יפן ל-50 פלוס: כל מה שצריך לדעת לטיול מדויק ומושלם

למה יפן?

קשה למצוא מישהו שיפן איננה מסקרנת אותו. אולי בגלל הסרטים והסיפורים על יפן ההיסטורית: הסמוראים, הקיסרים, הגיישות, טייסי הקמיקזה במלחמת העולם או פצצת האטום. או אולי בגלל יפן המודרנית עם הטכנולוגיה הכי עדכנית שיש ותעשיית הרכב. לכולם ברור שביפן יש תרבות אחרת, ושביפן נראה ונחוש "משהו אחר". את ה”משהו האחר” הזה היטיב לתאר העיתונאי אמיר זיו מהעיתון כלכליסט:

"התרבות היא אכן מרתקת ושונה, אבל התדהמה הגדולה היא דווקא מהמעטפת שבתוכה היא פועלת. הדברים מתנהלים כפי שתוכננו להתנהל. כלומר, מישהו חשב ותכנן כיצד ראוי לעשות לטובת הכלל, והכלל משיב לו כגמולו ופועל לפי ההוראות. קשה לתאר את שכרון השחרור של בוגר חוויית ההישרדות הישראלית, שמגיע למקום שבו הדברים פשוט עובדים. בכל שעה, בכל תחום, בלי שתידרש לעמוד על שלך או להיות אגרסבי ומבלי להיחשף לאלימות. סתם כך הדברים מתנהלים כסדרם, זכויותיך שמורות, אין לך ממה לחשוש ואתה מוזמן להתפנות לנהל את חייך."

סקירה כללית

יפן, השוכנת במזרח אסיה היא למעשה מדינת איים. ארבעת האיים הגדולים שבהם: הוקאידו (Hokkaidō), הונשו (Honshu), שיקוקו (Shikoku), וקיושו (Kyushu) מהווים את מרבית שטחה. מרבית התיירים מטיילים באי הונשו שהוא הגדול והמרכזי שבהם.

אוכלוסיית יפן מונה למעלה מ-127 מיליון איש. מאחר וכ-70% משטחה הוא הררי, מיוער ואינו מתאים לחקלאות, תעשיה או מגורים – צפיפות האוכלוסייה באזורים הראויים למגורים, בעיקר באזורי החוף, היא גבוהה ביותר (מקום 18 בעולם). צפיפות זו לא מנעה מיפן להיות המדינה שבה תוחלת החיים היא הגבוהה בעולם. במקביל לתוחלת החיים הגבוהה, יפן סובלת מירידה מתמשכת בילודה ומחוסר אטרקטיביות להגירה אליה, עובדות הגורמות לירידה בגודל האוכלוסייה.

שתי הדתות העיקריות ביפן הן שינטו ובודהיזם, אך מאחר ורוב היפנים מגדירים עצמם כחילוניים, קיים בפועל ערוב מנהגים האופייני לשתי הדתות, שסיבתם היא למעשה יותר מסורתית ותרבותית, מאשר דתית.

עונות ומזג אוויר

עונות השנה ביפן זהות לאלה שבישראל: בקיץ חם ולח מידי לטייל, ובחורף קר בהרבה מישראל. לכן מומלץ לטייל בה באביב ובסתיו, משתי סיבות: בסתיו ניתן לראות את השלכת על גווני הצהוב-כתום-אדום שלה, שאותם ניתן לראות בספטמבר באזורים הגבוהים יותר ובאוקטובר-נובמבר בשאר האזורים.

באביב (אפריל-מאי) ניתן לראות את הפריחה המרהיבה של עצי הדובדבן. לפריחה אין תאריך מדויק, והיא תלויה בהתחממות מזג האוויר באזורים השונים של יפן, כך שבהחלט יתכן שתגיעו ליפן באביב ולא תראו אותה.

פריחת הדובדבן גם גורמת לעליה משמעותית בכמות התיירים ובעקבות כך גם במחירי הטיסות והמלונות. ניתן כמובן להמתין לפריחה ורק אז לטוס, אבל במקרה כזה מחירי הטיסה והלינה יהיו גבוהים במיוחד.

חמישה דברים שאסור לפספס ביפן

1. תצפית על הר הפוג'י

הסיכוי לראותו נמוך כי הוא בדרך כלל מכוסה בעננים, ובסתיו אין לו את כיפת השלג שמאפיינת את אלפי הצילומים שלו, כך שאם יוצא לכם לתפוס אותו ביום טוב – תזכו בחוויה יוצאת דופן.

2. פריחת הדובדבן (Sakura)

כשהיא מתרחשת אז היא בכל מקום, אבל כמובן עדיף לבקר בפארקים ובגנים העירוניים, שבהם עושר הפריחה הוא מרשים במיוחד.

3. נסיעה ברכבת המהירה

הרכבת המהירה והשקטה, השינקאנסן (Shinkansen), שאיננה מיטלטלת בזמן הנסיעה, ושעוצרת כך שהפתח של הקרון הוא בדיוק המקום המסומן על הרציף שבו אתה עומד – תשאיר אתכם פעורי פה. לחוויה יוסיף הכרטיסן שמסתובב לפני צאתו וקד קידה לכל הנוסעים בקרון.

4. לינה במלון מסורתי

חליצת הנעליים (אבל נעילת כפכפי עץ בכניסה לשירותים), לינה על מזרונים שהוצאו לפני לכתכם לישון מהארון והונחו על מחצלות קש (טאטאמי) שהיא למרבה הפלא נוחה, דלתות ההזזה מעץ עם נייר אורז, כל אלה יהפכו את הלינה בריוקאן (Ryokan) לחוויה שלא תשכח. את החוויה תוכלו להעצים אם תבקשו לאכול בחדר ארוחה יפנית, כשאתם ישובים על הרצפה לפני שולחן נמוך ולבושים בקימונו.

5. מקדש הזהב בקיוטו

מקדש הזהב (Kinkakuji) בקיוטו, שהפך לאחד מסמליה היותר מפורסמים של יפן, הוא קטן בהרבה ממה שנראה בתמונות, אבל נמצא בתוך גן יפה ולא גדול ובעצמו מרהיב.

חמישה דברים נוספים שכדאי

1. רחצה בבית מרחץ מסורתי

מסתבר שלא רק הרומאים ואחריהם כל העולם המערבי מאוהבים בחוויה הזו, אלא גם היפנים. הרחצה באונסן (Onsen) נעשית בערום מלא (תוך הפרדה מגדרית), והכניסה למים החמים (מאוד) היא לאחר שקרצפת היטב כל פינה בגופך עם שפע של תכשירים המסופקים בנדיבות.

2. ביקור בטירת סמוראים

טירות העץ הענקיות בעיר Matsumoto או בעיר Himeji מאפשרות להתרשם מהארכיטקטורה היפנית בשיא תפארתה, והצצה מרתקת לצורת החיים של הלוחמים האלה ביפן העתיקה.

3. תחנת הרכבת שינג'וקו בטוקיו

בתחנת שינג'וקו (Shinjuku) של הרכבת הרגילה ושל הרכבת התחתית בטוקיו עוברים כל יום כשני מיליון נוסעים. משימתכם להגיע ולצאת ממנה אל יעד בעיר שתבחרו. לא רק שזו משימה אפשרית, כשתצאו מהתחנה תפנימו שלמרות הצפיפות, לא הרגשתם אפילו חיכוך קל של אדם אחר בגופכם.

4. טקס פתיחת חנות הכלבו

כל בוקר חנויות הכלבו בערים הגדולות נפתחות בטקס שבו צוות העובדים עומד בשני טורים מצדי הדלתות, ובשעת פתיחתן כל העובדים משתחווים ומברכים את הקונים הנכנסים בברכת בוקר טוב.

5. חנות אביזרים לחיות מחמד

בגלל מיעוט הילדים הנראים ברחוב מצד אחד, והחנויות המיועדות לאביזרים לחיות מחמד מצד שני, נוצר הרושם שהיפנים אוהבים חיות יותר מילדים. החנויות מכילות שפע של עגלות ואביזרים שלא היו מביישות אף חנות לתינוקות בעולם המערבי.

איך מטיילים – עצמאי או מאורגן?

טיול עצמאי

להזמין באופן עצמאי את הטיסות, המלונות ושרותי ההדרכה. אופציה זו אינה קשה לביצוע, מאחר ומרבית אתרי הזמנת הלינות הבינלאומיים פועלים ביפן, לחברות התעופה, הרכבות והאוטובוסים אתרי אינטרנט בשפה האנגלית. את ההדרכה אפשר לקבל גם בעברית מישראלים המתגוררים ביפן (בעיקר בטוקיו ובקיוטו) או באנגלית ממדריכים באמצעות חברות מקומיות, ואפילו ממדריכים באנגלית שאינם גובים תשלום הפועלים באמצעות אתרי אינטרנט של עמותות.

