גראנד ואלירה - חופשת סקי משפחתית באנדורה

האתר גרנד ואלירה שבאנדורה נבחר להיות היעד לחופשת הסקי של משפחת הררי. ההורים, כרגיל, עושים סקי, אבל שתי הבנות החליטו ללמוד סנובורד. בכתבה הבאה תמצאו דיווח על החופשה בצירוף מסקנות אישיות בנושא "חבישת קסדה - כן או לא".

נועה וניר הררי

| 04/12/2011

מרכיבים את פאזל החופשה

בתחילת מרץ 2009 בילינו חופשת סקי באנדורה, באתר גראנד ואלירה (Grandvalira). אבא ואמא, במיטב שנותיהם, ושתי נערות בנות 15, תאבות ריגושים, שאחרי צניחה חופשית בגיל 14 החליטו שגלישת סנובורד היא הדבר הבא.

למה אנדורה:
1. למה לא?
2. "גם כאן יפה וגם כאן עוד לא היינו" (המשפט הנהדר הזה, הינו מבית היוצר של חמי וחמותי, שנהגו לנסוע לטייל באירופה באופן עצמאי, והיו שולפים אותו, בכל פעם שטעו בדרך, והגיעו למקום אחר מזה שתכננו). האמת, אבא כבר היה באנדורה, אך חזר משם עם חוויות טובות ושמח לנסוע פעם נוספת.
3. בחרנו באנדורה, בין השאר, בגלל היותה מומלצת לגולשים מתחילים. אנחנו כבר לא מחפשים הרפתקאות, ולבנות זה היה מצוין לצורך הלימוד.

שלג טרי ירד שם ביומיים שלפני הגעתנו ומזג האוויר היה נוח, אז מה עוד ניתן לבקש (האמת, יש עוד משהו שניתן לבקש -; ראו בפרק "קסדה כן או לא?", אבל למה להיות קטנוניים?)... כמות הגולשים הייתה קטנה - אולי בגלל המשבר הכלכלי - ולא הייתה צפיפות במסלולים ובמעליות.

האתר מצוין, המסלולים רחבים וטובים והקישוריות ביניהם טובה מאוד. סימון המסלולים קצת לוקה בחסר, לטעמנו, מה עוד שמפות המסלולים המחולקות נקרעות מהר מאוד. למי שמחפש אתגרים -; יש מסלולים שחורים מרשימים, אבל אולי לא מספיק, למי שזהו עיקר יעדו. ב-El Tarter יש סנופארק.

טיפ: למי שנעזר במפות מסלולים - קחו סלוטייפ, והדביקו מראש את קווי הקיפול של המפה. כך היא תשרוד במשך היום, ותוכלו להשתמש בה מבלי להרכיב "פאזל".

החופשה "נתפרה" באופן עצמאי לחלוטין, מה שהוזיל את מחירה וגרר עוד כמה יתרונות: גמישות במועדי החופשה ואפשרות לבטלה, עד הרגע האחרון, במידת הצורך, בנזק כספי מזערי. במלונות רבים באנדורה אין מגבלה ביחס למספר הלילות, או יום תחילת השהות וכן ניתן לבטל את ההזמנה עד 48 שעות לפני ההגעה, ללא כל חיוב. החופשה בת השבוע הייתה מיום שישי עד יום שישי, לו"ז שהיה לנו נוח במיוחד מסיבות רבות:

1. אפשרות לטוס בטיסה סדירה ולא בשכר.
2. מחיר הכרטיסים ליום ו` היה נמוך, בכמה עשרות דולרים לכרטיס, בהשוואה לטיסה ביום א`.
3. אין פקקי תנועה אל/מאת האתר, כמו ביום החלפת הנופשים (יום א` באנדורה).
4. הפסד של מינימום ימי עבודה/לימודים.
5. כשחוזרים ביום שישי, יש יום נוסף למנוחה והתארגנות לפני החזרה לעבודה.

החיסרון העיקרי להגעה במועד שונה מכולם הוא, שהשיעורים הקבוצתיים באנדורה מתקיימים מיום ב` ועד יום ו`, כך שמי שגולש בפעם הראשונה - אין לו מה לעשות בימים שבת וראשון, אלא אם ילמד בשיעורים פרטיים, ועל כך עוד מעט ארחיב.

