בכתבה זו:
לטייל לבד בעולם זה לנסוע ברכבת ההרים המוצלחת ביותר שאי-פעם עליתי עליה.
לפני 4 שנים נסעתי לראשונה לטיול לבד בחו"ל, ומאז לא הבטתי אחורה. טיולי הסולו חיזקו והעצימו אותי כאישה וכבת אדם באינספור דרכים - ובעיקר לימדו אותי שמלבד עצמי, אין משהו או מישהו שיוכלו לעצור אותי מלהגשים את חלומותיי. מאז שהתחלתי לטייל לבד מסביב לגלובוס הפכתי להיות חברה טובה יותר בהרבה של עצמי והכרתי אינספור אנשים מכל העולם.
בכל פעם שהתגברתי על עוד פחד שנתקלתי בו בדרכי הרגשתי קצת יותר מסוגלות. במובן מסוים, לטייל לבד זה כמו כל דבר חדש בחיים: מה שלא עשינו מעולם עלול להיראות מאיים, אבל אחרי הפעם הראשונה, ובטח אחרי השנייה והשלישית, הפחד פוחת ומתחלף בנוחות - ובכיף גדול.
אז כן, זה בהחלט אפשרי לנשים לטייל סולו בעולם. וכשאת מטיילת לבד, את הרבה יותר פתוחה להזדמנויות ולהרפתקאות מאשר כשאת עם אנשים נוספים; את לא תלויה באף אחד, לא מחויבת לתוכניות של אחרים, ספונטנית כאוות נפשך - והעולם פתוח בפניך, פשוטו כמשמעו. את קמה בבוקר ושואלת את עצמך: "מה בא לי לעשות היום?" - ואז עושה את זה.
לטייל לבד בלי להיות בודדה: איך להכיר אנשים חדשים בעולם?
אחד החששות המרכזיים של נשים ששוקלות לטייל לבד הוא הבדידות. אבל האמת היא שבטיול לבד יש סיכוי גבוה יותר להכיר אנשים חדשים - כי קל ונגיש יותר בהרבה לייצר קשרים כשאת יושבת לבד בהוסטל או בבית קפה, מאשר כשיש עוד 7 אנשים שאת כבר מכירה סביבך. כשנפתחים לזה, ההיכרויות החדשות הופכות לטבע שני.
כשמטיילים אפשר להכיר אנשים חדשים בכל מקום: באוטובוס, ברכבת, בים, בבית המרקחת, במסעדה ובתור לקופה בסופר.
תתחילי מההוסטל
למי שקשה להם לעשות את הצעד הראשון, אחד המקומות הקלים יותר להכיר בהם אנשים חדשים הם הוסטלים - שעיקר האוכלוסייה שמגיעה אליהם היא בדרך כלל מטיילים צעירים וידידותיים, שמצפים ללון במקום שהם יפגשו בו אנשים. את יכולה לישון בהוסטל, בחדר משותף (או בחדר פרטי, אם זה יותר מדי בשבילך) - או אפילו רק לקפוץ להוסטל לאירועים שנערכים במקום או סתם לשבת בחללים המשותפים ולדבר עם אנשים (אף אחד לא יידע שאת לא ישנה שם, מבטיחה לך).
כשישנים בהוסטל, הדרך הקלה ביותר להכיר אנשים היא במטבח: בשלי לעצמך, והציעי קצת למי שנמצא שם גם. אפשר להתחיל משיחה קטנה ופשוטה כמו "ראית איפה המלח?" "מה אתה מכין?" או "רוצה לאכול יחד?", ולהמשיך משם. אם מצאת הוסטל שאהבת, לא פעם יש אפשרות להתנדב במקום תמורת לינה - וכך גם להכיר אנשים נוספים שיגיעו.
אגב, לעיתים קרובות האנשים שהכי קל ליצור איתם שיחה הם העובדים של המקום שאת ישנה בו - שאנחנו גם ככה באינטראקציה איתם. אפשר להתחיל איתם שיחה על הבר או בקבלה, ולשאול למשל לאן כדאי לצאת כדי לראות את העיר או איפה יש מסעדה טובה באזור.
לכי בעקבות הישראלים
אם את מרגישה שחסרים לך קצת ישראלים בנוף, במקומות רבים תוכלי ללכת לבית חב"ד. אפשרות נוספת היא לפרסם פוסט בקבוצות פייסבוק ישראליות של אותו היעד ולהציע לאנשים להיפגש לקפה.
