למה קנדה?

קנדה היא המדינה השנייה בגודלה בעולם אחרי רוסיה, אבל מספר תושביה הוא כ-35 מיליון. פועל יוצא מכך הוא שמדובר במדינה שאינה צפופת אוכלוסין, ולכן מרביתה הוא נוף פראי שלא נפגע על ידי הציוויליזציה. כאן תוכלו להיחשף לעולם החי המגוון, וקיימת סבירות גבוהה לפגוש דב כזה או אחר שמטייל להנאתו ואינו סגור בכלוב או במכלאה.

קנדה מכבדת מאוד את הילידים שישבו בה עוד לפני שהגיעו האנגלים והצרפתים, ובמספר רב של אירועי תרבות נותנים להם יחס מכובד. בנוסף, היא שילוב מעניין של "שיק" צרפתי (בעיקר במחוז קוויבק) עם תרבות אנגלית.

היא שונה משכנתה הדרומית, ארצות הברית, וביטוי לכך אפשר למצוא בלבוש האסתטי ובאיכות האוכל. בערים הגדולות שבה, שממוקמות לאורך רצועת הגבול עם ארצות הברית, תוכלו לאתר מופעי תרבות מרתקים, כמו למשל פסטיבל הג'אז של מונטריאול (להזכירכם, שליאונרד כהן ז"ל וסלין דיון הם קנדיים).

סקירה כללית

שטחה של קנדה מתקרב ל-10 מיליון קילומטרים רבועים (כדי לקבל את הפרופורציות המתאימות היא גדולה ביותר מפי 480 משטחה של מדינת ישראל). כמו שכנתה הדרומית, היא מחולקת לפרובינציות (יש שמונה פרובינציות ושלוש טריטוריות), שיש להן שלטון מקומי שמטפל בתחומי הפנים היום-יומיים, בעוד השלטון המרכזי מטפל בבעיות בטחון ויחסים בינלאומיים.

לכל אחת מהפרובינציות יש בירה משלה, שבה יושב הפרלמנט המקומי, בעוד שהבירה הפדראלית היא אוטווה (Ottawa) שבפרובינציית אונטאריו (Ontario).
 הפרובינציות המתוירות ביותר הן:

  • בריטיש קולומביה (British Columbia), בירתה ויקטוריה (Victoria) והעיר הבולטת בה היא ונקובר (Vancouver).
  • אלברטה (Alberta), בירתה אדמונטון (Edmonton) והעיר הבולטת בה היא קלגרי (Calgary).
  • אונטאריו, בירתה והעיר הגדולה בפרובינציה היא טורונטו (Toronto), אבל כאמור, גם אוטווה, בירתה הפדרלית של קנדה נמצאת בשטחה
  • קוויבק (Quebec) בירתה קוויבק סיטי (Quebec City) והעיר הבולטת בה היא מונטריאול (Montreal).

בחלק הדרומי של קנדה, ברצועה צרה שמשיקה לאגמים הגדולים שמחוברים לאוקיינוס על ידי תעלת סט לורנס (Saint Lawrence Seaway), מתגוררים כ-60% מתושבי המדינה (30% נוספים מתגוררים ברצועת הגבול עם ארצות הברית מהאגמים ועד האוקיינוס השקט).

החי והצומח מאוד מגוונים, מאחר ושטחה הגדול של המדינה מתחלק לאזורים שונים מבחינת הנוף והטמפרטורות. היערות מכסים כמעט 45% משטח המדינה, וזוהי הסיבה שהמקצוע של חוטבי העצים הפך כאן לאומנות.

עונות ומזג אוויר

בקנדה, כמו במדינות רבות אחרות, יש ארבע עונות בשנה, אך מזג האוויר בכל עונה אינו אחיד בכל שטחה. באזוריה הצפוניים שממוקמים ליד החוג הארקטי ומצפונה לו הטמפרטורות מאוד נמוכות, לעומת החלק הדרומי של קנדה בסמיכות לגבול עם ארצות הברית, שבו ניתן לבקר גם בחורף (נא להתלבש בהתאם).

מומלץ לנסוע בחודשים יוני-ספטמבר, כי אז מזג האוויר הוא הנוח ביותר, ומספר שעות האור ביממה הוא הרב ביותר. סיבה נוספת לנסוע בתקופה זו של השנה היא ההיצע הרחב של פסטיבלים, תהלוכות ואירועי רחוב שמתקיימים בחודשי הקיץ (יש גם אירועים באביב ובחורף, אבל במינון נמוך יחסית לקיץ).

אלה שנוסעים בסתיו יוכלו ליהנות מהשלכת ומהשינוי שחל בצבעי העלים מירוק דרך צהוב, כתום ועד אדום. תקופת השלכת מתחילה באזורים המתוירים בסוף ספטמבר ונמשכת עד מחצית אוקטובר (באזורים הצפונים של קנדה היא מתחילה מוקדם יותר).

חובבי הסקי יכולים לנסוע בחודשי החורף ואם ירצו לשהות כמה ימים באחת הערים הגדולות (City Break), אזי בטורונטו או במונטריאול יוכלו ליהנות מההיצע המגוון של העיר התת-קרקעית, שמאפשרת לקנות ולבלות גם בטמפרטורות נמוכות.

בשיא החורף (חודשים ינואר-פברואר) ניתן להיתקל בצפון המדינה בטמפרטורות שמתקרבות למינוס 50 מעלות, כאשר באותם הימים הטמפרטורות באזורים מסוימים בדרום המדינה מעט מתחת לאפס. בג'ספר שבהרי הרוקי הקנדיים (ממוקמים משני צידי הגבול שבין אלברטה ובריטיש קולומביה) רק חלק קטן מהאנשים שמתגוררים כאן בחודשי הקיץ נשארים בהן בחורף, הכבישים נחסמים ע"י השלגים, ורוב השירותים לתיירים נסגרים. בתחילת הסתיו ניתן לראות כאן את השלכת וצבעי העצים באותה תקופה מושכים מטיילים רבים.

חמישה דברים שאסור לפספס בקנדה

1. הרי הרוקי הקנדיים

משני צידי הגבול שחוצץ בין הפרובינציות של אלברטה ובריטיש קולומביה, בהרי הרוקי הקנדיים (Rockies Mountains), יש ריכוז של ארבעה פארקים, שמחוברים האחד לשני: באנף (Banff), ג'אספר (Jasper), יוהו (Yoho) וקוטנאי (Kooteney).

הפארקים הללו עתירים בקרחונים, אגמים, מפלי מים, ומעל לכל שפע של חיות, שיש סבירות גדולה מאוד שתיתקלו בהן במהלך הטיול בפארקים.

2. העיר קוויבק

העיר ה”צרפתית” ביותר בחצי הכדור המערבי היא גם עיר הבירה של פרובינציית קוויבק. בנוסף, היא העיר היחידה בארצות הברית וקנדה שיש לה חומות עתיקות עם מספר שערים שעדיין מתפקדים עד היום. בעיר יש מצודה, שבה מתקיים מדי יום (כשאין גשם) טקס מרשים של חילופי משמרות, שנמשך יותר זמן מאשר טקסים דומים במקומות אחרים בעולם. הרובע העתיק מאוד מעניין ויש חיבור באמצעות פוניקולור בין שני המפלסים שלו.

מחוץ למרכז מומלץ לבקר באי אורליאן (Île d'Orléans), המורכב משש עיירות שמתבססות על חקלאות. הכביש הפנימי שסובב את האי עובר בתוכן, כשמשני צידיו יש חוות ודוכנים, שבהם נמכרת התוצרת הטרייה. בנוסף, כדאי לבקר במפלי מונטמרסי (Montmorency Falls) וברובע Wendaka, שבו התמקמו הילידים, בני השבט שעל שמו הוא קרוי.

3. פסטיבל הג'אז במונטריאול

פסטיבל הג'אז הבינלאומי (Festival international de Jazz de Montréal) המדהים, מתקיים מדי שנה בתחילת חודש יולי. מרבית האירועים בבמות פתוחות בדאון טאון של מונטריאול, אבל חלק מהאמנים המפורסמים שמגיעים הנה מכל קצוות תבל נערכים באולמות סגורים, שיש צורך בכרטיסי כניסה כדי להיכנס למופעים הללו. אתר אינטרנט: www.montrealjazzfest.com

4. מפלי הניאגרה

מפלי הניאגרה העוצמתיים, נמצאים בגבול בין פרובינציית אונטאריו הקנדית לבין מדינת ניו יורק בארצות הברית. המפלים מרשימים ביום ובלילה, ויש כאלה שאומרים שגם בחורף, שבו הם קופאים. ניתן לרדת למערות שמהמרפסת הפתוחה שלהן אפשר להסתכל על המפל מגובה המים, ויש גם אפשרות להתקרב לנקודת הנפילה באמצעות שייט בסירות.

