”כספים ועסקים בהודו“

ככלל, כדאי לציין שהודו מדינה די בטוחה. שטויות כמובן אפשר לעשות בכל מקום, אבל בהשוואה למדינות אחרות נראה לי שאין יותר מדי איום על הביטחון האישי. נוכלויות, לעומת זאת, יש בשפע ומהן כדאי להיזהר.

ראשית, תמיד כדאי להסתובב בזוגות, עוד זוג עיניים יכול להועיל. עמדתי מאחורי מטיילת מקוריאה במשרד ממשלתי וראיתי אותה משלמת בשטר של 1,000 רופי ומקבלת שטר של 100 פחות. הקוריאנית לא טיפשה, ספרה מולו את השטרות. הפקיד הוסיף 100 ללא מילה. מומלץ לא לקבל שטרות בערכים כאלה גבוהים, מקסימום 500 רופי.

שמתי לב לתופעה של שטרות מזויפים, אבל למרבה הפלא, אנשים לא מהססים לקבל אותם, כל עוד יניחו שיוכלו לדחוף אותם למישהו אחר. אם לא רוצים לקבל, חכו ללילה יש מחסור בתאורה... והרבה מקומות חצי חשוכים.

לדעתי, הכי טוב זה להסתובב בזוג כשלכל אחד יש כרטיס אשראי. במקומות תיירותיים יש עמדות ATM ממוזגות עם שומר צמוד, אין תור, אין סכנה לקבל שטרות מזויפים והכי חשוב - השערים די טובים. 

לדעתי, חלק מנותני השירותים ינסו לדפוק אותך אם יניחו שלא יראו אותך יותר. לכן מומלץ לעשות עסקים עם כאלה שמתמחים במטיילים מישראל, בסוף זה משתלם. לא להתפתות לעסקות אקראי, עדיף לסגת מיד ולא להיכנס למסלול הסתבכות.

לא להציע מחיר אלא אם כן הוא אפסי, תנו למוכר להתפתל אם יש לו רווח המחיר ירד מעצמו. הכי חשוב זה לסכם מחירים מראש. גם ככה ינסו לדפוק אתכם אבל לפחות לא תהיו "ממש" מופתעים.