מעבר לזה, טיול לבד מאפשר לך גם חופש מאנשים כשאת מעוניינת בכך. הוא מאפשר לך ליהנות מרגעי שקט עם עצמך, מימים שתוכלי לעשות בהם לגמרי מה שבא לך ומזמנים שאפשר לטעון בהם קצת את המצברים.
ביטחון אישי: לשמור על עצמך בעצמך
חשש עיקרי של נשים ששוקלות לטייל לבד הוא, באופן טבעי, הבטיחות. מהניסיון שלי, עם קצת היגיון בריא וכמה כללי אצבע, אפשר להרגיש הרבה יותר בטוחה ובשליטה - ולהתרכז בהנאה מהטיול עצמו.
אני תמיד מעדכנת מישהו מהמשפחה שלי איפה בעולם אני נמצאת, באיזה הוסטל או מלון אני שוהה ולאן אני ממשיכה מכאן. לא פעם אני מעדכנת אנשים שאני מכירה בדרך כשאני יוצאת, ואומרת להם מתי אחזור. את יכולה גם לקחת איתך Airtag או SmartTag או לשתף באופן קבוע את המיקום שלך בגוגל מפות, כדי שמי שאת סומכת עליהם בארץ יידעו תמיד איפה את.
עשי שיעורי בית על היעד
חלק מהשמירה על עצמך היא איסוף מידע מקדים. בימינו קל מאוד לקרוא מראש באינטרנט על יעד הטיול שלנו ולהתכונן: האם מדובר במקום שבטוח להסתובב בו בלילה? ממה צריך להיזהר שם? האם קיימים אזורים מסוכנים, שלא כדאי להסתובב בהם או להזמין בהם מקום לינה? האם יש תרמיות מסוימות שאת עלולה ליפול אליהן אם לא תכירי אותן? האם יש כייסים במקום, ולכן עדיף לשים מנעול על רוכסן התיק? האם עדיף שלא לעלות על מונית ברחוב, אלא להזמין אוּבר מראש, או שלא להיות בים אחרי השקיעה?
חשוב להכיר גם את קודי ההתנהגות המקומיים (למשל, האם נהוג להשאיר טיפ?), כדי להימנע גם מאי-נעימות. לא פעם, שווה לשלם יותר כדי להרגיש בטוחה - למשל, להזמין מונית אם יש מקום שאת חוששת לקחת בו תחבורה ציבורית.
הלילה יותר מפחיד, אבל את לא חייבת להישאר בחדר
כשמטיילות לבד, הלילה עלול להיות זמן מאיים. באופן כללי, אם יש לך אפשרות להגיע למקום חדש בשעות האור - זה תמיד עדיף על פני הלילה. בלילה, באופן טבעי, הכול קצת מפחיד יותר, במיוחד במקום שאת לא מכירה. חשוב לציין שאני לא מסתגרת בחדר בלילה, אני בהחלט יוצאת בערבים - אני פשוט זהירה יותר. אם אני הולכת למקום כלשהו בלילה, אני מוודאת מראש שאני יודעת איך להגיע ולחזור באופן שמרגיש לי בטוח. אני שמה לב למשקה שלי, בעיקר במסיבות (כדי לוודא שלא ישימו משהו בתוכו) ומקפידה שלא לשתות יותר ממה שמרגיש לי בנוח.
מעבר לכך, בסופו של יום, הדבר החשוב ביותר הוא לסמוך על האינטואיציות ועל תחושת הבטן שלך. אם יש ספק - אין ספק, ואם סיטואציה מסוימת מרגישה לך לא טוב בבטן - תתרחקי.
הכנה לטיול: מה אפשר לתרגל כבר בישראל?
אחת העצות המרכזיות שלי למי שרוצה לטייל לבד היא לתרגל. לפני שיוצאות לטיול סולו, אפשר לאמן את ה"שרירים" שנשתמש בהם בטיול כדי לחזק את הביטחון בעצמנו לפני היציאה לדרך. בעיניי, הטיול לא מתחיל ברגע שאת עולה על המטוס - אלא הרבה לפני, כשאת מחליטה שאת רוצה לצאת למסע ומתחילה להכין את עצמך לקראתו.
לתרגל את ה"לבד"
שריר אחד שאפשר לתרגל הוא להיות לבד, עם עצמנו. לשם כך, נוכל לעשות צעדים הדרגתיים. אם, למשל, לא נוח לך לשבת לבד בבית קפה או במסעדה, קחי זאת כאתגר - צאי ל"דייט" עם עצמך ושבי לאכול לבד (ובלי הטלפון). מהר מאוד תגלי שלאף אחד לא באמת אכפת מזה שאת לבד שם.
