”תורכיה - יומן מסע ברכב שכור“

יום 1 (15.9.05): ת``א - אנטליה

הרכבנו לעצמנו דיל, כי אין ``טוס וסע`` לאנטליה. טיסה ב-259$ ורכב לשמונה ימים. זה יותר יקר מדיל של מלון וטיסה אבל שווה כל שקל. ההיכרות עם טורקיה טובה פי כמה בדרך זו. נחתנו לפנות ערב. שכרנו אוטו בארץ דרך אופיר טורס- חברת אופרן. לחברה אין משרד בשדה``ת והיא עובדת עם חברת Almira. זו היתה ההצעה הזולה ביותר (308$ לשבוע). חיכה לנו נציג שלהם, שנתן לנו מפת אנטליה (לתיירים). נסענו לאנטליה ומצאנו פנסיון ב-35 לירות (כ-120 ¤) ברחוב הראשי של רובע הקלאיצ`י (ליד המגדל והשעון). טיילנו ברובע העתיק, ראינו את היאכטות במרינה ואכלנו ארוחת ערב במסעדת הטברנה (אחת מהן) שעלתה כ-20 לירות (1 לירה שווה כ-3.5 ¤). טיפ: הלינה בפנסיונים והארוחות זולים יחסית. הדלק מאוד (!) יקר: כ- 9 ¤ לליטר (2.78 לירות).

 יום 2 (16.9.05): אנטליה - סידה - אלאניה

בעזרת מפה של תורכיה ומדריך שטיינהרט=קציר (תרגום של לונלי פלנט) נסענו למאנאבגט- מפלים מסכנים שנועדו לתיירים בלבד. מסלול של שתי דקות, ממש לא משהו. משם המשכנו לסידה. עיירה יפה מאוד עם סימטאות ועיר עתיקה מרשימה. כדאי לבקר. משם המשכנו לאלאניה. שם יש מצודה מרהיבה על הצוק למעלה. עדיף לעלות עם האוטו אבל זה אומר שלפני שמגיעים לנמל, צריך לפנות באחד הרחובות ימינה (למגיעים מסידה) כדי לעלות. לא ידענו זאת ולכן חנינו במרינה (2 לירות) ועלינו עם אוטובוס עירוני, אותו מצאנו ליד ה-tourist information. המצודה מרהיבה והנוף הנשקף ממנה מדהים. ירדנו ברגל- כדאי ולא קשה. ביקרנו גם במגדל האדום (ממשיכים ישר מלשכת המידע לתיירים, כמעט עד הים - מעל לבאזאר). נחמד אבל המצודה שווה פי כמה. הבאזאר מלא בחנויות לתיירים, שם יש לעמוד על המקח- אין הרבה מה לקנות לטעמנו.

יש שם מסעדות רבות אבל גם הם לא משהו ועדיף לעלות עם האוטו לכיוון המצודה, שם יש טברנות שיושבות ממש על הצוק עם נוף מדהים לים ואוכל סביר יותר. שימו לב, פיצה תורכית היא משהו אחר בכל מקום. פעם קיבלנו פיתה מהטבון עם גבינה בולגרית בתוכה (יבש) ופעם בצק שמרים עם גבינה או עם בשר טחון. ישנו ליד אלאניה, מחוץ לעיר אבל קרוב, בפנסיון של שאהיל (sahil) ב-35 לירות. בתוך העיר רצו 60 לירות. הפנסיון נקי מאוד ונוח (ממוזג).