ראוי להוסיף כי מרבית נותני השרות אותם פוגש התייר (פקידי הקבלה במלונות, קופאים בחברות הרכבות באתרי תיירות וכדומה) דוברים אנגלית. השילוט בתחבורה הציבורית והכריזה מתבצע אף הוא במספר שפות, לרבות אנגלית.

טיול מאורגן

במשך שנים רבות היה הטיול המאורגן (עם חברה ומדריך ישראלים, או עם חברה מקומית/ בינלאומית והדרכה באנגלית) האופציה הכמעט יחידה לתייר מערבי לטייל ביפן. ואכן זו עדיין האפשרות המתאימה לתייר החושש מקשיי השפה, מהשילוט באותיות "בלתי קריאות", מהנהיגה בצד שמאל או מההתניידות בתחבורה הציבורית.

טיול עצמאי-מאורגן

אפשרות נוספת טובה לטייל ביפן בהתאם לקצב שלכם, בלי לוחות זמנים קבועים מראש, ובלי התחברות לאנשים זרים, שלא בהכרח מתאימים לכם היא בטיול עצמאי-מאורגן. את הטיול מתכננים באמצעות סוכנות נסיעות יפנית מקומית או מארגני טיול ישראלים הדואגים לכל התכנון, ההזמנות והלוגיסטיקה, החל מבחירת מסלול הטיול ולו”ז גמיש, דרך סידורי הטיסה, הלינה, וההדרכה (באנגלית), כאשר ההתניידות בין האתרים השונים נעשית באופן עצמאי, בהתאם להוראות מפורטות בעברית הניתנות ע"י המארגנים ועד תיאום ביקורים או כניסות לאטרקציות.

ככה תוכלו לטייל ולאסוף חוויות אישיות, לעצור לצילומים כאוות נפשכם בלי שמישהו יזרז אתכם, להשאר יותר זמן במקום שהתאהבתם בו, להתחכך בתושבי המקום, לטעום מהמאכלים המקומיים וגם לטייל להנאתכם בשווקים ולרכוש מהתוצרת המקומית. כל זה בידיעה שמישהו תכנן לכם מסלול שתואם את ההעדפות האישיות שלכם ואם נתקלתם בבעיה – יש לכם כתובת לפנות אליה.

מסלול טיול לדוגמה

זהו מסלול של 17 ימים, כולל טיסות, שהוא 16 ימים "נטו" (בגלל הפרשי השעות בטיסה הלוך "מפסידים" יום, ובטיסה חזור אין הפסד של יום). במסלול מצוינים גם שינויים שניתן לערוך בו, להוריד מקומות שניתן לעשות רק בקיץ/סתיו ולהוסיף מקומות למי שיש אפשרות להאריך את הטיול. הטיול תוכנן כך שהביקור בשתי הערים העיקריות קיוטו וטוקיו יהיה בתחילתו ובסופו, ובכרטיס הנסיעה החופשי ברכבת של 7 ימים, יעשה שימוש באמצע הטיול.

במסלול המוצע נוחתים בטיסה מישראל בקיוטו וממריאים מטוקיו, אבל אין מניעה לעשות זאת הפוך או להתחיל ולסיים באותה העיר. הבחירה להתחיל בקיוטו נבעה מהרצון "לרכך" את הנחיתה ביפן ולהתחיל במקום שהוא "קטן" יותר, סואן פחות וההתניידות בין אתריו קלה יותר.

ימים 1-2 – טיסה מישראל והתארגנות

טיסה מישראל עם חניית ביניים ונחיתה ביום השני בשדה התעופה Kansai שבאוסקה (Osaka), שדה התעופה הבינלאומי הקרוב ביותר לקיוטו. בשדה התעופה כדאי להיכנס למשרדי חברת הרכבת Japan Rail (גם JR) למספר מטרות: להמיר את השובר שקיבלתם כשהזמנתם את כרטיס הרכבות החופשי לכרטיס עצמו (JR Pass), תוך ציון המועד העתידי שבו הוא יכנס לתוקף; להזמין מקומות שמורים לרכבות בהתאם למועדי הנסיעות המתוכננים (לפחות לנסיעות הראשונות), ולרכוש כרטיס רכבת לנסיעה לקיוטו ברכבת Haruka Limited Express (יש כרטיס מוזל לתיירים, המתאים גם לתחבורה בתוך קיוטו). הרכבת היוצאת בכל 30 דקות תביא אתכם לאחר נסיעה של 70 דקות לתחנת הרכבת שבמרכז קיוטו.

ימים 2-5: קיוטו

במשך כ-1,000 שנה (עד 1868) שימשה קיוטו כבירה של יפן, אז אין פלא שהיא מלאה במקדשים ובארמונות. בגלל חשיבותם ההיסטורית נמנעו מטוסי ארה"ב במלחמת העולם השנייה מלהפציץ אותם. זו גם העיר היחידה שבה מומלץ למצוא מקום לינה שלא ליד תחנת הרכבת המרכזית, אלא ליד אזור שקרא גיון (Gion). זה האזור העתיק שבו בתי עץ נמוכים עם שפע של מסעדות וחנויות, שנעים להסתובב בו גם בשעות הערב.

את ההתניידות בעיר מומלץ לעשות באמצעות אוטובוסים. הכניסה לאוטובוס היא מהדלת האחורית והתשלום לנהג בסוף הנסיעה. רשימת האתרים העיקריים שכדאי לבקר בהם:

• Kinkakuji (מקדש הזהב, Golden Pavilion) – אחד מסמליה היותר מפורסמים של יפן. תופתעו כמה הוא איננו גדול, אך עדיין מרשים.
• Nijo Castle – מקום מושבו של השליט (השוגון). הטירה כוללת מבני עץ מרשימים, ומוקפת תעלות מים.
• Ginkakuji (מקדש הכסף, Silver Pavilion) – לא מצופה בכסף, אלא בית עץ מרשים שהוסב למקדש זן ב-1490. הוא מוקף בגן יפני עם בריכות דגים וחצר חול יפנית. במקדש מתחיל "מסלול הפילוסופים" שאורכו כ-2 ק"מ. המסלול הוא שביל אבן מוצל ע"י עצי דובדבן שנסלל במקביל לתעלת מים ועובר בין מספר מקדשים, ומסתיים ב-Samon Gate גדול המימדים. מבין המקדשים בשביל שמומלץ לבקר בהם, כדאי לציין את Eijan-do Zenrinji, שבו ניתן להיכנס לתוך החדרים הרבים, וגם את מקדש Honen-in.
• Kiyomizudera (גם Pure Water Temple) – מקדש יפהפה על גבעה שמשקיפה על העיר. כדאי להגיע אליו מ-Yaska Shrine דרך רחוב/אזור שנקרא Higashiyama District, שמלא בבתי עץ מסורתיים המדמים את קיוטו ההיסטורית ומלאים בחניות, מסעדות ודוכני מזכרות. בדרך נעבור גם ב-Yaska Pagoda המרשימה, בת החמש קומות, וממנה אל המקדש עצמו עם מרפסת עץ ענקית כשמתחתיו מעיין שלמימיו מיוחסות סגולות מרפא.
• Fushimi Inari Shrine – מקדש השערים הכתומים. מקדש שינטו לאל האורז, שאליו מומלץ לנסוע ממרכז טוקיו ברכבת לפנות ערב ולהישאר בחשיכה. על הדרך המתפתלת בתוך יער במעלה ההר הוצבו מאות שערים יפניים (Torii) מוארים בצבע כתום בוהק הצמודים זה לזה.
• Nishiki Market – שוק גדול המתפרס על פני מספר רחובות צרים ומקורים במרכז קיוטו ובו מבחר ענק של מוצרי מזון יחד עם ביגוד, צעצועים וכד' – חוויה.
• שוק פשפשים ב-Toji Temple המתקיים כל 21 לחודש. מאות דוכנים של חפצי אומנות, קישוטים, בדים חדשים ועתיקים וכמובן דוכני אוכל רחוב.

