”מזרח ארה``ב - קייפ קוד“

מניופורט המשכנו לקייפ קוד. בקייפ קוד בחרנו ללון שני לילות. הגענו אחרי הצהרים לעיירה Falmouth שנמצאת ממש בקצה הדרום-מערבי של הקייפ. בעיירה ישנו במוטל משפחתי שנמצא ממש ברחוב הראשי של העיירה, שנקרא Mariner Motel www.marinermotel.com לא מדובר במלון פאר, אבל החדר גדול ומרווח, האמבטיה נראית די חדשה, המיטה ענקית, המזגן פעל היטב - מה עוד צריך? הבעלים עושים כל מה שהם יכולים כדי לסייע בעצות טובות ובטיפים לטיולים בסביבה, ואפילו ניתן לקנות אצלם כרטיסים למעבורות שיוצאות למרתה`ס ויניארד (ולחסוך דולר....). אחרי התארגנות קצרה יצאנו לטיול ברחוב הראשי של העיירה, ואכלנו שם במסעדה איטלקית. נו... אכלתי בטובות ממנה...

למחרת בבוקר, רכשנו כרטיסים למעבורת היוצאת מהכפר וודס הול למרתה`ס ויניארד. את הרכב החנינו במגרש חניה עצום בגודלו בנמצא בפלמות` (נסיעה של דקות ספורות מהמלון). החניה עולה 10 דולר לכל היום, וכוללת שאטל שיוצא לוודס הול למקום עגינת המעבורת (הדרך חזרה - אותו כנ``ל). לא כדאי לחשוב אפילו לעבור עם האוטו (אלא אם כן מתכננים לשהות באי כמה ימים). העברת האוטו במעבורת עולה משהו כמו 70 דולר לרכב פרטי, לכל כיוון! לאחר שייט של כחצי שעה (אולי קצת יותר) הגענו לויניארד הייבן, אחת מ-3 העיירות במרתה`ס ויניארד. לאחר שיורדים מהמעבורת אפשר לבחור בין כמה אופציות לטיול באי - בסיור מודרך באוטובוס (נראה די טרנטע, ובעיקר הקשישים בוחרים באופציה הזו. בכל מקרה, האוטובוס מטייל בכל רחבי האי), עצמאית בתחבורה הציבורית (שנדמה לי שהיא אפילו חינמית, אבל אולי אני טועה)

דרכים נוספות: אופניים - מייד ברדתכם מהמעבורת תראו מולכם כמה בתי עסק שמשכירים אופניים. ניתן לשכור אופניים בכל הגדלים, ואפילו אופניים לזוג, או אופניים שמחוברת אליהם מאחור עגלה לפעוטות. הרכיבה ברחבי האי היא פשוט תענוג - אפשר לקבל מפות של שבילי האופניים (וברוב האי יש רבים כאלו), והנהגים שם מושפעים כנראה מהשלווה שהמקום משרה ומחלקים את הדרך עם רוכבי האופניים באדיבות אין קץ. אפשר לשכור גם טוסטוס. אין צורך ברשיון נהיגה לרכב דו גלגלי- מספיק רשיון נהיגה רגיל. יש טוסטוסים ליחיד (כ-50 דולר נדמה לי) או לזוג (משהו כמו 70 דולר, המחירים ליום שלם).

אנחנו בחרנו באופציה היקרה (אפילו מאד) אך הכייפית. שכרנו ג`יפ... קיבלנו רנגלר חדש-דנדש, אוטומטי, גג פתוח (מתקפל בקלות למקרה שפתאום מתחיל לטפטף) ומזגן. העלות הייתה 140 דולר לכל היום. אם רוצים נוחות של רכב, אבל לא רוצים להשתגע - אפשר לשכור רכב קטן והעלות תהיה פחות משני קטנועים. (סוכנות השכרה קטנה ויעילה מאד, נמצאת מרחק הליכה ממקום עגינת המעבורת. יורדים מהמעבורת ומתחילים ללכת שמאלה. תוכלו לזהות לפי הג`יפ שעומד בחוץ..).

מרתה`ס ויניארד היא גן עדן עלי אדמות!!!! מדובר באי לא גדול, שבו יש 3 עיירות עיקריות - ויניארד הייבן, אוק בלאפס ואדגרטאון. אדגרטאון נחשבת לעיירה ה``מסחרית`` יותר - שם מרוכזות רוב החנויות. יש שם רחוב ראשי (שנקרא במפתיע Main st...) ואותו חוצים עוד כמה רחובות - הבתים והמוטלים יפים נורא, החנויות די יקרות (כיאה לאזור שבו מחזיקים עשירי אמריקה בתי נופש). יש שם חנות אחת חמודה (באחד הרחובות הצדדים) שנקראת Lazy Frog (צפרדע עצלנית). זה הכינוי של האי בפי תושביו, והוא קשור לצורתו של האי, שהם סבורים שנראה כמו צפרדע, ולכן זה ה``לוגו``... באוק בלאפס יש מרינה מאד יפה, והרבה מאד מסעדות שיושבות ממש על קו המים.

באי יש מסעדה שהיא ממש מוסד - Black Dog. המסעדה עצמה נמצאת בנמל של ויניארד הייבן, אבל תעשיית המרצ`נדייס שלה מפוזרת בכל ניו אינגלנד. יש המון חנויות עם הלוגו של הכלב השחור ובהם ניתן למצוא בגדים לכל הגילים, מזכרות, ספלים וגם אביזרים לכלבים (קערות, סוודרים וכו`). למסעדה לא נכנסנו (הגענו בדיוק כשהם היו בהפסקה לצורך הכנת המסעדה לארוחת הערב). הצצנו בתפריט - הם לא זולים (אני משערת שארוחת ערב ממוצעת תעלה משהו כמו 35-40 דולר לאדם) והתפריט מבוסס בעיקר על דגים ופירות ים. (www.theblackdog.com).

בסביבות 6 בערב נפרדנו בצער מהג`יפ שלנו, ועלינו על המעבורת חזרה לוודס הול. זה כפר דייגים קדום, אבל ההתמסחרות שלו הייתה לא ממש לרוחנו, כך שלא הקדשנו לו יותר מדי זמן. מי שחובב את הנושא הימי - שם נמצא המכון האוקיאנוגרפי מהגדולים בעולם, שכולל גם מוזיאון.

למחרת בבוקר היה ברחוב הראשי בפלמות` יריד אומנויות (קצת מזכיר את נחלת בנימין שלנו). בילינו כשלוש שעות בשיטוט בין דוכני אומנות מסוגים שונים (החל משלטים לדלת, סריגה, קישוטים לעץ הכריסטמס ועד חגורות, חולצות ודוכן שלם שהוקדש רק למלחיות ופלפליות. אפשר לנצל יריד כזה כדי לקנות כל מיני מזכרות חמודות למי שנשאר בבית. בצהרים יצאנו שוב לדרך. עשינו טיול עם האוטו לאורך הקייפ, עד העיירה סנדויץ` (שם אכלנו.... סנדויץ`) וחזרנו חזרה לכיוון היציאה מהקייפ. הדרך מאד יפה, בתים קולוניאלים מדהימים, הרבה עצים - ופה ושם מציץ הים.