טסנו ממיאמי לסן חוזה עם אמריקן איירליינס, זוג עם ארבעה ילדים בגילאי 15 -21. שכרנו רכב ואן יונדאי H-1 מחברת Economy. לחברה יש שיטה של הצעת מחיר זולה בהשכרה ואז מכניסים לך בביטוח. חייבים לעשות ביטוח חובה, וכדאי לעשות הרחבה לביטוח מקיף, ואז ההצעה שלהם כבר לא זולה - כ 530 דולר לשבוע. חפשו חברת השכרה מוכרת ואמינה.
מחירי ביטוח הרכב מאוד יקרים.
ההתלבטות הייתה בין היונדאי "העגלה" לבין רכב 4×4. ההכרעה נפלה על היונדאי בגלל הצורך במקום למזוודות. כל מזוודה בטיסה ממיאמי לקוסטה ריקה, עלתה בחברת אמריקן איירליינס 25 דולר לכל כיוון. כדאי לתכנן היטב מספר מזוודות נדרש, ולקחת טרולים ותיקי גב. בהמשך הטיול הצטערתי שלא לקחתי 4×4 כי הדרכים המובילות לאתרים בהם ביקרנו הם דרכי חתחתים מזעזעות עם בורות ואבנים גדולות. החזרתי יונדאי גמורה לחלוטין מבחינת צמיגים ובולמי זעזועים.
נסענו לעיירה לה פורטונה למלון Monte Real. מלון נחמד וקטן בבעלות משפחתית, חדרים גדולים ונקיים עם שתי מיטות זוגיות בכל חדר, שירות טוב, מיקום טוב בלב העיירה, שקט, נוף מהמם להר הגעש ארנל. ארוחת בוקר טובה כלולה במחיר במסעדה ("סודה" בשפה המקומית) במרחק הליכה קצר. בעיירה עצמה אין מה לחפש. היא נקודת יציאה לטיולים. היום הראשון להגעה הוא יום התארגנות ומנוחה מהדרך הארוכה שעשינו משדה התעופה לעיירה - שלוש וחצי שעות נסיעה.
טיולים שעשינו ביום השני:
1. Venado caves - מערכת של מערות נטיפים חשוכות לחלוטין אשר זורם בהן נחל. מרחק של כשעה נסיעה מהעיירה. רצוי לתאם את ההגעה למקום בטלפון באמצעות בית המלון. מקבלים קסדות עם פנסים ומגפי גומי ויוצאים לדרך עם מדריך (אותנו הדריך אלונסו הנפלא שיודע כמה מילים בעברית). מחיר = 25 דולר לאדם. זוחלים בנקיקים בתוך המערות, עוברים בפתחים צרים, עוברים במפל, רואים נטיפים ועטלפים, והכל בתוך מים. סיור של שעה וחצי. מסיימים רטובים לחלוטין. יש מקלחות וחדרי הלבשה בסיום. טיול נפלא. חובה!
2. נסענו ל la fortuna waterfall
מרחק נסיעה ממערות ונאדו של כשעה ורבע ( עוברים דרך לה פורטונה ). רצוי להתחיל את היום עם המערות ואחר כך לנסוע למפל. המפל נסגר בחמש. יורדים אליו דרך 500 מדרגות. לא נורא כמו שנשמע. מותר (וחובה) לרחוץ בבריכה של המפל. מפל אדיר שגורם לסחף חזק בבריכה, כך שלא ניתן להתקרב אל המפל. נוף מהמם מסביב. מכיוון שהיינו בעונה הגשומה (חודש יוני) היינו לבד בכל אטרקציה, דבר שהגדיל את ההנאה שלנו מהטיולים. גשם ירד רק משעות אחה"צ המאוחרות וכל הלילה. במהלך היום היה מזג אויר נפלא.
המפל הוא טיול חובה שעושים כל המטיילים המגיעים ללה פורטונה. מחיר כניסה לא זכור, אבל זניח.