למי שיש אפשרות להוסיף עוד ימים לטיול מוצע לטייל בכמה אתרים קרובים לקיוטו:
 העיר Osaka – כדאי לשהות בה יום-יומיים. העיר היא חלק ממטרופולין הנחשב לשני בגודלו ביפן אחרי טוקיו, והיא אכן סואנת ומלאה בגורדי שחקים. בביקור בעיר כדאי לבקר בטירת Osakajo ובגנים הנהדרים המקיפים אותה Nishinomaru Gardens; בבניין המודרני והמרשים Umeda Sky Building, שבו ניתן לבקר במרומיו בגן "הצף" וגם לתצפת (עדיף בשעות הערב) ממרפסת בגובה 173 מטר, על כל העיר, האיים סביבה והגשרים העצומים המחברים ביניהם. כדאי גם לבקר באקווריום של העיר ובערב להסתובב באזור של Namba Station.

חבל Wakayama – שמגיעים אליו דרך עיר באותו השם, מכיל נופים מרהיבים של הרים גבוהים, עמקים מוריקים, נהרות ומעיינות חמים, ובו נמצא נתיב העליה לרגל Kumano Kodo, המוביל לעמק עם שלושה מקדשים.

מומלץ לטייל רגלית בחלק מהנתיב (עדיף בסיוע של מורה דרך מקומי דובר אנגלית) על מנת לבקר במקדשים, להתרשם משער הטורו הגדול בעולם שבפתח העמק, ומהמפל Nachi הגבוה ביותר ביפן, הנמצא בקרבתו של המקדש Kumano Nachi Taisha. לאורך הנתיב פזורות מסעדות וגם בתי הארחה מסורתיים. אבל ללון אולי כדאי באחד המלונות המסורתיים (ריוקאן), הכוללים גם בית מרחץ (אונסן).

אם כבר בחרתם לטייל באזור זה, לא כדאי להחמיץ טיול ב-Mount Kayosan. תוכלו להגיע אל העיירה קיו סאן ולפסגת ההר ברכבת, שממנה לוקחים רכבל ומשם עולים באוטובוס לפסגה. הטיול במקום עובר דרך כמה מקדשים, שלמרכזי שבהם ששמו Okunion, מגיעים דרך שביל העובר דרך בית קברות עתיק שכולו בתוך יער צפוף של עצי ארז גבוהים. מומלץ להעצים את החוויה ע"י לינה באחד המנזרים הבודהיסטים. קחו בחשבון שהארוחות בו הן צמחוניות, הלינה על על מחצלת טאטמי, השירותים בדר"כ מחוץ לחדר, ואל תצפו לקפה בארוחת הבוקר.

נארה (Nara) – בירתה הראשונה של יפן, נמצאת במרחק נסיעה של כ-45 דקות מקיוטו (וגם מאוסקה), מה שמאפשר לנסוע אליה ולחזור באותו היום. הסיבה העיקרית לביקור בה הוא מקדש Todai-ji, שנחשב למבנה העץ הגדול בעולם, כשבתוכו פסל ברונזה ענק של בודהה יושב בגובה 15 מטר. סביב המקדש פארק ענק שבו מסתובבים באופן חופשי איילים רבים, שהתרגלו לאכול מידיהם של המטיילים סוג של קרקרים שניתן לרכוש במקום (מה שהופך את התנהגותם למטרד עבור חלק מהמטיילים). סביב הפארק מספר מקדשים נוספים שבהם כדאי לבקר, כמו Kashuga Taisha או גן יפני מקסים בשם Isuien Garden.

Himeji Castel – הטירה שזכתה לכינוי "הענפה הלבנה" בזכות צבעה הלבן ויופייה האלגנטי, נחשבת לטירה היפה ביותר ביפן, והיא אוצר לאומי ואתר מורשת של אונסק”ו. הטירה, שלא נשרפה מעולם ולא נפגעה במלחמת העולם השנייה, נפתחה מחדש לאחר שיפוץ מסיבי ב-2015. אל תצפו לראות בתוכה ריהוט ואוצרות כמו בארמונות המפורסמים של אירופה כי היא ריקה למדי, אבל ביחד עם הגן המרשים Kokoen Garden שסביבה, היא אתר שכדאי לראות. הטירה נמצאת כקילומטר מתחנת הרכבת של העיר Himeji, כשעה נסיעה מקיוטו או אוסקה, על הדרך של הרכבת המהירה השינקנסן מערבה להירושימה.

ימים 6-7: הירושימה

הנסיעה מקיוטו להירושימה תאפשר לנו להשתמש לראשונה ב-JR Pass, ולחוות את הנסיעה ברכבת המהירה השינקאנסן, שאת המרחק של כ-380 ק"מ היא גומעת בכשעתיים. בהירושימה כדאי ללון בקרבת תחנת הרכבת. את אחה"צ של היום הראשון כדאי להקדיש לטיול באי Miyajima, שאפשר להגיע אליו בנסיעה של כחצי שעה ברכבת, ואז הפלגה של עשר דקות נוספות מרציף המעבורת (הנסיעה ברכבת ובמעבורת ללא תשלום למחזיקי ה-JR Pass). האי זכה לפרסומו בגלל שער הטורי הענק שבכניסה למקדש הנמצא כולו בתוך מי הים וניתן להגיע אליו רגלית בשעות השפל. מומלץ לעלות ברכבל לפסגת הר מיסן, שממנו נשקף נוף מרהיב של הירושימה והסביבה. את הירידה כדאי לעשות ברגל כשלאורך הדרך חנויות ודוכנים עם מזכרות לתיירים וכן איילים המסתובבים חופשי.

את חציו הראשון של היום השני בהירושימה כדאי להקדיש לסיור במפעל המכוניות של Mazda. הסיור באנגלית, ללא תשלום, אורך כשעה וחצי ויש להירשם אליו מראש באתר. בחציו השני של היום כדאי לבקר במוזיאון השלום ופארק השלום – המקום שבו נפלה פצצת האטום על הירושימה (אפשר להגיע באוטובוס האדום Sightseeing Loop Bus, הנסיעה חינם למחזיקי ה-JR Pass).

למי שיש אפשרות להוסיף ימים לטיול מוצע גם:

לרדת מהרכבת בעיר Okayama על מנת לקדיש יום שלם לביקור באי Naoshima, שמרוחק מהיבשת רק 20 דקות הפלגה במעבורת. זהו אי דייגים לשעבר, שהפך למתחם מדהים של מוזיאונים לאמנות מודרנית שבהם מוצגים יצירות אומנות של אומנים ידועים מהעולם. החשוב שבהם הוא מוזיאון Chichu. מוזיאון נוסף הוא Benesse House (שבתוכו גם מלון מיוחד) הצופה מגבעה אל הים. באי יש גם "בתי אמנות" – בתים ששופצו על ידי אומנים, כך שהפכו ליצירות אמנות וכמובן גם גלריות רבות.

להקדיש לפחות שלושה ימים לאי קיושו (Kyushu) – השלישי בגודלו ביפן. נסיעה של כשעה מהירושימה ברכבת השינקנסן תביא אתכם אל העיר Kitakushu, שבקצה הצפוני של האי, או שאפשר לנסוע שעה וחצי אל העיר Fukuoka, שהיא הגדולה ביותר באי. העיר הכי מפורסמת באי היא נאגסאקי (Nagasaki), שהייתה כזכור העיר השנייה עליה הוטלה פצצת אטום.

באי הגעשי הזה אתרי טבע רבים הראויים לביקור כמו: הר הגעש הפעיל Aso; עיירת המרחצאות החמים העתיקה Kurokawa Onsen שלידה גייזרים, מעיינות ואגמי בוץ חמים; הבריכות הצבעוניות בעיר Beppu; קניון הבזלת התלול (שבנחל הזורם בו גם ניתן לשוט) ליד העיר Takachiho והמפל Minainotaki שלידו.

יום 8: קאנאזאווה (Kanazawa)

נסיעה של כ-600 ק"מ ברכבת המהירה תימשך כ-4.5 שעות ותביא אותנו לחלקו הצפוני של האי הונשו בו אנו מטיילים, אל העיר קאנאזאווה. מלבד היותה תחנה חשובה בטיול לעבר האלפים היפנים, יש בה אתרים שכדאי להקדיש להם את אחה"צ של היום השמיני. הראשון הוא גן יפני בשם Kenrokuen Garden הנחשב לאחד משלושת הגנים היפים ביותר ביפן. השני הוא רובע עתיק של בתי עץ בשם Higashi Chaya המכיל בתי תה מסורתיים, מסעדות וחנויות. אם יוותר לכם זמן כדאי לבקר גם ברובע הסמוראים Nagamachi Samurai הכולל מספר בתי עץ ששימשו בתי מגורים לסמוראים. את הלינה כדאי כרגיל לחפש ליד תחנת הרכבת שברחבה שלידה נמצאת תחנת האוטובוס הקטנה ממנה נצא ביום הבא.