5. הגנים של בריטיש קולומביה

פרובינציית בריטיש קולומביה זכתה לכינוי Beautiful British Columbia, שניתן למצוא אותו על לוחיות הרישוי של המכוניות שנרשמו בפרובינציה. גני בוצ'ארט (The Butchart Gardens) שבאי ונקובר (נפרד פיזית מהעיר הנושאת את אותו שם) נחשבים ליפים ביותר בעולם. אם נוסיף להם את גני המלכה אליזבת (Queen Elizabeth Park), הגן הבוטאני של אוניברסיטת בריטיש קולוביה (UBC Botanical Garden), גני ואן דוזן (VanDusen Botanical Garden), הגן היפני של אוניברסיטת בריטיש קולומביה (Nitobe Memorial Garden), הגן הסיני של ד"ר סון יאט סאן (Dr Sun Yat-Sen Classical Chinese Garden and Park), והגינות הפרטיות המעוצבות שבאחד מרובעי העיר ויקטוריה, נקבל ריכוז שמצדיק עלייה לרגל של כל חובבי הגנים והגינות בעולם.

חמישה דברים נוספים שכדאי

1. העיר ונקובר

ונקובר (Vancouver) היא עיר מרתקת שמתחרה בסן פרנסיסקו על התואר העיר היפה של חצי הכדור המערבי. הזכרנו כבר חלק מהגנים המקסימים שבעיר, ואליהם צריך להוסיף את פארק סטנלי (Stanley Park), הגשר התלוי מעל קניון קאפילאנו (Capilano Suspension Bridge), רובע Gastown, עלייה לפסגת הר Groose, הרובע הסיני, האי גרנוויל (Grenville) ועוד אטרקציות רבות אחרות.

2. אתר הסקי וויסלר-בלקומב

אתר וויסלר-בלקומב (Whistler-Blackcomb) אירח את אולימפיאדת החורף 2010, אך הוא נחשב ליעד מאוד אטרקטיבי גם בעונת הקיץ. יש בו מספר מגרשי גולף ולא מעט מסעדות מעולות. ברחובות ניתן להבחין בנגנים, קוסמים ושאר אמנים, ונערכים מופעי ג'אז וקונצרטים.

3. פסטיבל הסטמפיד בקלגרי

פסטיבל הסטמפיד (Calgary Stampede), הוא פסטיבל בוקרים, שנמשך 10 ימים, ובמהלכו קלגרי הומה מבקרים לבושי ג'ינס, ולראשיהם מגבעות בוקרים לבנות. בפארק הסטמפיד מתקיימות תצוגות חקלאיות, הופעות מעל במות שמפוזרות ברחבי הפארק, ושתי הופעות ענק שמתקיימות באצטדיון. אם החלטתם להגיע לכאן בחודשי הקיץ, נסו לתזמן את הגעתכם לקלגרי לתקופת הפסטיבל. אתר אינטרנט: www.calgarystampede.com/stampede

4. מגדל CN בטורונטו

מגדל גבוה (533 מטר), שייעודו המקורי הוא תקשורת רדיו וטלוויזיה, שניתן לתצפת ממנו על העיר טורונטו. המגדל ממוקם בסמוך לאצטדיון שמפורסם בזכות הגג הנפתח שלו. מהווה אטרקציה לתיירים בגלל התצפית והמסעדה המסתובבת 360 מעלות. מעלית מהירה מביאה את המבקרים תוך זמן קצר למפלס העליון, שם ניתן להתרשם מהגובה אם מביטים דרך רצפת הזכוכית על העולם שלמטה.

5. מלון שאטו לייק לואיז

מלון שאטו לייק לואיז (Chateau Lake Louise), שממוקם על שפתו של אגם לואיז, נבנה כך שניתן לצפות באגם היפהפה מחדריו. מומלץ להגיע להתרשם גם אם אתם לא מתכננים לישון פה, ואפשר פשוט לשבת בבית הקפה של המלון וליהנות מהנוף הפנורמי הנשקף גם ממנו.

איך מטיילים – עצמאי או מאורגן?

טיול עצמאי

טיול עצמאי בקנדה אפשרי בהחלט. כמובן שניתן לשלב טיול חד יומי או אפילו חצי יומי מאורגן (לדוגמה: טיול לגני בוצ'ארט והעיר ויקטוריה מואנקובר או טיול לקרחון שיוצא ממרכז המבקרים של Brewster ב-Columbia Icefields, טיולים יומיים בבאנף והקרחונים שיוצאים וחוזרים מקלגרי).

הנהיגה מחוץ לערים הגדולות (מונטריאול וטורונטו) קלה, וגם בערים הללו ניתן לנסוע עם מכשיר או תוכנת ניווט ללא בעיות. רשתות המלונות והמוטלים שמוכרים מארצות הברית מחזיקים מלונות גם בקנדה. תוכלו לחפש מידע נוסף בטיפים באתר »

טיול מאורגן

יש טיולים מאורגנים שיוצאים מהארץ, שמתאימים לאנשים, שאין להם זמן או רצון לתכנן את הטיול ולטפל בכל נושאי הלוגיסטיקה, החל מהזמנת טיסות ובתי מלון ועד העברות, נסיעות בין אתרים, הדרכה מקומית ורכישת כרטיסים לפארקים, פסטיבלים או כל אטרקציה אחרת. אם בחרתם בדרך זו אחרי שבחנתם את כל היתרונות והחסרונות, אל תשכחו להשוות מחירים, לבדוק לכמה ימים נוסעים, לברר מה המחיר כולל, האם כל האטרקציות כלולות במחיר הטיול ואיפה לנים.

טיול עצמאי-מאורגן

אופציה נוספת היא טיול עצמאי-מאורגן. מה זה אומר? אתם פונים לסוכנות מתמחה, מגדירים להם מה תחומי העניין שלכם, מה הדגשים שלכם בטיול, כמה זמן עומד לרשותכם ומה מסגרת התקציב שלכם והם בונים עבורכם מסלול, שכולל את האטרקציות העיקריות והמיוחדות לאזור, בהתאם לעונה בשנה ולמזג האוויר, מציעים לכם גם פסטיבלים ופארקים שאפשר לשלב במסלול, דואגים למקומות לינה, שתואמים את ההעדפות שלכם ואם תרצו גם יכולים לדאוג לטיסות, העברות, מדריכים מקומיים (בעת הצורך) והסעות. ניתן גם לארגן טיול מאורגן מקומי רק בחלק מהימים, כאשר ביתר הימים הטיול יהיה עצמאי לחלוטין – הכל לפי בחירה שלכם.

טיול כזה מאפשר לכם לטייל בקצב שלכם, בלי להתחבר לקבוצת אנשים זרים, לקבל את כל הטיפים והדגשים לגבי האטרקציות באזור, גם המיוחדות שמכירים המומחים בסוכנויות, אבל בלי הצורך לעשות את כל הבירורים הדרושים לתכנון הטיול וגם לקבל הכוונה כמה זמן נדרש לכל אזור וכמה זמן יקח להגיע ליעד הבא.

מסלול טיול לדוגמה

בחרתי מתוך היצע מסלולים אדיר בקנדה את המסלול בהרי הרוקי הקנדיים. המסלול יתחיל בעיר קלגרי ויסתיים בעיר ונקובר. בשתי הערים הללו יש שדות תעופה שבהם ניתן לנחות ולהמריא, ומוונקובר ניתן גם לקחת שייט באוניית קרוז לאלסקה, שהוא שילוב שלא מעט מטיילים מאמצים. סיבה נוספת לבחירה זו, היא שיש בה שילוב של חלק לא מבוטל מהאטרקציות העיקריות של קנדה, כך שגם מבחינת התכנים המסלול ייתן מענה הולם לצפיות.

יום 1: קלגרי

טיסה מישראל, שיוצאת בבוקר עם חניית ביניים ונוחתת בשעות הצהריים או הערב המוקדמות (תלוי בשעת היציאה מנתב"ג) בשדה התעופה של קלגרי (Calgary). נסיעה משדה התעופה למלון (בשאטל של המלון או במונית), התמקמות במלון ואם לאחר ארוחת הערב יש כח, אזי יוצאים לסיבוב קצר בסביבת המלון. יש להניח שלאחר טיסה ארוכה שכזו תהא נטייה לנוח בחדר, ובהחלט הולכים לישון מוקדם יותר מהממוצע בשאר ימי הטיול.

