הפארק הלאומי מערות קרלסבד ”מטס עטלפים“

הפארק מרוחק כ-24 מייל מהעיר (קרלסבד) והדרך מתפתלת בעליה. סביר באור, לא נעים בחושך.

הביקור הראשון שלנו נערך בערב כדי לצפות במטס העטלפים הידוע.
 הגענו לפארק כרבע שעה לפני שעת "תחילת התכנית", שזה קצת לפני השקיעה. מסתבר שלא היינו לבד -האמפיתאטרון התמלא במהירות וריינג'רית העבירה את זמן ההמתנה בהנחיות ובסיפורי עטלפים, מתובלים בבדיחות.

בזמן ההמתנה, חייבים להיות בשקט. רק הריינג'רית מדברת, כשגבה אל המערה.
 לכן היא ביקשה מהקהל לסמן לה מתי מתחילים עטלפים לצאת מהמערה.

הזמן חולף והדקות נוקפות ופרט לציפורים רבות שמעופפות באוויר לא קורה כלום.
 יש תחושה כמו בהמתנה להתפרצות הזקן הנאמן בילוסטון - ומה אם הפעם הם יאכזבו? .

כעבור כעשרים דקות, כשאנחנו עייפים מלהקשיב לריינג'רית מתחילים לראות תכונה מאחוריה - תוך זמן קצר, עשרות או מאות אלפי עטלפים קטנים ושחורים יוצאים בסחרור מפתח המערה (נראה כמו מן מערבולת מים) ונוסקים אל על בטור ארוך ובלתי נגמר! (קצת מזכיר נחיל דבורים) - חבל שאסור לצלם ולעשות רעש, אבל מקבלים בהבנה.

לאט לאט מתחילים אנשים לעזוב לכיוון המכוניות. אנחנו מתבוננים במחזה כרבע שעה ומחליטים ש-זהו, מספיק. כדאי לצאת כשעדיין יש שרידים של אור.