 יום 3 (17.9.05): אלאניה - אספנדוס - ערוץ קופורולו - אאירדיר

אספנדוס היא עיר עתיקה ומרשימה מאוד. אל תסתפקו בכניסה לתיאטרון בלבד כי אז זה לא שווה את ה-10 לירות שתשלמו בכניסה. לכו במעלה השביל למצודה שעל הגבעה. העיר העתיקה שלידה (אגורה ועוד בתים) מרשימה והנוף יפה. ערוץ קופורולו מדהים ביופיו. לא רצינו להסתכן וללכת על המדרגה המקיפה אותו (אין מעקה והוא מאוד גבוה) וגם לא לקחת שייט לתיירים של 20 דקות. לכן צפינו בו מן הגשר העתיק ואחר כך ירדנו במדרגות למעגן סירות הגומי ונחנו- לא התרחצנו כי המים קרים מאוד. אכלנו לא רחוק משם, דגים עטופים בעלי גפן- טעים מאוד. המשכנו לכיוון אנטליה והחלטנו להמשיך בנהיגה ולצמצם מרחקים לכיוון פמוקלה. נסענו לכיוון אאירדיר- עיירה קטנה המוקפת אגם גדול (אזור האגמים). הדרך יפה מאוד אם כי במהרה ירד החושך והגענו בלילה. מצאנו gesthouse שנקרא Lale Pansion עם אוירה צעירה ונעימה.

יום 4 (18.9.05): אאירדיר - פמוקלה - מולה:

בבוקר טיילנו בעיירה היפהפיה הזו (הבעיה איתה שבערב הכל נסגר מוקדם ואין ממש מה לעשות שם). המשכנו לכיוון פמוקלה. האתר מרהיב ביופיו ושווה לבקר שם. משם המשכנו למולה (Mugla), עיירה מקסימה בדרך לחופים. ישנו בפנסיון לא נקי (זה מה שמצאנו) שנקרא Dogan Pansion ב-24 לירות. בבוקר (יותר נכון ב-5) העיר אותנו המואזין- חוויה בפני עצמה. אכלנו בבית הקפה שבכיכר המרכזית מאכלים מערביים ותורכיים (מומלץ קדאיף לקינוח וסלטים- מזטים) ושיחקנו שש בש. מקום מומלץ, עיירה שוקקת.

יום 5 (19.9.05): מולה - מרמריס - פתייה

ים של נסיעה בדרך מדהימה. חופים ומפרצים מכל עבר. עברנו במרמריס (כדי לראות במה מדובר) והמשכנו הלאה לכיוון פתייה. בפתייה אין הרבה מה לעשות אבל בעיירה הסמוכה לה - אולודניז - יש חופים ופאבים ואווירה תוססת (לתיירים). כמעט שנשבינו בפיתוי לשוט לעמק הפרפרים, אבל לפי התמונות של איש המכירות הבנו שזה עבודה בעיניים (רוב היום מתרחצים ואת זה אפשר גם לעשות לבד ובחינם, ובנוסף, בתמונות לא ממש רואים פרפרים). ישנו בפתייה (באולודניז יותר יקר) ב- Onur Pansion ב-30 לירות. היה נוח ונקי.

 יום 6 (20.9.05): פתייה - ערוץ סקליקנט - קאש - דמרה

בבוקר הגענו לסקליקנט. ערוץ משגע בגובה 30 מטרים ועם תנאי עבירות קשים. התחלנו אופטימיים- יש גשר עץ והכל נראה בטוח. אבל תוך כמה דקות מגיעים למעבר בתוך הנחל. המים קפואים וצריך להיכנס עד המותניים- להרים מצלמה ותיק והופ (בררר). היססנו ואז בא מוסטפה לעזרנו. הוא עזר לנו לעבור את הנהר והמשיך איתנו באופן ספונטני את כל הדרך. בתור ישראלים גאים חשבנו מיד שניתן לתת לו לירה ולשחרר אותו אבל אז הבנו כמה טעינו. אין שום סיכוי שהיינו עוברים את הדרך בלי מוסטפה. צריך לטפס על סלעים וללכת בתוך המים, וההדרכה והעזרה שלו עשו לנו את הטיול. מומלץ לבקש הדרכה וסיוע- תמורת טיפ שמן, כמובן.