יום 9: שיראקאווה גו, טאקאימה וטויאמה

הנסיעה ביום זה תהיה באוטובוס של חברת Nohi Bus, היוצא מהרחבה שלפני תחנת הרכבת בקאנאזאווה אל הכפר שיראקאווה גו (Shirakawa-go). בכפר, שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, בתי עץ עם גגות קש שחלקם בני יותר מ-250 שנה, המראים את אורך החיים שהיה קיים ביפן הכפרית. ניתן לסייר בין בתי העץ וגם להיכנס לאחדים מהם על מנת לראות כיצד חיו תושביו.

בהתאם ללו"ז של חברת האוטובוסים ניתן להמשיך מהכפר אל העיר המפורסמת טאקאיימה (Takayama). העיר העתיקה שנהר חוצה אותה, בנויה כולה בתי עץ בני שתי קומות. הרחובות מלאים בחנויות של עבודות יד, מזכרות ומבשלות סאקה. אם אינכם מגיעים במועד של אחד מהפסטיבלים הנערכים בסתיו או באביב, כדאי לבקר במוזיאון שבו מאוחסנות הבמות המעוצבות שמשמשות את הצועדים בתהלוכות. לקראת ערב ניתן לקחת בתחנת הרכבת המקומית את הרכבת שתביא אתכם בערב ללינה בעיר טויאמה (Toyama).

יום 10: הדרך האלפינית Tateyama Kurobe ולינה במטסומוטו

בנתיב זה ניתן לחצות באמצעות מערך תחבורה "ירוק" ידידותי לסביבה, במשך יום שלם את הרכס הצפוני של הרי האלפים היפניים כדי ליהנות מתצפיות מרהיבות על פסגות ההרים שבגובה 2,500-3,000 מטר. במהלך הנסיעה בנתיב מחליפים 8 אמצעי תחבורה שונים – רכבת, קרונוע, אוטובוס חשמלי, רכבל ועוד – ולצורך כך יש לרכוש כרטיס נסיעה מיוחד, שאינו כלול ב-JR Pass (עדיף מראש באתר החברה). שימו לב שצריך להתחייב לשעת ההתחלה, ותוכלו לשהות בכל תחנה תוך התחשבות במועד הנסיעה של אמצעי התחבורה הבא. מתחילים בכפר Tateyama, שנמצא במרחק של שעת נסיעה ברכבת טויאמה, ומסיימים בכפר Shinano-Omachi, שממנו אפשר לנסוע כשעה לעיר מטסומוטו (Matsumoto).

קחו בחשבון שהנתיב פתוח רק מאמצע אפריל עד תחילת נובמבר, וכמובן שבתחילת הקיץ הפריחה בשיאה ובסתיו צבעי השלכת מרהיבים.

יום 11: מטסומוטו ולינה בהאקונה

את מחצית היום הראשונה כדאי להקדיש לסיור בטירת מאטסומוטו המיוחדת. אם לא הייתם בטירת Himeji זאת ההזדמנות שלכם לראות טירת עץ ענקית ויפה על ביצוריה והגן המקיף אותה. במרחק של 10 דקות הליכה מהטירה כדאי לסייר בשני רחובות מקסימים עם בתים עתיקים Nawate Street ו-Nakamachi Street, ובהם גם חנויות של עבודות יד, מזכרות, בתי קפה ואפילו ריוקאנים ללינה.

אחר כך כדאי לנסוע שלוש וחצי שעות ברכבת לעיר הקונה (Hakone), ולרכוש בתחנת ההגעה (או באינטרנט) כרטיס Hokone Free Pass, שישמש אתכם לסיור באזור כולו. אזור טבע זה המשופע במעיינות חמים, מאפשר גם תצפית מרשימה על הר הפוג'י. מומלץ ללון כאן יומיים בריוקאן, הכולל בתוכו גם אונסן, ולאכול ארוחה מסורתית בישיבה על הרצפה, לבושים בקימונו.

למי שיכול להוסיף עוד יומיים למסלול, כדאי להקדיש אותם לטיול באתרים הבאים:

עמק Kiso – העמק הוא באלפים המרכזיים, דרומית למצומוטו, על הדרך העתיקה שהובילה מ-Edo (היום טוקיו) לקיוטו. בעמק מספר עיירות עתיקות הראויות לביקור, למשל Narai. נחמד עוד יותר ללכת רגלית בטבע בין שעתיים לשלוש שעות, במסלול לא קשה של 8 ק"מ המשולט גם באנגלית הנקרא Nakasendo Hiking, ומחבר בין Tsumago ל-Magome ואז לבקר בשתי העיירות העתיקות האלה.

שמורת הטבע Kamikochi – נמצאת מערבית למאטסומוטו והיא פנינת טבע מוקפת הרים בגובה 1,500 מטר. השמורה פתוחה מאמצע/סוף אפריל עד אמצע נובמבר, ובה שביל הליכה מעגלי מסביב לנחל הנחצה פעמיים באמצעות גשרים.

יום 12: האקונה

את היום השני בהאקונה כדאי להקדיש לביצוע מסלול מעגלי באתרים השונים תוך שימוש באמצעי תחבורה מגוונים: רכבת, פוניקולר, רכבל, שייט בספינת "פיראטים" ואוטובוס, הכלולים בפאס שרכשתם.

מלבד הנוף ההררי והירוק הנשקף מכל עבר, עוברים בדרך באזור של פעילות וולקנית עם גייזרים הפולטים קיטור ובריכות גופרית מבעבעות, מבקרים במוזיאון הפתוח הכולל מיצגים מדהימים של אומנות מודרנית (כולל מוזיאון של ציורי פיקאסו), שטים על האגם Oshi על מנת לראות את שער הטורי הגדול ולהיות אלה שכן זכו לראות את פסגת הפוג'י.

טיפוס על ה-Fuji – למי שיש אפשרות להוסיף יום נוסף (וגם כושר גופני מתאים) כדאי לשקול טיפוס על הר הפוג'י. יש לציין שהתצפית היפה על ההר תהיה כמובן במרחק ממנו, אבל החוויה היא בעצם הטיפוס וההגעה לפסגה. את הטיפוס ניתן לבצע בחודשים יולי ואוגוסט (שאז אין כבר קרח בפסגה) עם עדיפות לימי אמצע השבוע במחצית הראשונה של יולי, לפני חופשת בתי הספר. ההר הוא בגובה של 3,776 מטר אך הטיפוס הרגלי מתבצע מהתחנה החמישית עם עליה של 2,300 מטר שעשויה להימשך 5-7 שעות והירידה 3-5 שעות.

ימים 13-17: טוקיו

בבוקר היום ה-13 כדאי לקחת את הרכבת מהאקונה לנסיעה של כשעה שעה וחצי לטוקיו, שימו לב כי מי שצמוד לתכנית הבסיסית של הטיול יצטרך לרכוש את הכרטיס לרכבת מאחר ותוקפו של כרטיס ה-JR Pass פג. לטוקיו, שהיא המטרופולין הגדול ביותר ביפן, מומלץ להקדיש ארבעה ימים (וכדאי לכלול בהם את יום ראשון). טוקיו מחולקת לרבעים ענקיים, ולכן אין לה "מרכז" אחד, אך לתייר כדאי ללון באזור שיבטיח לו את הנסיעות הקצרות ביותר לאתרי התיירות. שוב מומלץ ללון ליד תחנת רכבת שיש בה גם תחנה לתחתית וגם רכבת ישירה לשדה התעופה (כמו למשל טוקיו סטיישן או שינג'וקו). בגלל המרחקים נסיעה במונית בתוך העיר ולשדה התעופה היא תענוג יקר.

