”נוסטלגיה בדורדון“

רובנו לא חיינו בתחילת המאה העשרים, אבל כשמבקרים באתרים המשחזרים את החיים במאה ה-19 ותחילת המאה העשרים, יש תחושה של חזרה אל הימים של סבא-סבתא. גילינו שיש לא מעט אתרים כאלה באזור הדורדון, רובם פונים לקהל המשפחות, אבל מבוגרים עם חיבה לעולם הילדות או להיסטוריה עשויים ליהנות. התצוגה בטירת מילנד, שאותה אתאר להלן, מתאימה בעיקר למבוגרים. 

התערוכה בטירת Milandes היא שיר הלל לפועלה של הזמרת והשחקנית ג'וזפין בייקר ולסיפור חייה מעורר ההשתאות, אשר יש בו הרבה תעוזה ומצפון חברתי. תמונות ומכתבים, תעודות ומדליות, פוסטרים מעוצבים יפהפים ועטיפות של תקליטים, ציורים מאת ציירים שונים אשר תיארו את הגברת, בגדיה של הזמרת ורהיטיה - כל אלה מוצגים בטירה היפה כשברקע שומעים את קולה החם. זו חוויה מוזיאלית המיועדת בעיקר למבוגרים, אבל היינו שם עם בת התשע וחצי שלנו שנהנתה לפרקים ושיתפה פעולה יפה. רק סדרת צילומי העירום הביכה אותה. בחודשי הקיץ מתקיימים בחצר הטירה מופעים של ציפורים דורסות מאולפות. יפה לראות את הציפורים במעופן, אבל פחות אהבנו את המסורת הזאת, שעדיין אינה מכירה בטבען של העופות ורואה בהן "ציפור" בלבד ולא בעל חיים.

במוזיאון הפתוח "כפר לה בורנה" (Village Le Bournat) יש שחזור של מוסדות שונים אשר שימשו את חיי הקהילה בתחילת המאה העשרים, כגון בי"ס ובתי מלאכה רבים: סנדלרייה, מאפייה, טחנת קמח בתוך תחנת רוח, חווה חקלאית ועוד. בילינו שם כשעתיים נעימות לפני שעת הסגירה, שהתחלקו בין סיור בכפר לבין בילוי ביריד העתיק המשוחזר, אשר היה גולת הכותרת בעבור הבת שלנו. ראינו גם מופע נחמד שבסיומו נכנס הליצן אל מכונית עתיקה מעשנת, הליצנית עלתה על אופניים חלודים, ושניהם נעלמו מזירת המופע, מותירים אחריהם שובל של עשן.