התכנון

כדי להמחיש עד כמה מדהימה ותוססת היא אישגיל, אספר רק כי בכול שנה אני לוקח עימי לחופשה שלושה ספרים ומסיים את השלישי בטיסה חזרה. גם השנה לקחתי כהרגלי שלושה ספרים אך כל מה שהספקתי זה להגיע לעמוד 89 בספר הראשון... אני נשארתי עם טעם של עוד ועם תחושה שלשם אני חייב לחזור, לפי מה שקראתי ושמעתי, אני לא היחידי והסיבות לפניכם.

 כבר מזמן הגענו למסקנה שאוסטריה היא המקום העדיף מבחינתנו לחופשת סקי. השנה החלטנו להאריך את החופשה ביום ולצאת כבר ביום שישי בבוקר, כשהתברר שטיסת אל על שחוזרת מציריך ביום ראשון בערב זולה ב-100 דולר מהטיסה במוצ"ש, קפצנו על המציאה והארכנו ביום נוסף (אם כבר להוציא 100$, עדיף על יום נוסף בחו"ל ולא על הטיסה...). כך הגענו לחופשה מתוכננת של 9 ימים, עם תכנון לישון לילה אחד בסנט אנטון ולבלות שם יום גלישה ועם פוטנציאל תיאורטי ל-8-9 ימי גלישה במקום השישה המקובלים, שאף פעם לא מספיקים. את החדרים במלון הזמנו בסוף אוקטובר, נשמע מופרך בהתחלה אבל כבר בתאריך זה הרוב המכריע של המלונות בעיירה היו מלאים לחודש פברואר (פשוט כך -; קבלתי המון מיילים בסגנון: sorry we are fully booked), מלונות אחרים היו פשוט יקרים להחריד ומכיוון שהיינו קבוצה די גדולה (שהצטמצמה בהמשך), סגרנו עניין במלון הראשון שהיה פנוי לקבל את פנינו, בדיעבד התברר ששיחקנו אותה.

לתחילת הכתבה

על העיירה וההגעה 

שדה התעופה הקרוב נמצא בציריך, המרוחקת כ 250 ק"מ מאישגיל. כ-3 שעות נסיעה רצופה ללא עצירות או פקקים (כמובן שזה גם עניין של מזל), אנחנו עצרנו בלילה הראשון בסנט אנטון, כ-48 ק"מ לפני אישגיל (ולנו במלון קטן וחביב שנקרא פלסיין גרני, מומלץ ביותר וכולל ארוחת בוקר משובחת. כתובת אתר האינטרנט www.fallesin.com). למחרת גלשנו יום במרחב הגלישה הקרוב לעיירה סנט אנטון ועם ערב נסענו לאישגיל (כ 40 דקות). מי שלן באישגיל עצמה ולא בעיירות הסמוכות, לא יזדקק לרכב במהלך השהייה בעיירה. בדיעבד גיליתי כי יש תחנה של הרץ בעיירה, כך ששווה לבדוק אופציה של החזרת הרכב ביום ההגעה ושכירתו שוב לצורך החזרה, אם ניתן, זה עשוי להוזיל משמעותית את עלות ההשכרה.

לעיירה מראה אלפיני טיפוסי. עשרות בתי מלון פרושים לאורכה והיא מחולקת לשניים, כאשר בין שני חלקי העיירה מקשרת מנהרה ובה מסוע הליכה כמו בשדה תעופה. לאורך כל שעות היממה ישנה תנועה רבה וניכר שמדובר במקום תוסס. את קריאות השמחה של מכורי האפרה סקי השיכורים ניתן לשמוע גם בשעות הקטנות כשהם משרכים את דרכם חזרה למלון עדיין במכנסים ונעלי סקי...

 ככלל, אישגל יקרה מאוד. רואים יותר גולשים מבוגרים מאשר במקומות אחרים (אבל יש גם הרבה צעירים), המכוניות שבחניות יוקרתיות ביותר, המחירים בחנויות גבוהים יותר מאשר בסנט אנטון השכנה (השוויתי מחירים באינטרספורט למשל), גם מחירי השכרת הציוד גבוהים יחסית. חלקינו הזמין מהארץ דרך אתר שקישור אליו הופיע כאן לפני שבועיים וחסך 20% למיטב זכרוני (+ יום נוסף חינם שאיש כנראה לא מנצל). רוב הגולשים באתר הם גולשי סקי ויש מיעוט יחסי של גולשי סנובורד. לגולשי הסנובורד הייתי מציע לקחת בחשבון שהירידה לעיירה סמנאון כוללת מספר קטעים מישוריים ארוכים יחסית ונראית לי בעייתית עבורכם. בשאר האתר לא ראיתי בעיה.

