את חופשת הקיץ הזו חילקתי ל 4 חלקים- יומיים ביוניברסל סטודיוס- 3 הפארקים כולל האפיק החדש, קרוז בקריביים עם קרניבל (2 מדינות חדשות), פנמה, וסיום בווגאס החביבה עליי תמיד- חורף, קיץ, סתיו, אביב.
פנמה היא המדינה ה 90 שלי- ונותרו לי עוד 2 מדינות במרכז אמריקה- בליז וניקרגואה. שתיהן פחות מתאימות לביקור בימים סוערים אלה.
בדקתי היטב מה אני רוצה לעשות טרם הטיול, התכתבתי עם אלון, מדריך מומלץ שחי בפנמה (לדעתי היום מתגורר בישראל, אבל מכיר היטב את המדריכים ויש לו סט טיולים שלם).
אתר: https://www.panamawithalon.com/%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/
החלטתי על 5 טיולים מבעוד מועד- מנושא ה"שול"- פנמה היהודית, ירדתי די מהר בשל דרישות בטחוניות קפדניות שדרשו ראיון וכו'. כך שבסופו של דבר עשינו את טיול פנמה סיטי ביום הראשון, איי סן בלאס ביום השני, הפארק הלאומי צ'רגרס- שם פוגשים שבט צבעוני מאד עם חיים מעניינים, יום לצפרות ושופינג, וביום האחרון- טיול ליערות הקופים בתעלת פנמה, ביקור באיזור שימור העצלנים- שם פגשנו שוב צפרדעים ממרכז אמריקה, ופרפרים.
אחרי שירדנו מהספינה בפורט קנברל, פלורידה, לקחנו הסעה של כחצי שעה לשדה התעופה באורלנדו- ועלינו על טיסת קופה איירליינס לפנמה סיטי. כשעתיים וחצי בשדה תעופה שהשפה הראשונה בו היא ספרדית - שלטים, כריזה, ורק אחרי כן אנגלית.
הטיסה עלתה 550 דולר, והחברה עצמה היא יקרה מאד. טיסת ההמשך לווגאס עלתה 1130 דולר- אבל בגלל שהיא היתה ישירה, וזמן שווה כסף, עשינו אותה בלית ברירה.
בנחיתה נשאלנו איפה אנחנו ישנים וכמה זמן נהיה- כאמור, 5 ימים, וישנו במלון הריו פלאזה במרכז העיר- עלות 2300 ש"ח לזוג ל 5 לילות במלון 5 כוכבים מפואר מאד. שווה, והלוואי עלינו מחירים כאלה בישראל. ארוחת הבוקר במלון (אותה אכלנו ב 3 בקרים בלבד)- היתה מגוונת ועשירה מאד.
למחרת הגיע מיגל לאסוף אותנו- מיגל הוא אחלה מדריך, אנגלית ברמה גבוהה, אדם משכיל עם ג'יפ גדול ומרווח. תחנה ראשונה- תעלת פנמה. ובכן, מדובר בפלא הנדסי, אין מילה אחרת. ספינות מגיעות לתעלה, שבניגוד לתעלת סואץ, לא יכולה להיות חפורה בלבד בשל סוג האדמה במקום. לתעלה 3 תחנות למעלה ועוד 3 תחנות למטה, עד היציאה מהאוקיינוס האטלנטי (אנחנו עמדנו בצד הפסיפי). לפני חפירת תעלת פנמה, או שהיו עוגנים באחד הנמלים בפנמה ומוליכים את הסחורה לצד השני, שם חיכתה ספינה לקחת את הסחורה להמשך מסעה, או שהספינות ההרפתקניות במיוחד היו עוברות דרך כל דרום אמריקה, כולל דרייק פסאג' האימתני (הייתי שם), ועולות חזרה לצד הרלוונטי. ספינות רבות טבעו כך, כי האוקיינוס הדרומי יכול להיות מחריד עם גלים שיכולים להגיע ל 10 מטרים (עברתי סופה עם גלים של 6 מטרים- לא חוויה טובה).