יום 2: קלגרי

נסיעה בתחבורה ציבורית למרכז העיר קלגרי. מתחילים באתרים שנמצאים במרכז העיר, ובהתאם לזמן שנותר מרחיקים לאתרים שמרוחקים יותר מהמרכז. נקודת התחלה טובה היא גינה שנמצאת בקומה הרביעית של בניין שממוקם במדרחוב הפרחוני של הדאון טאון Stephen's Avenue. הגינה נקראת Devonian Gardens, והיא בהחלט פינה ירוקה וצבעונית בתוך נוף אורבני שמאפיין את מרכזי הערים הגדולות.

אתרים נוספים הם מצודת קלגרי (Fort Calgary), גן החיות שמשולב עם גן בוטאני (בפרט מומלץ אם מגיעים עם הנכדים), פארק המורשת (Herritage Park), הפארק שעל האי פרינס (Prince Island Park). נסיים באתר שבו התקיימה מרבית הפעילות של אולימפיאדת החורף.

יום 3: טיול יום מקלגרי

שוכרים רכב בשעות הבוקר ויוצאים מהעיר דרומה לכיוון הגבול עם ארצות הברית. בצומת הכבישים המרכזי (מפגש של כביש מספר 1 עם כביש מספר 2) פונים לכביש מספר 2 ונוסעים כ-160 קילומטרים עד מצודת מקלאוד (Fort Macleod). לאחר הביקור כאן ניתן לבקר בגנים היפניים ב-Lethbridge. מכאן פונים חזרה בכביש 3 מערבה לעבר פארק ווטרטון שהוא המרכיב הקנדי בפארק השלום, שחלקו השני הוא פארק גליישר (Waterton-Glacier International Peace Park), ששייך למדינת מונטנה בארצות הברית.

בקטע הצפוני של הפארק יש מכלאת ביזונים ובכניסה נפרדת לפארק יש כביש שמוביל למספר אתרים מעניינים שהבולטים, מביניהם אגם Cameron וקניון Red Rock. מכאן חוזרים למלון בקלגרי.

יום 4: באנף

עוזבים את קלגרי ונוסעים בכביש מספר 1 לעבר הפארק הלאומי באנף (Banff). זוהי התנסות ראשונה (אבל לא האחרונה) עם כביש מספר 1, שמחבר את שני הקצוות של קנדה, וידוע בשם כביש טראנס קנדה (Trans-Canada).

מגיעים לעיירה באנף, שהיא פנינה תיירותית בפני עצמה. היא מזכירה קצת עיירות שוויצריות במרומי האלפים, ויש בה מלונות מאוד מפוארים ויוקרתיים, לצד מרחצאות ספא. ברחובות בעיירה נקראים על שמות החיות שנמצאות באזור השמורה.

כאן מומלץ לתקוע יתד לפחות לשני לילות. ביומינו הראשון כאן נתמקד באתרים המעניינים שבתוך גבולות העיירה:
גני קסקייד רוק (Cascade Rock Gardens), אגם Minnewanka (אפשרות לשייט), העפלה בגונדולה להר הגפרית (Banff Sulphor Mountain Gondola) ו-Hoodoos.

יום 5: אל העיירה Radium Hot Springs

יוצאים מבאנף ונוסעים לעבר קניון ג'ונסטון (Johnston). זהו מסלול הליכה שמוביל לשני מפלי מים
 ול-Ink Pots. ממשיכים בכביש מספר 1 ונוסעים עד צומת Castle. פונים מערבה לכביש מספר 93 שנקרא גם Kootenay Parkway. הכביש חוצה את פארק Kootenay. תחנת העצירה הראשונה היא Marble Canyon. הקניון ממוקם בנקודת החיבור של נהר Tokumm עם נהר Vermilion. המסלול שיוצא ממגרש החנייה עובר בשני גשרים שמהם ניתן לצלם את המים הקוצפים שבערוץ.

חוזרים לרכב, ממשיכים להדרים ועוצרים ב-Paint Pots. חלופה אחרת היא להאריך את המסלול בקניון השיש, וללכת בשביל שמקביל לכביש עד שמגיעים לבריכות שמהן הפיקו הילידים צבעים. הבריכות בגוונים של צהוב-כתום-אדום, כתוצאה מהריכוז הגבוה של תחמוצות ברזל שבמים המבעבעים. הילידים השתמשו בחומר שנאסף מהבריכות לקישוט בחגיגות שלהם וגם למסחר.

תחנת עצירה נוספת היא אגם Olive. שביל קצר יחסית מוביל מהחנייה לאגם, ואם ממשיכים לאורך
 הגדה שלו מגיעים למעיין שמזין אותו. ממשיכים בנסיעה כ-12 קילומטרים דרום-מערבה לכיוון שער הכניסה המערבי לפארק, ומעט לפני שמגיעים לשער ממוקם אתר הספא Radium Hot Springs. האתר פתוח בקיץ עד 23:00 (בשאר חודשי השנה נסגר מוקדם יותר), והוא מאוד מתאים לסיים בו את היום. טמפרטורת המים נעה בין 37 ל-40 מעלות, והתכולה של המינראלים (סולפטים, סידן, סיליקה ומגנזיום) תורמת לבריאות ולרוגע.

לאחר שסופגים מספיק בריאות ממשיכים לעבר השער המערבי של הפארק והעיירה Radium Hot Springs, שבה יש היצע מגוון של מקומות לינה.

יום 6: פארק יוהו ואגם לואיז

יוצאים מ- Radium Hot Springs בכביש מספר 93 ונוסעים עד גולדן (Golden). שם פונים מזרחה לכביש מספר 1, נכנסים לפארק יוהו (Yoho) ועוצרים בתחנה הראשונה ליד מפלי Wapta. כאשר מגיעים למרכז הפארק פונים צפונה לעבר אגם אמרלד (Emerald Lake), וזוהי תחנת העצירה השנייה בתוך הפארק. חוזרים לכביש מספר 1 ונוסעים מזרחה עד שניתן לתצפת על ה-Spiral Tunnels, שהם פתרון הנדסי יצירתי, כדי לאפשר לרכבת שיפוע סביר בחצייה של רכס הרים.

משם ממשיכים בכביש Yoho Valley Road, שיוצא מכביש מספר 1 צפונה, עד למפלי Takakkaw. קחו בחשבון שניתן להגיע עד מרגלות המפל, והשביל ממגרש החנייה סביר, אבל המרחק מצריך כ-80 דקות לכל כיוון.

האטרקציה האחרונה בפארק היא אגם אוהרה (Lake O'hara), אלא שאליו לא ניתן להגיע עם הרכב, ויש להחנותו ולנסוע באוטובוס שיוצא ממגרש החנייה ומגיע לאגם. בסיום הביקור בפארק מגיעים למתחם המלונות שבאזור אגם לואיז, שבו לנים שני לילות.

יום 7: אגם לואיז

אגם לואיז (Lake Louise) נחשב לאחד האגמים היפים ביותר בעולם. כאשר מטיילים בטיילת, שמפרידה בינו ובין המלון הנושא את שמו, ניתן לחזות בצירוף צבעים מהמם של מים בצבע טורקיז, עצים ירוקים, מדרונות חומים והר מושלג בצבע לבן צחור.

המלון שמתפרש לאורך גדת האגם נקרא Fairmont Chateau Lake Louise. זהו מלון שהוקם
 על ידי חברת הרכבות הקנדית Canadian Pacific, שעובדיה הגיעו לאזורים בתוליים עם נוף מדהים לפני האחרים, והשתלטו על אותם האתרים (לצורך המחשה, יתר המלונות שמייחסים לעצמם את השם אגם לואיז נמצאים במרחק של כמה קילומטרים מהאגם, והם לא יכולים להציע את הנוף המדהים של המלון היוקרתי שלחוף האגם). המחיר של לילה לזוג במלון תלוי בעונה ובתפוסה, אבל הוא יקר מאוד. מי שרוצה ליהנות מהנוף ולגעת בעושר (ובאושר), יוכל להסתפק בקפה ועוגה בקפיטריה, שמחלונותיה ניתן לראות את האגם המקסים.

חוזרים בחזרה מזרחה ובצומת עם הדרך לאגם מוריין (Moraine) פונים ימינה ונוסעים עד למגרש החניה הסמוך לאגם, שמוקף בשרשרת של פסגות גבוהות.

