”שווקים בקהיר“

חאן-אל-חלילי הוא שוק התיירים המוכר וההומה של קהיר. אבל אל-אלוהים, כמה שהוא יקר. המוכרים מנג'סים, וקשה למצוא מקום לשבת רגע וסתם לשתות תה פשוט. לנו הספיק שם ממש מעט זמן כדי להבין שלא לכך פיללנו כשחשבנו על "שוק בקהיר" (למרות שבאחד הערבים יצא לנו להיות שם בשנית והאוירה הרבה יותר נינוחה ורגועה). אז חצינו את הכביש. בעברו השני של הגשר ישנו מבוך רחובות לא מסובך מידי שכולו שוק. מקומי, מקסים ואותנטי. אין שם כמעט תיירים אך לא מציקים בכלל ונעים לקנות שם, זול מאוד מאוד וידידותי. בכניסה יש בעיקר בגדים אך ככל שמעמיקים להיכנס מגיעים לדוכני ירקות ופירות, פיתות וגבינות תוצרת בית (אנחנו צמחוניות והתקשינו למצוא מזון סביר במקומות הרגילים, אז "עשינו שוק" ואלה היו ארוחות הבוקר והנשנושים שלנו במהלך הימים בקהיר). כשממשיכים לשוטט מגיעים לאזור של חנויות בעלי מלאכה- עבודות עץ, רקמות, כלי מתכת כמו של פעם, רהיטים, בתי דפוס וחותמות, וכלי נגינה מודרניים. מומלץ בחום לקחת יום לשוטט שם. יש במרכז שם מגדל Bab-Zweila ממנו יש תצפית מרשימה על העיר, עולה כמה לירות כניסה אך שווה את המחיר.

כשחוזרים לצידו השני של הרחוב (הצד של חאן-אל-חלילי) ויורדים לכיוון המחלף הגדול, מגיעים לשוק אפילו עוד יותר מקומי. מיליוני חנויות נעליים, תיקים, בגדים, נברשות מוזהבות עם קריסטלים מנצנצים ומלא חנויות של פיצ'יפקס בגרושים - מוצלח כמתנות משעשעות ומקוריות. עמוס שם מאוד ואין בכלל תיירים והחוויה מדהימה בעוצמתה. מומלץ בחום, אך רצוי להתלבש בצניעות ואנחנו אף התעטפנו בצעיף לכיסוי הראש - כדי לא לבלוט (לא מחשש או משהו, פשוט כי אחרת כל אחד עצר אותנו כדי לפטפט). כיף להתמקח, וכיף גם לתת את הכסף דווקא שם, איפה שרואים אנשים שבאמת זקוקים לו.