לתחילת הכתבה

המלון

אנחנו התאכסנו במלון Piz Buin אתר אינטרנט: www.ischgl.at/piz-buin , מלון 4 כוכבים ברמה גבוהה ביותר. הרושם שלי, גם ממה שראיתי וגם מאנשים אחרים באתר עמם שוחחתי, הוא שהמלונות בעיירה הם ברמה גבוהה יחסית ואין נפילות בנושא. בכל מקרה, המלון מומלץ ביותר נקי ומפנק, חדרים ענקיים 40 מטר מרובע לחדר (!), ארוחת בוקר מעולה, ארוחות ערב גורמה (כל יום ארוחה של 5 מנות מושקעות, שלוקחת לפחות שעה וחצי), ספא מעולה שנראה טוב לא רק בתמונות עם כל סוגי הסאונות ועוד. המלון ממוקם 150 מטר מהגונדולה וזה יתרון משמעותי למי ששונא לצעוד בנעלי סקי עמוס בציוד, ובהתחשב בכך שניתן לגלוש חזרה עד קרוב מאוד למלון. מדובר במשהו לא רחוק מ-ski in -; ski out (כמובן בתנאי שגלשת במדרון הנכון, ביום הראשון ירדנו בטעות לקצה השני של העיירה וצעדנו רבע שעה כמו גדולים...).

לתחילת הכתבה

אתר הסקי

נתקלתי כבר במתחמים גדולים בהרבה, את רוב המתחם ניתן לכסות ב-3 ימים, אבל המסלולים בהחלט מעניינים. חלקם מאתגרים ומאחרים נוף נשקף נוף מדהים, כך שבהחלט אפשר לבלות שבוע מבלי להשתעמם. רוב המסלולים אדומים, השחורים לא ממש קשים, ניתן לגלוש בחזרה עד לעיירה בסוף כל יום, אך יש לקחת בחשבון שחלק מהקטעים אינם מיועדים למתחילים ולגולש פחות מבינוני עדיף לחזור לעיירה באחת הגונדולות. אנחנו אהבנו יותר את המסלולים באזור השוויצרי (76, 68, 65, 66), אבל יתכן והסיבה לכך היא שהשלג בהם היה משובח בימים שהיינו, בהשוואה למסלולים אחרים באתר שסבלו מתנאי מזג האוויר.

המעליות באתר הן מהמהירות והמשוכללות שראיתי, רובן עם מגן רוח. יתרון ברור של האתר הוא שחלק ניכר מהמסלולים נמצא בגובה שבין 2,700 - 2,100 מטר מה שמאפשר גלישה בתנאים טובים גם כשהטמפרטורות עולות ומסתבר שזה ממש לא תיאורטי, אנחנו חווינו כמה ימים "חרמוניים" בהם השלג מתחת ל-2,000 מטר היה כבד ובוצי ופשוט ברחנו למעלה.

ניתן לגלוש לעיירה השוויצרית סמנאון. הנוף מהמסלול המוביל אליה (מסלול 80 אשר נקרא גם duty free run) הוא מהיפים באתר לדעתי, העיירה עצמה ציורית ומקסימה ויש בה מספר מסעדות ופיצריות, אשר מתאימות להפסקת צהרים. אפשר בקלות להיסחף ולבלות כמה שעות בשיטוט בין חנויות הדיוטי פרי בעיירה (תחושה מוזרה במקצת לצאת לשופינג באמצע יום גלישה עם מגפי סקי...). לחובבי הקניות מומלץ להצטייד בתיק מתאים מבעוד מועד.

תורים למעליות: חששתי מאוד, בייחוד לאור מה שכתב כאן איתן בדיווח משנה שעברה, אבל בשבוע שאנחנו היינו התור הכי ארוך שעמדנו בו בבוקר למעלית היה של רבע שעה ואנחנו לא מהמשכימים. הגענו כל יום בשעה שונה, בין 8:50 ל-10:30 ולמעט יום אחד כאמור לא המתנו יותר מ 5-10 דקות. בית הספר לסקי: בעיירה בית ספר אחד לסקי בלבד, מה שאומר שאין תחרות וכשאין תחרות, כידוע, המחירים בהתאם. מה שאומר, ששעורי הסקי בקבוצה או פרטי יעלו לכם הרבה כסף. אני זוכר שבמאיירהופן לפני שנתיים שילמתי 40 יורו לשעה, המחיר באישגיל לשעה וחצי -; 98 יורו!
 מסעדות באתר: יש המון, אכלנו בחלק גדול מהן והיה טעים, לא זכורות לי נפילות.