האתרים שכדאי לטייל בהם:

• Harajuku – ברובע הזה ניתן להתרשם מסצינת האופנה היפנית. ניתן להתחיל בסיור ב"שדרת המעצבים", Omotesando, שבה יש נציגות לכל בתי אופנת היוקרה העולמיים כמו פראדה ואחרים. את המשך הסיור כדאי לעשות ברחוב סמוך בשם Takeshita עם שפע של חנויות אופנה צעירה וטרנדית ולהתרשם לא רק מהחנויות, אלא גם מצורת הלבוש המוזרה של צעירי טוקיו הפוקדים בהמוניהם את האזור (במיוחד ביום ראשון).
• Meiji Shrine – באותו רובע Harajuku, ליד תחנת התחתית ובתוך יער של כ-100 אלף עצים הנקרא Yoyogi Park, ניצב מקדש השינטו מייג'י, שנבנה ב-1920 לכבוד הקיסר מייג'י ואשתו. בהתאם למסורת השינטו נוהגים המבקרים במקום לתלות דפים עם בקשות. אם ברצונכם לצפות בחתונות המתקיימות לרוב במקדש הזה, עדיף להגיע אליו בשבת. באותו מתחם ניתן לבקר גם ב-Treasure House המכיל אוסף של פריטים אישיים של הקיסר ואשתו לרבות הכרכרה ששימשה אותו באירועים הרשמיים.
• Ginza – הרובע היוקרתי הזה כולל בתוכו חניות כלבו ענקיות רבות, וכן חנויות של כל מותגי היוקרה העולמיים ולכן מחירי הנדל"ן, שבו הם היקרים בכל יפן. שימו לב לכמות הגדולה של נהגים ברכבי שרד המחכים לבעליהן האמידים מחוץ לבתי הכלבו. כדאי להיכנס בין היתר לחנות הדגל של חברת SONY ו/או לחנות של Uniqlo בת 12 הקומות. מומלץ להגיע לרחוב המרכזי Chuo Dori שברובע בסוף השבוע בשעות אחר הצהריים, שאז הוא סגור לתנועת מכוניות והופך למדרחוב ענק.
• Hama Rikyu Garden – לגנים אלה שבלב העיר עם האגמים שבהם, היסטוריה עתיקה כי הם שימשו בין השנים 1600-1700 אזור ציד לברווזים. הריאה הירוקה והגדולה שבה אפשר לטייל היא ניגוד גמור למגדלי המגורים הענקיים המקיפים אותה. מהגנים ניתן לשוט ב-Water Bus אל רובע Asakusa.
• Asakusa ומקדש Sensoji – אסקוסה הוא אזור של "טוקיו התחתית" שבו נשתמרה האווירה של טוקיו מלפני עשרות שנים. האטרקציה המרכזית היא מקדש בודהיסטי בשם Sensoji שנבנה עוד במאה השביעית אליו מוביל רחוב בשם Nakamise עם כ-50 חנויות של כל נוי, מזכרות לתיירים ומוצרי מזון מקוריים. בתחילתו של הרחוב נמצא Kaminari Gate, בן ה-1,000 שנה. במרחק הליכה קצר משם ניתן להגיע ל-Tokyo Skytree, מגדל הטלוויזיה שגובהו 634 מטר. בבסיסו של המגדל מרכז קניות גדול ואקוואריום. בקומה הרביעית של המגדל נמכרים הכרטיסים למרפסת התצפית הראשונה שגובהה 350 מטר ובה גם ניתן לרכוש כרטיסים למרפסת התצפית השנייה שבגובה 450 מטר. שתיהן מאפשרות תצפית מרהיבה על כל העיר.
• האי Odaiba – נחשב למרכז החדש של טוקיו כשהנסיעה אליו ברכבת עילית הנוסעת על גשר ארוך בשם Rainbow bridge הצופה על כל העיר (יפה במיוחד לצעוד לאורכו בשעות הערב). באי מספר מרכזי קניות, תצוגה ענקית של רכבי טויוטה, מרכז תערוכות וכנסים בשם Tokyo Big Sight, מוזיאון טכנולוגי מדעי בשם Miraikan ובניין Fuji Tv עם כדור תצפית בקוטר 32 מטר המאפשר לראות את טוקיו מגובה 124 מטר.
• רובע Akihabara – עוד הוכחה לייחוד (שלא לומר – שגעון) היפני ניתן למצוא ברובע הזה ובעיקר ברחוב Chuo Dori. מאות חנויות של גאדג'טים אלקטרוניים, רובוטים ומשחקי מחשב, הרבה מעבר למצלמות וטלפונים סלולריים. בנוסף, עם השנים התרבו גם חנויות המנגה והאנימה (אנימציה יפנית), ובשנים האחרונות גם נוספו בתי קפה שבהם המלצריות מחופשות לדמויות מהסדרות.
• שוק הדגים Tsukiji – אטרקציית חובה מפורסמת, כשהמהדרין טורחים להגיע למכירה הפומבית בשעה 5:00 בבוקר, שאליה מורשים להיכנס צופים מועטים. גם בלי המכירה הפומבית זאת חוויה המאפשרת למסייר בשעות הבוקר בין הדוכנים, להתפעל מה ניתן "להוציא מהים" ולהיווכח שזה הרבה מעבר לסתם דגים. סביב השוק קיימות מסעדות דגים, ותוכלו לאכול בהן סושי ולשתות תה ירוק גם בבוקר.
• שוק Ameyoko (גם Ueno Market) – שוק המשתרע לאורכו של רחוב מתחת לפסי הרכבת. חובבי שווקים ימצאו בו בגדים ונעליים זולות, תיקים, מותגים זולים של קוסמטיקה ומוצרי מזון טריים ויבשים. להבדיל מהחנויות, כאן אפשר לעמוד על המקח.
• רובע Shibuya – כנראה בגלל שלטי הניאון ומסכי הווידאו הענקיים וכמות הולכי הרגל, הפך אזור הקניות הסואן הזה לאטרקציה תיירותית. במיוחד צומת הרחובות ביציאה מהתחתית שבו ניצב פסלו של הכלב הנאמן Hachiko, בו משתלבים מעברי החציה הענקיים. סביב התחנה נציגות לכל בתי הכלבו של יפן ושפע חנויות אופנה אחרות. האזור מומלץ לסיור גם בשעות הערב.
• רובע Marunouchi וגני הארמון הקיסרי The Imperial Palace שליד Tokyo Station – תחנת הרכבת האדומה שבשיפוצה הקפידו לשמר את סגנון הבניה מ-1914 היא ניגוד מוחלט למגדלי היוקרה העסקיים המקיפים אותה, שמאכלסים את המטות של חברות ענק יפניות, ובקומות הראשונות חנויות ומסעדות. בניין שכדאי מאוד לבקר בו ולהתרשם מהארכיטקטורה שלו, הוא מרכז התערוכות והכנסים הנקרא ה-Forum. בדרך אל גני ארמון הקיסר כדאי לעבור בשדרת עצים נאה המלאה בחנויות, הנקראת Nakadori. במעבר חד מהמודרניות של מגדלי הענק מגיעים אל הגשרים והמבנים של גני ארמון הקיסר. הארמון הניצב בתוך גן גדול, משמש למגורי המשפחה הקיסרית ולכן לא ניתן להיכנס אליו אלא רק לצפות בגשר המוביל אליו ובתעלת המים המקיפה אותו. ליד הארמון ניתן לטייל ב-East Gardens שהם חלק ממערך ההגנה של טירת Edo, שהייתה ביתם של השוגונים של משפחת Tokugawa בשנים 1603-1867. בתוך הגן ניתן לטייל ב"גן יפני" יפה.
• Shinjuku – אזור הקניות והבילוי הסואן שסביב תחנת הרכבת הענקית בעלת אותו השם הוא יעד שלא כדאי לוותר עליו. מלבד שפע של חנויות ובתי הכלבו שבאזור, "המשימה" היא למצוא את היציאה המתאימה מתחנת הרכבת הענקית, שבה עוברים כשני מיליון איש ביום, ולהגיע אל אזור הנקרא Kabukicho, שמפורסם בזכות חיי הלילה ובו שפע של מסעדות, ברים ומועדונים. סמוך לתחנת הרכבת נמצא גם Metropolitan Government Building, בניין משרדים עם שני מגדלים בגובה 243 מטר כשאל מרפסת התצפית בקומה ה-45 ניתן להיכנס ללא תשלום וממנה ניתן לראות גם את הר הפוג'י.

למי שיכול להאריך את הטיול בעוד יומיים כדאי לצאת מטוקיו אל ניקו
 ניקו (Nikko) הינה עיר בכניסה לפארק טבע ענק באותו השם, שהפכה למפורסמת בגלל המקדש המפואר Toshogu והמאוזליאום של Tokugawa Leyasu, מייסד שושלת השוגונים הנודעת. באזור טבע זה ניתן לטייל בהרים, אגמים ומפלים והוא משופע במעיינות חמים (לכן, כמובן, כדאי למצוא מקום לינה עם אונסן).

אל תחמיצו ביקור במקום זה במיוחד אם אתם ביפן בין המחצית השנייה של אוקטובר ותחילת נובמבר, שבה צבעי השלכת הופכים אותו למדהים ביותר. בין אתרי הטבע ראויים לביקור מפל Kegon שגובהו 100 מטר ומעלית מובילה אל נקודת התצפית שבו, אגם צ'וזנג'י (Chuzenji) וההר Hangetsuyama שאת 3/4 מהדרך אל מרפסת התצפית שבפסגה, ניתן לעשות באוטובוס ואת השאר ברגל במשך כ-30 דקות.

