”הקיר הדרומי של מכון העולם הערבי“

מכון העולם הערבי, (Institut Du Monde Arabe), נמצא בגדה השמאלית, ליד גשר סולי, קרוב לאיל סנט לואי. הבניין נבנה בשנות השמונים כיוזמה של הנשיא דאז, מיטראן, לחיזוק קשרי התרבות של צרפת עם מדינות ערב. על התכנון הופקד האדריכל ז`אן נובל, שזכה לאחרונה בפרס פריצקר היוקרתי לאדריכלות.

הקיר הצפוני, הפונה אל הסיין, מעוגל מעט, וצורתו היא סימן ההיכר שלו כשבאים מכיוון זה. הקיר הדרומי הוא המיוחד. הוא בנוי מיחידות רבות בצורת ריבוע, שלהן דוגמה אורנמנטלית המזכירה את המשרביות הערביות. אבן המשרביה היא סבכה שתפקידה לווסת את האור ואת החום הנכנסים אל הבית. כתוצר לוואי היא יוצרת גם דוגמה אורנמנטלית. ז`אן נובל, האדריכל, יצר זיקה גם אל האסתטיקה וגם אל הפונקציה של המשרביות, אבל עשה זאת בחומרים מודרניים ובטכנולוגיה מתקדמת. חורי הסבכה במכון העולם הערבי מתרחבים ומתכווצים כמו צמצם של מצלמה, בהתאם לכמות האור הקיימת ברגע הנתון. התוצאה היא ``שטיח`` ענק של ריבועים מחוררים המצטרפים יחד זה אל זה.הבניין כולל שירותים כמו ספרייה, חדרי מחקר, אודיטוריום ועוד. יש בו גם מוזיאון המציג ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו במדינות ערב ומלאכות מסורתיות האפייניות להן. 

לא היינו במוזיאון, אבל נכנסנו אל הבניין כדי להתרשם ממנו גם מבפנים ועלינו אל קומת הגג, הקומה התשיעית, לתצפית על הסיין ועל גשריו. יש למעלה גם מסעדה. ראינו במקום תנועה של תיירים, ובינהם גם משפחות עם ילדים, כמונו, שבאו להתרשם. אני ממליצה להניח בצד מחסומים רגשיים, אם יש כאלה, כדי ליהנות מדוגמה מעניינת של ארכיטקטורה מודרנית בין אינסוף המונומנטים ואוצרות העבר שפריז מלאה בהם. לא חייבים אפילו להיכנס. אפשר לשבת על ספסל בחצר, מול הקיר הדרומי, ולהביט בקיר השטיח המרהיב.