יום 8: אגם פייטו ומרכז המבקרים ברוסטר

יוצאים צפונה בכביש 93, הידוע גם בשם “כביש הקרחונים”. לאורך הדרך יש מספר אגמים (כמו Hector ו-Bow), וגם מספר נקודות שמהן צופים על הקרחונים המרשימים. ניתן לעצור בכל אחת מהנקודות הללו, אבל בפרט מומלץ לעצור ליד אגם פייטו (Peyto). שביל מסודר ממגרש החנייה מוביל למרפסת תצפית על האגם, שנחשב לאחד היפים ביותר בהרי הרוקי. חוזרים לרכב ומצפינים עד קניון Mystaya.

תחנת העצירה הבאה היא מרכז המבקרים Brewster (לבטח אחד היעדים של הטיול בהרי הרוקי). מכאן יוצאים האוטובוסים שנוסעים לעבר הקרחון, שם עוברים לרכב מיוחד (גבוה עם צמיגים מרשימים), שנקרא Snowcoach. חוברים אליו כדי לנסוע על הקרחון, וחלק מהטקס הוא ירידה מהרכב ופסיעה על הקרחון.

בסיום הביקור כאן חוזרים לכביש 93, ונוסעים עד שמגיעים ל-Sunwapta Falls, שם נעשה את הלילה (צריך להזמין מראש).

יום 9: ג'אספר

מצפינים בכביש 93 ועוצרים ליד מפלי Athbasca. אחר כך מתפצלים לכביש A93 משם פונים לכביש Mount Edith Cavell Mountain, שמוביל לקרחון Angel. מחנים את הרכב במגרש החנייה וצועדים בתוך היער בשביל שמקיף את הפסגה המושלגת.

תחנת העצירה הבאה היא בפאתי העיירה ג'אספר (Jasper), מעט לפני הצומת עם כביש 16. פנייה שמאלה (מערבה) מובילה למפלס התחתון של רכבל (Jasper Tramway), שנמצא בגובה של כ-1,400 מטר. הרכבל מטפס תוך מספר דקות לפסגה, שגובהה 2,500 מטר, וממנה יש תצפית טובה על אזור ג'אספר.

בעיירה ג'אספר יש מספר בתי מלון, וניתן להתמקם כאן לשניים עד שלושה לילות. שימו לב, שאם אתם חובבים של מעיינות חמים ומעוניינים לבלות בהם את השעות האחרונות שלפני השקיעה, אזי מוטב לשקול לינה במקום נידח יותר, אבל צמוד לבריכות החמות שנקרא Miette Hot Springs.

יום 10: ג'אספר

העיירה מוקפת אגמים, ואלה מהווים את עיקר האטרקציות באזור זה. רחוב שיוצא מתוך העיירה מוביל לאגמים Pyramid ו-Patricia. בסמוך לקו המים תמצאו צריפים שבהם ניתן ללון וליהנות מהנוף, כאשר מרכז העיירה בטווח של כחמש דקות נסיעה, כך שאין כל בעיה לקנות מצרכים ולאכול בצריף או ליהנות מארוחה במסעדה שבעיירה.

צמד אגמים נוסף, Anneth ו-Edith, משיק מדרום לכביש 16, כשיוצאים מג'אספר לכיוון מזרח. בדרך כלל חולפים על פני שני האגמים הללו וממשיכים מזרחה עד הכביש שמוליך לאגם מאלין (Maligne). כביש זה, שעובר בקניון מאלין, משיק לנהר מאלין ובהמשך לאגם מדיסין (Medicine), והוא מסתיים בגדה של אגם מאלין. מכאן ניתן לקחת סירה ולשוט באגם עם עצירה בסמוך לאי קטן בשם ספיריט (Spirit).

חוזרים לכביש 16, שוב פונים מזרחה, ולפני שיוצאים מגבולות הפארק פונים ימינה לכביש שמוביל לבריכות החמות שנקראות Miette Hot Springs. אם נגזר עליכם לחזור לג'אספר, תעזבו את המקום אחרי מספר שעות, ואם בחרתם ללון בצריפים הסמוכים לבריכות – תוכלו ליהנות מהמים החמים עד סגירת האתר.

שימו לב: אם לא מצאתם לינות בתוך גבולות הפארק תוכלו לנסות את הינטון (Hinton), שממוקמת כמה קילומטרים לשער המזרחי של הפארק.

אפשרות הארכה: אם יש לכם יום או יומיים נוספים ניתן לנסוע מכאן לאדמונטון, בירת אלברטה ואחר כך לחזור את כל הדרך חזרה בכיוון מערב. כאן תמצאו את הפרלמנט של הפרובינציה, וגם פארק מורשת שמצדיק ביקור. אדמונטון נודעה בעבר בזכות הקניון (Mall), שבעבר היה הגדול בעולם. פרטים בפרק על הקניות.

יום 11: אל קאמלופס

עוזבים את העיירה ג'אספר ונוסעים בכביש מספר 16 מערבה. לאחר היציאה מגבולות הפארק ניתן להיעצר בשתי נקודות:

  1. מרכז המבקרים, שממנו ניתן לראות את פסגת הר רובסון (Robson), שהוא הגבוה ביותר ברוקי'ס הקנדיים (3,954 מטרים).

  2. הפארק ע"ש טרי פוקס (Terry Fox). טרי פוקס היה ספורטאי, יליד בריטיש קולומביה, שאיבד את רגלו בגלל מחלת הסרטן. הרוח הספורטיבית שלו דחפה אותו להמשיך בדרך שבה החל, ולאחר שהותאם לו תותב, החל להתאמן לקראת חציית קנדה כולה, ממזרח למערב, בריצה למען העלאת מודעות לסרטן. הוא התמיד בריצתו 143 יום עד שהמחלה הכריעה אותו, לאחר שגמא 5,373 קילומטרים, ונפטר ב-28 ביוני 1981 בגיל 22.

ממשיכים בכביש 16 עד שהוא מתעקל צפונה ואז בצומת Tete Jaune Cache פונים דרומה לכביש מספר 5. נסיעה של כ-300 קילומטרים שברובה הכביש משיק לאפיקו של נהר תומפסון (Thompson River) תוביל לעיר קאמלופס (Kamloops), בה נעצור ללינה.

יום 12: אל ונקובר

מקאלומפס נוסעים בכביש מספר 1 מערבה. לאחר כ-85 קילומטרים בצומת שנקראת Cache Creek פונים דרומה עם כביש מספר 1 שבקטע זה נקרא Cariboo Highway ובהמשכו Fraser Canyon Highway. הכביש משיק לאפיק של נהר שנקרא North Thompson.

נקודת העצירה הראשונה היא מקום שנקרא Hell's Gate. אתר זה מלמד על יחסם של הקנדים לסביבה. עקב עבודות הנדסיות שהיוו חלק מהפרויקט הגדול לבנות מסילת רכבת ממזרח קנדה למערבה, גלשו סלעי ענק לערוץ של הנהר והצרו את האפיק. כתוצאה מכך, נוצרה זרימה חזקה שמנעה מדגות הסלמון לשוט במעלה הזרם כדי להשריץ את הביצים באזור ממנו באו. הקנדים בנו מנהרות בטון, שבתוכן מחיצות שהאטו את הזרימה ואפשרו לדגות להתמודד עם האתגר ולשחות במעלה הזרם.

במקום יש גם מוזיאון שמספק מידע רב על הסלמונים (מי יודע שיש כמה סוגים?). ממשיכים דרומה בכביש מספר 1 שמתעקל מערבה בעיר הופ (Hope) ונוסעים עד העיר ונקובר (Vancouver) שהיא התחנה האחרונה במסע הארוך שהתחיל בקלגרי לפני 11 יום.

יום 13: וויסלר ו-ונקובר

נתחיל את היום בנסיעה לוויסלר (Whistler), שנמצא כ-100 ק”מ צפונית לונקובר, ונחשב לאחד מאתרי הסקי היפים ביותר בעולם. נוסעים בכביש 99 ומגיעים לאתר שמזכיר מאוד את אתרי הסקי היוקרתיים של שווייץ. בתוך העיירה יש מספר אגמים ומספר מגרשי גולף. מעבר לספורט החורף גם בעונת הקיץ ההיצע לתיירים מאוד מגוון.