אי אפשר לתאר טיול ביפן בלי להזכיר את האי הצפוני הוקאיידו

באי הוקאיידו (Hokkaido) המשתרע על חמישית משטחה של יפן, מתגוררים רק 5% מאוכלוסייתה. בגלל מיקומו הצפוני, הוא מתאים לטיול בחודשי הקיץ והוא שופע אתרי טבע מרהיבים עם הרים, אגמים, מפלים, הרי געש וכמובן מעיינות חמים. אם כבר החלטתם להקדיש לאי הזה מספר ימים אל תוותרו על טיול בפארק Shiretoko הנמצא בחצי אי עם אותו השם. בפארק עצמו שפע של חיות בר שועלים, איילים ודובים חומים ובים שסביבו אריות ים ולווייתנים. לבירת האי הוקאיידו, העיר סאפורו (Sapporo), ניתן להגיע בטיסה ישירה גם מחוץ ליפן: מסיאול, מבייגי'ן ומהונג קונג.

הגעה למדינה

רוב המטיילים בפעם הראשונה יתמקדו באי המרכזי של יפן הנקרא הונשו. אין טיסה ישירה מישראל ליפן, ומרבית החברות הבינלאומיות טסות לטוקיו. טיסה לטוקיו עם עצירת ביניים עשויה להימשך בין 15 ל-17 שעות. לחלק מן החברות יש טיסות גם ליעדים נוספים ביפן, בעיקר לשדה התעופה באוסקה שהוא השדה הקרוב לקיוטו, מה שמאפשר להתחיל את הטיול בעיר אחת ולסיימו בעיר אחרת.

קיימת עדיפות לטוס באותן חברות שיש להן הפסקה קצרה יחסית (קונקשן) בין הטיסות. בין החברות האלה אפשר למנות את טורקיש איירליינס שטסה דרך איסטנבול, את קוריאן אייר שטסה דרך סיאול בדרום קוריאה, את קטאי פסיפיק שטסה דרך הונג קונג ואת איירופלוט שטסה דרך מוסקבה.

תחבורת פנים והתניידות

נהיגה: הנהיגה ביפן היא בצד שמאל, עובדה שמאתגרת את מרבית הנהגים מישראל. אלו שעמדו באתגר, לא נתקלו בקשיים נוספים כי בשילוט בדרכים הבינעירוניות יש גם כיתוב באנגלית; הרכב השכור מצויד במכשיר GPS שדובר אנגלית; מאחר וביפן אין שמות לרחובות או מספור לבתים – מזינים ל-GPS את מספר הטלפון של היעד אליו נוסעים; הנהגים היפנים רגועים ואדיבים, והתשלום לכבישי האגרה נעשה במזומן. יחד עם זאת, כדאי לשכור רכב כאשר מטיילים בערים קטנות ובאזורים כפריים, אבל לא בערים גדולות כמו אוסקה או טוקיו.

תחבורה ציבורית: מפורסמת ביעילותה ונוחיותה, ולכן זאת האופציה המועדפת על מרבית המטיילים עצמאית. בערים הגדולות מדובר באוטובוסים וברכבות תחתית ובין הערים הגדולות זו הרכבת המהירה ובאזורים הכפריים יותר זו רכבת פרוורית או אוטובוסים.

כל אמצעי התחבורה האלה נוחים, נקיים, ושקטים (לא מעשנים ולא מדברים בטלפון). בכל אמצעי התחבורה הציבורית יש שילוט דיגיטלי גם עם כיתוב באנגלית וגם הכריזה נעשית במספר שפות, כולל אנגלית. בכריזה מודיעים מה תהיה התחנה הבאה וגם כשהרכבת נכנסת לתחנה. את הכרטיסים לרכבת התחתית ניתן לקנות במכונות אוטומטיות, שהן גם באנגלית.

מונית: גם הנסיעה במונית היא חוויה. הנהג לבוש כפפות לבנות, מנומס, מפעיל מונה, ולא מנסה לרמות. המחיר נקבע לפי אורך הנסיעה, ולכן יכול להיות גבוה בטוקיו למשל, אבל נמוך בקיוטו.

שליחת מזוודות: שרות נוסף שמקל מאוד על הנסיעה בתחבורה הציבורית הוא האפשרות לשלוח את המזוודות מהמלון שבו שוהים למלון שאליו אמורים להגיע. המזוודה תגיע רק ביום למחרת, לכן את מה שצריך ליום הקרוב ניתן לקחת במזוודה קטנה (טרולי) או בתרמיל.

בשיטה זו ניתן לטייל בכל יפן, כשסוחבים רק מזוודה קטנה אחת, והמזוודה הגדולה "נוסעת לבד" לפניכם. את המזוודה מוסרים לפקיד הקבלה במלון, ממלאים טופס (באנגלית) עם פרטי המלון הבא, ומשלמים עבור המשלוח כ-30-40 ₪. הגעתם לאתר תיירות עם המזוודה הקטנה, אל דאגה – בכולם (או בתחנת הרכבת/האוטובוס) יש לוקרים שבהם תוכלו להשאיר אותה תמורת תשלום נמוך.

תחבורה ציבורית, טיסות והשכרות – כל הטיפים של גולשי “למטייל” על תחבורה » 

עלויות, יוקר ותקציב משוער

במשך שנים רבות נחשבה יפן ליעד יקר ביותר עבור התייר הישראלי, אך אין זה המצב בשנים האחרונות. אולי בגלל חולשת המטבע המקומי (שקל שווה ערך ל-30.5 ין, ודולר שווה לכ-107 ין, נכון לפברואר 2018) או בגלל יוקר המחייה בישראל, המחירים ביפן זולים מאלה שבישראל.

לינה במלון של 3 כוכבים במיקום מרכזי באחת מרשתות המלונות "לאנשי עסקים" כמו Apahotel או Toyoko Inn צפויה לעלות כ-11,000 ין לחדר זוגי ללילה (כ-100$). מדובר כמובן בחדרים מאוד קטנים, מה שמקשה על שהיה של יותר מלילה אחד.

לילה במלונות של 4 כוכבים במיקום מרכזי בעלי דירוג גבוה של האורחים, בערים היותר מתוירות כמו טוקיו או קיוטו יעלו כבר בסביבות 220$ לחדר זוגי. מלונות כאלה בערים האחרות יהיו יותר זולים ויעלו כ-150$ לחדר זוגי ללילה. המעוניינים להוזיל את המחיר יכולים לעשות זאת ע"י לינה במקומות פחות מרכזיים או מרוחקים מתחנת רכבת או תחנה של התחתית.

מומלץ לא להזמין לינה עם ארוחת בוקר, מאחר ובמרבית המלונות ארוחת הבוקר תתאים לטעם היפני ולא כל כך לישראלי. בערי יפן ניתן למצוא שפע של בתי קפה שיגישו ארוחת בוקר בסגנון מערבי. מחירה של ארוחת בוקר שכזו ינוע סביב 6-12$. ארוחת צהריים תעלה בסביבות 10$ וארוחת ערב 20-30$ (כמובן שלא במסעדות שף נחשבות).

איפה מומלץ לישון? מאיפה כדאי להימנע? הנה כל הטיפים על לינה של גולשי אתר למטייל » 

מחיר כרטיס הטיסה ליפן עם חניית ביניים אחת יעלה 1,200-1,600$ וכרטיס נסיעה חופשי ברכבת למשך שבוע ימים יעלה 250$ ולשבועיים 401$.

לאור זאת ניתן להעריך כי עלותו הכוללת ליחיד של טיול בן 14 יום ליפן (ללא שירותי הדרכה בתשלום) תהיה בין 3,800$, למי שיצליח למצוא טיסות ולינות זולות ל-5,000$ למי שיעדיף טיסות ומקומות לינה יקרים יותר.

חגים ופסטיבלים

חגים

חנויות, מסעדות ואטרקציות תיירותיות פתוחות בדר"כ גם בחגים למעט ב-1 לינואר. למעשה, קיימות שלוש תקופות חגים שעדיף לא לבקר בהן ביפן, בגלל העומס על אמצעי התחבורה (טיסות ורכבות) ועליית מחירי הלינה:

• תחילת השנה החדשה – חג "משפחתי" יותר, שנחגג במשך שלושה ימים ב-1-3 בינואר.
• Golden Week – ריכוז של ארבעה חגים לאומיים בתוך שבעה ימים, מ-29 לאפריל ועד 5 במאי.
• Obon – שהוא חג בודהיסטי שהפך לחג לאומי, הנחגג באמצע אוגוסט במרבית אזורי יפן ובאמצע יולי בחלק מהאזורים. בדר"כ הוא בין ה-11 עד ה-19 לאוגוסט, אך המועד המדויק יכול להשתנות בין השנים ומומלץ לבדוק זאת.