התעלה תוכננה לפי תוכניותיו של הגאון ליאונרדו דה וינצ'י- ספינה מגיעה ונכנסת למעין בריכה בתעלה. הבריכה נחסמת, מוזרמים לתוכה מים שמעלים את הספינה לlevel הבא, וכך עוד 2 תחנות, ועוד 3 תחנות לירידה. המבנה הזה, כאמור, מתאים לסוג התעלה הזה. פרדיננד לספס שבטעות חשבתי כי הוא המתכנן- היה המתכנן וההוגה של תעלת סואץ, אבל לא הצליח עם תעלת פנמה. רק 20 שנה אחרי כן, ב 1904 בשיתוף פעולה אמריקאי-פנמי, נפתחה התעלה ופתרה כאב ראש גדול של העולם. עמדנו וראינו ספינת ענק נכנסת לבריכה- זה לוקח זמן, ודי מדהים לראות את זרועות המתכת שנכנסות מתחת לספינה ועוזרות לה בניווט- העולם הזה ללא ספק צריך יותר מהנדסים.
התעלה פעילה 24 שעות ביממה, ועלות המעבר יכולה להגיע עד חצי מיליון דולר. מטורף.
רק לקראת שנות ה 80 נחתם מעין שחרור של התעלה מארה"ב והבעלות עליה הועברה לפנמה- מה שמעשיר את קופת המדינה בלא מעט דולרים מדי שנה, והופך אותה, כאמור, למדינה העשירה במרכז אמריקה.
משם המשכנו לסיבוב בעיר. עברנו דרך האנדרטה הסינית, ומקומות נוספים כולל הכנסיה המורמונית.
עצרנו במתחם של מזכרות- שם קנינו מגנטים, וחיות מתלפפות (יש לנו מקבץ)- טוקאנים ועצלנים בעיקר, ממש חמוד. שווה להתמקח.
העיר מלאה ברבי קומות שניתן לראותם מצדדים שונים. כמו כן הסתובבנו בטיילת המדהימה, שמשני צדדיה ים. כשנסענו ביום הראשון משדה התעופה למלון (מונית מהשדה)- ראינו כי הים מלוכלך מאד וחבל. בטיילת הים נראה יפה.
לאחר יום הטיול המעשיר, הגענו לקניון מולטיפלאזה שקרוב אלינו מאד למלון- כמעט ולא קנינו כלום פרט לסופר- הכל יקר מאד (כולל מוצרי יסוד), כיוון שדברים רבים מיובאים.
למחרת השכמנו מוקדם (עדיין מג'וטלגים, אין בעיה לקום מוקדם), ואספו אותנו בחמש בבוקר ל 3 שעות נהיגה לתחנה ממנה עולים על הטיול לסן בלאס. הגיע ג'יפ, והצטופפנו בו 6 אנשים. הדרך אכן ארכה 3 שעות מייגעות, מאחר ונסענו מהצד הפסיפי לצד הקריבי של פנמה.
בסן בלאס ישבנו והתייבשנו שעה ורבע, עד שרק לאחר בדיקה חוזרת ונשנית, עלינו לספינה הנכונה, זו שעליה נשוט לאיים השונים. במקום מסתובבים ילידים בני שבט הגונה או קונה, לבושים בבגדים צבעוניים, חותלות מיוחדות, ונראים מאד מאד מקומיים.
כ 40 דקות אחרי תחילת השיט הגענו לאי הראשון. אי בודד בים, עצי דקל, בקתות, איזור מרכזי בו יושבים לאכול, ערסלים וכסאות מעץ, והמון שוניות אלמוגים שמקיפות את האי הקטנטן שניתן להקיפו ב 4 דקות הליכה.
כשהכנסתי את הראש למים נדהמתי מהיופי המרהיב שראיתי בתוך המים- דגים יפהפיים, שוניות אלמוגים צבעוניות, והכל בגובה הברך. ממש מדהים. מים טורקיזיים יפהפיים מקיפים את האיים. ובכלל, מדובר בשמורת טבע מחוספסת ויפה להפליא. בסוף כל יום מאתגר כזה, שימו אותי בחדר מסודר עם מקלחת חמה, מיטה נוחה ומזגן. אבל היו אנשים שנשארו לישון והגיעו עם מזוודות או תרמילים. כל אחד ובחירתו.
סרטון מהשנירקול הראשון:
https://www.facebook.com/share/v/1986dQosKZ/
משם המשכנו לאי נוסף, שם שניקלתי שוב ויש הרבה מה לראות בתוך המים.
