הפארק הלאומי מערות קרלסבד ”מסע לבטן האדמה“

הגענו למערת קרלסבד לקראת שמונה וחצי בבוקר, השעה בה מתחילות המעליות שיורדות למטה, לעבוד. במתחם יש מספר אנשים ואנו יורדים בסבב השני (יש אפשרות לרדת רגלית, בדרך לא סלולה ושיפוע גדול, לא דרך נעימה) לאחר שהתייעצנו אתמול עם הריינג'רית הגענו למסקנה ש-מה שחשוב זה הסיבוב במערה ולכן נחסוך בזמן ונגיע לעיקר.

המעלית יורדת בקצב מהיר לעומק 750 פיט, ויוצאים למערה.
 לא משהו במטר הראשון, אבל אח"כ.
 אין מה להגיד - היינו במערות נטיפים בעבר, אבל זו פשוט מדהימה.
 נתחיל עם זה שגודלה שווה ל-14 מגרשי פוטבול!

*** לפני שנמשיך, מידע חשוב: המסלול במערה סלול ומתאים ברובו לכיסאות גלגלים! ***

הלכנו בפנים, במסלול באורך 1.3 מייל בדרך סלולה וקרירה. המערה חשוכה, אך ישנן לא מעט פינות עם תאורה חשמלית, ספסלים ואפילו אמפיתאטרון קטן.

בחרנו לא להצטרף לסיור מודרך והלכנו בנינוחות בשביל, מרגישים קטנטנים בתוך מערת הענק הזו שנפרשת לכל הכיוונים והעומקים האפשריים. ראינו צורות שונות ומשונות של נטיפים, זקיפים, עמודים, מעין וילונות ועוד - פשוט עושר פנטסטי ובלתי נתפס. מידי פעם ראינו גם בריכות מים קטנות וצלולות. אחת מהן נקראת אגם המראה והכיתוב שלה הפוך בכוונה, כך שניתן לקרוא אותו במים!

באחת הפינות, פגשנו ריינג'ר צעיר שניסה לחפש עם הפנס שבידיו את הטיפות המטפטפות, כדי להראות לנו. לצערו, הוא לא הצליח, אבל שוחחנו איתו דקות ארוכות. הוא זיהה ככל הנראה את העברית שלנו ושאל אם אנחנו מישראל. משהשבנו בחיוב הוא סיפר שהיה בארץ במצדה ובדרום בכלל ושאל איך אנחנו רואים את המדבר שלהם לעומת שלנו.

כעבור שעה ורבע במערה (יש גם שניים או שלושה קיצורי דרך למי שקשה, או פשוט נמאס לו) מאוכזבים לגלות שהגענו לקצה המסלול.

אל תחמיצו!