בדרך חזרה, ניתן לעצור בשני אתרים שממוקמים בצפון ונקובר:

  1. הר Grouse, שאליו ניתן להעפיל ברכבל. בקיץ ניתן לעלות למפלס העליון (ה-Skyride מטפס מגובה 300 מטר לגובה של 1,100 מטר תוך 12 דקות), ומשם לתצפת על העיר. לחלופין, ניתן לטפס רגלית במסלול שאורכו כשלושה ק”מ. בחורף הגולשים מגיעים לפסגה וגולשים ממנה.
  2. הגשר התלוי קאפילאנו (Capilano Suspension Bridge), שממוקם בחלקו הדרומי של פארק קאפילאנו. אורכו 135 מטרים והוא מתוח מעל ערוץ הנהר קאפילאנו, שזורם 70 מטר מתחתיו. הגשר אינו מפחיד כפי שניתן לצפות, אך עדיין מחייב זהירות, בפרט אם הגעתם לכאן עם ילדים צעירים. בצד השני של הגשר היער מספק היצע של שבילי הליכה, שמאפשרים היכרות טובה יותר עם עולם החי והצומח.

יום 14: דאונטאון ונקובר

נקודת ההתחלה תהא פארק סטנלי (Stanley Park), שממוקם בתוך אזור מיוער (לפי הערכה יש כאן כחצי מיליון עצים) שבעבר ישבו בו הילידים. הפארק נפתח בשנת 1988 והוא נקרא על שמו של סטנלי שהיה המושל של קנדה.

פארק זה, שהוא אחד האתרים האהודים, בעיר נחצה על ידי כביש Stanley Park Causeway, שמחבר את העיר התחתית לצפון ונקובר. הפארק ממוקם על חצי אי, שמוקף מים, למעט חיבור מצידו הדרומי לדאונטאון. הוא נחשב לאחד משלושת הפארקים הגדולים בצפון אמריקה.

יש מסלול נסיעה שמקיף את כל הפארק ויש מספר נקודות עצירה לאורך המסלול הטבעתי (Stanley Park Drive), שאורכו 9 קילומטרים. כך, תוכלו לעצור ב-Prospect Point ובה תצפית על גשר שער אריות; העץ החלול (Hollow Tree); בית גידול לאווזים, ברווזים וברבורים (Siwash Rock Lost Lagoon); גן שושנים; אקווריום; מתחם עמודי טוטם, ולצד תותח שיורה מדי ערב בשעה 21:00 (Nine O'clock Gun). בנוסף, אפשר לעלות למגדל Harbour Center, שמאפשר תצפית על העיר (יש בו גם מסעדה מסתובבת).

רובע Gastown הוא האזור העתיק ביותר בעיר, והתיישבו בו המתיישבים הראשונים. האתרים הבולטים ברובע הם: שעון קיטור שממוקם בפינת הרחובות Water ו-Cambie, הפסל של ג'ק הפטפטן שנמצא בכיכר Maple Tree (פינת הרחובות Water וקורדובה), וממנה ניתן לצלם את המבנה המיוחד של מלון אירופה עם החזית הצרה המיוחדת שלו.

נקודת הסיום של המסלול תהא הרובע הסיני, שממוקם באזור הרחובות מיין, פנדר ו-Carrall. זהו הרובע הסיני השני בגודלו במערב היבשת (אחרי הרובע הסיני של סן פרנסיסקו). אתרים בולטים ברובע: שער מילניום, מרכז התרבות הסיני והגן הסיני ע"ש ד"ר סון יאט סאן.

יום 15: האי ונקובר

יום זה מוקצה לאי ונקובר (מים מפרידים בינו ובין העיר ונקובר). כיוון שניתן היה להחזיר את הרכב בסופו של היום ה-13, ניתן לקחת טיול יומי מאורגן או לארגן איסוף והחזרה למלון, ובתום תהליך האיסוף האוטובוס יחצה את המים המפרידים את העיר מהאי במעבורת.

באי ונקובר שני אתרים מרכזיים:

  1. העיר ויקטוריה (בירת פרובינציית בריטיש קולומביה), שיש בה ריכוז של אטרקציות לתיירים, שהמיוחדות מביניהן: הפרלמנט, מוזיאון בריטיש קולומביה ומלון Empress.
  2. גני בוצ'ארט (The Butchart Gardens), שנמנים על הגנים היפים ביותר בעולם. נקודות ציון בתוך הגנים: הגן השקוע , גן הוורדים, הגן היפני והגן האיטלקי, מזרקת שלושת החידקנים ומזרקת Ross. בסמוך לגנים יש אוסף מדהים של פרפרים ב-Butterfly World.

יום 16: גני ונקובר

יום זה יוקצה לגנים הנהדרים שבתוך העיר ונקובר. האתר הראשון הוא הקמפוס הגדול של אוניברסיטת בריטיש קולומביה, ששוכן לחופו של האוקיינוס השקט. הגנים הבוטניים של האוניברסיטה (UBC Botanical Garden) מותאמים לטיולי מבקרים, ומתחלקים לשני חלקים, שנמצאים משני צידי הכביש, כשמנהרה מקשרת ביניהם. בגנים ניתן להבחין במספר אזורים, שלכל אחד התמחות משלו: צמחי מרפא, ירקות, טרופי ובריטיש קולומביה. אתר אינטרנט: botanicalgarden.ubc.ca

 מכאן, ממשיכים לגנים היפניים (Nitobe Memorial Gardens), ומסיימים את הביקור בקמפוס במוזיאון האנתרופולוגי (Museum Of Anthropology), שמציג עמודי טוטם בתוך המוזיאון ובגינה שסביבו. אתר אינטרנט: moa.ubc.ca

מהקמפוס נוסעים מזרחה לגני ואן דוזאן (Van Duzen Gardens), שמציגים צמחים ועצים ממקומות שונים בעולם, ואחר כך ל-Queen Elizabeth Park היפהפה. פארק קווין אליזבת בנוי משני מפלסים: בעליון יש גן ורדים, חממת Bloedel, שמחופה בכיפת זכוכית שמכסה גן טרופי זעיר, ובינות לענפים ניתן להבחין במספר סוגים של ציפורי תוכי בצבעי מיוחדים.

אם הרעב תפס אתכם, אזי מסעדת Seasons in the Park תספק פתרון הולם לבעיה. מהשולחן שבמסעדה ניתן לתצפת ולצלם את העיר. שלט בכניסה למסעדה מציין שהיא אירחה את נשיא ארצות הברית ביל קלינטון ואת נשיא רוסיה בוריס ילצין בעת מפגש של מנהיגי המעצמות.

בתום הארוחה יורדים בשביל לגנים השקועים (Sunken Gardens), שמזכירים במידה לא מבוטלת את גני בוצ'ארט. התמונה הצבעונית מהממת ולא פלא שהרבה זוגות מקומיים בוחרים בפארק זה כתפאורה לצילומים של יום החתונה.

הגענו לסוף המסלול, וזוהי בהחלט נקודת סיום מרהיבה.

אפשרויות הארכה באזור קאליספל בארה”ב:

יום 3: פארק גליישר וקאליספל: שוכרים את הרכב בקלגרי, ונסועים דרומה בכביש מספר 2 לעבר הגבול עם ארצות הברית. חוצים את הגבול וממשיכים דרומה בכביש מספר 89. בעיירה St Mary פונים מערבה לפארק Glacier, שהוא החלק האמריקאי של פארק השלום המשותף לקנדה ולארצות הברית. הכביש שחוצה את הפארק בציר מזרח-מערב נקרא Going To The Sun.

הכביש עובר את מעבר Logan (אורך הדרך כ-50 מייל אבל מתניידים כאן באיטיות, בעיקר בגלל הנוף. אם תסתכלו על ההרים שסוגרים על הכביש משני הצדדים תוכלו להבחין בעזי הרים לבנות שבולטות על הרקע החום). הכביש משיק לשני אגמים וכמה מפלי מים. בשיא הגובה (2,025 מטר) של מעבר לוגאן עוצרים במגרש החניה, מחלצים את הרגליים, ויש סבירות גבוהה שתפגשו בחיות הבר של השמורה שיקבלו את פניכם: בנוסף לעז ההרים הלבנה יש נוכחות לא מבוטלת של Bighorn Ram (עם הקרניים המתעגלות) ו-Bighorn Ewe (עם הקרניים הקצרות).

גם באמצע יולי מגרש החניה וסביבתו צבועים בלבן, וניתן לראות הרבה מהמטיילים מצטלמים בשלג. בהמשך מגיעים לאגם מקדונלד (McDonald) ניתן לשכור כאן סירות ולשוט באגם ו/או לנסוע באוטובוסים האדומים שמאפשרים סיור מודרך בפארק. יוצאים מהפארק בכניסה המערבית וממשיכים דרום-מערבה עד קאליספל (Kalispell) שבמונטנה. כאן נלון שלושה לילות לפני שנחזור חזרה לקנדה.