חלק מהאיים היו מיושבים, הבתים נראים עלובים, אבל לדעתי חייהם אמנם ספרטניים, אבל מספקים את כל צרכיהם הבסיסיים. הם נראו בריאים ושבעים. אפילו ראיתי ספידרמן ודורה- העולם המערבי חדר גם לסן בלאס, ללא ספק.
משם שטנו לאי השלישי- שהיה יותר מסודר עם מקלחות, שוב שנירקול יפה, אבל הראשון היה היפה מכולם.
המון תיירים היו איתנו על הספינה, מגבות הן חובה, וצריך לקחת בחשבון שכל היום תרגישו מלוחים ומעט מטונפים וזה חלק מהעניין. לא זכיתי להתייבש בטיול הזה עד שהגעתי לווגאס. הכל רטוב ולח, כל הזמן יורד גשם, או שנרטבים בתוך מים מלוחים או מתוקים...
בסוף היום לקחו אותנו לבריכה באמצע היום- הם קראו לזה natural pool, אבל כבר לא התחשק לנו להירטב, ובמקום זה צילמנו את השקנאים.
חזרנו לחדר אחרי שעתיים וחצי נהיגה, והרבה זמן לא שמחתי כך על מקלחת. וואו.
למחרת- יום הביקור בצ'ארגרס. את הבוקר התחלנו בשיט קאנו למפל יפהפה וקפוא, הליכה פשוטה למדיי במים (מאד מזכיר את הזאכי/שניר), ובריכה קפואה עם מפל מקסים. אחרי כן המשכנו לכפר, בו פגשנו את השבט. התמונות נראות מאד ממוסחרות, אבל המדריך הבטיח לנו שכך הם מתלבשים ביום יום, ואפילו כשלא מגיעים אורחים כמונו, הנשים מסתובבות ללא כיסוי החזה. ובכן, היה בזה משהו ממוסחר, כאמור, אבל הואיל ופגשנו ילידים במקומות נוספים, אני נוטה להאמין למדריך. הם אכן מסתובבים כך- ברחובות, בקניונים, בכל מקום. יפה לראות שהם שומרים על הגחלת.
בכפר המקומי אכלנו דג ומעין קציצות לחם תירס וכן פירות מעולים. אבל מהיום הזה חזרתי עם קלקול קיבה נוראי שאין לי מושג ממה נגרם ולקח לי 24 שעות לסיים אותו. ממש הרגשה נוראית. עד שלא לקחתי כדורים שקניתי שם בבית המרקחת, לא סיימתי עם האירוע.
ביום הרביעי- יום הצפרות. באותו יום היינו יום אחרי אזהרת הצונאמי בשל רעידת האדמה באיזור קמצ'טקה. ארובות השמים נפתחו והמטירו מים רבים על יער הגשם בו הסתובבנו. הטיול היה בלתי ניתן להשלמה, אולם עצלן מהמם שראינו על אחד העצים הוריד את האכזבה- עצלן בגיל ההתבגרות, שניסה לעבור מעץ מבודד לעץ שמחובר לעצים אחרים. ראינו ממש את גלגלי המוח שלו עובדים ומחשבים כיצד לעבור מהעץ, וכמעט מחאנו לו כף כשהוא הצליח בסופו של דבר. עצלן 2 אצבעות חמוד ומדובלל להפליא. הבנתי שהם מהירים הרבה יותר מעצלני 3 האצבעות.
ראינו ציפורים רבות באותו הבוקר, אבל די היה קשה לצלם וגם להנות מהצילומים- הראות היתה לא מדהימה. צילמנו מעין תמירון, ציפור אדומה יפה, אנפה מפוספסת מדהימה ביופיה, טוקאן צהוב מדהים שהיה עם קולגה בכפר ממש על העצים גבוה וציפורים נוספות.
אחת הציפורים היפות היא הקארה קארה, ציפור אותה פגשתי באיזור דרום אמריקה במסע לאנטארקטיקה. מדובר בעוף דורס מרשים. את הציפור צילמנו באחד מחדרי המלון הישן ששיכן את עובדי התעלה האמריקאים- מדובר במבנים ישנים מאד והיסטוריים. היום יש שם מלון 5 כוכבים שנראה אחלה.