 לקח שלוש שעות. משם המשכנו לעיירה קאש, ובדרך התרחצנו במפרצון ליד קופטאש. הדרך מדהימה ביופיה- נוסעים על הים לאורך צוקים וסלעים. רצינו לקחת שייט למחרת לעיר השקועה באי קקובה. ביררנו וראינו ששייט של יום שלם (10:00 - 18:00) עולה 25 לירות לאדם כולל ארוחת צהריים. לא כדאי משום שגוררים אותך כל היום על שטויות ולנו היו תוכניות אחרות. נאמר לנו כי בכפר אוצ`איז ניתן לשכור שייט פרטי ורואים את הכל (עיר שקועה ומצודה מרהיבה בכפר סימנה, אליה מטפסים שעה ברגל) בפחות זמן. באוצ`איז הבנו שיקר יחסית לכפר הסמוך אליו- דמרה. מה גם שבדמרה נמצא אתר העתיקות Myra אליו רצינו להגיע לאחר השייט. נסענו לדמרה ומצאנו מלון - Kekova hotel - נעים ונקי ב- 40 לירות עם ארוחת בוקר. שם שכרנו שייט פרטי (50 לירות) והרווחנו לראות גם מערה יפה בדרך - דבר שלא מציעים בכפרים הקודמים. אכלנו באחת המסעדות שעל החוף בדמרה - ארוחה בשרית עם סלט צ`יפס ובירה המקומית (efes pilsen) שהיא מצויינת - עלות: 22 לירות.

יום 7 (21.9.05): דמרה - שייט לקקובה - Myra - נסיעה לאולימפוס

השייט היה נפלא. הוא לקח שלוש שעות וכלל טיפוס למצודה המקסימה מעל הכפר הציורי סימנה (אפילו התרחצנו מעט בים). הסירה הקטנה שלנו נכנסה בקלות למערה שבדרך, מה שסירות תיירים גדולות יותר לא הצליחו לעשות, ולכן חזינו בסלעים בצבעים שונים מתחת למיים. העיר השקועה לא משהו- הרבה חרסים ולא ממש רואים עיר. צריך הרבה דמיון. השייט שווה בגלל המערה והמצודה והים היפה והרוגע (בבוקר). שני ק``מ בתוך דמרה נמצא אתר העתיקות של Myra. מדובר בכוורת של קברים ליקיים החפורים בסלע. מראה מרשים מאוד. משם נסענו לכיוון אולימפוס. ישנו את הלילה האחרון בטיול במקום שנקרא Kadir`s tree houses, ובו בתי עץ יפים. מקום מקסים והומה בצעירים. המחיר לזוג לחדר הוא 50 לירות וכולל ארוחת ערב ובוקר טעימות מאוד. בלילה לקחנו טיול לכימרה. אש הפורצת כתוצאה מדליפה תמידית של גז מתאן מהסלעים. העליה קשה, המראה נחמד- קצת מזכיר מדורות ל``ג בעומר. שווה להגיע בלילה. ניתן להגיע עם הרכב לבד. למי שמגיע מכיוון קמר, צריך לפנות ימינה לא בפניה לאולימפוס אלא בזו שלאחריה- אין חיבור ביניהם.

יום 8 (21.9.05): אולימפוס - טרמסוס - קראין - אנטליה - ת``א

לא ביקרנו באולימפוס כי רצינו להגיע לטרמסוס- עיר עתיקה אחרת, שיתרונה בכך שיושבת בנוף מרהיב ובאמת עוצר נשימה. טרמסוס היא חובה ואין להכביר מילים. טיול של כ-3 שעות. כדאי לטפס מצד אחד (הצד הקל, זה שמתחיל מבקתת מוכר הכרטיסים) ולרדת מהצד השני שבו רואים סרקופגים- קברים חצובים בסלע. משם המשכנו לקראין- מערה קדומה ויפה. חזרנו לאנטליה לאכול בקלאווה אחרונה ולשתות תה תורכי ותה תפוחים (מעולה) בקלאיצ`י ובלילה טסנו בחזרה.