פסטיבלים

הפסטיבלים ביפן נקראים Matsuri (חגיגה/ טקס/ פולחן), והם סביב נושא היסטורי או דתי. הם מתאפיינים ב-Mikoshi, תהלוכות שבהן נישאות במות על כתפיהם של אנשים רבים, כשעליהן ניצבות Kami – דמויות אלים, שמוצאות מהמקדש בדרך כלל רק בעת הפסטיבל. בתהלוכות יש גם במות מקושטות ומוארות על כלי רכב או עגלות נגררות הנקראות Dashi (כדוגמת העדלאידע אצלנו), הנושאות את החוגגים ומלוות במוזיקה של תופים וחלילים. כדאי כמובן לציין שלמקום שבו נערך פסטיבל יש להזמין מקומות ברכבות או באוטובוסים ומקומות הלינה, זמן רב מראש ולצפות שמחירי הלינה יהיו גבוהים מהרגיל.

בין הפסטיבלים הידועים והפופולריים אפשר לציין את:

בעיר קיוטו

Aoi Matsuri – מתקיים ב-15 במאי: מצעד גדול של מעל ל-500 משתתפים הלבושים בתלבושות אריסטוקרטיות של תקופת היאן (794-1185), עם גברים הרוכבים על סוסים, נשים בקימונו ועגלות מקושטות. המצעד יוצא מהארמון הקיסרי של קיוטו אל מקדש קאמו.

Gion Matsuri – מתקיים ב-17 ביולי ובערב הקודם: הפסטיבל של Yasaka Shrine. התהלוכה כוללת במות מקושטות בגובה של כ-20 מטרים, מה שהופך אותו לאחד משלושת הפסטיבלים הטובים בכל יפן.

Jidai Matsuri – מתקיים ב-22 באוקטובר: ציון ליום השנה ליסוד קיוטו כבירה (הראשונה) של יפן. כ-200 משתתפים לבושים בביגוד מסורתי, המייצג תקופות שונות בהיסטוריה, צועדים מהארמון המלכותי ל-Heian shrine.

בעיר Takayama
 Takayama Matsuri – שני פסטיבלים – אחד בסתיו ב-14-15 באוקטובר והשני באביב ב-9-10 באפריל: בתהלוכה שברחובות העיירה נישאות במות מקושטות בעבודות יד אמנותיות ודמויות של אלים, שכל השנה מוחזקות במוזיאון מיוחד. הפסטיבלים נחשבים בין הטובים ביפן, ובגלל העיתוי שלהם, זוכים גם לפופולריות רבה בקרב תיירים מחו"ל.

בעיר טוקיו

Sanja Matsuri ברובע Asakusa ליד Sensoji Temple – סוף השבוע השלישי של חודש מאי: נחשב לאחד הפסטיבלים הפופולריים ביותר ביפן, ובשלושת הימים שבהם הוא מתקיים נוהרים אליו כשני מיליון מבקרים. כמאה במות נישאות במהלך התהלוכה.

Kanda Matsuri – סוף השבוע הקרוב ביותר ל-15 במאי: התהלוכה המרכזית מתקיימת בשבת והתהלוכה עם המקדשים הניידים היא ביום ראשון.

בעיר Chichibu

Chichibu Yomatsuri – מתקיים ב-3 בדצמבר בשעות הערב: בעיר, הנמצאת במרחק של 90 דקות נסיעה ממרכז טוקיו, מתקיים הפסטיבל השני מתוך שלושת הטובים ביותר בכל יפן, שבו נישאות במות ענקיות מקושתות ומוארות.

בעיר Osaka

Tenjin Matsuri – מתקיים בשעות החשיכה ב-24-25 ביולי: הפסטיבל השלישי מתוך הטובים ביותר ביפן. הפסטיבל מתרחש לא רק ברחובות, אלא גם על סירות המשייטות בנהר ומקושטות בלפידים בוערים.

קניות ושווקים

בעידן של קניות באתרי האינטרנט הסיניים, התוצרת Made in Japan איננה זולה. הרושם הוא שגם הסחורה הזולה הנמצאת בשווקים או בחנויות של הכל ב-100 ין, מקורה בעריה הנידחות של סין.

יחד עם זאת, אין ספק שמקומות אלה מתאימים לקניות מתנות קטנות ש"חייבים" להביא, כמו מוצרי מזון יפניים מיוחדים (שנמכרים בישראל בחנויות בודדות), ביגוד, צעצועים ואביזרים לחיות מחמד, נעליים וביגוד ספורט, ומוצרי קוסמטיקה של מותגים יפניים המוכרים במערב. כמובן שגם כדאי לקנות ביגוד של חברת יוניקלו המפורסמת, שלה סניפים בכל רחבי יפן.

מגוון מוצרי האלקטרוניקה הוא עצום, וכולל מותגים רבים שאינם מוכרים בישראל, מה שעלול להעיק על הקניה. לגבי מוצרי חשמל, בגלל המתח של 110 וולט המבחר קטן.

את החזר המע"מ (8%) על קניות מעל לסכום מסוים, ניתן לקבל עם הצגת דרכון בבתי הכלבו עצמם. יחד עם זאת, כן מומלץ להסתובב בתוך בתי הכלבו וברחובות של חנויות היוקרה (למשל, ברובע גינזה שבטוקיו) ולו בשביל להתרשם מהגודל ומהעיצוב המדהים של החנויות.

בטיחות ובריאות

אלימות: אין סיכוי שתפגשו חברים ביאקוזה (המאפיה היפנית) וגילויי "האלימות" היחידים שאולי תתקלו בהם, הם שיכורים (רובם בחליפה ועניבה) שיתנדנדו בקולניות ביציאתם ממסעדה או בר שאליהם יצאו עם חבריהם בסיום יום העבודה. כך שיפן היא מאוד בטוחה למטייל בכלל, ולנשים בפרט.

בריאות: אין צורך בחיסונים לפני הנסיעה, והמקומיים שתראו מסתובבים עם כיסוי על הפה והאף, לא עושים זאת כהגנה מזיהום האוויר או הידבקות ממחלות, אלא בגלל שהם אינם מעוניינים להדביק את הסובבים בצינון בו לקו…

היגיינה: לא רק שרמת הניקיון וההיגיינה גבוהים, בכל מקום גם בכל בתי המלון תקבלו מוצרי טואלטיקה חד פעמיים כמו מברשת ומשחת שיניים, סכין וקצף גילוח וכד'.

מספרי הטלפון לחרום: משטרה 110 אמבולנס ומכבי אש 119.

רפואה: רמת הרפואה ביפן גבוהה כמו בטובות שבמדינות המערב, כך שבמקרה הצורך אין מה לחשוש מלהסתייע בשרותי הרפואה שלה. ביפן יש ביטוח רפואי חובה, אבל כל אחד רשאי לבחור את הרופא, המכון או בית החולים, מה שמקשה על מי שאינו מקומי את הבחירה.

לצורך כך (ולמעשה גם לכל מקרה חרום) ניתן להיעזר בשרות ארצי באנגלית של מלכ"ר בשם Japan Help Line הפעיל 24 שעות ביממה, כל השנה.

• טלפון: 0570000911
• אתר אינטרנט: www.jhelp.com 

בטוקיו אפשר גם לפנות באנגלית לארגון Tokyo Metropolitan Health And Medical Information בין השעות 9:00-20:00.

• טלפון: 03-5285-8181
• אתר אינטרנט: www.himawari.metro.tokyo.jp

קהילה יהודית

מספרם של היהודים המתגוררים ביפן הוא קטן מאוד. מטבע הדברים, חיי הקהילה מתרכזים סביב בתי חב"ד שקיימים בשלוש ערים מרכזיות: קובה שבמחוז קנסאי, טוקיו והחל מ-2016 גם בקיוטו. בתי חב"ד מקיימים תפילות עם מניין בשישי ובשבת, דואגים לארוחות כשרות ולקיום אירועים בחגי ישראל. הם אינם מספקים פתרונות לינה.

מומלץ ליצור קשר עם בתי חב"ד מספיק זמן לפני ההגעה אליהם, ולסייע בתרומה גם אם שרותיהם ניתנים ללא תשלום.

