נהיגה וחניה באקוודור ”טיול ברכב שכור באקוודור“

טיילנו בחודש נובמבר במשך שבועיים באקוודור. באקוודור אין תשתית רכבות והתחבורה הציבורית רק אוטובוסים ישנים ומקרטעים. מחירי הנסיעה די נוחים, אבל לוח הזמנים גמיש מאוד וכן הנהגים עוצרים לכל מי שמניף יד או מבקש לרדת. בערים המרכזיות (קיטו, גוואיקיל, לטקונגה, ריובמבה) מוניות בעלות של דולרים בודדים 2-3 דולר לנסיעה בכל רכבי העיר.

שכרנו רכב בקיטו מחברת אוויס. הרץ היו זולים יותר, אבל השירות מחפיר ובסוף לא היה את הרכב שהובטח לנו. לכן עברנו לאוויס שגם השוו את המחיר להרץ (פחות 5%) ועם מעט התמקחות וכללו לנו במחיר את ה-CDW וביטוח לנהג שני.

הדלק באקוודור זול מאוד בנובמבר 2015 ליטר עלה כשקל ושמונים וחמש אגורות. הם סופרים בגלונים וגלון של הדלק האיכותי יותר עלה בין 1.9 ל-2.05 דולר. אנחנו שכרנו רכב 4X4 יוקרתי, אבל בהחלט יש רכבים בכל הקטגוריות ובמצב די חדיש.

קל להסתדר בכבישים, השילוט ברור ונח ועם מעט ספרדית בסיסית ניתן להסתדר. ממליץ מאוד לא להסתמך על ניווט בסלולר ולא GPS מכיוון שאזורים גדולים מאוד הינם בלתי מכוסים ברשתות הסלולר וגם GPS לא ממש היה יעיל בחלקים נכבדים.

הכבישים הראשיים (ברמה של ביש בין עירוני סוג ב בארץ) נוחים ויש מעט כבישי אגרה. בכל הדרך בין קיטו לגוואיקיל שילמנו 5 דולר בסך הכל. שוטרי משטרת התנועה לא יודעים מילה באנגלית ויעדיפו לא להתעסק עם תיירים..

לנהגים האקוודורינים יש תכונה מרגיזה מאוד, הם נוסעים במסלול השמאלי ביותר ואינם עוברים ימינה גם אם מגיע רכב במהירות מאחוריהם. צפירות והבהוב אורות לאעושים עליהם רושם. באופן תמוהה בכבישים הראשיים ניתן לפנות שמאלה מהנתיב השמאלי במקום שיהיה נתיב מהיר הופך לנתיב של טרקטורים ומשאיות שפונות שמאלה.