לתחילת הכתבה

נסיעה אל האתר וטיפ קטן על אוכל בדרך

בדרך הלוך (בהעדר מפה ולאור תקלה ב-GPS), נסענו לפי ההנחיות, שקיבלנו בחברת ההשכרה, דרך כביש 16-C ומנהרת Tunnel del Cadi. זוהי, כנראה, הדרך הקצרה או המהירה ביותר, אבל בחזרה בחרנו בדרך אחרת - דרך כביש 14-C ו-2A. דרך זו יפה יותר, כי נמצאים פחות על כבישים מהירים, ויותר בין כפרים ועיירות. כמו כן, חוסכים כ-20 יורו אגרות כבישים.

חוויה מעניינת זומנה לנו על כביש 311L, בין Ponts ל-Cervera, שם נתקלנו בסניף של Bon Area -; אחד מסניפי רשת של מרכזי שירותים לדרך. בסניף זה נמצאת מסעדת מזנון/שרות עצמי, שבה נכנסים למתחם תמורת 4 יורו, וניתן לאכול כפי יכולתך, כאשר חלק מן הבשרים מוצעים במצבם הנא, ונצלים על ידי הסועד עצמו על פלטות שנמצאות במקום. המנות המבושלות היו בחלקן לא לטעמנו, אולם חובבי בשר על האש יכולים לחגוג. תנאי הישיבה במקום בסיסיים בדומה לחדר אוכל בקיבוץ של פעם/הקפטריה של ביה"ס/בית תמחוי - כל אחד והאסוציאציות שלו.

רכב: הזמנו רכב סטיישן, שזהו, לדעתי, המינימום כאשר יש ארבעה נוסעים עם כל ציוד החורף.

לתחילת הכתבה

לינה באתר

לנו במלון דירות Obaga Blanca בעיירה Canillo. בחרתי במלון זה, החדש לגמרי (נפתח לפני פחות משנה), בגלל מחירו האטרקטיבי, הציון הגבוה שקיבל בדירוג הגולשים והנוחיות שיש בדירה, הכוללת סלון ומטבחון, שנוצל על ידינו היטב - לא חבל לשלם 7 יורו במסעדה בשביל "פסטה בלי כלום"? את זה אפילו אני מסוגלת להכין, וגם לא צריך לתת לי טיפ. לאור המחיר הנוח, לא חסכנו ולקחנו שתי יחידות נפרדות, לנו ולבנות, למרות שבעיקרון ניתן לשהות 4 בדירה.

איזה מזל - הרעש עד חצות והבלאגן הנוראי היה אצלן בדירה ואנחנו יכולנו לסגור את הדלת ולנסות להתעלם. דרך אגב, שתי היחידות שקיבלנו היו עם דלת מקשרת וזוהי תוספת נוחיות גדולה מאוד. למי שכמונו נמצא עם רכב צמוד, אין חשיבות למיקומו של המלון (המרוחק במקרה זה) ביחס למרכז העיירה או רכבל הסקי, ואנחנו היינו מאוד מרוצים מהמלון.

את המלון הזמנתי באינטרנט דרך אתר Bookings.com. טיפ: את המלון הזמנתי כבר בינואר, במחיר של כ-475 יורו לדירה (6 לילות). במחצית פברואר בדקתי באתר וגיליתי שהמחיר ירד ל-427. מאחר ואין בעיה לבטל, בו ברגע ביצעתי הזמנה חדשה, וביטלתי את הקודמת, כך שחסכתי כ-100 יורו בכלום מאמץ. בלילה האחרון ישנו בברצלונה - מאחר והטיסה חזרה יוצאת ב-10 בבוקר, העדפנו לא לחזור (ולנהוג) באישון לילה. עזבנו את אנדורה ביום ה` אחר הצהריים, ישנו במלון קרוב לשדה התעופה וקמנו, כמו בני אדם, לקראת 7 בבוקר.

לתחילת הכתבה

העלייה לאתר הסקי ורכישת סקי פס

האתר Grandvalira הינו אתר גדול, שניתן לעלות אליו משש עיירות שלאורך הכביש. העליות מ-Encamp ו-Canillo הן באמצעות רכבלי קרון ארוכים, גם בירידה, וחסרונן הוא בזמן ארוך, יחסית, עד להגעה לתחילת הגלישה. הן מתאימות למי שמתגורר במלונות שבעיירות אלו ואין לו רכב. החניה ב-Canillo, ליד הרכבל, היא בתשלום. למי שמתנייד עם רכב, מומלצת העלייה מ-El Tarter. יש במקום הרבה חנייה ובחינם, העלייה קצרה, ובסוף היום ניתן לרדת בגלישה עד למגרש החניה. את העיירות המרוחקות יותר לא בדקנו.

