”קו-סמט“

לקו-סמט (Koh Samet) לקחנו נסיעה מאורגנת במיניבוס+מעבורת, בזמן כולל של 4 שעות מסוכנות נסיעות במחיר של 300 באט הלוך ושוב (כיוון אחד עולה 180 באט). 

האי ממוקם סמוך לחופי מזרח תאילנד, רחוק משאר האיים המוכרים לישראלים בדרום (קופיפי, קו-סמוי וכו`), וכמות הישראלים פחותה בו בהתאם. לא ניתן להגיע ממנו לאיי הדרום, אלא רק דרך חזרה לבנגקוק. המיניבוס מבנגקוק מגיע לעיר הנמל Banphe, שהרבה אין מה לעשות בה, ומשם עולים על המעבורת.

חלק מהיחוד של האי הוא המאמץ התאילנדי להפוך אותו לאי תיירותי כמו קופיפי וקופנגן. האי עצמו מוכרז כפארק לאומי והכניסה אליו עולה 200 באט למטיילים שאינם תאילנדים. קו סמט הוא בעצם אי המשמש כאתר נופש לאזרחי תאילנד המהווים כ-50% מהנופשים, והשאר בעיקר אירופאים. לקחנו מהנמל של האי ``מונית`` (יושבים בארגז פתוח מאחור) וירדנו בסמוך ל- Silver Sand, שנחשב לאחד המקומות הטובים ביותר לשינה במקום. ישנו ב-Sea Breeze הסמוך לחול הכסף, בחדר לשלושה עם מאוורר, שעלה לנו 500 באט. החדרים עצמם הם בונגלוס מעץ, המרוחקים כ 50-100 מטר מהחוף. חשוב לדעת שחדרים עם מזגן כמעט ואין, אך המאוורר מספיק. כאן החלה ``חווית האיים``: כלום! בטן-גב, סרטים, אוכל ושינה. החופים מדהימים, כדאי במיוחד לטייל לחוף פודסה Pudsa הנמצא דרומית מחול הכסף (אך בו הבונגלוס יקרים יותר), כחמש דקות הליכה. נראה כמו גן עדן טרופי. 

עלות שיחות טלפון מהאי פי 6-7 מבנגקוק, ולכן רצוי לחכות עם השיחות עד בנגקוק. 

חשמל: למעט מספר מצומצם של גסט האוסים, בשעות הצהריים החשמל מנותק למספר שעות, דבר שמכריח אתכם לברוח לים בשביל להתקרר. אצל רוב האנשים זה דווקא חיובי- מכריח אותם לקום מהמיטה ולצאת מהחדר...