”מדריך קולינרי לתאילנד - חלק א`“

האוכל מורכב מאורז ונודלס בעיקר, מכל הסוגים וכל המינים, בשרי וצמחוני. מומלץ לאכול בדוכני הרחוב, שם אוכלים התאילנדים. יש דוכנים של אורז או נודלס מוקפץ (בעיקר פתאי שהוא המאכל הלאומי ועשוי מאטריות אורז, ביצה, ירקות ובוטנים), מרקים, שיפודי בשר קטנים, דגים מיובשים, תמנונים ופירות ים משופדים, עוף, חזיר ובקר בקציצות, בכדורים או ברצועות והכל בשקיות ניילון או בצלחות קרטון ועוד שלל דוכנים עם בעלי חיים בלתי מזוהים (חגבים צלויים, זחלים, עקרבים מטוגנים ועוד). 

אורז מטוגן נקרא קאו פאט והוא יכול לבוא עם כל דבר – ביצה (קאי), שרימפס (קונג), חזיר (מו) או עוף (גאי). גם האורז הדביק המתוק הוא להיט מקומי. נסו אותו עם מנגו או עם בננה על האש. מקסימום תפסידו 20 באט. שימו לב שהתאילנדים אוהבים לאכול מאוד חריף. למרות ניסיונם להתחשב בתיירים, זה לא תמיד מצליח להם. הקפידו בעת ההזמנה לציין שאתם רוצים את האוכל לא חריף (בתאית אומרים מאי פאט). 

המנה המתוקה האולטימטיבית היא בננה לוטי (נמכרת בעיקר בדוכנים), שהיא מעין פנקייק ממולא בבננה עם חלב קוקוס ממותק מעליו חתוך לקוביות ומוגש עם קיסם. מעדן על! מומלץ מאוד לאכול במסעדות עממיות, מקומיות ולא תיירותיות (למרות שתיהנו גם שם). 

לכל מי שמתעניין, יש גם סניפים של כל רשתות הפאסטפוד העולמיות. לא לפספס את דוכני הפירות – מנגו, אבטיח, גויאבות, אננס (חשוב לצפות בתהליך הקילוף. זה מרתק), קוקוס ועוד פירות טרופיים בלתי מזוהים, מקולפים וממתינים על גבי קרח. הפירות ייושמו בשקית, יחתכו (על השקית) ויוגשו לכם עם מקלון לאכילה והכל במחיר של 10 באט.