”קיוטו“

יש כל-כך הרבה מה לעשות בקיוטו, שאין לי מושג מאיפה להתחיל! כעקרון- העיר מפוצצת במקדשים, כל אחד שונה מהאחר, לכן כדאי לבחור כמה באותה הסביבה ולהסתובב בכולם! יש את פביליון הזהב, הוא כל-כך מפורסם שהוא כבר לא מרשים - אין בו את השקט שיש באחרים. פביליון הכסף קצת יותר שקט, אבל פחות יפה. המקדש עם 5 האבנים בחצר (שכחתי את השם) גם ממוסחר מדי לטעמי, ולכן לא כדאי להשקיע את הזמן. דוקא המקדשים הפחות מפורסמים השאירו בי חותם.

בכל מקרה -זה סותם חצי יום עד יום. אם בזמן שמגיעים יש את פריחת הדובדבנים (הסאקורה) - אז יש שדרה מאד מפורסמת שכדאי להסתובב בה.

בשעות בין ערביים אפשר להסתובב ברובע גיון (שפורסם בגלל הגיישות) - אולי יצא לכם לראות כמה מהן (זאת אומרת- השוות: אלה עם האיפור הלבן הכבד והקימונוים המושקעים), וכשמחשיך האזור מקבל ציביון שונה לגמרי של בתי עץ, מסעדות אפלוליות ופנסים. בלילה אפשר לבקר באונסן (מקלחות מסורתיות משותפות, אבל בהחלט בלתי נשכחות).

אפשר לקחת רכבת ולהסתובב כמה שעות בנארה (אחת מהבירות הישנות של יפן) - היא לא שונה בהרבה מקיוטו, אבל קצת יותר שקטה. יש בקיוטו גם את טירת ניג`ו שהיא מאד יפה, ואת הארמון (אבל בשבילו צריך להזמין תור מראש).