפלא.
למוטי חן ידע רב וקשרים נהדרים .בזכותו הגעתי למקומות קסומים בינהם לחוות סוסים נהדרת שבני אדם רבים היו רוצים לזכות בטיפול המסור שהסוסים מקבלים שם.
איך אפשר להיות בפנמה מבלי לחוות קנופי והליכה על גשרים תלויים? את החוויה הנפלאה הזו עשיתי באיזור בוקטה איזור בו תוכלו להנות מנופים מרהיבים ומספר אטרקציות כמו הר הגעש וולקן בארו ,קנופי ,ראפטינג ועוד.
אחרי יום שהחל בקנופי ונמשך בהליכה על הגשרים התלויים ,הציע לי מוטי להמשיך עימו למעיינות החמים .אחר הצהריים החל לרדת גשם . מזג האוויר היה חמים אך הגשם לא פסק משך שעה שלמה. לאחר נסיעה של שעה בדרך בוצית ,בירידתי מהג'יפ ,המתין לי אנדיאני עם סוס ...לא האמנתי שלמרות הגשם והדרך הסלעית ,עליתי ורכבתי על סוס שהוביל אותי בבטחה לכפר בו גרה משפחה אנדיאנית לצד נהר שוצף ולפתע הבחנתי באדים העולים ממעמקי האדמה ולא להאמין-זו נביעה חמה ממנה יצרו בריכה בה המים חמים מאוד וכך ,מצאתי את עצמי שוכבת על קורת עץ מאולתרת ,תחת עץ מנגו כשגשם זלעפות יורד ואני – אין מאושרת ממני .
עוד יומיים נותרו לטיולי בפנמה המרתקת ולסיום נסענו לבוקס דל טורו -ארכיפלג איים מרתקת המציעה איים יפיפיים באחד מהם ניתן לראות צפרדעים אדומות ,באחר צפרדעים ירוקות מנוקדות בשחור ואף צפרדעים כחולות ראינו שם .בין מעבר ממקום למקום ,ראינו דולפינים מקפצים בים ,שקנאים הצוללים לתפוס דגים לארוחה ,שחפים ועוד מיני ציפורים .
האנשים ,הטבע,מגוון בעלי החיים ,המוסיקה האוכל הטוב והמגוון הרב,כל אלו ועוד הראו לי את פנמה שכה קל להתאהב בה ובהחלט אחזור לבקר בה שוב.
תודה לג'ורג'ינה georgina kaminsky litvak אשר בזכותה הגעתי למקום הנפלא הזה
לjorge ivan gonzalez הספק הפנמני הנפלא שדאג לכל דבר קטן שם
ל-jose amet caballero vindas המדריך שלנו בהרים שמכיר כל פינה שם
ולמוטי חן ואשתו הנפלאה ריטה שפתחו את ביתם בפניי וליוו אותי בטיול הקסום מהרגע שהגעתי לעירם דויד.
Kibutz de Rita הקיבוץ של ריטה
Moty Hen
וכמובן לאקו טיולי שטח שבזכותם אני מאוהבת בענף הנפלא הזה של התיירות .
