”אומגות Eagle Track בצ'אנג מאי לעומת ה-Gibbon“

לפני שנתיים היינו לראשונה בתאילנד (זוג+ שלושה) ובין שאר החוויות ביקרנו גם בפארק האומגות Flight of the Gibbon בצ'אנג מאי.

בפברואר האחרון נסענו שוב לתאילנד לטיול מוצלח ומהנה! מכיון שהילדים נורא רצו לחזור שוב על אטרקצית האומגות, בחרנו לעשות זאת, אך הפעם העדפנו לבקר בפארק שנקרא Eagle Track וגם הוא מפורסם בכל פינה בצ'אנג מאי. מכיוון שאנו מודעים לכך, שעוד המון משפחות ומטיילים מתכננים לבקר בפארק האומגות, ראינו לנכון לכתוב את הפידבקים שלנו לגבי סוגיה זו:

לאחר שביקרנו בשני המקומות, עשינו "ישיבה משפחתית" להכריע איזה מקום היה מוצלח יותר, ובפה אחד בחרנו כולנו ב-Eagle Track. ולמה? הנסיעה ל-Gibbon, לאחר האיסוף מהמלון בבוקר, ארכה כשעה ועשרים וכנ"ל גם הנסיעה חזרה לעיר. הנסיעה ל-Eagle ארכה כ-30 דקות לכל כיוון!

המחיר ב-Eagle היה זול יותר והסתכם בחיסכון של בערך 150-200 ש"ח למשפחה - לא מאוד משמעותי, אבל בכל זאת חיסכון, בפרט שבסופו של דבר משלמים פחות ונהנים יותר!

הדבר הכי משמעותי לדעת כולנו, שבעצם הרס לנו את כל ההנאה מה-Gibbon, היה התורים באתר (כל המשתתפים היו סינים וישראלים): יש המתנה של מספר דקות ארוך מאוד בין אומגה לאומגה. אז נכון שאולי נפלנו על יום עמוס, אבל ב-Eagle, הקצב היה זריז ומהיר והחוויה הייתה מושלמת. 

ארוחת הצהריים ב-Eagle Track הייתה פשוט מעולה (ביקור באתר כולל ארוחה חינם). היער שבו ממקום הפארק Eagle Track יפה יותר, עושה רושם שעל פניו הצוות ב-Eagle Track מקצועי יותר ובסופו של דבר, מספר התחנות זהה, האטרקציה עצמה גם היא זהה פחות או יותר - אומגות בין העצים בגובה רב, גשרים מתנדנדים ועוד דברים בסגנון. בסופו של דבר, זו חוויה מומלצת מאוד היכן שלא תבחרו לעשות אותה.