3. נסענו משם למעיינות החמים הנמצאים מול מלון Los Lagos. מרחק נסיעה של 15 דקות. מחיר כניסה = 12 דולר לאדם. הגענו בשעת ערב, והיינו לבד בכל המתחם המטופח, הבנוי עם בריכות מלאכותיות ובהן מיים חמים ומדשאות מסביב. מנוחה מצוינת לגוף לאחר כל היום במים הקרים. אי אפשר להיות הרבה זמן במים חמים (לחץ דם עולה...). באתרים מקבילים בסביבה כמו בלדי וטבקון משלמים 35 עד 50 דולר לאדם. חבל על הכסף.
נסענו למלון עייפים ומרוצים.
טיול ביום השלישי:
1. נסענו לשמורת הטבע של נהר rio celeste. מרחק נסיעה של כשעתיים וחצי. מחצית ראשונה של הדרך בכביש סלול היטב אבל מפותל מאוד, המקיף את אגם ארנל. רבע דרך בדרך כורכר סבירה, ורבע אחרון בדרך בורמה מזעזעת גם לרכב 4×4. לא האמנתי שאצליח לעבור אותה עם היונדאי, אבל היא התגלתה כעז הרים שיודעת לקבל בומבות רציניות. היו עליות שהיא טיפסה בשארית כוחותיה עם הילוך כח low. חוויה לא נעימה.
החניה לשמורה נמצאת כקילומטר לאחר שמגיעים למלון Hideaway. משלמים 2 דולר לחנייה ועוד מחיר כניסה לשמורה שאיני זוכר. לבוא עם נעלי הליכה גבוהות כי הולכים בחלק מהדרך בבוץ. זמן שהייה בשמורה שעה וחצי הלוך ושעה וחצי חזור, כולל תמונות ללא סוף. הולכים בשביל מסודר בתוך ג'ונגל מקסים. מגיעים להצטלבות: ימינה לכיוון הנהר וישר למפל. יורדים למפל כ 250 מדרגות תלולות. מפל יפהיפה עם בריכת טורקיז מהממת. צבע המים נובע מחיבור מי הנהר עם סלעים של מינרלים, בנקודה מסוימת אליה הולכים בהמשך. החיבור עם סלע המינרלים יוצר את הצבע המיוחד של המים. חוזרים למעלה במאמץ, וממשיכים בשביל לאורך הנהר. הערה: אסור להכנס למים בשום שלב בשמורה. מי שרוצה להשתכשך במים הכחולים יכול לעשות זאת, לאחר היציאה מהשמורה: כ 500 מ' לאחר שעוברים את מלון Hideaway, יש גשר מעל הנהר. עוצרים בצד ויורדים לבריכות מתחת לגשר. כיף גדול. בשמורה עצמה מתקדמים לאורך הנהר ומצטלמים הרבה במקומות שונים לאורכו, עד שמגיעים לנק' החיבור עם סלע המינרלים שהיא נק' הסיום, וחוזרים באותה דרך בהליכה מזורזת. השמורה נסגרת בשתיים. טיול חובה למרות הקשיים הגדולים בנסיעה אל השמורה.
יום רביעי לטיול:
היום הרביעי לטיול היה יום שישי. מאחר ואנחנו שומרי מסורת ולא נוסעים בשבת, עשינו צ'ק אאוט ונסענו למונטה ורדה ביער העננים, למלון Los pinos, מרחק של כשלוש שעות מלה פורטונה. דרך קשה מאוד מלאת מהמורות. הגענו למלון שהוא אחוזה של בקתות בין עצי יער, בבעלות משפחתית. הבקתה שלנו הייתה מרווחת עם שלושה חדרי שינה ומטבח אותו היינו צריכים לבישולים לשבת. השירות במקום אדיב ומקצועי. הבקתה חשוכה קצת כי הם חוסכים בחשמל ושמים נורות בעוצמה נמוכה. מעצבן. מספרים סיפורים על חסכון באנרגיה לתועלת כדור הארץ…
נחנו כל השבת עם קולות של צרצרים, ציפורים, ושאר בעלי חיים שהתחככו בקירות הבקתה ועל הגג.