בית חב”ד קובה (קרוב לאוסאקה)

• כתובת: Kitano cho, Chou ku 4-12-12, Kobe-shi, Hyogo
• טלפון: 81-90-8482-4770+
• פייסבוק: www.facebook.com/Jewish-Community-Chabad-of-Kansai-kobeosakakyoto-japan

בית חב”ד טוקיו

• כתובת: 1-25-18 Sanno, Ota-ku. דרכי הגעה פה »
• טלפון: 03-3772-7707
• נייד: 090-3683-7707
• אתר אינטרנט: www.chabadjapan.org

בית חב”ד קיוטו

• כתובת: Okazaki Tenno cho 30-3 Sakyo-ku
• טלפון: 075-751-7707
• נייד: 080-5090-7707
• מייל: [email protected]
• אתר אינטרנט: www.chabadkyoto.com

הבלוגים של למטייל

קריאה בבלוגים היא דרך נהדרת לקבל מידע בלתי אמצעי ממטיילים מנוסים, שכבר ראו עולם, ורוצים לחלוק מסלולים, טיפים, חוויות ומסקנות – כדי להפוך את הטיול שלכם לטוב יותר.

מכירים את הבלוגים שלנו? רבים מהם נכתבו על ידי מטיילים ותיקים כמוכם – וחלקם אפילו כתבו את המדור הזה! כדאי מאוד להציץ גם בהם, ללמוד מניסיונם ולשאוב מהם השראה, כך שתוכלו לתכנן את הטיול שלכם בצורה הטובה ביותר! הנה כל מה שגולשי "למטייל” מספרים על יפן  »

אגב, כשתחזרו, תוכלו גם אתם לכתוב את סיפור הטיול שלכם, בדיוק בצורה שתבחרו, במילים שלכם, וכמובן, עם התמונות שלכם – כדי שחוויותיכם יוכלו לעזור גם למטיילים אחריכם.

הטבות לפנסיונרים ולגיל השלישי

בכניסה לאתרים בתשלום יכולים בני 65 ומעלה לקבל הנחה המיועדת לאזרחים ותיקים.

טיפים להתנהלות ביפן

לינה ליד תחנות רכבת – במרבית המקומות בעולם אזור תחנת הרכבת נחשב למפוקפק ולא נעים, אך לא כך ביפן. תחנת הרכבת עצמה היא בעצם קניון ענק, מפואר ונקי. מאחר ומרבית היפנים משתמשים ברכבת כאמצעי תחבורה עיקרי, כל סביבת התחנה מלאה בחנויות, מסעדות ובבתי מלון, כך שזה מאוד נוח להגיע ברכבת ותוך הליכה קצרה להגיע למלון.

גודל חדרי המלון והמיטות – אל תתפתו למחיר הנמוך של החדר במלון שנראה לכם. סביר להניח שמחיר זה הוא עבור חדר ממש קטן. המיטה הזוגית יכולה להיות צמודה לקיר מצידה האחד ורוחב המזרון עלול להיות 1.20 מ"ר, מה שזכה אצלנו לשם "מיטה וחצי". העדיפו לשלם מעט יותר על חדר גדול יותר, תוך עדיפות לחדרי Twin עם 2 מיטות, שהם בהכרח גדולים יותר מאשר חדר Double עם מיטה אחת.

יש גם לזכור שלהבדיל מאירופה וארה"ב, ביפן מותר לעשן בחדרי המלון, כך שכדאי למי שזה חשוב לוודא שהוא מזמין חדר ללא עישון. כאן אולי כדאי להוסיף שמבצעי הרגע האחרון איננה שיטה כל כך מקובלת ביפן. היפנים מאוד מתוכננים, ומי שיחכה לרגע האחרון כנראה שיתקשה למצוא את המלון הטוב.

חנויות נוחות ומכונות שתיה – שפע כזה של מכונות למכירת פחיות/בקבוקי שתיה קשה למצוא במקום אחר בעולם. ברחובות ובאתרים כל כמה מטרים ניצבת מכונה שכזו לשתייה קרה וחמה ובמחיר נמוך.

גם שפע כזה של חנויות נוחות בתוך העיר של רשתות כמו Seven Eleven לא רואים בהרבה מקומות בעולם. חנויות אלה פתוחות עד מאוחר בלילה, ומלבד מזון, שתייה ואוכל מוכן, יש בהם גם אביזרי טואלטיקה וכד'.

תשלום במזומן – בהרבה מאוד מקומות ביפן מקבלים רק מזומן ולא כרטיסי אשראי, יש להצטייד במספיק כסף מקומי.

אין פחי זבל – פשוט אין. כדאי להצטייד כל יום בשקית ניילון כדי לשים בה את מה שאתם מעוניינים לזרוק, ורק בערב בחדר שבמלון תמצאו את הפח המיוחל.

אין תרבות טיפים – אין צורך להשאיר טיפ במסעדה ואם תשאירו מתוך הכרת תודה את העודף שנתנו לכם, ירוצו לתת לכם אותו מתוך מחשבה ששכחתם. על מנת להוקיר תודה לפקידי קבלה מסורים במלונות או למורי דרך, כדאי להביא מישראל מתנות קטנות כמו מחזיקי מפתחות, מארזי חלבה קטנים, דוגמיות של קרם מים המלח וכדומה, ההתלהבות של המקבל תהיה גדולה.

ללא מגע יד אדם – נהג המונית או האוטובוס לובש כפפות, את העודף בקופה יחזירו לכם על גבי מגשית קטנה, ולכן גם לא נהוג ללחוץ יד, להתנשק או אפילו לטפוח על השכם, ואפשר בהחלט להיפרד או להודות ע"י קידה קטנה.

המושב בשירותים – יצירת פאר טכנולוגית מרובת כפתורים גם במקומות הכי נידחים. כן הוא שוטף (במים חמימים) ולא מנגב... ציור קטן ליד כל כפתור מסביר את מטרתו ואל תחששו ללחוץ עליהם, זה לא כיסא מפלט של טייס.

מתח החשמל – לא כמו בישראל, אלא 110 וולט כמו בארה"ב. רוב מטעני הטלפונים/מחשבים ניידים שבארץ מותאמים גם לסוג הזה, אבל כדאי להצטייד במתאם. מסיבה זו גם אין טעם בקניית מכשירי חשמל.

סיורים מודרכים באנגלית בחינם – בטוקיו ובקיוטו פועלים ארגונים של מדריכי מטיילים, שעושים זאת ללא תשלום. מקבלים מהם את שם המדריך וכתובת המייל שלו ומתאם איתו/ה את מה שמעוניינים לראות. אין מדובר במורה דרך מקצועי ורובם בגיל הפנסיה, אך הם עושים זאת ללא תשלום, למעט החזר הוצאות נסיעה וארוחות. זאת הזדמנות לא רק לקבל הדרכה מתושב מקומי של העיר שעוזר לך לנוע בקלות בתחבורה הציבורית, אלא גם לפגוש יפני וללמוד ממנו על אורח החיים ומנהגי התרבות שלהם.

כמובן שאי אפשר להתייחס ליפן מבלי להזכיר את אוכל הרחוב הייחודי והמעניין. צפו:

קישורים רלוונטיים וספרים מומלצים

קישורים

• שפע של מידע שימושי וקישורים לאתרים אחרים: www.japan-guide.com
• קניית כרטיס תקופתי חופשי לרכבת (לתיירים בלבד): www.japan-rail-pass.com
• לוחות הזמנים של הרכבות: www.hyperdia.com

ספרים בעברית

שלושה ספרים של פרופ' בן עמי שילוני, הנחשב לאחד ה-מומחים הישראלים ליפן ומלמד את תולדות יפן באונ' ירושלים:

• יפן המסורתית (פרופ' בן עמי שילוני) – עוסק ביפנים עצמם ובתרבותם, תפיסת עולמם הרוחנית, ההתפתחות של עולם הציור, הספרות והארכיטקטורה, מה זה שוגון, נינג'ה וגיישה ומה זו תרבות הזן.
• יפן המודרנית (פרופ' בן עמי שילוני) – סוקר את התהפוכות המרתקות בהיסטוריה של יפן ב-200 השנה האחרונות.
• יפן במבט אישי (פרופ' בן עמי שילוני) – סוקר בשפה קולחת ולעיתים בהומור, על בסיס היכרותו האישית רבת השנים, תופעות שונות ביפן (חלקן היסטוריות) תוך מענה לסקרנות של בני העולם המערבי.
• חוויה יפנית (שפרה הורן, 1992) – זה איננו מדריך תיירות ובוודאי הוא כבר לא מעודכן, אבל הוא שופך אור על "מי הם היפנים" ועל אורחות חייהם, בעיניים ישראליות של מי שחיה ביפן מספר שנים.

לתחילת הכתבה