אפשרויות אחרות הן ללכת להופעה או למסיבה לבד, לרקוד לבד, או לעשות טיול קטן לבד בישראל - של כמה שעות, או שכולל גם לינה. אפשר לקחת הוסטל או מלון בישראל ללילה, ולראות קצת לרגע איך זה להיות מטיילת סולו בלי לצאת מגבולות הארץ. אם את חוששת, אפשר לעשות זאת בהדרגה, ובכל פעם לצאת עוד קצת ועוד קצת מאזור הנוחות שלך - עד שתצליחי ליהנות מזמן האיכות שלך עם עצמך.
לא פעם אני גם ממליצה למי שמרגישה צורך בכך להתחיל את "קריירת הסולו" שלה בטיול קטן של כמה ימים ביעד שקרוב לישראל, או ביעד שהיא כבר ביקרה בו.
לתרגל את ה"ביחד"
שריר נוסף שאפשר לתרגל לפני שיוצאות למסע סולו הוא החברתי: היכולת לפתח וליצור קשרים עם אנשים מאפס. כדאי כבר בארץ לראות איך זה מרגיש לתרגל שיחות קטנות עם אנשים שאנחנו לא מכירים. טיפ שאני אוהבת לתת הוא להתחיל עם שאלות טכניות, כמו: "מה הווייפיי פה?" "מתי המטוס אמור להמריא?" "האם הטוסט שהזמנת טעים?" "מה את ממליצה להזמין פה?" "אתה יודע מתי אנחנו אמורים לנחות?" ועוד. שאלות כאלה מייצרות התחלה, ואם השיחה מרגישה נעימה אפשר להמשיך אותה לנושאים נוספים - וכשמתאים, להכיר כך חברים חדשים.
להתכונן לרגעים קשים אפשריים
חשוב להבין שתכנון טיול סולו הוא לא רק הזמנת טיסות ואריזת תיק - חשוב מאוד להקדיש מחשבה גם לפן הרגשי לפני היציאה לדרך. כדאי להתכונן מראש למצבים שאת עלולה לחשוש מהם: מה אעשה אם אגיע להוסטל ולא אצליח להכיר אנשים חדשים? מה אעשה אם ארגיש בודדה פתאום בשישי בערב? חשוב להגדיר לעצמך מה מקורות הכוח שיוכלו לעזור לך במצבים כאלה, כמו לעשות שיחת וידאו או טלפון עם המשפחה או עם חברה טובה כדי להרגיש פחות לבד, לפנק את עצמך במשהו מנחם, לכתוב, לרקוד או לשמוע מוזיקה - מה שעושה לך אישית טוב.
חשוב מדי פעם גם להזכיר לעצמך למה בחרת לטוס לבד. כנראה שיהיו רגעים קשים בדרך (כמו בכל הרפתקה), אבל את יכולה להחליט שאת מתמודדת איתם באומץ ולא בורחת מהם. וכל הישג כזה שלך יהיה התקדמות מטורפת במסע האישי שתעברי.
תהיי גאה בעצמך
דבר נוסף שאת מגלה בטיול סולו הוא, שלצד הסכנות, יש בעולם גם המון המון אנשים טובים שיעזרו בשמחה ברגעים של קושי. אנשים שיחלקו איתך את ארוחת הערב שלהם בהוסטל, שישלמו עלייך פתאום באוטובוס בלי שביקשת אם תסתבכי, שיארחו אותך אצלם ואפילו ייקחו אותך לרופא פתאום כשאת חולה.
תזכרי תמיד שאם לא טוב לך, את תמיד יכולה לחזור לישראל - וזה לא אומר שנכשלת, אלא שהקשבת למה שהיה נכון לך. וחשוב שתהיי גאה בעצמך! כל הכבוד לך שאת מגשימה חלום ומעיזה לעשות דבר גדול ואמיץ. אז יאללה, תהני המון בטיול שלך ואני כאן אם תצטרכי אותי.
אלה אוסמו היא נוודת דיגיטלית, יזמת ומרצה, והבעלים של SOLA - מיזם עסקי חברתי שמעודד נשים לטייל לבד בעולם. לאתר של אלה | לאינסטגרם | לבלוג
תגיות הכתבה
- #יוםהאישה
- #טיוליסולו
- #לטייללבדבעולם
- #טיולינשים