בבוקר ביקר אותנו רקון חמוד בגינה. המנוחה בשבת היא חובה כי הגוף זקוק למנוחה מהאטרף של הטיסות, הנסיעות והטיולים. קוראים ספרים ומתנדנדים בכיסא הנדנדה של הבקתה במרפסת. מה רע?
הבקתה נמצאת במרחק קצר מהעיירה סנטה אלנה בה יש סופרמרקט, מסעדות, בתי קפה, חנויות מזכרות ומשרדים של החברות המפעילות אטרקציות באיזור.
שתינו קפה מצוין בבית קפה "דון חואן" הנמצא בין הבקתה לבין העיירה.
ביום ראשון נסענו לעשות אומגות (קנופי בשפה המקומית), בחברת Sky adventure. יש כמה חברות המפעילות אומגות. השיקול המרכזי בהחלטה היה בטיחות. החברה הזו היא היחידה המפעילה מערכת עצירה אוטו' בסוף האומגה. אצל האחרות מע' העצירה היא ידנית. כמו כן העליה לנק' ההתחלה בחברה זו היא עם רכבל (רבע שעה עלייה) ואצל האחרות רגלית. מדובר במערכת של שבע תחנות של אומגה במרחק ממוצע של 450 מ', והארוכה שבהן היא 750מ'. מתחילים מגובה של 1770מ'…
יוצאים לדרך מעל העצים הנמצאים הרחק למטה ונבלעים בתוך ערפל העננים.
חויה נפלאה. בילוי חובה. מחיר ששילמתי לאחר התמקחות בטלפון = כ 55 דולר בממוצע לכל אחד (לאחר שימוש בכרטיס סטודנט וגילאי שני ילדים מתחת ל 18). ככלל רצוי להתמקח על המחירים ולא לקבלם כתורה מסיני. כאשר עושים סימנים של עזיבה הם ממהרים להתקפל. זמן נסיעה מהבקתה למקום כעשרים דקות. ליוו אותנו שני מדריכים מאירי פנים שידעו למלמל כמה מילים בעברית ("קפוץ").
משם נסענו מרחק של כחצי שעה נסיעה ל Finca Modelo Acologica כדי לעשות סנפלינג. מחיר = 70 דולר לאדם ולא הועילה התמקחות. צ'יפרו אותנו בדיסק תמונות (תבקשו את זה כ promotion).
מדובר בסנפלינג בערוץ נחל אשר יש בו שבעה מפלים. חלקם נמוכים (כשלושה מ') והגבוה שבהם 40 מ' גובה. הכל במים זורמים. לבוא עם נעליים ובגדים להחלפה כי נרטבים לחלוטין וקר. בטיחות ורמת ציוד מצוינים. ליוו אותנו שני מדריכים צעירים בני 21, רוס ואנדי, מקסימים מצחיקים ומיומנים. היינו כמובן לבד כרגיל. זה מסלול לא קל - מעייף, חוטפים בומבות מהסלעים בזמן הסנפלינג, התאומות בנות ה 15 בכו, אבל הסברתי ששילמתי 70 דולר על כל אחת ואין דרך חזרה...אחר כך אמרו לי תודה שלא ויתרתי להן.
חוויה נפלאה של טיול אקסטרים. לא לפספס. לא לשכול לתת טיפ למדריכים בסוף. מגיע להם. הם עושים את המסלול הזה שלוש פעמים ביום.
היו לנו עוד תכנונים לטיולי טבע ביער העננים וטיול לילה בג'ונגל, אבל ירד מבול כאשר חזרנו, והיינו מפורקים.
