”מרשרוטקה - תחבורה ציבורית בקירגיסטן“

המרשרוטקה היא אמצעי התחבורה הציבורית המרכזי בקירגיסטן. בד”כ טרנזיט או מיניבוס הנוסעים בקוים קבועים. בחלון הרכב יש שלט עם מספר הקו ו/או שם היעד. אין לוח זמנים, הכל פועל בשיטת מלא וסע. זמן ההמתנה יכול להיות בין אפס לעשרות דקות, תלוי בקו ובשעה ביום.

בקוים הבין עירוניים המרשרוטקות יוצאות מהתחנה המרכזית שזה בד”כ מקום צפוף, רועש, מאובק ומבולגן. הנהגים עטים על כל נוסע תוך כדי צעקות שם היעד. כרטיס קונים בקופה, או אצל מוכר כרטיסים שמסתובב בין הרכבים, או אצל הנהג. בכל מקרה יש לסגור את המחיר מראש. כדאי להצטייד באוכל ומים. אין מיזוג ולא ניתן לפתוח את החלונות, שזה בעייתי בעונות החמות. האוורור היחידי הם חלונות הגג לכן כדאי לשבת בחצי השני של הרכב.

אם עולים על מרשרוטקה לא בתחנת ההתחלה, פשוט עומדים על ציר התנועה וממתינים. אם רואים ממתינים אחרים קרוב אליכם כדאי להצטרף אליהם. בד”כ אין אפילו צורך לסמן לנהג - הוא יעצור לבד. יש לוודא שהוא מגיע ליעד שלכם והכי חשוב לסגור מחיר. יש נטייה לנהגים להפריז במחיר כשמדובר בזרים ולכן כדאי לנהל משא ומתן או לראות מה אחרים משלמים.

המרשרוטקה היא אמצעי התחבורה זול. למשל: בישקק-קרקול, כ-400 ק”מ, 6 שעות, 350 סום (כ-13 ש”ח) . הבעיה היא שלא בכל מקום יש מרשרוטקה (בד”כ רק במקומות מרכזיים) ובתוך העיר צריך לדעת את מספר הקו ומהלכו מראש. הערה לגבי המטען: תא המטען מאחור הוא קטן וצפוף. המוצ'ילות עלולות להימעך ולהינזק (למשל אבזמים) . לעיתים אנשים עולים עם קניות מסריחות מהשוק אותם הם מאחסנים בתא המטען. בגלל הצפיפות רוב הסיכויים שזה ייגע או ינזל לכם על התיק ואז קשה להיפטר מהריח. אז תוודאו שהתיק שלכם מוגן ורחוק ממוקדי סיכון ובכלל עירנות סביב המתרחש בתא המטען לא תזיק.