מי שמתגורר במלונות יכול לקנות בהם סקי פס בהנחה. אנחנו קיבלנו 5% הנחה, ובהתחשב בכך, שזוהי אחת ההוצאות הגדולות בחופשה, אז מה רע? במלון מקבלים טופס הזמנה, איתו מקבלים את הסקי פס עצמו בקופות, שבנקודת העלייה לאתר. שימו לב רק לקחת שני עותקים של ההזמנה איתכם לקופה. אני לא יודעת למה זה דרוש להם, אבל אותנו עיכבו קצת בגלל זה.

לתחילת הכתבה

שיעורים פרטיים וקבוצתיים

כיוון שהגענו ביום ו` ובסוף שבוע אין שיעורים קבוצתיים (בעצם יש, אבל לסקי בלבד, ורק בספרדית), רשמנו את הבנות לשני שיעורים פרטיים של שעתיים, כל אחד. כשעזבנו אותן בתחילת השיעור, המדריכה הסבירה להן איך צריך לקשור את הנעליים. נראה היה, שכשנחזור הן יהיו באותו שלב בערך, אך להפתעתנו הרבה הן כבר גלשו בהצלחה. האמת היא, שבשלב הזה זה אפילו נראה קל, עד כדי כך שחשבתי גם אני לנסות, אך למזלי, לפני שניסיתי, הבנתי שלא כדאי. להמשך השבוע תכננו לרשום אותן לקבוצה, אך, בסופו של דבר, בחרנו במקום זה בשני שיעורים פרטיים נוספים, מה שהיה מבחינתנו מאוד מוצלח.

השיעורים הקבוצתיים באנדורה מבוצעים בין השעות 12:00-10:00, ואחר כך בין 14:00-15:00. פיצול שלא ברור לי מה תכליתו, ולא היה לנו נוח, כי היה מגביל אותנו, ההורים, מלהתרחק מהמקום ולגלוש במרחבי האתר. בנוסף, אחרי יומיים של גלישה, לא היה ברור לנו איזו קבוצה תתאים להן ונראה היה לנו שעדיף פחות שעות הדרכה, אך ללא "בזבוז" הזמן, הכרוך בהמתנה לכל חברי הקבוצה. ההפסד העיקרי שלהן היה חוסר ההזדמנות לפגוש צעירים חתיכים.

לסיכום עניין זה, לדעתי, אם יש 3-4 גולשים, שהם ברמה דומה, והמעוניינים ללמוד, עדיף להם שיעורים פרטיים. לבודד זה כמובן יקר מאוד, ולזוג הכדאיות גבולית -; תלוי בנסיבות. למי שנוסע בקבוצה, כשהחבילה אינה כוללת הדרכה, כדאי מאוד לנסות ולהתארגן עם כמה שותפים לקבוצה פרטית קטנה.

המחירים: עלות שיעור פרטי היא 85 יורו לשעתיים לבודד ועוד 6 יורו לכל חניך נוסף. קבוצה: 125 יורו ל-5 שיעורים, 3 שעות. ניתן גם להשתתף ב-3 או 4 ימים מתוך ה-5. זה לא כתוב באתר שלהם, אלא נאמר לי בעל פה כששאלתי. העלות 93 יורו ל-3 שיעורים ל-3 שעות.

לתחילת הכתבה

שימוש בקסדה -; כן או לא?

התשובה המתבקשת מאליה היא כן -; יש אמצעי בטיחות אז למה לא להשתמש בו? למרות זאת, אנו, המבוגרים, עדיין לא השתכנענו - "איפה אנחנו כבר גולשים?" - ולא השתמשנו בקסדה. על זה אמרו מי מחברינו הטובים, שבגילנו אין כבר הרבה מה להפסיד. הבנות, כמובן, גלשו עם קסדות, מה שהוכיח את עצמו כבר ביום השני, כאשר גולש סנובורד לא זהיר או לא מיומן (או שניהם) דרס אותנו במהירות רבה. הוא הצליח לפגוע בשלושה מתוך ארבעתנו (לא רע לבאולינג) ולשבור לנו כמה חלקי ציוד. אחת הבנות, למרות שישבה על השלג בזמן התאונה, נפלה וקיבלה חבטה חזקה בראש, שהסתיימה למזלנו הרב בכאב ראש לזמן קצר בלבד.