למחרת עשינו צ'ק אאוט ונסענו לשדה התעופה לטיסה חזרה למיאמי. יש לקחת בחשבון שצריך להגיע לחברת ההשכרה כשעתיים וחצי לפני זמן הטיסה כדי לא להכנס ללחץ של זמן בשדה. הפקידים המקומיים עובדים כאילו הם בשביתה איטלקית וגורמים לתורים ארוכים.
הערות כלליות על קוסטה ריקה:
1. האנשים ברחוב נחמדים, אבל הפקידים הרשמיים של הממשל המקומי ממש לא. בשדה התעופה, לדוגמא, בטיסה חזרה, היה שילוט קטן ולא ברור, שיש תור נפרד לבודדים ולמשפחות, לביקורת הדרכונים. (לא נתקלתי בכך בשום מקום אחר). הפקיד ראה שאנחנו משפחה אבל לא אמר כלום. לאחר שעמדנו בתור, והגיע תורנו שלח אותנו לעמוד שוב בתור השני. שאלתי למה לא אמר לי מראש. תשובתו הזועמת- "תירגע! אני לא עובד אצלך!" אמרתי לו שאני רגוע מאוד ואיחלתי לו המשך יום נעים.
2. אל תשימו דברי ערך במזוודות שאתם שולחים. עובדים במערכת השיקוף של המזוודות, גנבים המזהים דברי ערך, פותחים את המזוודה וגונבים. גנבו לבן שלי את מצלמת הגו-פרו (לא ידע להסביר לי מדוע שם אותה במזוודה), ושני כובעים חדשים שקנה.
לי סתם גנבו בנדנה שקשרתי למזוודה כדי לזהות אותה.
3. תשתית הדרכים בקוסטה ריקה מזעזעת בגלל שהממשלות הקודמות היו מושחתות וגנבו את כספי משלמי המיסים שהיו מיועדים בין היתר לתשתית התחבורתית.
4. משטרת התנועה מושחתת מאוד. מזהים רכב השכרה של תיירים ועוצרים אותו גם אם לא עבר את המהירות המותרת. מחיר הקנס = 300 דולר!
אפשר לבטל את הדוח אם משלמים 30 דולר לשוטר כשוחד. זה התעריף.
מזהים את רכב ההשכרה של התיירים כי הם בדרך כלל רכבים חדשים, לבנים, ובדרך כלל מדגם טויוטה ראב 4.
אותי לא עצרו כי היה לי וואן יונדאי H-1 ,
עגלה, לא בצבע לבן, כמו של המקומיים.
5. התחושה היא שבעלי העסקים ופקידי הממשל לא אוהבים את הגרינגוס האמריקאים שבאים לטייל בארץ היפה שלהם, ותוקעים מחירים כדי לדפוק את האמריקאים. הם שוכחים שיש גם תיירים ממדינות אחרות, ושסך הכל זה מקור הפרנסה היחיד שלהם, שבלעדיו המדינה שלהם עם המשטר המושחת שלה תקרוס.
6. הם לא יודעים אנגלית. חבל על הזמן.
7. בדרך חזרה לשדה התעופה יש שלוש תחנות שצריך לשלם בהן כשני דולר אגרה על שימוש בכביש. צריך להכין כסף מזומן במטבע המקומי (כאלף קולון בכל נקודה) או 2 דולר. אין שימוש בכרטיס אשראי.
8. התחושה הכללית היא שאתה נמצא במדינת עולם שלישי מבחינת בטחון אישי.
9. הסלוגן שלהם - pura vida גאוני. נותן לתיירים תחושה של חופש מוחלט וחיים טובים. המציאות שונה.
10. זה היה טיול מרוכז אבל בהחלט ממצה בלי שהייה בחופים (אנחנו גרים 500 מ' מחוף הים אז לא חסר לנו).
בהצלחה, Pura Vida
יהונתן