יום 4: סכר האנגרי הורס ופארק גליישר: יוצאים בחזרה לכיוון פארק גליישר. נקודת העצירה הראשונה היא סכר שנקרא Hungry Horse, שהקמתו יצרה אגם מלאכותי. זהו הסכר ה-11 בגודלו בארצות הברית ובסמוך לו מרכז מבקרים. ניתן לנסוע על הסכר ולהקיף את האגם. ממשיכים לעבר שער הפארק שממנו יצאנו ביום הקודם, אבל לפני הכניסה פונים מזרחה לכביש מספר 2, שמשיק לגבולות הפארק מדרום. כאשר הכביש מתפצל פונים צפונה לכביש 49 ונוסעים עד שמגיעים לפנייה לתוך הפארק שנקראת Two Medicine. כניסה נוספת לפארק ממוקמת מצפון לכניסה שדרכה נכנסנו ביום הקודם והיא נקראת Many Glacier.

אלה שבאים לפארק למספר ימים יוכלו לישון באחד מבתי המלון שבקצה הכביש של כניסה זו. על מנת לחזור לקאליספל ניתן לנסוע פעם נוספת בכביש החוצה את הפארק (בדרך כלל לא מומלץ חזור על אותה הדרך פעמיים, אבל הדרך הזו מקסימה ובהחלט מצדיקה חזרה נוספת). אגב, הכרטיס הכניסה (Pass) אפשר לנו כניסה לפארק לשבוע ימים, כך שהכניסות החוזרות אליו דרך כל הכניסות מכוסות.

יום 5: אגם Flathead

יוצאים דרומה לכיוון אגם Flathead. מגיעים לעיירה Somers, וממנה ממשיכים בכביש שמשיק לגדה המערבית של האגם. כשמגיעים ל-Polson שבגדה הדרומית, סובבים אותה, ועולים צפונה בכביש 35. משני צדי האגם יש דרכים שמסתעפות לכיוונו, ושם ניתן למצוא וילות מטופחות שמשיקות לקו המים.

תחנת העצירה בחלק הצפוני של הגדה המזרחית היא Bigfork. זוהי עיירה חמודה עם רחוב ראשי, עתיר פרחים בכל הצבעים, וגם לא מעט חנויות. שיטוט מהנה ברחוב הראשי וחזרה למלון בקאליספל.

יום 6: בחזרה לקלגרי, ולמסלול הטיול המקורי. למעשה, הוספנו שלושה לילות בין הלילה השני ללילה השלישי (השלישי, בתכנית המקורית). 

הגעה למדינה

ניתן לטוס ישירות מהארץ לטורונטו, ללא עצירת ביניים עם חברת אייר קנדה. בחודשי הקיץ מפעילה חברת ה-Low Cost הקנדית אייר טרנסאט טיסות ישירות מישראל למונטריאול. טיסות עם עצירת ביניים (בעמאן, פריז, אמסטרדם, פרנקפורט וכו') מאפשרות לנחות גם בשדות תעופה אחרים במערב קנדה (קלגרי וואנקובר).

טיסות מישראל לקלגרי נמשכות בין 15 ל-18 שעות והן כוללות עצירת ביניים באמסטרדם, פרנקפורט, לונדון או טורונטו.

בנוסף, חלק גדול מהישראלים שפוקדים את קנדה מגיעים אליה מארצות הברית. קו הגבול שבין שתי המדינות הללו ארוך מאוד, והוא עתיר במעברי גבול. לכל אחת מהערים האטרקטיביות של קנדה ניתן להגיע בקלות ברכב מארצות הברית.

תחבורת פנים ושירותי תיירות נוספים

המרחק בין מזרח קנדה למערב קנדה הוא גדול (כמו מהחוף האטלנטי לחוף של האוקיינוס השקט בארצות הברית), ואלה שאינם מתכוונים לטייל בה מספר חודשים יעברו מחוף לחוף בטיסה.

מי שבוחר באחד החופים או מי שמגיע לכאן לתקופות ארוכות יעשה זאת ברכב. אם הטיול ממוקד פארקים ניתן לעשות זאת גם באמצעות קרוואנים, שהם מאוד פופולאריים באזור הרי הרוקי. כביש מספר 1 עובר לכל אורכה של קנדה, ונקודת האפס שלו היא בעיר ויקטוריה שבאי ונקובר שבבריטיש קולומביה (מעבורת משלימה קטע קטן על המים שבין האי ונקובר לעיר ונקובר), ומסתיים בחוף המזרחי.

הנהיגה בקנדה בצד ימין, למרות שקנדה שייכת לחבר העמים הבריטי, שברבות מהמדינות החברות בו נוהגים בצד שמאל. במעבר בין ארצות הברית לקנדה יש לשים לב שבמפות בארצות הברית מתייחסים למיילים, בעוד שבקנדה מתייחסים לקילומטרים (לתשומת ליבם של המנווטים).

אמצעי נוסף הוא הרכבת הטראנס קנדית, שמספקת זווית ראייה מעניינת של הנופים לאורך הדרך. קחו בחשבון שבחירה באפשרות הזו תחייב אתכם להשתמש באמצעי תחבורה משלימים כשתבקרו ביעדים. הרכבת הקנדית, שהוקמה על ידי חברת Candian Pacific, עוברת בדרך במספר מעברי הרים מעניינים והיא שילבה פתרונות טכנולוגיים יצירתיים כדי להתגבר על הפרשי הגבהים בין קטעי המסילה השונים.

בתוך הערים מתניידים באמצעות רכבת תחתית (מונטריאול), רכבת פרברים (קלגרי) או אוטובוסים (קוויבק) או שילוב של כל האמצעים שאוזכרו.

לקריאת כל הטיפים על תחבורה, כפי שכתבו גולשי למטייל » 

עלויות, יוקר ותקציב משוער

המטבע בקנדה הוא דולר קנדי, השווה ערך ל-79 סנט אמריקאי ו-2.79 שקל (נכון לפברואר 2018). ההערכות שניתנות בפרק זה מתייחסות לחלופות שמתאימות לזוג מטיילים, ששכחו מתי נסעו עם התרמיל הגדול לדרום אמריקה ולנו באכסניה. ניתן לטוס יותר בזול, לבחור רכב מינימליסטי, ולאכול צנוע, אבל הנתונים שיובאו כאן יקלעו לזוג הממוצע.

השונות של המחירים בבתי מלון בערים הגדולות בקנדה ובפארקים היא גדולה, ולכן קשה לתת מחיר של מלון ללילה (תלות בעיר, תאריכים, אירועים שמתקיימים, תפוסה ועוד). ניתן למצוא מקומות לינה גם במחירים שמחוץ לתחום שיאוזכר בהמשך.

בערים הגדולות ניתן למצוא חדר לזוג במלונות 4 כוכבים במחירים שבין 700 ל-1,000 שקל ללילה, ומלונות שלושה כוכבים בין 400 ל-800 שקל ללילה. בפארקים, שבהם ההיצע קטן יותר והביקוש בעונה גדול יותר, המחירים יותר יקרים (אפשר לישון בסמוך לפארקים במחירים זולים יותר).

לכל ההמלצות והאזהרות של גולשי למטייל על מקומות לינה בקנדה » 

ארוחת ערב במסעדת רשת סבירה (לא רשתות ההמבורגרים המובילות), שכוללת מנה ראשונה ומנה עיקרית עולה בין 240 ל-300 שקל לזוג.

הטיסות לקלגרי שבמערב קנדה (עם החלפת מטוס בדרך) עולות בין 2,200 ל-3,000 דולר אמריקאי לזוג. השכרת רכב ל-14 יום תעלה כ-800 דולר קנדי. ליטר בנזין עולה כמחצית ממחירו בארץ בשקלים.

הערכה גסה (מאפשרת להתפנק מעט) של עלות הטיול לזוג ל-16 יום היא כ-35,000 שקל (כולל טיסות, רכב, לינות, אוכל וכניסות).

חגים ופסטיבלים

חגים

1 בינואר – ראש השנה החדשה – ההכנות לחג נמשכות מספר שבועות, אבל זהו חג יותר משפחתי ומשמש בדרך כלל למפגש של בני המשפחה שחלקם מתגורר במקומות רחוקים זה מזה.

