”נהג ויותר לפטרה וואדי רם“

יצאנו, שלושה מבוגרים, לשלושה ימים לפטרה, ואדי רם ועקבה. סופשבוע ארוך בנובמבר 2010. מהטיפים שקראנו, למדנו על נהג בשם ערף, ולאחר חילופי מיילים, על אופציות ותכניות, החלטנו לישון את שני הלילות בירדן. המגיע ליום אחד מעלה את מחיר הכניסה לפטרה מ - 50 דינר ל - 90 דינר. לא הזמנו דבר מראש. ערף נתן לנו הצעת מחיר של 130 דינר, ואנחנו החלטנו לא להתמקח. הוספנו בסוף טיפ של עוד 20. את הרכב ניתן לחנות במעבר הגבול.

"הפקרנו" את עצמינו בידיו של ערף, שדאג לנו למלון וסידר לנו את הטיול בואדי רם. אנחנו יכולים להצטרף בחום להמלצות על ערף. מומלץ מאד לעשות את Petra by night ביום שמגיעים, מדהים ושונה ממה שביום. ישנו במלון נקי אך צנוע, מדי, בואדי מוסה, 45 דינר לשלושתנו. לטעמי אפשר לשלם יותר על משהוא יותר טוב.

למחרת, עשינו את פטרה העתיקה עד הצהריים. ערף חיכה לנו ביציאה ב-13:00. בונוס מיוחד היה לנו, כשערף לקח אותנו לחאפלה משפחתית, קדימון לחתונה של בן דודו. כ-250 גברים, עם כמות דומה של כבשים על מצע אורז ופיתות. משם המשכנו לואדי רם, טיול ג'יפ של כשלוש שעות בנוף מדהים ולינה במאהל בדואי, בואדי. תנאים מאד בסיסיים, הטיול והלינה כולל ארוחות ערב ובוקר צנועות ב-35 דינר לאיש. גם כאן הייתי מעדיף לשפר תנאים עבור כפול כסף בכפר בכניסה. למי שיש יותר זמן, אפשר לעשות טיולים על סוסים או גמלים גם ליותר מיום וטיולי מיטיבי לכת כולל סנפלינג בקניון חזאלי המדהים, שאנחנו רק היגענו לפיתחו.

בשבת בבוקר החלטנו לעבור לארץ ולשנרקל באילת. חוף אלמוג נראה עגום מאד גם בלי להשוות לסיני, ודל ביחס ללפני עשור ויותר. חובבי הצילום יכולים לחגוג בפטרה לא רק ממעשי האדם אלא, ובעיקר, מהצבעים והגוונים של שכבות הסלע.