משם המשכנו למסלול קצר לבריכה- ראינו בעיקר חרקים, ומהיום הזה חזרתי עקוצה ביותר. בטיול לפפואה גינאה החדשה בשנת 22 התחסנתי לקדחת צהובה שהיתה שכיחה מאד בפנמה, וכן באנטי טטנוס- שתמיד כדאי להיות מחוסנים בו.
עצרנו ליד מקום בו יש קופים מקומיים- ואכן, קרוב לצמרת העץ הציצה משפחת קופים שהיה קשה לצלמה. הצילום מעט מטושטש, אבל כך הם נראו.
משם המשכנו לקניון עצום- אלברוק. קניון שם שמעתי לראשונה עברית, והוא מורכב מהמון המון חנויות כולל קונווי שהיא חנות כלבו אדירה בגודלה, עם מזוזות בכניסה. כמה מילים על היהודים בפנמה סיטי- יש הרבה מהם כולל ישראלים. יש מסעדות כשרות רבות (ביום האחרון אכלנו בארומה גורמה שהיתה מצויינת וטעימה להפליא), יש איזור יהודי די קרוב למלון שלנו-יש שם בית חבד, סופרמרקט כשר ועל מגדלי דירות בבניה נכתב באנגלית כי יש שם מעליות שבת. במסעדה ראיתי את יהודים פנמים רבים (לא שמעתי במסעדה שפות נוספות פרט לספרדית).
בקניון יש חנויות בינלאומיות רבות, וכן חנויות מקומיות. יש להפקיד את התיקים בחנויות רבות, אבל מקלים על תיירים בנושא. הסתובבנו שם יום שלם, ואכלנו אוכל איטלקי וקינחנו בקינוחים צרפתיים מפטיסייר נחמד מאד.
למלון חזרנו עם מונית בעלות 10 דולרים (ברוב המקרים שילמנו 7 דולר), אבל אכן היה פקוק מאד וזה היה הגיוני בדיעבד. כל נהגי המוניות דיברו אנגלית טובה וניהלנו איתם שיחות חביבות.
ביום האחרון היינו במה שהינו אחד משיאי הטיול- שיט ליער הקופים מתעלת פנמה.
ידענו מראש שנפגוש 3 סוגי קופים- 2 בוודאות ואחד בסימן שאלה- שאגנים, קפוצ'ין וטמרינים, שהבנתי שאחרי השעה תשע קשה לצפות בהם. ובכן, ראינו את כל המקבץ, וזו היתה חוויה טובה מאד.
השאגנים עדינים מאד, ארוכי גפיים, חומים ושחורים. נמצאים במקומות רבים ביער, שאינו יער אלא שולי התעלה שם יש עצים המאכלסים את סוגי הקופים שרלוונטיים למרכז וצפונה של דרום אמריקה (דהיינו קולומביה). משם המשכנו לראות את הקפוצ'ינים שהיו הרבה יותר קופצניים ומהירים.
והשיא- הטמרינים המתוקים, שנראים כמו קופים עם מוהוק מרשים מאד (שייכים למשפחת המרמוסטיים- הם הקופים החמודים בתבל).
משם המשכנו לחוות שימור עצלנים- אבל אחרי העצלן של היום הקודם, זה היה נחמד אבל לא מדהים כמו המקורי. ראינו גם צפרדעים מרכז אמריקאיות, כולל צפרדע הבלו ג'ינס האדומה עם הרגליים הכחולות, פרפרים צבעוניים יפים ועצלנים מקסימים.
משם המשכנו חזרה לעיר, ואכלנו ארוחה מלאה בארומה- 90 דולר כולל טיפ לארוחת דגים עם קינוח וסלט מעולה. ממש טעים ומומלץ.
ואחרי הארוחה, סיימנו בנסיעה קצרה לשדה התעופה, ומשם המראנו לתחנה הרביעית בטיול זה- ווגאס שלא נחה לדקה, שם ייבשנו את הבגדים וכל הציוד סוף סוף....
פנמה יעד נחמד מאד למס' ימים במרכז אמריקה. תחושה מערבית יחד עם משהו אותנטי מאד, ללא ספק למדתי לא מעט גם ב 5 ימים. מומלץ.