לתחילת הכתבה

אוכל ומסעדות

האוכל באתר עצמו לא מלהיב. חלקו "ג`אנק פוד" קלאסי וחלקו אמנם בסדר, אבל בשיטת ההגשה העצמית ועד שמתיישבים האוכל כבר קר. מרקים כמעט לא מצאנו. המחירים, לדעתי, גבוהים יחסית לתמורה. משום כך, בימים שסיימנו מוקדם יחסית, "משכנו" את שעת הצהריים עם חטיפים והלכנו לאכול במלון. שימו לב, שמרבית המסעדות בעיירה סגורות בין השעות 15:00-18:00 לערך, כך שקשה למצוא מקום לאכול בשעות אלו. ערב אחד אכלנו ב-La Relliscada, ברחוב הראשי של Canillo (אם אפשר לקרוא לזה רחוב ראשי). היינו מרוצים מאוד מהאוכל וגם מהמחיר, שהיה סביר מאוד.

למי, שכמונו, ממש לא יכול בלי איזו מסעדה סינית-; הצלחנו למצוא גם אחת כזו. לפי מה שהבנו, יש אחדות באנדורה-לה-וולה, אבל איך מוצאים אותן? זה היה כרוך בפנטומימה.... מצאנו מסעדה בשם Hong Kong, בכתובת: Av. Carlemany 56, טלפון: 376-829029 - היה טעים. זהו רחוב שיוצא מרחוב הקניות הראשי, בחלקו ה"צפוני", מרחק 3 רחובות מה-Hyper. לצערנו, מעשנים באנדורה בכל מקום, כולל במסעדות.

חיי לילה: תזכירו לי מה זה? האמת, בגילנו, אחרי יום גלישה, הבילוי המועדף עלינו בערב הוא המיטה החמה. למזלינו, הבנות עדיין צעירות מכדי לצאת והסתפקו בצפייה ב"אח הגדול" וכדומה בספרדית. כאשר בכל זאת הסתובבנו בחוץ, הכל נראה די שומם.

לתחילת הכתבה

קניות ועוד כמה המלצות

למרות שאנדורה לה וולה נחשבת כ"מכה" של קניות, אני לא התלהבתי. ציוד אלקטרוני לא חיפשנו, הביגוד סטנדרטי, כמו בקניונים בארץ, והמחירים לא אטרקטיביים. מרץ הוא "תחילת העונה" ואין כמעט מבצעים. הבנות, לעומת זאת, נהנו מאוד וכמובן מצאו מה לקנות. זו לא חכמה, הן בגיל שבו קניות בכלל ובגדים בפרט הם יעד מרכזי בחיים והן מוצאות מה לקנות, בכל זמן ובכל מקום. לעומת זאת, בכניסה ל-El Tarter נמצא מרכזון מסחרי ובו כמה חנויות גדולות, מעניינות ושוות: ציוד ספורט, משקאות, פרפומריה (עם מבחר בשמים ממש בזול), כלי בית, מתנות ופיצ`יפקעס וסופר/מעדנייה. בילינו שם כמה שעות בכיף וחזרנו עם "סחורה". שעות פתיחת החנויות: מ 9 / 9:30 בבוקר ועד 20:00. ביום שבת עד 21:00. ביום א עד 19:00.

מרחצאות: באנדורה לה וולה ישנו אתר מרחצאות ידוע ומפואר -; Caldea. הלכנו לשם והתאכזבתי. מחיר הכניסה הוא כ-32 יורו לאדם (תעשו חשבון בשקלים) והתמורה: כמה בריכות וג`קוזים בטמפרטורה לא מספקת, לטעמי. אפשר ומומלץ לוותר.

צילום: אחרי כמה חופשות סקי, אנחנו ממעטים לצלם. כל התמונות נראות אותו דבר: רקע לבן, הרים, רכבלים ו/או שלטי הכוון פה ושם, וכמה אנשים עטופים היטב בחזית, שאם לא היינו יודעים, לא היינו מזהים שזה אנחנו. בכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר, במיוחד עם החידוש שבסנובורד, אז צילמנו קצת (במיוחד את הבנות הצעירות והנאות, אם כי זה מוסתר בעונה זו של השנה) וגם סרטונים קצרים של גלישה. למה קצרים? כי בהתחלה הגולש נראה כמו נקודה קטנטנה במרחק, ואחרי מספר שניות הוא כבר עבר….

לתחילת הכתבה