לתחילת הכתבה

אפרה סקי 

Nikis Stadl: האורווה של ניקי ראויה לאזכור מיוחד, ראיתי כבר הרבה בארים שמחים באוסטריה, אבל בתופעה כזו טרם נתקלתי. ניקי הוא הבעלים של מלון פיץ -; בויין, בעברו אלוף סקי מקומי (כל המלון מעוטר בתמונות ובגביעים שלו) ובהווה די ג`י -; זמר -; אומן תחפושות, שעם עוד שני חברים מקפיץ מידי ערב מאות אורחים בבר הדחוס שמתחת למלון. הנקודה היא, שמבחוץ המקום נראה מצ`וקמק ואני בטוח שחלק גדול מהאורחים באישגיל פוסחים עליו, אבל מי שנכנס -; לא יוצא וחוזר כל יום. ניקי עומד על הבמה ומחליף תחפושות עם כל שיר, אחרי יום יומיים, כשמכירים את התנועות והריקוד של כל שיר, פשוט מתמכרים ונסחפים להשתוללות חסרת מעצורים. קצת קשה להסביר, אבל אחרי שהייתי בכמה מקומות בסנט אנטון במאיירהופן וגם באישגיל עצמה - האורווה של ניקי שמה את כולם בכיס הקטן (לחשוב שהתלהבנו מהמוזרוויט בסנט אנטון...) -; תזכרו את השם הזה ותבואו כל יום מ-16:00 (ולא אין לי אחוזים במקום), אבל חזרתי לארץ עם 4 דיסקים בגרמנית שאני מכיר בע"פ ואשתי חושבת שהתחרפנתי (כן אני רוקד בסלון). סבתי עליה השלום מתהפכת בקברה....

 בנוסף, יש את הבר של מלון אליזבט, שמחכה מתחת ל-Pardatschgrabahn מידי ערב. 4 בארים שמחים נמצאים ברחבה שליד ה-Silvrettbahn, מועדון הפאצ`ה ברמה גבוהה ביותר- נפתח ב-22:30, אבל אין מה להגיע לפני 23:30 ורק ב 24:00 בערך הוא מתמלא. לכל הציידים: על כל בחורה פנויה (אם בכלל) יש בערך 30 גברים, כך שהתחרות קשה והסיכויים נמוכים מאוד. צמוד לפאצ`ה ישנו מועדון חשפניות (בסגנון המועדון של טוני סופרנו) - נחמד ושווה התרשמות. שימו לב שאם נכנסתם (10 יורו, לא נכנסתי רק ביררתי... סתם, סתם) הכניסה לפאצ`ה חופשית, רק תראו את החותמת לשומר בכניסה בכל מקרה, אם ויתרתם, תהיה לכם הזדמנות לצפייה חטופה כשהמסך שמפריד בין שני המועדונים יורם ומאחורי הדי ג`י של הפאצ`ה תוכלו לראות לשתי דקות מופע מעניין... גם על הדיסקוטק של מלון טרופאנה רויאל שמענו דברים טובים, אך הוא היה ממש מרוחק בקצה השני של העיירה ולא הגענו אליו, ואני בטוח שישנם מקומות נוספים.

לתחילת הכתבה

אטרקציות נוספות ועלויות

בימי חמישי אחת לשבועיים מתקיים מופע גלישה לילי באתר. לנו לא יצא לצפות בו מכיוון שדווקא בשבוע שהיינו לא התקיים המופע, אבל התרשמנו שמדובר באירוע מעניין, שלא כדאי להחמיץ אם נמצאים בעיירה באותו יום. בנוסף, מתקיימים בעיירה אירועים ומופעים שונים של אמנים אטרקטיביים בהחלט -; שווה להתעדכן על ידי אתר האינטרנט של אישגל. השנה באירוע סיום העונה יתקיים קונצרט של אלטון ג`ון.

סיכום עלויות קצר: 

  • טיסת אל על לציריך: 414$
  • רכב -; SIXT - (לתשעה ימים), הזמנו אופל וקטרה וקבלנו יונדאי סנטה פה: 620$.
  • לילה בפנסיון בסנט אנטון: 57 אירו לאיש.
  • שבוע במלון פיץ בויין (4 כוכבים, חצי פנסיון, כולל 6 ימי סקי פס) -; 1080 אירו לאחד (היינו שלושה בחדר)
  • לילה אחרון ליד השדה בציריך: 50 אירו לאחד.

כאמור, לא החופשה הכי זולה אבל היה שווה כל אירו. אז לשנה הבאה, אבל היכן? המלצות התקבלו בברכה.

לתחילת הכתבה


 פברואר 2008
הדיווח משתתף בתחרות דיווחי גולשים לעונת 2007/8 ומתחרה על פרס חופשת סקי!

יעדי הכתבה