מרץ-אפריל – יום שישי הטוב (Good Friday) ו-Easter Monday – שני חגים דתיים שחלים בתאריכים שונים בכל שנה בין ה-20 למרץ ל-23 באפריל. יום שישי הטוב הוא יום צליבתו של ישו והוא חל יומיים לפני תחילת חג הפסחא.

יום שני האחרון לפני ה-25 במאי – Victoria Day – יום הולדתה של המלכה ויקטוריה. יום שני האחרון לפני ה-25 בחודש מאי יכול להיות בין התאריכים 18-24 במאי, כך שבכל שנה יש סבירות שהתאריך בו חל חג זה יהיה שונה. בחלק מהערים מתקיימות תהלוכות במהלך החג ובערב תצוגה של זיקוקי די נור.

24 ביוני – St. Jean Baptiste Day – חג לכבודו של הפטרון של קנדה הצרפתית ולכן מוקד החגיגות הוא בקוויבק סיטי. החג מציין גם את תחילת עונת הקיץ. בערב של ה-23 ביוני החגיגות מתחילות כשהן מלוות בשירה של שירי עם מסורתיים וריקודים. מתקיימות הופעות של אמנים מקומיים ולמחרת יש מיסה מיוחדת בכנסיות.

1 ביולי – יום קנדה – מעין יום "עצמאות" / יום לאומי שנחוג כמעט בכל מקום בקנדה. בדרך כלל מתקיימות ביום הזה תהלוכות, שבהן מיוצגות כל הקבוצות האתניות שמרכיבות את אוכלוסיית העיר (מונטריאול), הפארקים מתמלאים במשפחות חוגגות ועם רדת החשיכה יש מופעי זיקוקי די נור.

יום שני השני של חודש אוקטובר – חג ההודיה – חג חילוני שנועד להבעת תודה על היבולים של הסתיו. מוכר בעולם הגדול בגלל המאכל הבולט שלו תרנגול הודו ממולא.

11 בנובמבר – Remembrance Day – יום הזיכרון לחיילים שנפלו. נקבע בתאריך זה כי בו נפסקה מלחמת העולם הראשונה. ביום הזה מגיעים רבים לבתי הקברות ומניחים פרחים אדומים על הקברים.

25 דצמבר – חג המולד.

פסטיבלים

סוף ינואר-תחילת פברואר – קרנבל החורף בקוויבק סיטי (Quebec Winter Carnival) – הקנדים חוגגים גם כאשר הטמפרטורות יורדות מתחת לאפס, וגולות הכותרת של הקרנבל הן ארמון קרח ותחרות של פיסול בקרח. היצירות המקסימות נותרות על מקומן גם בתום הקרנבל, כל עוד מזג האוויר מאפשר זאת. הקרנבל מלווה במסיבות ריקודים שתייה ואוכל. אתר אינטרנט: carnaval.qc.ca/home

שבוע שני של מאי – פסטיבל הצבעונים הקנדי (Canadian Tulip Festival) באוטווה – כמו בהולנד ובארצות הברית עונת הפריחה של הצבעונים היא באביב והיא נמשכת פרק זמן קצר. אתר אינטרנט: www.tulipfestival.ca

סוף יוני – פסטיבל Wendake International Pow Wow – פסטיבל שנמשך שלושה ימים ומתקיים ברובע Wendake, בצפון העיר קוויבק. הפסטיבל הוא אחד הביטויים ליחס המכובד שקנדה נותנת לילידים המקומיים (נקראים במזרח First Nation, והיו פה הרבה לפני שהצרפתים והאנגלים הגיעו). החגיגות נפתחות במיסה חגיגית בכנסייה המקומית Mission Notre-dame-de-lorette, ואחר כך מתקיימת תחרות של ריקודים אינדיאניים באמפיתיאטרון, כאשר הרקדנים וחלק מהצופים לבושים בתלבושת המסורתית וצבועים בכל צבעי הקשת. אתר אינטרנט: www.powwowwendake.ca

סוף יוני – פסטיבל הג'אז של מונטריאול (Festival international de Jazz de Montréal) – פסטיבל שמתקיים מדי שנה (כבר למעלה מ-20 שנים), ונמשך כ-10 ימים. הפסטיבל מאופיין במספר רב של הופעות חינמיות, שמתקיימות על במות שמפוזרות בדאונטאון של מונטריאול. האמנים המפורסמים מופיעים בהופעות בתשלום במספר אולמות. אתר אינטרנט: www.montrealjazzfest.com

שבוע ראשון של יולי – פסטיבל הבוקרים הסטמפיד (Calgary Stampede) – מדי שנה חוגגת העיר קלגרי את פסטיבל הבוקרים המרשים ביותר בעולם, שנמשך עשרה ימים. באותם הימים פוקדים את העיר קלגרי למעלה מ-100,000 מבקרים. הלבוש השולט הוא מכנסי ג'ינס וכובע בוקרים לבן.

ביום שישי, שבו נפתח הפסטיבל, מתקיים מצעד שנמשך כשעתיים וחולף בשדרות הרחבות שבדאונטאון. הוא משלב כלי רכב ממונעים מסוגים שונים (מכוניות חדשות, מכוניות של אספנים, מכוניות של לונה פארק, עגלות מקושטות, טנקים וכלי רכב צבאיים), קבוצות צועדים ותזמורות רבות
 שמנגנות מוזיקה אירית, סקוטית, מוזיקת מערבונים ואחרות, כולל תזמורת מכבי אש ותזמורת משטרה.

לפסטיבל יש מתחם גדול בעיר שמארח את התערוכות והמופעים שמרכיבים את הפסטיבל. בתוך המתחם נבנה כפר אופייני של הילידים שזוכים להרבה כבוד במהלך החגיגות, ומדי יום מתקיימים שני מופעים באצטדיון ענק בתשלום. בשעות אחר הצהריים מתקיים המופע של תחרויות הרודיאו, ובערב יש מופע שבחלקו הראשון יש תחרות רכיבה של עגלות/כרכרות ובחלקו השני מופע מהמם שמשלב שירה, ריקודים, התעמלות ואקרובטיקה, שמסתיים בתצוגה מרשימה של זיקוקין די נור. אתר אינטרנט: www.calgarystampede.com/stampede

יולי-אוגוסט – הפסטיבל הקאריבי של טורונטו (Caribana Toronto) – הפסטיבל הקאריבי הגדול ביותר בצפון אמריקה נמשך שלושה שבועות, וכולל תהלוכה ארוכה ומופעים רבים של שירים וריקודים. מרבית האירועים מתקיימים באזור הבילויים של טורונטו. אתר אינטרנט: www.caribanatoronto.com

קניות ושווקים

בקנדה מוטלים על מרבית המוצרים שני סוגי מס:

  • GST – מס מכירות, בשיעור כ-5%, על מוצרים ושירותים (לא על כולם) שמוטל על ידי הממשל הפדראלי
  • PST – מס מכירות שמוטל ע"י הפרובינציה

תיירים שאינם תושבי קנדה יכולים לדרוש החזר של ה-GST על המוצרים שרכשו, ולצורך כך יש לאסוף את הקבלות בחנויות, למלא טופס ולהחתימו. אם סך ההוצאות עולה על סכום מסוים – מקבלים החזר (לא בטוח שהפרוצדורה מצדיקה את גובה ההחזר).

בכל אחת מהערים הגדולות ,וגם בפרוורים ניתן למצוא קניונים/מרכזי קניות. להלן כמה מהמיוחדים שבהם:

  • קולונאד (Colonnade) בטורונטו – מבנה מודרני שבשתי הקומות הראשונות שלו יש 17 חנויות של מותגים ומעליהן יש קומות ובהן למעלה מ-150 דירות להשכרה (מסטודיו ועד דירות עם שלושה חדרי שינה). אתר אינטרנט: www.thecolonnade.ca
  • West Edmonton Mall באדמונטון – נחשב עד היום לאחד הגדולים בצפון אמריקה. הוא מאוד מרשים בהיצע האדיר שלו: 800 חנויות וכ-100 בתי קפה ומסעדות, אבל מעבר לסצנת הקניות והאוכל, הוא מציע אפשרויות בילוי מגוונות והכל תחת לגג אחד. יש בו פארק שעשועים ענק, מגרש מיני גולף, מופעי דולפינים, מגרש להוקי קרח ופארק מים עם בריכה שמוקפת בעצים טרופיים. בהתחשב במזג האוויר כאן, זהו בהחלט המקום לבלות בו בחודשי החורף הקרים. אתר אינטרנט: www.wem.ca
  • Montreal Underground City – רשת של מעברים ומנהרות תת קרקעית, שאורכה למעלה מ-30 קילומטרים, שנמצאת מתחת לדאונטאון של מונטריאול. היא מחברת בין בנייני משרדים, בתי מלון, תחנות רכבת תחתית ולמעלה מ-2,000 חנויות. כמעט בכל בנין גבוה יש ירידה לרשת המעברים התת קרקעיים, שמאפשרת לתושבי העיר להעביר בצורה נוחה יחסית את תקופת החורף הקשה.
  • COSTCO – רשת של חנויות גדולות שגם מוכרות בכמויות גדולות (צריך לזכור שהאזרחים שגרים בקנדה וככל שמצפינים התופעה שכיחה עוד יותר אוגרים מזון לתקופת החורף). עגלות הקנייה גבוהות יותר מאשר העגלות בארצנו ובחודשי הסתיו לא יהיה זה מחזה נדיר לראות לקוח שרכש שקי תפוחי אדמה או חבילה של 40 קילו של ואפלים. אתר אינטרנט: www.costco.ca

שווקים קיימים בכל הערים הגדולות. בכל אחת מהן תמצאו שוק מזון אחד או יותר. שוק המזון Talon במונטריאול הוא אחד מהיותר פוטוגניים, ואילו השוק הבולט בטורונטו הוא שוק קנסינגטון (Kensington).

בטיחות ובריאות

קנדה היא מדינה יותר בטוחה משכנתה הדרומית, ארצות הברית.

דובים: אלה שמטיילים באזורים נידחים, ורוצים ללון בשטח צריכים לנקוט אמצעי זהירות, שכן יש באזורים סיכון של מפגש עם דובים. לכן, אין להאכיל אותם או להשאיר אוכל ליד המקום שישנים בו, וכשהולכים בשבילים בצמחייה שמקשה על הראות, רצוי לעשות רעש, כדי שאם יש דובים בסביבה – הם יעדיפו להתרחק.

אם ישנים במלונות מעוטרי כוכבים ההסתברות לפגוש דב קטנה למדי.

שימו לב לפחי האשפה במערב קנדה: המכסה שלהם תוכנן כך שהדובים לא יוכלו לפתוח אותם (יש להשחיל את כף היד לחריץ צר שאינו מאפשר לדוב להכניס את ידו).

בריאות: מערכת הבריאות בקנדה נחשבת לאחת הטובות בעולם. אין צורך בהיערכות רפואית מוקדמת לפני הביקור במדינה, אבל כמו בכל טיול, יש לעשות ביטוח נסיעות שמתאים למבוטחים (התייחסות למצב בריאותי קיים). אלה שמתכוונים לבצע פעולות אקסטרים במהלך הטיול ייטיבו לעשות אם ירכשו ביטוח שמכסה פעילות שכזו.

קהילה יהודית

שתי מלחמות העולם, פתיחת השערים בחבר המדינות והמלחמות הפנימיות בתוך יוגוסלביה יצרו גלי עלייה של יהודים לקנדה. ניתן למצוא כאן יהודים אורתודוקסים לצד רפורמיים וחילוניים. כיום חיים בה כ-370,000 יהודים (זוהי הקהילה היהודית החמישית בגודלה בעולם, אחרי ארצות הברית, ישראל, רוסיה וצרפת). מרביתם (כ-300,000) חיים במונטריאול וטורונטו, והקהילה השלישית בגודלה נמצאת בונקובר (כ-25,000 איש). קהילות קטנות יותר קיימות גם בערים אחרות כמו אדמונטון, וויניפג, אוטווה, המילטון, לונדון, וינדזור, קיצ'נר וקינגסטון.

תוכלו למצוא כאן מידע נוסף על הקהילה היהודית בקנדה » 

אחד הארגונים שדואג לטיפוח הזהות היהודית והגברת המעורבות היהודית בקמפוסים הוא ארגון "הלל" בטורונטו, שמקיים ארוחות בשבתות, כנסים, סמינרים ומקיים טקסים בחגים היהודיים.

  • כתובת: 36 Harbord Street
  • טלפון: 416-913-2424+
  • אתר אינטרנט: hillelontario.org

ארגון הפדרציות היהודיות (Jewish Federations Of Canada) בקנדה הוא ארגון הגג שדואג לכל הפעילויות תוך שיתוף פעולה עם נציגות שיושבת בישראל.

  • כתובת: 315-4600 Bathurst Street, Toronto
  • טלפון: 416-636-7655+
  • אתר אינטרנט: www.jewishcanada.org

בערים שבהן יש קהילות יהודיות וגם בערים שבהן יש פחות יהודים ניתן למצוא בתי חב"ד. רשימה מפורטת של בתי חב"ד ניתן למצוא באתר הבא »

הבלוגים של למטייל

קריאה בבלוגים היא דרך נהדרת לקבל מידע בלתי אמצעי ממטיילים מנוסים, שכבר ראו עולם, ורוצים לחלוק מסלולים, טיפים, חוויות ומסקנות – כדי להפוך את הטיול שלכם לטוב יותר.

מכירים את הבלוגים שלנו? רבים מהם נכתבו על ידי מטיילים ותיקים כמוכם – וחלקם אפילו כתבו את המדור הזה! כדאי מאוד להציץ גם בהם, ללמוד מניסיונם ולשאוב מהם השראה, כך שתוכלו לתכנן את הטיול שלכם בצורה הטובה ביותר! הנה כל הבלוגים על קנדה של גולשי למטייל »

אגב, כשתחזרו, תוכלו גם אתם לכתוב את סיפור הטיול שלכם, בדיוק בצורה שתבחרו, במילים שלכם, וכמובן, עם התמונות שלכם – כדי שחוויותיכם יוכלו לעזור גם למטיילים אחריכם.

הטבות לפנסיונרים ולגיל השלישי

אזרחים ותיקים (Senior Citizens) זכאים להנחות על אתרים מסוימים, מופעים מסוימים (קונצרטים והצגות), מספר רשתות של בתי מלון ומספר רשתות של מזון ומסעדות. הגיל הקובע אינו אחיד והוא נע בין 50 ל-65.

אם לא כתוב במפורש על הנחה שכזו, כדאי לשאול בכל זאת – אין מה להפסיד, ואולי ניתן לחסוך קצת בעלויות.

שימו לב שיש מקומות שבהן ההנחה ניתנת רק למחזיקי כרטיס CARP (ראשי תיבות של Canadian Association Of Retired Persons), כרוך בדמי חברות.

טיפים להתנהלות במדינה

קנדה היא מדינה מסודרת ומקפידה על שמירת החוק. לכן, אל תנסו לישון על שטח פרטי, ללא הסכמת הבעלים/ תמיד שלמו כשיש דרישה לכך, גם אם אין גורם אנושי משגיח; אל תלכלכו. התנהגות זו לא נועדה רק לשפר את התדמית של ישראל בחו"ל, אלא גם לחסוך לכם קנסות גבוהים, במקרה שתיתפסו.

ויזה: ישראלים לא נזקקו בעבר לוויזה על מנת להיכנס לקנדה למטרות טיול (עבודה ולימודים מחייבים הסדרת ויזה מיוחדת). לאחרונה, הונהג בקנדה טופס חדש אלקטרוני חדש – ETA. יש למלא טופס זה בצורה דיגיטלית (כרוך בעלות של 7 דולר) ולקבל אישור לפני שמזמינים כרטיסי טיסה לקנדה, כיוון שחברות התעופה שטסות לקנדה לא יאפשרו עלייה למטוס בלעדיו. המסמך תקף לחמש שנים או למועד פקיעתו של הדרכון (הקודם מבין השניים). מידע נוסף על הוצאת ויזה לקנדה »

יתושים: בפארקים ייתכן ותיתקלו בנחילי יתושים (לא גדולים כמו באלסקה, אבל בהחלט מטרידים). תכשיר דוחה יתושים עשוי למזער את הנזקים.

אזורי זמן: בקנדה יש ארבעה וחצי אזורי זמן, כך שההפרש בזמן בין הנקודה המזרחית ביותר בקנדה לבין הנקודה המערבית ביותר הוא שלוש וחצי שעות. יש להביא זאת בחשבון כאשר מסתכלים על מועדי ההמראה והנחיתה של טיסות פנימיות.

לתחילת הכתבה

הכתבה הוכנה על ידי יצחק בן עוזר – עיתונאי, מרצה ויועץ לתיירות יוצאת.

למושג טוב יותר של עוצמות הכחול, הירוק והלבן של נופי הרוקיז הקנדיים צפו: